בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת תמיד דף ל״ב עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמיד דף ל״ב עמוד א׳

    מסכת תמיד דף ל״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־418 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    מאירי

    אי זהו חכם הרואה את הנולד אי זהו גבור הכובש את יצרו אי זה עשיר השמח בחלקו:

    מה יעשה אדם ויחיה ימית את עצמו ר"ל את גופו מה יעשה אדם וימות יחיה את עצמו מה יעשה אדם ויתקבל על הבריות ישנא את הרבנות:

    המשנה השניה והכונה בה השלמת ענין איברי התמיד להודיע כמה כהנים צריכים להולכתם והוא שאמר הראשון בראש וברגל הימני הראש בימינו וחוטמו כלפי זרועו וקרניו בין אצבעותיו ובית השחיטה למעלה והפדר נתון עליה והרגל הימני בשמאלו ובית עורה לחוץ השני בשתי ידים ימנית בימינו ושמאלית בשמאלי ובית עורן לחוץ ופירוש בית עורן הצד שמפשיטין ממנו העור השלישי בעוקץ וברגל השמאלי העוקץ בימינו והאליה מדולדלת בין אצבעותיו ואצבע הכבד ושתי כליות עמו ורגל השמאלי בשמאלו ובית עורו לחוץ הרביעי בחזה ובגרה החזה בימינו והגרה בשמאלו וצלעותיה בין אצבעותיו החמשי בשתי הדפנות הימנית בימינו והשמאלית בשמאלו ובית עורן לחוץ הששי בקרבים נתונים בבזך ר"ל קערה גדולה וכרעים על גביהן השביעי בסלת השמיני בחבתים התשיעי ביין וכל זה הוא בתמיד שהוא טלה אבל בשאר עולות אם הם של איל צריכין כהנים יותר ממנין זה ובשור צריכים יותר מן האיל וכבר ביארנו הכל בשני של יומא וכן דברים אלו כלם בעולת צבור אבל של יחיד אין לדבר קצבה אלא כמו שירצו הן או בפחות או ביותר ואמר אחר כן שאחר שנטל כל אחד את האבר שזכה בו נותנין אותם מחצי כבש ולמטה במערבו וגדולי המחברים כתבו בה במזרחו ולא ידעתי למה ואחר כך מולחין שם את האיברים והתבאר באחרון של עירובין שבוזקין מלח על הכבש שלא יחליקו רגליהם ואחר שהעלו אותם לכבש מתכנסין כלם ללשכת הגזית לקרוא את שמע על הצד שיתבאר בסמוך:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Tamid 32a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמיד, דף ל״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־418 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 133 מילים

      נפתחת ב״מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ רָחוֹק, אוֹ מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב?…״

    2. קטע 242 מילים

      נפתחת ב״וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה כְּאֶחָד שָׁוִין, שֶׁנֶּאֱמַר:…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לָהֶן: שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה אוֹ הָאָרֶץ?…״

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לָהֶן: אוֹר נִבְרָא תְּחִלָּה, אוֹ חֹשֶׁךְ?…״

    5. קטע 512 מילים

      נפתחת ב״סָבְרִי, דִּילְמָא אָתֵי לְשַׁיּוֹלֵי מָה לְמַעְלָה וּמָה…״

    6. קטע 633 מילים

      נפתחת ב״אִי הָכִי, שָׁמַיִם נָמֵי לָא נֵימְרוּ לֵיהּ?!…״

    7. קטע 738 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לָהֶם: אֵידֵין מִתְקְרֵי חַכִּים? אֲמַרוּ לֵיהּ:…״

    8. קטע 842 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לְהֹן: מָה יַעֲבֵיד אִינִישׁ וְיִחְיֶה? אֲמַרוּ…״

    9. קטע 924 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לְהֹן: בְּיַמָּא יָאֵי לְמֵידַר, אוֹ בְּיַבִּשְׁתָּא…״

    10. קטע 1030 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לָהֶן: אֵידֵין מִנְּכוֹן חַכִּים יַתִּיר? אָמְרוּ…״

    11. קטע 1127 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לְהֹן: הָא אֲנָא מְקַטֵּילְנָא יָתְכוֹן בִּגְזֵירַת…״

    12. קטע 1227 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לְהֹן: בָּעֵינָא דְּאֵיזִיל לִמְדִינַת אַפְרִיקֵי. אֲמַרוּ…״

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״אֲמַרוּ לֵיהּ: אַיְיתִי חֲמָרֵי לוּבָאֵי דְּפָרְשִׁי בְּהַבְרָא.…״

    14. קטע 1439 מילים

      נפתחת ב״עֲבַד הָכִי, וַאֲזַל מְטָא לְהָהוּא מָחוֹזָא דְּכוּלֵּיהּ…״

    לשון המקור

    מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ רָחוֹק, אוֹ מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב? אָמְרוּ לוֹ: מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי חַמָּה בַּמִּזְרָח – הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ, חַמָּה בַּמַּעֲרָב – הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ, חַמָּה בְּאֶמְצַע רָקִיעַ – אֵין הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ.

    וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה כְּאֶחָד שָׁוִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּגְבוֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ [וְגוֹ׳] כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב״. וְאִי חַד מִינַּיְיהוּ נְפִישׁ, נִכְתּוֹב תַּרְוַויְיהוּ כִּי הָהוּא דִּנְפִישׁ! וְאֶלָּא, חַמָּה בְּאֶמְצַע רָקִיעַ מַאי טַעְמָא אֵין הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ – מִשּׁוּם דְּקָאֵי לְהֶדְיָא, וְלָא כָּסֵי לֵיהּ מִידֵּי.

    אָמַר לָהֶן: שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה אוֹ הָאָרֶץ? אָמְרוּ: שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״.

    אָמַר לָהֶן: אוֹר נִבְרָא תְּחִלָּה, אוֹ חֹשֶׁךְ? אָמְרוּ לוֹ: מִילְּתָא דָּא אֵין לַהּ פָּתַר. וְנֵימְרוּ לֵיהּ חֹשֶׁךְ נִבְרָא תְּחִלָּה, דִּכְתִיב: ״וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ״, וַהֲדַר ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר״!

    סָבְרִי, דִּילְמָא אָתֵי לְשַׁיּוֹלֵי מָה לְמַעְלָה וּמָה לְמַטָּה, מָה לְפָנִים וּמָה לְאָחוֹר.

    אִי הָכִי, שָׁמַיִם נָמֵי לָא נֵימְרוּ לֵיהּ?! מֵעִיקָּרָא סְבוּר אַקְרַאי בְּעָלְמָא הוּא דְּקָא שָׁיֵיל, כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָהָדַר שָׁאֵיל, סָבְרִי לָא נֵימָא לֵיהּ, דִּילְמָא אָתֵי לְשַׁיּוֹלֵי מָה לְמַעְלָה מָה לְמַטָּה, מָה לְפָנִים וּמָה לְאָחוֹר.

    אָמַר לָהֶם: אֵידֵין מִתְקְרֵי חַכִּים? אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵיזֶהוּ חָכָם – הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. אָמַר לָהֶם: אֵידֵין מִתְקְרֵי גִּבּוֹר? אָמְרוּ לוֹ: אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר – הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. אָמַר לָהֶן: אֵידֵין מִתְקְרֵי עָשִׁיר? אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.

