בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף י׳ עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף י׳ עמוד א׳

    מסכת זבחים דף י׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־411 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    השוחט את הבהמה של חולין לעבודת כוכבים אסורה בהנאה כדין זבחי מתים וזבחי מתים ילפינן (ע"ז דף כט:) שם שם מעגלה ערופה:

    לזרוק דמה לעבודת כוכבים (ועבודת) השחיטה לא נעשית לשם עבודת כוכבים אלא בשעת שחיטה חישב לעבוד הזריקה לשם עבודת כוכבים ולא זרק:

    מחשבין מעבודה לעבודה מחשבה היא לענין זבחי מתים ליאסר בהנאה:

    דילפינן עבודת כוכבים שהיא חוץ ממחשבת פיגול שהוא פנים:

    מותרת לאכילה:

    אין מחשבין מעבודה לעבודה ואינה אסורה אלא אם כן שחט לעבודת כוכבים שבשחיטתה עבד עבודת כוכבים או זרק לעבודת כוכבים:

    פנים מפנים מחשבת שלא לשמו מפיגול:

    הריני שוחט חוץ לזמנו ולא חישב על מנת לאכול ולא על מנת לזרוק או להקטיר אלא על השחיטה חישב סתם חוץ לזמנה כשר דלאו מחשבה היא דאין זמן אלא באכילת אדם ומזבח (דזהו) פיגול:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 10a · Sefaria

    תוספות

    ריש לקיש אמר מותרת מודה ר"ל דחייב מיתה כדאמרינן בפרק ארבע מיתות (סנהדרין סא.) מידי דהוה אמשתחוה להר דהר מותר ועובדו בסייף ושחיטת מומר לא חשיב כדפי' בפ"ק דחולין (דף יד.) גבי שוחט בשבת ואין לתמוה והיאך נהרג דילמא מימלך ולא זריק לעבודת כוכבים כדאמר בפרק ד' מיתות (סנהדרין סא.) דניסת שאמר אלך אעבוד פטור דמימלך ולא עביד דהכא ודאי לא מימלך כיון דעבד מעשה ששחט על מנת לזרוק ועוד הכא אפילו ידוע ודאי שלא יזרוק חשיב עובד עבודת כוכבים בשחיטה [[זו] כששוחט ע"מ לזרוק:

    מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמן כו' וא"ת שוחט שלא לשם אוכלין בפסח יוכיח דשוחט שלא לשם אוכלין פסול ושוחט ע"מ לזרוק שלא לשם אוכלין כשר ויש לומר דלא דמי התם דזורק עצמו שלא לשם אוכלין כשר:

    לא תאמר בזריקה ותיתי בק"ו משחיטה וקבלה תימה אמאי לא פריך שכן טעונות צפון וישנן בחטאות הפנימיות וכ"ת משום דבשלמים קיימא אם כן מאי צריך למילף מבינייא ניליף בק"ו מקבלה שאין חייבין עליה בחוץ ואפילו הכי פסלה בה מחשבה ועוד למה לי קרא בזריקה לשינוי בעלים דדרשי' לכפר עליו תיתי מבינייא משחיטה וקבלה ועוד קשה אמאי אין מחשבת אוכלין בפסח בזריקה תיתי בק"ו משחיטה שכשירה בזר כיון דלא פרכינן מצפון וחטאות הפנימיות ומיהו דילמא (תכוסו) מיעוטא הוא ואע"ג דשלא למנויין דהיינו שינוי בעלים כתיב נמי (תכוסו) ולא ממעטי זריקה לא דמי (עיין פסחים דף סא.):

    והדר ביה רבה לגבי דרב נחמן מקל וחומר דרב אשי [היינו] לרבנן דאליבא דר' שמעון ליכא קל וחומר דאיכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן נוהג במנחות תאמר בשינוי קודש שאינו נוהג במנחות לרבי שמעון (מנחות דף ב:):

    Tosafot on Zevachim 10a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף י׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־411 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 124 מילים

      נפתחת ב״הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמָהּ…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מוּתֶּרֶת; אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה…״

    3. קטע 316 מילים

      נפתחת ב״וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא – בְּהָא אָמַר רֵישׁ…״

    4. קטע 416 מילים

      נפתחת ב״וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָא – בְּהָא קָאָמַר רַבִּי…״

    5. קטע 516 מילים

      נפתחת ב״כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: מֵתִיב רַב…״

    6. קטע 645 מילים

      נפתחת ב״רַב יִרְמְיָה לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: וּמָה בִּמְקוֹם…״

    7. קטע 710 מילים

      נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר אֲהִילַאי: מָה לְחוּץ…״

    8. קטע 847 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא בַּר אֲהִילַאי, הָכִי קָאָמַר:…״

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מַה לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ…״

