דף ביאור
מסכת זבחים דף י׳ עמוד ב׳פרק 1 כל הזבחים
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף י׳ עמוד ב׳
מסכת זבחים דף י׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 34 קטעים ממוספרים, כ־489 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
חוֹזְרַנִי חֲלִילָה.
חָזַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְדָנוֹ דִּין אַחֵר: חַטָּאת נֶאֱמַר בָּהּ ״הִיא״ בִּשְׁחִיטָה – הִיא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁירָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה; וּפֶסַח נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ בִּזְבִיחָה – הוּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל;
אַף אָשָׁם נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ – הוּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: חַטָּאת נֶאֱמַר בָּהּ ״הִיא״ בִּשְׁחִיטָה – הִיא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. פֶּסַח נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ בִּזְבִיחָה – הוּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל. אֲבָל אָשָׁם, לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ – אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִין, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הוּקְטְרוּ אֵימוּרִין – כָּשֵׁר!
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הֲרֵי [הוּא] אוֹמֵר: ״כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם״ – מָה חַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל, אַף אָשָׁם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל.
אָמַר מָר: אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: חוֹזְרַנִי חֲלִילָה. וּלְמִיהְדַּר דִּינָא, וְלַיְיתֵי בְּ״מָה הַצַּד״!
מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד כָּרֵת.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת – שֶׁכֵּן דָּמָהּ לְמַעְלָה! וְלֵימָא לֵיהּ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת – שֶׁכֵּן נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים!
בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת קָאָמְרִינַן.
שֶׁאִם נִכְנַס דָּמָהּ [לִפְנַי] וְלִפְנִים – פְּסוּלָה!
אִית לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר ״אַף הָאָשָׁם״.
שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת!
מֵחַטָּאת דִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל.
שֶׁכֵּן טְעוּנָה אַרְבַּע מַתָּנוֹת!
כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: כׇּל הַדָּמִים (טְעוּנָה) [טְעוּנִין] אַרְבַּע מַתָּנוֹת.
שֶׁכֵּן טְעוּנָה עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת!
וְלִיטַעְמָיךְ, הָאִיכָּא אֶצְבַּע! הָאִיכָּא קֶרֶן! הָאִיכָּא חוּדָּהּ! אֶלָּא חַד מִתְּרֵי תְּלָת טַעְמֵי נָקֵט.
אָמַר מָר, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ. לֵימָא לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אָשָׁם נָמֵי דָּמוֹ לְמַעְלָה!
אָמַר אַבָּיֵי: אָשָׁם דָּמוֹ לְמַעְלָה לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, קַל וְחוֹמֶר מֵעוֹלָה; וּמָה עוֹלָה שֶׁהִיא כָּלִיל – דָּמָהּ לְמַטָּה, אָשָׁם שֶׁאֵינוֹ כָּלִיל – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!
מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת!
חַטַּאת הָעוֹף תּוֹכִיחַ.
מָה לְחַטַּאת הָעוֹף, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מִין זֶבַח!
עוֹלָה תּוֹכִיחַ. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְדָמָן לְמַטָּה; אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם – שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וְדָמוֹ לְמַטָּה.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: וְלִפְרוֹךְ, מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן אֵין לָהֶן קִצְבָה; תֹּאמַר בְּאָשָׁם – שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה?!
אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר קְרָא: ״הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אוֹתָהּ״ – אוֹתָהּ דָּמָהּ לְמַעְלָה, וְאֵין דָּמוֹ שֶׁל אַחֵר לְמַעְלָה.
אִי הָכִי, חַטָּאת נָמֵי נֵימָא: אוֹתָהּ – לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה; הָא שְׁאָר זְבָחִים – בֵּין לִשְׁמָן בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין!
הָהוּא ״אוֹתָהּ״ לָאו דַּוְקָא, דְּהָא שַׁיַּיר פֶּסַח.
הָכָא נָמֵי לָאו דַּוְקָא, דְּהָא שַׁיַּיר עוֹלַת הָעוֹף!
בִּזְבִיחָה מִיהָא לָא שַׁיַּיר מִידֵּי.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא מַנִּי – רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: הַאי מָקוֹם לְחוֹד, וְהַאי מָקוֹם לְחוֹד.
דְּתַנְיָא: דָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים נִיתָּנִין מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּה, וְהָעֶלְיוֹנִים מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַעְלָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִין – בְּעוֹלַת הָעוֹף; אֲבָל בְּחַטַּאת בְּהֵמָה – הִיא עַצְמָהּ אֵין נַעֲשֶׂה אֶלָּא עַל גּוּפָהּ שֶׁל קֶרֶן.
תְּנַן הָתָם, שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כׇּל דָּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לַהֵיכָל לְכַפֵּר – פְּסוּלִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חַטָּאת בִּלְבַד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הָאָשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם״.
בִּשְׁלָמָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כִּדְקָאָמַר טַעְמָא, אֶלָּא רַבָּנַן מַאי טַעְמָא?
אָמַר רָבָא: אָשָׁם נִכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים פָּסוּל – לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, קַל וָחוֹמֶר מֵעוֹלָה; מָה