דף ביאור
מסכת זבחים דף ק״ג עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ק״ג עמוד א׳
מסכת זבחים דף ק״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־413 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
מתני' כל שלא זכה המזבח בבשרה כגון שאירע בה פסול קודם זריקה דלא היתה לה שעת היתר למזבח:
עורה לכהנים מקראי איתרבאי בברייתא בגמרא:
ואחד עולת האשה דאיתרבאי נמי מקרא:
עורות קדשי קדשים חטאות ואשמות לכהנים כדמפרש טעמא ואזיל:
אין המזבח מוכיח כלומר ואין לך לומר מזבח יוכיח שזכה בבשר העולה ולא זכה בעורה ואף אתה אל תתמה בקדשי קדשים שאע"פ שזכו כהנים בבשרן לא יזכו בעורן אין זו הוכחה שאין למזבח עור בכל מקום אבל לכהנים מצינו שזכו בעור העולה וקל וחומר שיזכו בעורות קדשי קדשים:
גמ' פרט לעולת הקדש לקמיה מפרש לה:
פרט לעולת גרים לקמיה פריך אטו גר לאו איש הוא:
מן המותרות דכל אשמות של רעייה כגון תמורת אשם ואשם שמתו בעליו ושכיפרו בעליו באחר דקיימא לן ירעו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה והוא עולת קיץ המזבח דלאו עולת איש הוא אלא נדבת צבור היא ונסכיה משל צבור ואין בעליו סומך עליה ואינו שוחטה כדתנן בתמורה (דף כ:):
ועוד 25 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 103a · Sefaria
תוספות
הניחא למ"ד מותרות לנדבת ציבור אזלי תימה לדידיה מ"ש דממעט מותרות טפי מעולת תמיד וי"ל דסברא הוא למעוטי טפי מותרות משום דהיו מעיקרא לאיש:
אלא למ"ד לנדבת יחיד מאי איכא למימר תימה מאי קשיא ליה הא רבי יהודה דממעט הכא עולת הקדש הוא דקאמר בסמוך לנדבת ציבור אזלי דקתני ששה לנדבה ואי לנדבת יחיד לא היה משימה בשופר דקרבן יחיד בעי סמיכה וי"ל דלא שמיע ליה ההיא ברייתא תדע דאי שמיע ליה הא הדר ביה רבי יהודה ממדרשו של יהוידע:
לא מיבעיא למ"ד קדשי בדק הבית תפסי מדאורייתא תימה לדידיה אמאי איצטריך קרא הכא דאם שחט קודם פדייה אין עורה לכהנים פשיטא דקדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה:
אין לי אלא עולת איש גרים נשים ועבדים מנין משמע מחד קרא הוה ממעטינן נשים ועבדים ודין הוא דהא ילפינן מהדדי בג"ש דלה לה מאשה והקשה הר"ר חיים דבפרק החובל (ב"ק דף פח.) מצריך תרי קראי גבי עדות חד למעוטי נשים וחד למעוטי עבדים וי"ל דגבי מצות הוא דילפינן מהדדי בג"ש דלה לה אבל גבי עדות לא שייך למילף דאין תלוי בנאמנות שהרי משה ואהרן לא מעידין לא משום דלא מהימני הלכך היכא דגלי גלי:
Tosafot on Zevachim 103a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ק״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־413 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 118 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ כׇּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ –…״
- קטע 221 מילים
נפתחת ב״עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – אַף עַל…״
- קטע 337 מילים
נפתחת ב״עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים לִבְעָלִים, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים…״
- קטע 420 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֹלַת אִישׁ״ – פְּרָט…״
- קטע 514 מילים
נפתחת ב״מַאי פְּרָט לְעוֹלַת הֶקְדֵּשׁ? אָמַר רַבִּי חִיָּיא…״
- קטע 618 מילים
נפתחת ב״הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִיבּוּר אָזְלִי;…״
- קטע 712 מילים
נפתחת ב״כִּדְאָמַר רָבָא: ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה; הָכָא…״
- קטע 810 מילים
נפתחת ב״רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לְמַתְפִּיס…״
- קטע 922 מילים
נפתחת ב״לָא מִיבַּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר: קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת…״
- קטע 1013 מילים
נפתחת ב״וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר…״
- קטע 1128 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב נַחְמָן: כְּמַאן,…״
- קטע 1240 מילים
נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי…״
- קטע 1313 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא מָר בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ?…״
- קטע 1433 מילים
נפתחת ב״וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; דִּתְנַן: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן…״
- קטע 1519 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זְכָרִים עַצְמָם יִקָּרְבוּ עוֹלוֹת,…״
- קטע 1614 מילים
נפתחת ב״וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר אָדָם חוֹלֵק הֶקְדֵּישׁוֹ…״
- קטע 1728 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּרָט לְעוֹלַת…״
- קטע 1821 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֹלַת אִישׁ״ – אֵין לִי…״
- קטע 1921 מילים
נפתחת ב״וְאִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֹלַת אִישׁ״?…״
- קטע 2011 מילים
נפתחת ב״יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ –…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ינאי [רבה] · דור רביעי לתנאים
רבי ורבי חייא הגדול היו רבותיו.
מקור: מסכת זבחים דף ק״ג עמוד א׳ · קטע 8 — “רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לְמַתְפִּיס עוֹלָה לְבֶדֶק…”
לשון המקור
מַתְנִי׳ כׇּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ – לֹא זָכוּ כֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֹלַת אִישׁ״ – עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לָאִישׁ.
עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים, עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. אֶחָד עוֹלַת הָאִישׁ וְאֶחָד עוֹלַת הָאִשָּׁה, עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים.
עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים לִבְעָלִים, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לְכֹהֲנִים. קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אִם עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ – זָכוּ בְּעוֹרָהּ; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּזְכּוּ בְּעוֹרָהּ?! אֵין מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ – שֶׁאֵין לוֹ עוֹר בְּכׇל מָקוֹם.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֹלַת אִישׁ״ – פְּרָט לְעוֹלַת הֶקְדֵּשׁ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּרָט לְעוֹלַת גֵּרִים.
מַאי פְּרָט לְעוֹלַת הֶקְדֵּשׁ? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: פְּרָט לְעוֹלָה הֲבָאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת.
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִיבּוּר אָזְלִי; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת יָחִיד אָזְלִי – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
כִּדְאָמַר רָבָא: ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה; הָכָא נָמֵי, ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה.
רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לְמַתְפִּיס עוֹלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת.
לָא מִיבַּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר: קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת תָּפְסִי מִדְּאוֹרָיְיתָא; אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא תָּפְסִי – הָנֵי מִילֵּי בָּשָׂר, אֲבָל עוֹר תָּפֵיס.
וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: פְּרָט לְעוֹלָה הֲבָאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת.
אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב נַחְמָן: כְּמַאן, כְּרַבִּי יְהוּדָה?! הָא הֲדַר בֵּיהּ! דְּתַנְיָא: שִׁשָּׁה לִנְדָבָה – לְעוֹלָה הֲבָאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁלֹּא יְהוּ כֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם כֵּן, בִּיטַּלְתָּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן! דְּתַנְיָא, זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: ״אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה׳״ – כׇּל שֶׁבָּא מִשּׁוּם חַטָּאת וּמִשּׁוּם אָשָׁם, יִלָּקַח בּוֹ עוֹלוֹת; הַבָּשָׂר לַשֵּׁם, עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים.
אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא מָר בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? אֲמַר לֵיהּ: מוֹקֵמְינָא לֵיהּ בְּמַקְדִּישׁ נְכָסָיו.
וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; דִּתְנַן: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן בְּהֵמוֹת הָרְאוּיוֹת לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצוֹרְכֵי עוֹלוֹת, נְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצוֹרְכֵי זִבְחֵי שְׁלָמִים, וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זְכָרִים עַצְמָם יִקָּרְבוּ עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצוֹרְכֵי שְׁלָמִים וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת, וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת.
וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר אָדָם חוֹלֵק הֶקְדֵּישׁוֹ – הָנֵי מִילֵּי בָּשָׂר, אֲבָל עוֹר תָּפֵיס.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּרָט לְעוֹלַת גָּרֵים. אֲמַר לֵיהּ רַב סִימַאי בַּר חִילְקַאי לְרָבִינָא: אַטּוּ גֵּר לָאו אִישׁ הוּא?! אֲמַר לֵיהּ: פְּרָט לְגֵר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֹלַת אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלַת אִישׁ; עוֹלַת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה״ – רִיבָּה.
וְאִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֹלַת אִישׁ״? עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לְאִישׁ; פְּרָט לְשֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, שֶׁלֹּא יְהוּ הַכֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – הוֹאִיל וְלֹא עָלְתָה לַבְּעָלִים,