דף ביאור
מסכת מנחות דף נ״ב עמוד א׳פרק 4 התכלת
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף נ״ב עמוד א׳
מסכת מנחות דף נ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־357 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בְּאֶפְרָהּ אֵין מוֹעֲלִין.
אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁתֵּי תַּקָּנוֹת הֲוַאי, דְּאוֹרָיְיתָא – בָּהּ מוֹעֲלִין, בְּאֶפְרָהּ אֵין מוֹעֲלִין. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא מְזַלְזְלִי בַּהּ, וְקָא עָבְדִי מִינֵּיהּ לְמַכָּתָן – גְּזַרוּ בֵּיהּ מְעִילָה.
כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא פָּרְשִׁי מִסְּפֵק הַזָּאוֹת, אוֹקְמוּהָ אַדְּאוֹרָיְיתָא.
תָּנוּ רַבָּנַן: פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – בַּתְּחִילָּה מַגְבִּין לָהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה הֵן בָּאִין.
וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא, הֵי מִינַּיְיהוּ אַחְרִיתָא?
אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי: לֵימָא קַמַּיְיתָא אַחְרִיתָא, דְּשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּחָיֵישׁ לִפְשִׁיעָה.
אֲמַר לְהוּ רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ תֵּימָא בָּתְרָיְיתָא אַחְרִיתָא, כִּי קָא חָיֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְשִׁיעָה – מִילְּתָא דְּלֵית בְּהוּ כַּפָּרָה בְּגַוַּוהּ, בְּמִילְּתָא דְּאִית לְהוּ כַּפָּרָה בְּגַוַּוהּ – לָא חָיֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְשִׁיעָה.
מַאי הָוֵי עֲלַהּ?
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה זוּטֵי לְרַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: ״אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ״ – לְרַבּוֹת פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
וּשְׁלֵימָה הָיְתָה קְרֵיבָה וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן – שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית וּשְׁלֵימָה בֵּין הָעַרְבַּיִם, אוֹ דִילְמָא שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית וּבְטֵילָה בֵּין הָעַרְבַּיִם?
אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע: שְׁמִינִי בַּחֲבִיתִּים, וְאִם אִיתָא דִּבְטֵילָה בֵּין הָעַרְבַּיִם – הָא זִמְנִין דְּלָא מַשְׁכַּח לֵיהּ שְׁמִינִי בַּחֲבִיתִּים! הֵיכִי דָּמֵי? דְּמֵת כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא מִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו.
אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, אֲמַר: בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי, מִשּׁוּם (דְּיָתְבוּ) [דְּיָתְבִי] בְּאַתְרָא דַּחֲשׁוֹכָא אָמְרִי שְׁמַעְתָּתָא דִּמְחַשְּׁכָן.
אֶלָּא, דְּקָתָנֵי: שְׁבִיעִי בַּסֹּלֶת, תְּשִׁיעִי בַּיַּיִן, הָכִי נָמֵי דְּלָא בָּטְלִי?
״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ בַּלַּיְלָה, ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ אֲפִילּוּ לְמָחָר.
אֶלָּא, דְּאִי לָא קָתָנֵי; הָכִי נָמֵי, דְּאִי לָא קָתָנֵי.
אַהְדְּרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר: מִבִּישׁוּתִין אָמְרִי קַמַּיְיהוּ, מִטֵּיבוּתִין לָא אָמְרִי קַמַּיְיהוּ.
והֲדַר אָמַר רָבָא: הָנֵי נָמֵי טֵיבוּתִין הִיא, אָמַר קְרָא: ״סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד״, הֲרֵי הִיא לְךָ כְּמִנְחַת תְּמִידִין.
מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית, וּשְׁלֵימָה בֵּין הָעַרְבָּיִם.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגִי בַּהּ אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי וְרַבָּנַן.
אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: מַפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי קְמָצִים שֶׁל לְבוֹנָה, קוֹמֶץ שַׁחֲרִית וְקוֹמֶץ בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְרַבָּנַן אָמְרִי: מַפְרִישׁ לָהּ קוֹמֶץ אֶחָד, חֲצִי קוֹמֶץ שַׁחֲרִית וַחֲצִי קוֹמֶץ בֵּין הָעַרְבָּיִם.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי סָבַר: לָא אַשְׁכְּחַן חֲצִי קוֹמֶץ דְּקָרֵיב, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא אַשְׁכְּחַן עִשָּׂרוֹן דְּבָעֵי שְׁנֵי קְמָצִים.
בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו,