דף ביאור
מסכת מנחות דף ק״ז עמוד ב׳פרק 13 הרי עלי עשרון
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף ק״ז עמוד ב׳
מסכת מנחות דף ק״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־332 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מוֹסִיף עֲלֵיהֶן תּוֹר וּבֶן יוֹנָה.
״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה וּשְׁלָמִים״ – יָבִיא כֶּבֶשׂ. ״פֵּירַשְׁתִּי מִן בָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וּפָרָה, עֵגֶל וְעֶגְלָה. ״מִן הַבְּהֵמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וּפָרָה, עֵגֶל וְעֶגְלָה, אַיִל וּרְחֵלָה, שָׂעִיר וּשְׂעִירָה, גְּדִי וּגְדִיָּיה, טָלֶה וְטַלְיָיה.
״הֲרֵי עָלַי שׁוֹר״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּמָנֶה, ״עֵגֶל״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּחָמֵשׁ, ״אַיִל״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בִּשְׁתַּיִם, ״כֶּבֶשׂ״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּסֶלַע.
״שׁוֹר בְּמָנֶה״ – יָבִיא בְּמָנֶה, חוּץ מִנְּסָכָיו. ״עֵגֶל בְּחָמֵשׁ״ – יָבִיא בְּחָמֵשׁ, חוּץ מִנְּסָכָיו. ״אַיִל בִּשְׁתַּיִם״ – יָבִיא בִּשְׁתַּיִם, חוּץ מִנְּסָכָיו. ״כֶּבֶשׂ בְּסֶלַע״ – יָבִיא בַּסֶּלַע, חוּץ מִנְּסָכָיו.
״שׁוֹר בְּמָנֶה״, וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה – לֹא יָצָא, וַאֲפִילּוּ זֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר וְזֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר.
״שָׁחוֹר״ וְהֵבִיא לָבָן, ״לָבָן״ וְהֵבִיא שָׁחוֹר, ״גָּדוֹל״ וְהֵבִיא קָטָן – לֹא יָצָא. ״קָטָן״ וְהֵבִיא גָּדוֹל – יָצָא. רַבִּי אוֹמֵר: לֹא יָצָא.
גְּמָ׳ וְלָא פְּלִיגִי, מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ״ – יָבִיא כֶּבֶשׂ, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אֶלָּא כֶּבֶשׂ. ״שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא מִכׇּל דָּבָר שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.
״פֵּירַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פָּר וְעֵגֶל. אַמַּאי? וְלַיְתֵי פַּר, מִמָּה נַפְשָׁךְ!
הָא מַנִּי? רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל – לֹא יָצָא.
אִי רַבִּי, אֵימָא סֵיפָא: ״שׁוֹר בְּמָנֶה״ וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה – לֹא יָצָא, וַאֲפִילּוּ זֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר וְזֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר.
״שָׁחוֹר״ וְהֵבִיא לָבָן, ״לָבָן״ וְהֵבִיא שָׁחוֹר, ״גָּדוֹל״ וְהֵבִיא קָטָן – לֹא יָצָא, ״קָטָן״ וְהֵבִיא גָּדוֹל – יָצָא, רַבִּי אוֹמֵר: לֹא יָצָא.
רֵישָׁא וְסֵיפָא – רַבִּי, וּמְצִיעֲתָא – רַבָּנַן.
אִין, רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי, מְצִיעֲתָא רַבָּנַן, וְהָכִי קָאָמַר: דָּבָר זֶה מַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּנַן.
תְּנַן הָתָם: שִׁשָּׁה לִנְדָבָה, כְּנֶגֶד מִי? (סִימָן (קמ״ף) [קנ״ז] ש״ע.)
אָמַר חִזְקִיָּה: כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה בָּתֵּי אָבוֹת הַכֹּהֲנִים, שֶׁתִּקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִתּוֹךְ שֶׁהַנְּדָבָה מְרוּבָּה, תִּיקְּנוּ לָהֶם שׁוֹפָרוֹת מְרוּבִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַפְּשׁוּ הַמָּעוֹת.
וּזְעֵירִי אָמַר: כְּנֶגֶד פַּר וָעֵגֶל, אַיִל וָכֶבֶשׂ, גְּדִי וְשָׂעִיר, וְרַבִּי הִיא, דְּאָמַר: קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל – לֹא יָצָא.
וּבַר פְּדָא אָמַר: כְּנֶגֶד הַפָּרִים, וְהָאֵילִים,