דף ביאור
מסכת מנחות דף ק״ח עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף ק״ח עמוד א׳
מסכת מנחות דף ק״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־339 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
והכבשים אשם נזיר ואשם מצורע הבאים בני שנה שנאמר בהן כבש ינתקו לרעייה דמיהן לשופר השלישי ואהכי לא מערב מותריהן עם מותר גזילות ומעילות משום דלא דמו דאלו בני שנה ואלו בני שתי שנים אלו באין לכפר ואלו להכשיר:
והשעירים שעירי חטאת של ציבור של רגלים מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו בשאין בה ידיעה כדאמרינן בשבועות (דף ב.) ולא מפי השמועה. ואין לנו בהמה ניתקת לרעייה אלא אלו דכבשה ושעירה הבאין לחטאת יחיד אין ניתקות לרעיה אלא מתות:
והמותרות כגון מי שמקריב אחד מכל אלו והפריש מעות לשם כך והוזלו בהמות וניתותרו המעות נותן לשופר החמישי:
והמעה קולבון שכל יחיד מביא מחצית השקל בהכרעה באדר ואם נתנו בין שניהם שקל שלם נותנין קולבון אחד מעה קטנה מפני הכרעה שעכשיו לא נתנו בין שניהם אלא הכרע אחד ואילו הביאום כמשפטן היו שם שתי הכרעות לפיכך נותנין קולבון:
כל חד וחד יומיה עביד ואם באו לו קרבנות הרבה שלא צריך לשופר אין לו ליטול כלום בעורות שנקנו מן המעות שניתנו בשופר:
כיחידאה לא מוקמינן דלא חיישינן להא דרבי דאמר קטן והביא גדול לא יצא אלא המתנדב עגל נותן המעות לשופר של פר והכהנים מקריבין פרים מהם עד שיכלו כל המעות שיש שם:
מותרות בתמיה כלומר איהו חשיב חד שופר למותרות כולהו קמאי נמי דחשיב מן הניתקין לרעייה מותרות נינהו שניתותרו מכדי קרבן:
לשקלים אזלו לתרומת הלשכה עם שאר השקלים:
ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Menachot 108a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
תוספות
והמעה קולבון שכל יחיד מביא מחצית השקל בהכרע באדר ואם נתנו בין שניהם שקל שלם נותנין קולבון א' מעה קטנה מפני הכרע שעכשיו לא נתנו שניהם אלא הכרע אחד ואילו הביאו כמשפטו היה שם שתי הכרעות לפיכך נותנין קולבון אחד כך פירש בקונט' וקשיא דאם הכרע עולה יותר ממעה היאך יוצאין בהכרע אחד במעה והלא חייבין שתי הכרעות ואם זה שיעור הכרע למה דחק בקונטרס לפרש כן לפיכך נראה דבכל הכרעות מיירי ופלוגתא היא בתוספ' דשקלים דתניא כמה הוא נותן קולבון מעה כסף אחד מכ"ד כסף לסלע וחכמים אומרים חצי מעה של ארבע איסרות וקולבונות אלו מה היו עושין מהן נופלין לשקלים דברי ר"מ ר' אלעזר אומר לנדבה:
ושמואל מאי טעמא לא אמר כרבי אושעיא והוא הדין כל הני אמוראי דלעיל ורבי אושעיא מאי טעמא לא אמר כשמואל דבשלמא אמוראי דלעיל סברי דמותר מנחה לאו לנדבה אזלי אלא לרבי אושעיא דחשיב מותר מנחת חוטא כל שכן מותר עשירית האיפה:
היא קרויה חטאת בפרק קמא (לעיל מנחות ד.) דרשינן לה ותרתי שמעת מינה:
ומדאינה קרויה חטאת ירקבו לא דמי למותר מנחה דלא תירקב ואינה קרויה חטאת ועשירית האיפה דווקא דקרויה חטאת ביחזקאל (מו) אתא האי קרא לאפוקי דאין מותר קרויה חטאת ותירקב:
Tosafot on Menachot 108a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ק״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־339 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 14 מילים
נפתחת ב״וְהַכְּבָשִׂים, וְהַשְּׂעִירִים, וְהַמּוֹתָרוֹת, וְהַמָּעָה.…״
- קטע 213 מילים
נפתחת ב״כּוּלְּהוּ כְּחִזְקִיָּה לָא אָמְרִי, לְאִנְּצוֹיֵי לָא חָיְישִׁינַן,…״
- קטע 37 מילים
נפתחת ב״כְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמְרִי, לְאִיעַפּוֹשֵׁי לָא חָיְישִׁינַן.…״
- קטע 46 מילים
נפתחת ב״כִּזְעֵירִי לָא אָמְרִי, כִּיחִידָאָה לָא מוֹקְמִי.…״
- קטע 510 מילים
נפתחת ב״כְּבָר פְּדָא נָמֵי לָא אָמְרִי. מוֹתָרוֹת –…״
- קטע 617 מילים
נפתחת ב״מָעָה נָמֵי לִשְׁקָלִים אָזְלָא, דְּתַנְיָא: לְהֵיכָן קָלְבּוֹן…״
- קטע 722 מילים
נפתחת ב״וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּנֶגֶד מוֹתַר חַטָּאת, וּמוֹתַר אָשָׁם,…״
- קטע 819 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: כְּנֶגֶד מוֹתַר חַטָּאת, וּמוֹתַר…״
- קטע 911 מילים
נפתחת ב״וּשְׁמוּאֵל מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא?…״
- קטע 1016 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא תָּנֵי, וְלָא תָּנֵי קִינִּין? וְהָתָנֵי…״
- קטע 1128 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל?…״
- קטע 1220 מילים
נפתחת ב״מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב חִסְדָּא: הָכִי קָאָמַר…״
- קטע 1318 מילים
נפתחת ב״רַבָּה אָמַר: אֲפִילּוּ מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל…״
- קטע 1415 מילים
נפתחת ב״בִּפְלוּגְתָּא: מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל,…״
- קטע 1520 מילים
נפתחת ב״מֵיתִיבִי: מוֹתַר שְׁקָלִים – חוּלִּין, וּמוֹתַר עֲשִׂירִית…״
- קטע 169 מילים
נפתחת ב״מַאי לָאו: מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה – שֶׁל…״
- קטע 174 מילים
נפתחת ב״לֹא, מוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא.…״
- קטע 1816 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא…״
- קטע 1934 מילים
נפתחת ב״דְּתַנְיָא: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן…״
- קטע 205 מילים
נפתחת ב״וּמִדְּאֵינָהּ קְרוּיָה ״חַטָּאת״, מוֹתָרָהּ יִרְקַב.…״
- קטע 2123 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם…״
- קטע 2222 מילים
נפתחת ב״״אַיִל זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה…״
לשון המקור
וְהַכְּבָשִׂים, וְהַשְּׂעִירִים, וְהַמּוֹתָרוֹת, וְהַמָּעָה.
כּוּלְּהוּ כְּחִזְקִיָּה לָא אָמְרִי, לְאִנְּצוֹיֵי לָא חָיְישִׁינַן, דְּכֹל חַד וְחַד יוֹמֵיהּ קָא עָבֵיד.
כְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמְרִי, לְאִיעַפּוֹשֵׁי לָא חָיְישִׁינַן.
כִּזְעֵירִי לָא אָמְרִי, כִּיחִידָאָה לָא מוֹקְמִי.
כְּבָר פְּדָא נָמֵי לָא אָמְרִי. מוֹתָרוֹת – כּוּלְּהוּ נָמֵי מוֹתָרוֹת.
מָעָה נָמֵי לִשְׁקָלִים אָזְלָא, דְּתַנְיָא: לְהֵיכָן קָלְבּוֹן זֶה הוֹלֵךְ? לִשְׁקָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לִנְדָבָה.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּנֶגֶד מוֹתַר חַטָּאת, וּמוֹתַר אָשָׁם, וּמוֹתַר אֲשַׁם נָזִיר, וּמוֹתַר אֲשַׁם מְצוֹרָע, וּמוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא, וּמוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל.
וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: כְּנֶגֶד מוֹתַר חַטָּאת, וּמוֹתַר אָשָׁם, וּמוֹתַר אֲשַׁם נָזִיר, וּמוֹתַר אֲשַׁם מְצוֹרָע, וּמוֹתַר קִינִּין, וּמוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא.
וּשְׁמוּאֵל מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא? קִינִּין תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא.
וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא תָּנֵי, וְלָא תָּנֵי קִינִּין? וְהָתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא וְתָנֵי קִינִּין! חַד לְקִינִּין, וְחַד לְמוֹתַר קִינִּין.
וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל? סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: מוֹתָר שֶׁל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל יִרְקַב, דְּתַנְיָא: מוֹתַר מִנְחַת – נְדָבָה, מוֹתַר מִנְחָה – יִרְקַב.
מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב חִסְדָּא: הָכִי קָאָמַר – מוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא נְדָבָה, מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל – יִרְקַב.
רַבָּה אָמַר: אֲפִילּוּ מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל – נָמֵי נְדָבָה, אֶלָּא מוֹתַר לַחְמֵי תוֹדָה – יִרְקַב.
בִּפְלוּגְתָּא: מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְדָבָה, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: יִרְקַב.
מֵיתִיבִי: מוֹתַר שְׁקָלִים – חוּלִּין, וּמוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וּמוֹתַר קִינֵּי זָבִין וְקִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת – מוֹתְרֵיהֶן נְדָבָה.
מַאי לָאו: מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה – שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל?
לֹא, מוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל יִרְקַב.
דְּתַנְיָא: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא״, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הִיא קְרוּיָה ״חַטָּאת״, וְאֵין אַחֶרֶת קְרוּיָה ״חַטָּאת״. לִימֵּד עַל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינָהּ קְרוּיָה ״חַטָּאת״, וּטְעוּנָה לְבוֹנָה.
וּמִדְּאֵינָהּ קְרוּיָה ״חַטָּאת״, מוֹתָרָהּ יִרְקַב.
מַתְנִי׳ ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם. ״שְׁנֵי שְׁוָורִים אֵלּוּ עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֲבוּ – רָצָה יָבִיא בִּדְמֵיהֶן אֶחָד, וְרַבִּי אוֹסֵר.
״אַיִל זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ. ״כֶּבֶשׂ זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל, וְרַבִּי אוֹסֵר.