דף ביאור
מסכת זבחים דף ק״ט עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ק״ט עמוד א׳
מסכת זבחים דף ק״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־241 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
מתני' ואחד קדשים פסולין שהיה פסולן בקדש הואיל ובפנים אם עלו לא ירדו מתקבל בפנים קרינא ביה וחייבין עליהן בחוץ כדיליף בגמ':
המעלה כזית מן העולה ומאימוריה חצי זית מזה וחצי זית מזה חייב דכולה כליל:
גמ' ואימורי קדשי קדשים כבשי עצרת:
הלבונה של מנחת נדבה:
ומנחת כהנים שהיא כליל וראויה להעלאה כקומץ מנחת ישראל אבל שירי מנחת ישראל אינו חייב על העלאתם:
מנחת כהן משיח עשירית האיפה שהוא מביא בכל יום:
ושלשת לוגין יין שהוא פחות שבנסכים:
ושלשת לוגין מים בחג קאמר ובמוקדשין לחג שאין העלאת חוץ נוהגת בחולין:
ועוד 9 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 109a · Sefaria
תוספות
ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח הא דפלגינהו משום דמנחת כהנים באה עשרון ומנחת כהן משיח חצי עשרון ותימה דלא תני מנחת נסכים:
עולה ואימורין מצטרפין לכזית להעלותן בחוץ ולחייב עליהם משום פיגול נותר וטמא במסכת מעילה פרק קדשי מזבח (מעילה דף טו:) תנן חמשה דברים בעולה מצטרפין זה עם זה הבשר והחלב והסלת והיין והשמן וששה בתודה דאיכא לחם ותימה לענין מאי קאמר אי לענין מעילה הא תנא ליה רישא (שם.) קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה כו' ועוד דתודה אין בה מעילה כי אם לאחר זריקה באימורין אבל בלחם לא ואי (לא יתחייב) בחוץ הא לא תני בשמעתין אלא עולה ואימורין אבל חמשה דברים לא דאף על גב דמיחייבי בחוץ כדדריש לעיל מקרא הני מילי בפני עצמן אבל איצטרופי לא ועוד דלא מיחייב בחוץ אלחם שבתודה ועוד חלב ויין היאך מצטרפין והא אין שיעורן שוה שזה בכזית וזה בשלשה לוגין ואי לענין לזרוק עליהן הדם הא אמר ובמנחה אפילו כולה קיימת לא יזרוק ואי לענין מחשבת פיגול אין אכילה והקטרה מצטרפין ונראה דמיירי לענין אכילה דמיחייב האוכל משום פיגול נותר וטמא ואי מרישא דקתני קדשי מזבח מצטרפין הוה אמינא במין אחד קמ"ל אפילו בכמה מינין ועוד תנינהו למעוטי דאין דם חייבין עליו משום פיגול ועוד אשמעינן דחל פיגול אהנך דברים חמשה וששה וצריך לומר דאתיא כר"מ דתנן לעיל בפרק ב"ש (זבחים דף מג:) [ואלו] דברים שאין חייבין עליהן משום פיגול מנחת נסכים והנסכים הבאין בפני עצמן דברי ר"מ וחכ"א אף הבאים עם הבהמה ובהקומץ זוטא (מנחות דף טו:) תנן נמי הזבח מפגל את הנסכים משקדש בכלי דברי ר"מ והא דחלב ויין מצטרפין אע"ג דחלב בכזית ומשקין ברביעית ה"מ בשתיה אבל דרך אכילה ששרה פתו ביין שיעורו בכזית וקצת תימה מאי איריא דנקט חמשה דברים בעולה הא בשלמים נמי מצטרפין לחייב משום פיגול ויש לומר דנקט עולה משום דאיירי נמי במעילה אף על גב דבתודה לא איירי במעילה:
כל הפיגולין מצטרפין תימה דלא מייתי מרישא דקתני (מעילה דף טו.) קדשי מזבח מצטרפין לפיגול ויש לומר דהוה מוקמינן לה בעולה דהא תני נמי מעילה אבל הך משמע טפי:
וכל הנותרות מצטרפין תימה דלא תני כל הטומאות מצטרפין ויש לומר דהוה משמע אפילו שרץ ונבלה ובשר המת והנהו לא מצטרפין כדתנן התם (דף יז:):
כאן בשניתותרו [עד] שלא נזרק הדם ומני רבי יהושע ה"ג לה במעילה בפ' קדשי מזבח (מעילה דף טו:) אלא אימא עולה ואימורים מצטרפין זה עם זה לכזית לזרוק עליהם את הדם ומאן קתני לה רבי יהושע וגירסא דשמעתין נמי יש ליישב דהכי נמי קאמר וקשה לישנא דברייתא דקתני ולחייב עליהם משום פיגול נותר וטמא ויש לפרש דכשניתותרו כזית מעולה ואימורין אשמעינן דזריקה מעלייתא היא לאיחיובי משום פיגול נותר וטמא דקרבו מתיריו קרינא ביה והשתא לא צריכי להא דקאמר הכא פיגול אפיגול לא קשיא כאן בפיגול כאן במחשבת פיגול דבשינוייא דניתותרו מתרצי תרוייהו פיגול ונותר ובמסכת מעילה לא גרסינן ליה ויש מוחקין טמא מן הברייתא משום דמטמא לא משני מידי אבל לפי מה שפירשתי ניחא דכולהו מיתרצי וע"כ גרסינן ליה דאי לא גרסינן ליה הא דקאמר התם במעילה תנינא להא דתנו רבנן מנא ליה הא דקתני בברייתא דמצטרפין לענין אכילה ואימא פיגול אפיגול לא קשיא כאן בפיגול כאן במחשבת פיגול ונותר אנותר לא קשיא כאן בנותר כאן בשניתותרו דלמא איירי להצטרף לענין להכשיר הקרבן ולזרוק עליהם את הדם אבל לאכילה לא מצטרפין אבל מכיון דתני טמא על כרחין לענין אכילה קאמר דמצטרפין דהיינו תנינא להא דתנו רבנן:
