מסכת כריתות דף כ״ו עמוד א׳

לְמִפְשְׁטַיהּ לָא מִדְּרַב דִּימִי וְלָא מִדְּאַבַּיֵּי,

אֶלָּא מֵהָא: חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וּמִינַּהּ: חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם הוּא דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֲבָל דְּיָדַע בֵּהּ – לָא מְכַפַּר.

וְאָמַר רַב תַּחְלִיפָא אֲבוּהּ דְּרַב הוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: חַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים – חַיָּיב. פְּשִׁיטָא! מַאי שְׁנָא מֵחַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין?

סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הָתָם – מָמוֹנָא הוּא, אֲבָל הָכָא דְּגוּפָא הוּא – אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

וְהָא אֲנַן תְּנַן: הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה!

לָא קַשְׁיָא: הָא – דְּאַתְרוֹ בֵּיהּ, הָא – דְּלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ.

אֶלָּא מֵעַתָּה (סִימָן יוֹלֶדֶת מְצוֹרָע נָזִיר סוֹטָה בְּעֶגְלָה),

סָפֵק יוֹלֶדֶת שֶׁעָבַר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים לָא תַּיְיתֵי, דְּהָא כַּפַּר עֲלֵיהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּחֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם הוּא! אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – וְלֹא לְכׇל טוּמְאֹתָם.

וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, דְּאָמַר יוֹלֶדֶת חוֹטֵאת הִיא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? יוֹלֶדֶת כִּי קָא מַיְיתֵי קׇרְבָּן – לְאִישְׁתְּרוֹיֵי בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים הוּא, וְלָא לְכַפָּרָה מֵתְיָא.

אָמַר רַב אָשֵׁי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חַטַּאת הָעוֹף סָפֵק, וְעָבַר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים – חַיֶּיבֶת לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁמַכְשַׁרְתָּהּ לֶאֱכוֹל בִּזְבָחִים.

אֶלָּא מֵעַתָּה, סְפֵק מְצוֹרָע שֶׁעָבַר יוֹם הַכִּפּוּרִים לָא מַיְיתֵי, דְּהָא עֲבַר עֲלֵיהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּחֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם הוּא! אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – וְלֹא לְכׇל טוּמְאֹתָם.

וְהָא אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים! (סִימָן גג״ג ששל״ץ) מְצוֹרָע כִּי מַיְיתֵי לָאו לְכַפָּרָה מַיְיתֵי, אֶלָּא לְאִישְׁתְּרוֹיֵי בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים הוּא.

אֶלָּא מֵעַתָּה, סְפֵק נָזִיר שֶׁעָבַר עָלָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים לָא מַיְיתֵי קׇרְבָּן, דְּהָא כַּפַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּחֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם הוּא! אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: לְכׇל חַטָּאת״ – וְלֹא לְכׇל טוּמְאָה.

וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן הַקַּפָּר, דְּאָמַר: נָזִיר חוֹטֵא הוּא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? נָזִיר כִּי קָא מַיְיתֵי קׇרְבָּן, לָאו לְכַפָּרָה מַיְיתֵי, לְאִשְׁתְּרוֹיֵי בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים הוּא.

אֶלָּא מֵעַתָּה, סְפֵק סוֹטָה, שֶׁעָבַר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים לָא תַּיְיתֵי, דְּהָא כַּפַּר עֲלַהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּחֵטְא שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם! אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – וְלֹא לְכׇל טוּמְאֹתָם.

אָמַר אַבָּיֵי: בּוֹעֵל מַכִּיר בּוֹ. רָבָא אָמַר: סוֹטָה כִּי מֵתְיָיא – לְבָרֵר עָוֹן (קָא אָתְיָא).

אֶלָּא מֵעַתָּה, עֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים! וְכוּ׳ אָמַר אַבָּיֵי: הוֹרֵג מַכִּיר. רָבָא אָמַר: אָמַר קְרָא: ״וְלָאָרֶץ לֹא יְכוּפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ וְגוֹ׳״.

