דף ביאור
מסכת מעילה דף י״ב עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מעילה דף י״ב עמוד א׳
מסכת מעילה דף י״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־235 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
אלא דישון מזבח הפנימי מנלן שהיה מניחו אצל מזבח החיצון ושיהו מועלין בו לאחר שבא עם תרומת הדשן:
והסיר את מוראתו בנוצתה וגו' אל מקום הדשן אם אינו ענין למכתב אל מקום הדשן לדישון מזבח החיצון דהא כתיב ביה דשן אחר דכתיב (ויקרא ו) והרים את הדשן תנהו ענין האי אל מקום הדשן לדישון מזבח הפנימי והמנורה ששם היה מקומו דמועלין בו כבתרומת הדשן של מזבח החיצון המונח שם:
אימא אידי ואידי קראי בדישון מזבח החיצון מיירי והא דשנה עליו הכתוב והשליך וגו' כדי לקבוע לו מקום שתהא השלכת מוראת העוף אצל המזבח קדמה. ואכתי לא ידעינן אמאי מועלין בדישון מזבח הפנימי דהא לא כתיב ביה דישון כלל דהאי דכתיב ודשנו את המזבח ההוא בשעת מסעות קמיירי:
אם כן כדאמרת דלקבוע לו מקום הוא דאתא א"כ לימא קרא והשליך אותו אצל המזבח קדמה ותו לא וממילא ידענא דהיינו מקום הדשן דיליף אצל אצל מושמו אצל המזבח ואיכא למימר דבתרוייהו בדישון מזבח החיצון קמיירי אלא מדאיצטריך למכתב בהאי קרא הדשן ש"מ בדישון מזבח הפנימי מיירי דאם אינו ענין כו' וכיון דכתיב ביה דשן בתרומת הדשן של מזבח החיצון מועלין בה:
הדשן מריבוייא דה"א אתי דישון המנורה:
מתני' ר"ש אומר תורים שלא הגיע זמנן מועלין בהן לפי שראוין למזבח כשיבוא שיגדילו:
גמ' בשלמא לר"ש דמחייב מעילה בשלא הגיע זמנן:
כדקתני טעמא בפרק אותו ואת בנו:
ועוד 7 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Meilah 12a · Sefaria
תוספות
ואימא אידי ואידי למזבח החיצון ולקבוע לו מקום פי' לקבוע מקום למוראה ונוצה (שיש לו שתהא) במקום תרומת הדשן של מזבח וקשה דמשמע דקאי לקבוע מקום אתרומת הדשן של מזבח החיצון גופייהו ועוד קשיא מאי משני א"כ לימא קרא אצל המזבח ה"ל למימר אם כן לא לכתוב אל מקום הדשן אלא והשליך אותה אצל המזבח קדמה ותו לא אלא ה"פ ואימא אידי ואידי לדישון המזבח החיצון ולקבוע לו מקום לדישון שהיא קדמה דבאידך קרא דושמו לא כתיב קדמה ולא הוה ידענא במזרח או במערב ומשני א"כ לימא קרא אצל (אצל) כלומר למה לי דכתיב אל מקום הדשן לא לכתוב אלא אצל המזבח קדמה והייתי למד בג"ש אצל אצל דדישון מזבח החיצון במקום שזורקין בו המוראה והנוצה מאי מקום הדשן דאפילו מזבח הפנימי כלומר שגם קביעות מקום דישון מזבח הפנימי היה שם אצל מזבח החיצון:
מנורה מנלן דדישונה היה שם אצל המזבח דשן הדשן כלומר בג"ש דשן דשן נפקא לן ממזבח:
רבי שמעון אומר תורים שלא הגיע זמנן מועלין בהן כדמפרש בגמ' ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין ולא דמי לחטאת שעברה שנתה דאמר לעיל דמועלין בה קודם כפרה דהתם משום דאזיל לרעיה ואית לה פדיון אבל הכא אין לעופות פדיון ולא איקרו קדשי ה':
בשלמא לר"ש לכן מועלין בתורין שלא הגיע זמנן כדקתני טעמא בפ' השוחט (זבחים דף קיב:) גבי אותו ואת בנו ומחוסר זמן הרי הוא בלא תעשה אם שחט בחוץ וכיון דאם שחטה בחוץ עובר בלא תעשה א"כ חשיבי לענין שמועל בהם אלא לרבנן דאמרי דליכא לאו אם שחט בחוץ מ"ש ממחוסר זמן דמועלין בו קודם שיגיע זמנו מעיקרא הוה מצי למימר בשלמא לר"ש מידי דהוי אמחוסר זמן בלאו האי טעמא דאית בהו לא תעשה אלא בעי למימר טעמא דאתי שפיר אפילו במסקנא דמסיק מידי דהוה אבעל מום ומחלק בין מחוסר זמן לעופות וכה"ג פירשתי בפ"ק דשבת (דף ה:) גבי בשלמא בן עזאי מהלך כעומד דמי:
אבל גבי עופות כיון דאין המום פוסל בעופות אין לעוף פדיון לאו דוקא משום דאין פוסל דהא אפילו מחוסר אבר שפוסל בעופות לית ביה פדיון כדמשמע במס' מנחות (דף ק:) שאין פדיון אלא לבהמה:
וכי קדושה שבהן להיכן הלכה כלומר קדושה שהיה להם קודם שמתו שהיה בהם מעילה מן התורה אמר עולא ותיקשי לך מתני' תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין ומיירי אף בשהקדישן קודם שעבר זמנן ואמאי לימא קדושה שבה להיכן הלכה שהיה בהן קדושה ביונים קודם שעבר זמנו למעילה בהו וה"ה דהוה מצי פריך מחמש חטאות המתות אמר ליה מודינא לך דאיכא מעילה דרבנן רב חסדא הדר ביה מקושייתו והכי קאמר מודינא לך דוודאי ליכא מעילה אלא מדרבנן כמו בקדשים שמתו והא דהוה (קהדר) קשה לי וכי קדושה שבהן להיכן הלכה לאו קושיא היא דהא גבי יונים אפילו מעילה מדרבנן ליכא וקשיא לי מי איכא מידי כלומר ומ"מ קשיא לי גבי מתניתין דתורין שלא הגיע זמנן דמשמע ליה לכי שיגיע זמנן מועלין בהם ומי איכא מידי דמעיקרא לית בהו מעילה קודם שיגיע זמנו ולכשיגיע זמנו אית בהו מעילה וקשיא לפירוש זה חדא דמאי מייתי ראיה בסמוך מדם דכי יצא לנחל קדרון מועלין בו והלא לא הוי מעילה בדם אלא מדרבנן וגבי תורים לכשיגיע זמנו מועל בהם מה"ת ועוד קשיא דמשמע שבא לישב קושיתו דלעיל ולא משמע דקאי אההיא דתורין דאייתי ליה עלה לכך נראה דהכי פירושו מודינא לך דאיכא מעילה מדרבנן כלומר לא כמו שאתה סובר מתוך קושיתו דאיכא מעילה מה"ת מודינא לך דאיכא מעילה מדרבנן דוקא ולא מה"ת וקשיא לי מי איכא מידי כו' כלומר מיהו הייתי מקשינן כך והיה קשיא לי על דבריך מי איכא מידי כו' משום דקאמר פסיקתא ואמרת דכל קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה אבל מדרבנן אית בהו מעילה אפילו בקדשים קלים ואמאי הא לית בהו מעילה בקדשים קלים קודם שמתו ולבסוף לאחר שמתו איכא מעילה מדרבנן והיינו הא דקאמר לעיל וכי קדושה שבהן להיכן הלכה כלומר קדושה שבהם שלא היה בה מעילה כלל להיכן הלכה שתחול עליה קדושה חמורה והשתא ניחא דמייתי שפיר מדם דאיכא מעילה לבסוף מדרבנן דהוא הדין גבי קדשים שמתו שהיה בהם מעילה מדרבנן ואע"ג דמעיקרא ליכא בהן מעילה כלל והדר דחי התם איכא מעילה במקיז דם אפילו מה"ת ואם כן הויא דכי נמי נשחטה יש בהן מעילה מדרבנן:
Tosafot on Meilah 12a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת מעילה, דף י״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־235 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 110 מילים
נפתחת ב״מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״.…״
- קטע 219 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר קְרָא: ״וְהֵסִיר אֶת…״
- קטע 38 מילים
נפתחת ב״אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְלִקְבּוֹעַ לוֹ…״
- קטע 411 מילים
נפתחת ב״אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: ״אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״. מַאי…״
- קטע 54 מילים
נפתחת ב״מְנוֹרָה מְנָלַן? ״דָּשֶׁן״, ״הַדָּשֶׁן״.…״
- קטע 621 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ…״
- קטע 725 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: שֶׁהָיָה…״
- קטע 86 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא רַבָּנַן: מַאי שְׁנָא מִמְּחוּסַּר זְמַן?…״
- קטע 923 מילים
נפתחת ב״אָמְרִי: מְחוּסַּר זְמַן – מִידֵּי דְּהָוֵה אַבַּעַל…״
- קטע 1012 מילים
נפתחת ב״אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ,…״
- קטע 1120 מילים
נפתחת ב״יָתֵיב עוּלָּא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֲמַר לֵיהּ…״
- קטע 1224 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: תִּיקְשֵׁי מַתְנִיתִין: ״תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ…״
- קטע 1321 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ דְּאִיכָּא מְעִילָה מִדְּרַבָּנַן.…״
- קטע 1425 מילים
נפתחת ב״וְלָא? וְהָא אִיכָּא דָּם, דְּמֵעִיקָּרָא לֵית בַּהּ…״
- קטע 156 מילים
נפתחת ב״אָמְרִי: הָתָם נָמֵי אִיכָּא מְעִילָה מֵעִיקָּרָא,…״
חכמים הנזכרים בדף
- עולא · אמוראים · דור שני לאמוראים
נקרא עולא רבה, תלמידו של ר' יוחנן וחבירו של רבה בר בר חנה.
מקור: מסכת מעילה דף י״ב עמוד א׳ · קטע 10 — “אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ, יָצְאוּ מִידֵי…”
לשון המקור
מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״. מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְנָלַן?
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר קְרָא: ״וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ״ – אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְלִקְבּוֹעַ לוֹ מָקוֹם!
אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: ״אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״. מַאי ״הַדָּשֶׁן״? דַּאֲפִילּוּ מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
מְנוֹרָה מְנָלַן? ״דָּשֶׁן״, ״הַדָּשֶׁן״.
מַתְנִי׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן – מוֹעֲלִין בָּהֶן, בְּנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן.
גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כׇּל הָרָאוּי לְאַחַר זְמַן, וְהִקְדִּישׁוֹ בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ – הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת.
אֶלָּא רַבָּנַן: מַאי שְׁנָא מִמְּחוּסַּר זְמַן?
אָמְרִי: מְחוּסַּר זְמַן – מִידֵּי דְּהָוֵה אַבַּעַל מוּם, דְּבַר פִּדְיוֹן הוּא. אֲבָל הָנֵי עוֹפוֹת, כֵּיוָן דְּאֵין מוּם פּוֹסֵל בְּעוֹפוֹת – אֵין לָעוֹפוֹת פִּדְיוֹן.
אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ, יָצְאוּ מִידֵי מְעִילָה דְּבַר תּוֹרָה.
יָתֵיב עוּלָּא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: מַאן שָׁמַע לָךְ וּלְרַבִּי יוֹחָנָן רַבָּךְ?! וְכִי קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה?!
אֲמַר לֵיהּ: תִּיקְשֵׁי מַתְנִיתִין: ״תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין״, הָכָא נָמֵי נֵימָא: קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה?!
אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ דְּאִיכָּא מְעִילָה מִדְּרַבָּנַן. וְקַשְׁיָא לִי: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמֵעִיקָּרָא לָא אִית בֵּיהּ מְעִילָה, וּלְבַסּוֹף אִית בֵּיהּ מְעִילָה?
וְלָא? וְהָא אִיכָּא דָּם, דְּמֵעִיקָּרָא לֵית בַּהּ מְעִילָה, וּלְבַסּוֹף אִית בַּהּ מְעִילָה, דִּתְנַן: דָּם, בַּתְּחִלָּה – אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, יָצָא לְנַחַל קִדְרוֹן – מוֹעֲלִין בּוֹ!
אָמְרִי: הָתָם נָמֵי אִיכָּא מְעִילָה מֵעִיקָּרָא,