Tosafot on Zevachim 109a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ק״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־241 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 114 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ אֶחָד קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין,…״
- קטע 29 מילים
נפתחת ב״הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵימוּרִין בַּחוּץ…״
- קטע 328 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ…״
- קטע 434 מילים
נפתחת ב״מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטוֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים,…״
- קטע 58 מילים
נפתחת ב״וְאֵין לִי אֶלָּא קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִים; מִנַּיִן לְרַבּוֹת…״
- קטע 636 מילים
נפתחת ב״כְּגוֹן הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ…״
- קטע 715 מילים
נפתחת ב״מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת״ –…״
- קטע 813 מילים
נפתחת ב״הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה כּוּ׳. עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ…״
- קטע 917 מילים
נפתחת ב״תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ מִצְטָרְפִין…״
- קטע 1015 מילים
נפתחת ב״בִּשְׁלָמָא הַעֲלָאַת עוֹלָה – דְּכָלִיל אִין, שְׁלָמִים…״
- קטע 1114 מילים
נפתחת ב״וְהָא תְּנַן: כׇּל הַפִּגּוּלִין מִצְטָרְפִין, וְכׇל הַנּוֹתָרִין…״
- קטע 1210 מילים
נפתחת ב״פִּיגּוּל אַפִּיגּוּל לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּפִיגּוּל,…״
- קטע 1313 מילים
נפתחת ב״נוֹתָר אַנּוֹתָר לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּנוֹתָר,…״
- קטע 1415 מילים
נפתחת ב״וּמַנִּי? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ…״
לשון המקור
מַתְנִי׳ אֶחָד קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין, שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב.
הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵימוּרִין בַּחוּץ – חַיָּיב.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי אָשָׁם, וְאֵימוּרֵי חַטָּאת, וְאֵימוּרֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶבַח״.
מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטוֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְהַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין יַיִן, וּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ״ – כׇּל הַבָּא לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ.
וְאֵין לִי אֶלָּא קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִים; מִנַּיִן לְרַבּוֹת פְּסוּלִין?
כְּגוֹן הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ, וְהַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וְהַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, וְהַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁנְּתָנָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן –
מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת״ – כׇּל הַמִּתְקַבֵּל בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ.
הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה כּוּ׳. עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ – אִין, שְׁלָמִים וְאֵימוּרֵיהֶן – לָא;
תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת – לְהַעֲלוֹתָן בַּחוּץ, וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.
בִּשְׁלָמָא הַעֲלָאַת עוֹלָה – דְּכָלִיל אִין, שְׁלָמִים לָא; אֶלָּא פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא – מַאי טַעְמָא?
וְהָא תְּנַן: כׇּל הַפִּגּוּלִין מִצְטָרְפִין, וְכׇל הַנּוֹתָרִין מִצְטָרְפִין; קַשְׁיָא פִּיגּוּל אַפִּיגּוּל, קַשְׁיָא נוֹתָר אַנּוֹתָר!
פִּיגּוּל אַפִּיגּוּל לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּפִיגּוּל, כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל.
נוֹתָר אַנּוֹתָר לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּנוֹתָר, כָּאן בְּשֶׁנִּיתּוֹתְרוּ עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק הַדָּם.
וּמַנִּי? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר בָּהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר