דף ביאור
מסכת תמיד דף ל״ג עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת תמיד דף ל״ג עמוד א׳
מסכת תמיד דף ל״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־297 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
מאירי
פרק ששי בעזר הצור:
והוא נמשך לסדר העבודות גם כן והוא שאמר החלו עולים ר"ל אלו השנים במעלות האולם אותם שנים שזכו אחד בדשון המזבח הפנימי ואחד בדישון המנורה מקדימין לפניהם ואותו שזכה בדשון מזבח הפנימי נוטל את השני שכבר הניח בהיכל והשתחוה ויצא ואותו שזכה בדשון המנורה שכבר היטיב חמש נרות נכנס ואם מצא שתי נרות המזרחיים שלא נגע בהם בראשונה דולקים מדשן את הראשונה שהיא מזרחית גמורה ומניח את השניה שהיא הקרויה מערבית דולקת שממנה ידליק את המנורה בין הערבים ואם מצאה שכבתה מדליקה ממזבח העולה על הדרך שביארנו ונוטל את הכוז שנתן בו דישון המנורה מעל מעלה שניה שלפני המנורה שכבר הניחו לשם ומשתחוה ויוצא ואותו שחתה במחתה צבר:
הגחלים שבמחתה על גבי המזבח ואחר כך מרדדן ר"ל פורשן בשולי המחתה על קרקע המזבח ומשתחוה ויוצא ואותו שזכה לקטרת נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו והוא חוזר ומעיין אם נתפזר מן הקטרת כלום בכף ונותנו לתוך חפניו וכן אותו מערה את הבזך לתוך חפניו של מקטיר ואומרין לו הזהר שלא תתחיל מצד שלפניך כדי שלא יתיזו ניצוצות הקטורת על ידו כשיעבירה על המדורה לפזר הקטורת ויכוה אלא שיתחיל מן הקצה האחר ומפזר מעט מעט עד שיהיה לצד שלפניו והוצרכו לכך מפני שכבר ביארנו שכהן חדש הוא המקטיר שלא הקטיר מעולם ומתחיל מן הקצה האחרון כמו שכתבנו ומרדד ר"ל מפזר מעט מעט כמי שמרקד סלת ומשתחוה ויוצא ולא היה המקטיר מתחיל להקטיר עד שהממונה אומר לו הקטר ואם היה כהן גדול מקטיר הממונה אומר לו אישי כהן גדול הקטר ופרשו העם ר"ל הכהנים שהיו עומדים בין האולם ולמזבח ובשעת הקטורת הכל פורשין משם כמו שביארנו ביומא והוא מקטיר ויוצא ואמר שבזמן שכהן גדול נכנס להשתחוות ולהקטיר שלשה אוחזין בו אחד בימינו ואחד בשמאלו ואחד באבנים טובות ר"ל אבני אפוד וכיון שהממונה שומע קול רגלי כהן גדול שהוא יוצא הגביה לו את הפרכות והשתחוה ויצא ונכנסו אחיו הכהנים והשתחוו ויצאו ובאו ועמדו ר"ל אלו החמשה שהוא מזכיר ועליהם הוא אומר שעומדים הראשונים וקורא אותם ראשונים על שם שהשלימו מלאכתם ואמר שעומדים שם לדרום אחיהם ר"ל לצד הדרומי לאחיהם הכהנים ר"ל אותם הזוכים בהעלאת האיברים מן הכבש למזבח ואותם הכהנים מעלים האברים וחוזרין לאלו החמשה ומוצאים אותם וחמשה כלים ביד כל אחד כלי תשמישו בידו אחד שבידו השני והשני שבידו הכוז והשלישי שבידו המחתה והרביעי שבידו הבזך ואחד שבידו הכף והכסוי ומניחין כליהם וכלם מברכים את העם ברכה אחת והיא ברכת כהנים הידועה ויש בזו חלוק בין המקדש למדינה שבמדינה אומרין אותה שלש ברכות ובמקדש כורכין אותה בברכה אחת במקדש אומרין אותו ככתבו ובמדינה בכנויו במדינה כהנים נושאין את כפיהם כנגד כתפותיהם ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מן כהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ ור' יהודה חולק לומר שאף כהן גדול מגביה את ידיו על ראשו מדכתיב וישא אהרן את ידיו ויברכם והלכה כתנא קמא ואחר כך מעלין את הסלת למנחה ואחר כך מקטירין החביתין ואחר כך מעלין את היין לנסוך והלויים מתעסקין בשיר ואמר על זה שבזמן שכהן גדול רוצה להקטיר את איברי התמיד היה עולה לכבש והסגן מימינו הגיע למחצית הכבש אחז הסגן בימינו של כהן גדול והעלהו הושיט הראשון את הראש והרגל וסומך עליהן וזורקן למערכה ואע"פ שאין סמיכה אלא בבעלי חיים בזו תקנוה לכבודו של כהן גדול שיהיה לו היכר וכן התבאר במנחות והשני הושיט לראשון שתי הידים ונתנן לכהן גדול וסומך עליהם וזורקם ונשמט השני והלך וכך היו מושיטין לו כל שאר איברים ובזמן שהוא רוצה הוא סומך ואחרים זורקן:
Meiri on Tamid 33a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown
רש"י
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
תוספות
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת תמיד, דף ל״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־297 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 111 מילים
נפתחת ב״מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת, וְכִסּוּי הָיָה לוֹ. וּכְמִין…״
- קטע 231 מילים
נפתחת ב״ה מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף…״
- קטע 330 מילים
נפתחת ב״וּבַשַּׁבָּת הָיָה כּוֹפֶה עֲלֵיהֶן פְּסַכְתֵּר. וּפְסַכְתֵּר הָיְתָה…״
- קטע 419 מילים
נפתחת ב״וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת: כּוֹפִין אוֹתָהּ עַל…״
- קטע 521 מילים
נפתחת ב״ו הִגִּיעוּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, נָטַל אֶחָד…״
- קטע 639 מילים
נפתחת ב״וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת: כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת…״
- קטע 75 מילים
נפתחת ב״הֲדַרַן עֲלָךְ אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה…״
- קטע 826 מילים
נפתחת ב״א הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ…״
- קטע 938 מילים
נפתחת ב״מִי שֶׁזָּכָה בְּדִישּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי…״
- קטע 1015 מילים
נפתחת ב״ב מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים…״
- קטע 1130 מילים
נפתחת ב״ג מִי שֶׁזָּכָה בַּקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת…״
- קטע 1223 מילים
נפתחת ב״הִתְחִיל מְרַדְּדָן וְיוֹצֵא. לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר…״
- קטע 135 מילים
נפתחת ב״פָּרְשׁוּ הָעָם, וְהִקְטִיר וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.…״
- קטע 144 מילים
נפתחת ב״הֲדַרַן עֲלָךְ הֵחֵלּוּ עוֹלִים…״
לשון המקור
מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת, וְכִסּוּי הָיָה לוֹ. וּכְמִין מְטוֹטֶלֶת הָיָה עָלָיו מִלְּמַעְלָן.
ה מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ [וְהֵילָךְ], וְחָתָה (מִן הַמְאוּכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת). יָרַד וְעֵירָן לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב, נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ כְּקַב גֶּחָלִים, וְהָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה.
וּבַשַּׁבָּת הָיָה כּוֹפֶה עֲלֵיהֶן פְּסַכְתֵּר. וּפְסַכְתֵּר הָיְתָה כְּלִי גָּדוֹל מַחְזֶקֶת לֶתֶךְ. וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת הָיוּ בָּהּ, אַחַת – שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בָּהּ וְיוֹרֵד. וְאַחַת – שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ מִלְּמַעְלָן, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל.
וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת: כּוֹפִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, וְעַל הַשֶּׁרֶץ בַּשַּׁבָּת, וּמוֹרִידִין בָּהּ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
ו הִגִּיעוּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה וּזְרָקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵירוֹ בִּירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה.
וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת: כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, וְהוּא רָץ וּבָא. וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בַּשִּׁיר, וְהוּא רָץ וּבָא. וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד, הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח.
הֲדַרַן עֲלָךְ אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה
א הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ בְּדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִים לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְּדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי – נִכְנַס וְנָטַל אֶת הַטְּנִי, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.
מִי שֶׁזָּכָה בְּדִישּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מַעֲרָבִיִּים דּוֹלְקִין. מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דּוֹלֵק. שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה, מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.
ב מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרִדְדָּן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.
ג מִי שֶׁזָּכָה בַּקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזֵךְ מִתּוֹךְ הַכַּף, וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ – נוֹתְנוֹ לוֹ בְּחׇפְנָיו. וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ: הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַּתְחִיל מִפָּנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה.
הִתְחִיל מְרַדְּדָן וְיוֹצֵא. לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר עַד שֶׁהַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לוֹ: הַקְטֵר! וְאִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל, הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לוֹ: ״אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר״!
פָּרְשׁוּ הָעָם, וְהִקְטִיר וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.
הֲדַרַן עֲלָךְ הֵחֵלּוּ עוֹלִים