    אֲמַר לְהֹן: מָה יַעֲבֵיד אִינִישׁ וְיִחְיֶה? אֲמַרוּ לֵיהּ: יָמִית עַצְמוֹ. מָה יַעֲבֵיד אִינִישׁ וְיָמוּת? יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ. אֲמַר לְהֹן: מָה יַעֲבֵיד אִינִישׁ וְיִתְקַבֵּל עַל בְּרִיָּיתָא? אֲמַרוּ: יִסְנֵי מַלְכוּ וְשׇׁלְטָן. אֲמַר לְהוּ: דִּידִי טָבָא מִדִּידְכוּ, יִרְחַם מַלְכוּ וְשׇׁלְטָן, וַיַּעֲבֵד טֵיבוּ עִם בְּנֵי אִינָשָׁא.

    אֲמַר לְהֹן: בְּיַמָּא יָאֵי לְמֵידַר, אוֹ בְּיַבִּשְׁתָּא יָאֵי לְמֵידַר? אֲמַרוּ לֵיהּ: בְּיַבִּשְׁתָּא יָאֵי לְמֵידַר, דְּהָא כֹּל נָחוֹתֵי יַמָּא לָא מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהוֹן עַד דְּסָלְקִין לְיַבִּשְׁתָּא.

    אָמַר לָהֶן: אֵידֵין מִנְּכוֹן חַכִּים יַתִּיר? אָמְרוּ לוֹ: כּוּלָּנָא כַּחֲדָא שָׁוַויִין, דְּהָא כֹּל מִילְּתָא דַּאֲמַרְתְּ לַנָא – בְּחַד פְּתַרְנָא לָךְ. אָמַר לָהֶן: מָה דֵין אַתְרֵיסְתּוּן לְקִבְלִי! אֲמַרוּ לֵיהּ: סִטְנָא נָצַח.

    אֲמַר לְהֹן: הָא אֲנָא מְקַטֵּילְנָא יָתְכוֹן בִּגְזֵירַת מַלְכִין! אֲמַרוּ לֵיהּ: שׇׁלְטָן בְּיָד מַלְכָּא, וְלָא יָאֵי לְמַלְכָּא כָּזָב. מִיָּד אַלְבֵּישׁ יָתְהוֹן לְבוּשִׁין דְּאַרְגְּווֹן, וּשְׁדִי מְנִיכָא דְּדַהֲבָא עַל צַוְּארֵיהוֹן.

    אֲמַר לְהֹן: בָּעֵינָא דְּאֵיזִיל לִמְדִינַת אַפְרִיקֵי. אֲמַרוּ לֵיהּ: לָא מָצֵית אָזְלַתְּ, דְּפָסְקִי הָרֵי חשֶׁךְ. אָמַר לְהֹן: לָא סַגִּיא דְּלָא אָזֵילְנָא, אַמְּטוּ הָכִי מְשַׁיֵּילְנָא לְכוּ, אֶלָּא מַאי אֶעֱבֵיד?

    אֲמַרוּ לֵיהּ: אַיְיתִי חֲמָרֵי לוּבָאֵי דְּפָרְשִׁי בְּהַבְרָא. וְאַיְיתִי קִיבּוּרֵי דְּמַתְנֵי, וּקְטַר בְּהַאי גִּיסָא, דְּכִי אָתֵית (בְּאוֹרְחָא), נָקְטַתְּ בְּגַוַּיְיהוּ וְאָתֵית לְאַתְרָךְ.

    עֲבַד הָכִי, וַאֲזַל מְטָא לְהָהוּא מָחוֹזָא דְּכוּלֵּיהּ נְשֵׁי. בָּעֵי לְמִיעְבַּד קְרָבָא בַּהֲדַיְיהוּ, אֲמַרוּ לֵיהּ: אִי קָטְלַתְּ לַן, יֵאמְרוּ: נְשֵׁי קְטַל. אִי (קָטֵילְנָא) [קָטְלִינַן] לָךְ, יֵאמְרוּ: מַלְכָּא דְּקַטְלוּהּ נְשֵׁי. אֲמַר לָהֶן: אַיְיתוֹ לִי נַהֲמָא. אַיְיתוֹ לֵיהּ נַהֲמָא דְּדַהֲבָא אַפָּתוּרָא דְּדַהֲבָא.