    10. קטע 1045 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: וּמָה…״

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי אִילָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ: לֹא תֹּאמַר…״

    12. קטע 128 מילים

      נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וְדִלְמָא דִּמְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה…״

    13. קטע 1310 מילים

      נפתחת ב״אִם כֵּן, לִשְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ, וְתֵיתֵי מִקַּל…״

    14. קטע 1412 מילים

      נפתחת ב״וְאִידָּךְ פָּרֵיךְ הָכִי: מָה לְהָנָךְ – שֶׁכֵּן…״

    15. קטע 156 מילים

      נפתחת ב״וְאִידַּךְ – הַשְׁתָּא מִיהָא בִּשְׁלָמִים קַיָּימִין.…״

    16. קטע 1625 מילים

      נפתחת ב״אִיתְּמַר: שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ, לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ…״

    17. קטע 1730 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף (אֶת) הָאָשָׁם. תַּנְיָא,…״

    18. קטע 1812 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ…״

    19. קטע 1913 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פֶּסַח יוֹכִיחַ –…״

    20. קטע 2010 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָה לְפֶסַח –…״

    21. קטע 216 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חַטָּאת תּוֹכִיחַ.…״

    22. קטע 224 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:…״

    לשון המקור

    הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּלְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲסוּרָה; מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְיָלְפִינַן חוּץ מִבִּפְנִים.

    רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מוּתֶּרֶת; אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְלָא יָלְפִינַן חוּץ מִפְּנִים.

    וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא – בְּהָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אֲבָל פְּנִים מִפְּנִים אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן;

    וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָא – בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֲבָל בְּהַהִיא אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ; צְרִיכִי.

    כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: מֵתִיב רַב יִרְמְיָה לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי אִילָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ.

    רַב יִרְמְיָה לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט חוּץ לִזְמַנּוֹ״ שֶׁהוּא כָּשֵׁר, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ – פָּסוּל; מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ״ – פָּסוּל, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל?!

    מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר אֲהִילַאי: מָה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁכֵּן כָּרֵת!

    אֶלָּא אָמַר רָבָא בַּר אֲהִילַאי, הָכִי קָאָמַר: וּמָה מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט חוּץ לִמְקוֹמוֹ״ שֶׁהוּא כָּשֵׁר, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל; מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ״ שֶׁהוּא פָּסוּל, [שְׁחָטוֹ עַל מְנָת] לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל?!

    מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מַה לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים; תֹּאמַר בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּפֶסַח וְחַטָּאת?!

    אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לְשֵׁם פְּלוֹנִי״ שֶׁהוּא כָּשֵׁר, לִזְרוֹק דָּמוֹ (שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ) לְשֵׁם פְּלוֹנִי – פָּסוּל; מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמָן״ שֶׁהוּא פָּסוּל, [שְׁחָטוֹ עַל מְנָת] לִזְרוֹק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל?!

    רַבִּי אִילָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ: לֹא תֹּאמַר בִּזְרִיקָה, וְתֵיתֵי מִקַּל וָחוֹמֶר מִבֵּינַיָּיא מִשְּׁחִיטָה וְקַבָּלָה! לְמַאי הִלְכְתָא כְּתַב רַחֲמָנָא? לוֹמַר דְּאֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה.

    מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וְדִלְמָא דִּמְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה!

    אִם כֵּן, לִשְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ, וְתֵיתֵי מִקַּל וָחוֹמֶר דְּרַב אָשֵׁי.

    וְאִידָּךְ פָּרֵיךְ הָכִי: מָה לְהָנָךְ – שֶׁכֵּן טְעוּנוֹת צָפוֹן, וְיֶשְׁנָן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת!

    וְאִידַּךְ – הַשְׁתָּא מִיהָא בִּשְׁלָמִים קַיָּימִין.

    אִיתְּמַר: שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ, לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – רַב נַחְמָן אָמַר: פְּסוּלָה, רַבָּה אָמַר: כְּשֵׁרָה. וַהֲדַר בֵּיהּ רַבָּה לְגַבֵּי רַב נַחְמָן, מִקַּל וָחוֹמֶר דְּרַב אָשֵׁי.

    רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף (אֶת) הָאָשָׁם. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא, וְאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא; מָה חַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה, אַף אָשָׁם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – פָּסוּל.

    אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת – שֶׁכֵּן דָּמָהּ לְמַעְלָה!

    אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פֶּסַח יוֹכִיחַ – שֶׁדָּמוֹ לְמַטָּה, וּשְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל.

    אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָה לְפֶסַח – שֶׁכֵּן זְמַנּוֹ קָבוּעַ!

    אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חַטָּאת תּוֹכִיחַ.

    אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: