בוני התלמוד
    התחברות

    דף ביאור

    מסכת מנחות דף נ״ה עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף נ״ה עמוד א׳

    מסכת מנחות דף נ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 12 קטעים ממוספרים, כ־235 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    במחשבה כדאמרן בעלמא (שבת דף קמב.) נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר:

    ומינה כלומר מהא דר' אלעזר גופה מייתי פירכא:

    אלא אי כמות שהן השתא משערינן בצר להו מעשרות לענין מדה אי הוה כייל להו להנך דתרם במנין משתכח מעשר זוטא:

    תורמין תאנים על הגרוגרות ובמנין:

    מקום שרגיל לעשות כו' שמצויין אנשים שיעשו גרוגרות וישתמרו או הוא עצמו יעשה אותם גרוגרות לאחר זמן עם תאנים שלו:

    מקום שאין רגיל לא דבעינן שיתרום מן המתקיים ותאנים לחין מרקיבין ואין משתמרין:

    אי איכא כהן שיתנם מיד:

    תורם מן היפה שמא כהן יאכלם מיד תאנים יפין ואין מתקיימין גרוגרות מתקיימין ואין יפין:

    ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 55a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    במחשבה פי' בקונטרס כדאמר בעלמא נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר משמע שר"ל משום דכתיב ונחשב שרי לאכול בלא הפרשה ושרי נמי בשתיקה ע"י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר דכל זה נפקא מונחשב עוד פי' לשון אחר בפ' בתרא דבכורות (דף נט.) במחשבה שמחשב ואומר שני לוגין שאני עתיד להפריש אע"פ שעתה אינו מפריש כלום ור"ל דדיבור צריך והא דשריא בלא הפרשה קרי מחשבה ואשכחן נמי דוכתא דקרי למחשבה דיבור כמו על כל דבר פשע דאמרינן (ב"מ דף מד.) דחייב על המחשבה כמעשה ונראה דבלא דיבור נמי הוה תרומה מדתנן במסכת תרומות (פ"א מ"א) חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה חרש שוטה וקטן וקתני סיפא חרש שדברו חכמים שאינו שומע ואינו מדבר משמע הא שומע ואינו מדבר תרומתו תרומה ומיהו בתוספתא דמסכת תרומות מצאתי מפני מה אמרו אלם לא יתרום מפני שאינו יכול לברך משמע דאי מברך אע"פ שלא ידבר בהרמה שפיר דמי ופ"ג דשבועות (דף כו:) נמי משמע בהדיא כשגמר בלבו אע"פ שלא הוציא בשפתיו גבי כל נדיב דקאמר דהוו תרומה וקדשים שני כתובין הבאין כאחד ולא ילפי' מינייהו שבועה ובמה שאוכל בלא הפרשה בזה אין קפידא דלכולי עלמא שרי בכל מקום אע"פ שאינו מפריש עתה כדמוכח ההיא דהלוקח יין מבין הכותים (גיטין דף כה:) דשרי לכולי עלמא אי לאו משום דאין ברירה או משום דחיישינן לבקיעת נוד ויש מקומות דשרינן כשאומר מעשר שני לצפונו או לדרומו (דמאי פ"ה מ"א ב) וא"ת וכיון דשרינן תרומה ע"י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר אמאי אין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב הא תנן במסכת שבת פרק נוטל (שבת דף קמא:) ר' יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה ופריך בגמרא (שם דף קמב.) הא מתקן הוא ושני ר' אלעזר בר"ש היא דאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר. ולהכי לא חשיב תיקון בשבת כשמעלהו כיון שאפשר במחשבה והכא נמי אפשר במחשבה וי"ל דשאני מדומע שכבר ניתקן אבל תחלת תיקונו של טבל לא הוה שרינן מטעם דאפשר במחשבה ואפי' דמאי אסור לתקן בשבת כדמוכח בבמה מדליקין (שבת דף לד.) אע"ג דשרי ליתן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר כדמוכח בפ"ק דחולין (דף ו:) גבי ר"מ שאכל עלה של ירק בבית שאן:

    ולא מוקמינן בתרי תנאי דהוה מצי לאוקמי בחד טעמא ובתרי תנאי דכולה דליכא כהן ורישא רבנן וסיפא כרבי יהודה דפליג אדרבנן בפרק שני דמסכת תרומות (מ"ו) וקאמר לעולם תורם מן היפה:

    כל המנחות נילושות בפושרין אע"ג דאמרינן בפ' כל שעה (פסחים דף לו.) חיטין של מנחות אין לותתין אותן הא מפרש התם משום דלתיתה ליתא במקום זריזין אבל לישה נהי דליתא בזריזין במקום זריזין איתא דאמר מר בללה זר כשרה חוץ לחומת עזרה פסולה ומכאן קשיא דמשמע כל המנחות אפילו לחם הפנים דהוי בכלל כל המנחות וההיא לאו במקום זריזין היא דתנן לקמן בפ' שתי הלחם (מנחות דף צה:) דלחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ויש לומר דהא אמרינן בפ' כל שעה (פסחים לו.) ציבור שאני ומיהו קשיא ממנחת מאפה דיחיד היא ולישתן ועריכתן בחוץ כלחם הפנים דמ"ש כיון דלא בעיא שמן עד לאחר אפייה כדקאמר לקמן (מנחות דף עד:) החלות בוללן א"כ לא קדשה עדיין והויא לישתה בחוץ וי"ל דבפ' שתי הלחם (לקמן מנחות צה:) פריך רישא אסיפא ומשני לה רב אשי ומסיק דברותא היא וצ"ל מי ששנה זו לא שנה זו למ"ד מדת יבש נתקדשה לישתן בפנים דעשרון נתקדש ובו היה מודד לכל המנחות כדתנן פ' שתי מדות (לקמן מנחות פז.) ותנא דהכא סבר מדת יבש נתקדשה וקשיא קצת דלא מסיק האי טעמא בפ' כל שעה (פסחים דף לו.) ושמא נקט ההוא טעמא דהוי בכל המנחות כגון מנחת סולת ומחבת ומרחשת אפילו למ"ד מדת יבש לא נתקדשה:

    Tosafot on Menachot 55a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף נ״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־235 מילים ב־12 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    המשך הרצף

    מקורות מקבילים

    שיעורים וכלי לימוד

    מפת קטע אחר קטע של כל 12 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״וּבְמַחְשָׁבָה, מָה תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְּעַיִן יָפָה, אַף…״

    2. קטע 232 מילים

      נפתחת ב״וּמִינַּהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי:…״

    3. קטע 315 מילים

      נפתחת ב״כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:…״

    4. קטע 421 מילים

      נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת, בִּמְקוֹם…״

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״אָמַר מָר: תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם…״

    6. קטע 618 מילים

      נפתחת ב״הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא כֹּהֵן, מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ…״

    7. קטע 733 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, אֵימָא סֵיפָא: וְלֹא…״

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״רֵישָׁא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, סֵיפָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן? אִין,…״

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ, דָּחֲקִינַן וּמוֹקְמִינַן…״

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת נִילּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין, וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא…״

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ,…״

    12. קטע 129 מילים

      נפתחת ב״וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ…״

    לשון המקור

    קטע 1

    וּבְמַחְשָׁבָה, מָה תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְּעַיִן יָפָה, אַף תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּעַיִן יָפָה.

    קטע 2

    וּמִינַּהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי: אַבָּא הָיָה נוֹטֵל עֶשֶׂר גְּרוֹגְרוֹת שֶׁבַּמַּקְצוּעַ עַל תִּשְׁעִים שֶׁבַּכַּלְכַּלָּה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לִכְמוֹת שֶׁהֵן אָמְרִינַן – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּמוֹת שֶׁהֵן – בָּצַר לְהוּ.

    קטע 3

    כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁאנֵי גְּרוֹגְרוֹת, הוֹאִיל וְיָכוֹל לְשׁוֹלְקָן וּלְהַחְזִירָן לִכְמוֹת שֶׁהֵן.

    קטע 4

    תָּנוּ רַבָּנַן: תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת, בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת, וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל תְּאֵנִים, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת.

    קטע 5

    אָמַר מָר: תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת. בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין – אִין, בִּמְקוֹם שֶׁאֵין רְגִילִין – לָא.

    קטע 6

    הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא כֹּהֵן, מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל – אַמַּאי לָא? וְהָתְנַן: מְקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה!

    קטע 7

    אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, אֵימָא סֵיפָא: וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל הַתְּאֵנִים, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁרָגִיל לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת. וְאִי דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, אַמַּאי לָא? וְהָתְנַן: מְקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן – תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּים! אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן.

    קטע 8

    רֵישָׁא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, סֵיפָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן? אִין, רֵישָׁא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, סֵיפָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן.

    קטע 9

    אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ, דָּחֲקִינַן וּמוֹקְמִינַן מַתְנִיתִין בִּתְרֵי טַעְמֵי, וְלָא מוֹקְמִינַן בִּתְרֵי תַּנָּאֵי.

    קטע 10

    מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת נִילּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין, וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ, וְאִם הֶחְמִיצוּ שְׁיָרֶיהָ – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר ״כׇּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה׳ לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״, וְחַיָּיב עַל לִישָׁתָהּ, וְעַל עֲרִיכָתָהּ, וְעַל אֲפִיָּיתָהּ.

    קטע 11

    גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״, אֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ.

    קטע 12

    וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״לֹא