רַב פָּפָּא אָמַר: אָמַר קְרָא: ״כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ – רְאוּיָה כַּפָּרָה זוֹ שֶׁתְּכַפֵּר עַל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם.

הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ: חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵימָא: כִּי מִתְיְידַע לֵיהּ בָּתַר יוֹם הַכִּפּוּרִים נָמֵי לָא מַיְיתֵי חַטָּאת! אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, דִּכְתִיב קְרָא יְדִיעָה גַּבֵּי חַטָּאת, וְגַבֵּי נְשִׂיא, וְגַבֵּי צִבּוּר.

צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב קְרָא גַּבֵּי יָחִיד, הֲוָה אָמֵינָא: כּוּלְּהוֹן מִיָּחִיד לָא אָתְאָן, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְיָחִיד, שֶׁכׇּל קׇרְבָּנוֹ נְקֵבָה.

נִכְתּוֹב גַּבֵּי נָשִׂיא, וְנַיְיתֵי הָנָךְ מִנָּשִׂיא!

יָחִיד מִנָּשִׂיא לָא אָתֵי, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְנָשִׂיא, שֶׁכֵּן אֵין בִּשְׁמִיעַת קוֹל, תֹּאמַר בְּיָחִיד שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בִּשְׁמִיעַת קוֹל!

וְצִבּוּר מִנָּשִׂיא לָא אָתֵי, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְנָשִׂיא, שֶׁכֵּן בְּקׇרְבָּנוֹ נְקֵבָה!

נִכְתּוֹב גַּבֵּי צִבּוּר, [וְנַיְיתֵי] יָחִיד וְנָשִׂיא מִינַּהּ! אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְצִבּוּר, שֶׁכֵּן אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעֱלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה.

מֵחֲדָא יְדִיעָה לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא יְדִיעָה מִתַּרְתֵּי – לָא נִכְתּוֹב יְדִיעָה גַּבֵּי יָחִיד, וְתֵיתֵי מִנָּשִׂיא וְצִבּוּר.

אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְנָשִׂיא וְצִבּוּר, שֶׁכֵּן אֵינָן בִּשְׁמִיעַת קוֹל, תֹּאמַר בְּיָחִיד שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּשְׁמִיעַת קוֹל!

לָא נִכְתּוֹב קְרָא יְדִיעָה גַּבֵּי צִבּוּר, וְתֵיתֵי מִידִיעָה דְּיָחִיד וְנָשִׂיא. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְיָחִיד וְנָשִׂיא שֶׁכֵּן יֵשׁ בְּקׇרְבָּ[נָ]ן נְקֵבָה, תֹּאמַר בְּצִבּוּר שֶׁאֵין בְּקׇרְבָּ[נָ]ן נְקֵבָה!

לָא נִכְתּוֹב גַּבֵּי נָשִׂיא, וְתֵיתֵי מִידִיעָה דְּיָחִיד וְצִבּוּר. מַאי פָּרְכַתְּ? אִי מִשּׁוּם דְּאֵינָן בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל – יָחִיד יוֹכִיחַ, דְּאֵינוֹ בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל,

וְאִי מִשּׁוּם דְּיֵשׁ בְּכׇל קׇרְבָּנוֹ נְקֵבָה – צִבּוּר יוֹכִיחַ, דְּאֵין בְּקׇרְבָּנָן נְקֵבָה, עַד דְּאִית לְהוֹן יְדִיעָה לָא מִחַיַּיב, לְמָה לִי דִּכְתִיב יְדִיעָה גַּבֵּי נָשִׂיא?

אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפֵיהּ, דְּהָא אָתְיָא מִיָּחִיד וְצִבּוּר, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְהֵיכָא דְּמִתְיְידַע לֵיהּ בָּתַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּמַיְיתֵי חַטָּאת.

אַבָּיֵי אָמַר: אִי דְּלָא כְּתִיב יְדִיעָה גַּבֵּי נָשִׂיא, מִיָּחִיד וְצִבּוּר לָא אָתֵי, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְיָחִיד וְצִבּוּר שֶׁכֵּן אֵין עֲשׂוּיִין לְהִשְׁתַּנּוֹת, תֹּאמַר