דף ביאור
מסכת כריתות דף כ״ג עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת כריתות דף כ״ג עמוד ב׳
מסכת כריתות דף כ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־398 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
ואכל מבשר זבח השלמים אשר לה' לרבות אימורין שאם אכלן בטומאת הגוף חייב כרת והא אימורין כגון כליות קאי עלייהו באיסור עולין:
וחלב דאימורין קאי עליה בכרת:
תדע שכן דבקדשים איסור חל על איסור לדברי הכל:
דהא רבי סבירא ליה בעלמא איסור חל על איסור והני מילי איסור חמור על הקל אבל קל על החמור לא ובקדשים שמעינן ליה דאפילו קל על החמור. והא דאיסור חמור על הקל לא איתפרש לי היכא:
איסור מיתה קל הוא דאין חייבין על שגגתה חטאת:
לרבות אימורי קדשים קלים למעילה כדכתיב (ויקרא ג׳:ט״ז) כל חלב לה' (הוא) אלמא דחטאה בשגגה מקדשי ה' [שם ה] קרינא בהו:
אין פיגול חל על העולין שהאוכל אימורי פיגול כגון כליות אינו חייב כרת. אלמא אפילו איסור חמור לא חייל אאיסור קל:
תנא דמתני' אליבא דרבי שמעון סבר איסור חל על איסור בקדשים:
ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Keritot 23b · Sefaria
תוספות
אשר לה' לרבות האימורין והקשה רבינו אלחנן הא איצטריך קרא דאשר לה' למדרש הניתר לטהורים חייבין עליו משום טומאה (מנחות דף כה:) ויש לומר דשקולים ויבאו שניהם בחד קרא [וע"ע בתוס' מנחות כה: ד"ה ת"ל]:
בוולדות קדשים וקסבר בהווייתן הן קדושים דאיסור חלב ואיסור מעילה בהדי הדדי קא אתו ואף על גב דבקדשים קלים ליכא מעילה עד לאחר זריקה כדתנן פ"ק דמעילה (דף ז:) מכ"מ איסורא מיהא איכא ואם תאמר הא איסור חלב קדים ממעי אמו דהכי אמר ר' יוחנן פרק בהמה המקשה (חולין עה.) תלש חלב מבן ט' חי חלבו כחלב בהמה דחדשים גרמי ולא אוירא ויש לומר דנהי דלא בעי אוירא דולד שיצא לחוץ אלא מכל מקום בעינן אוירא דחלב שיוצא החלב לחוץ וממעי אמו לא חייל:
מתני' המביא אשם:
יפלו דמיו לנדבה פירוש יביא בדמיו עולה והנסכים משל ציבור דמותרות אשם לקיץ המזבח ולכך יביא עולה:
אם משנשחט הדם ישפך לרבי מאיר אתי שפיר דחולין בעזרה נינהו אלא אפילו לרבנן דאמרי דעבדי מיניה עולת נדבה היינו דוקא לדמיו אבל איהו גופיה מודו דזבח פסול הוא א"נ כיון דבשעת שחיטה לא היה ראוי לעולה שעדיין לא נודע לו לכך לא יקריבהו עולה אחר שחיטה:
Tosafot on Keritot 23b · Sefaria
גליון הש"ס
גמ' והא תניא ר"ש אומר עי' זבחים דף מה ע"א תוס' ד"ה והשוחטן. ושם ע"ב תוס' ד"ה אבל העצים:
Gilyon HaShas on Keritot 23b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף כ״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־398 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 17 מילים
נפתחת ב״דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר לַה׳״ – לְרַבּוֹת אֶת הָאֵימוּרִין.…״
- קטע 215 מילים
נפתחת ב״וְאֵימוּרִין קָאֵי עֲלַיְיהוּ בְּאִיסּוּר עוֹלִין, וְחֵלֶב קָאֵי…״
- קטע 341 מילים
נפתחת ב״תֵּדַע שֶׁכֵּן הוּא, דְּהָא רַבִּי סְבִירָא לֵיהּ…״
- קטע 420 מילים
נפתחת ב״דְּהָא אִיסּוּר מְעִילָה קַל הוּא – מִיתָה,…״
- קטע 512 מילים
נפתחת ב״דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: ״כׇּל חֵלֶב לַה׳״ –…״
- קטע 616 מילים
נפתחת ב״וּמְעִילָה אִיסּוּר מִיתָה, וְקָא חָיֵיל עַל אִיסּוּר…״
- קטע 711 מילים
נפתחת ב״וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין פִּיגּוּל…״
- קטע 822 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא תַּנָּאֵי הִיא, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאִיכָּא…״
- קטע 915 מילים
נפתחת ב״וּלְמַאן דְּאָמַר: בְּקָדָשִׁים נָמֵי אֵין אִיסּוּר חָל…״
- קטע 1014 מילים
נפתחת ב״מוֹקֵים לֵיהּ בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים, דְּקָסָבְרִי: וַלְדֵי קָדָשִׁים…״
- קטע 114 מילים
נפתחת ב״הֲדַרַן עֲלָךְ דַּם שְׁחִיטָה…״
- קטע 1219 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא…״
- קטע 1326 מילים
נפתחת ב״וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ…״
- קטע 1427 מילים
נפתחת ב״אִם מִשֶּׁנִּשְׁחַט נוֹדַע לוֹ – יִשָּׁפֵךְ הַדָּם,…״
- קטע 1523 מילים
נפתחת ב״אָשָׁם וַדַּאי אֵינוֹ כֵּן, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט…״
- קטע 1615 מילים
נפתחת ב״שׁוֹר הַנִּסְקָל אֵינוֹ כֵּן, עַד שֶׁלֹּא נִסְקָל…״
- קטע 1723 מילים
נפתחת ב״עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינוֹ כֵּן, עַד שֶׁלֹּא נֶעֶרְפָה…״
- קטע 1820 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ בְּמַאי פְּלִיגִי? רַבִּי מֵאִיר סָבַר: כֵּיוָן…״
- קטע 1936 מילים
נפתחת ב״תָּנָא: בֵּין שֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁחָטָא וּבֵין נוֹדַע…״
- קטע 2025 מילים
נפתחת ב״וּבְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן…״
- קטע 217 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר לַחֲכָמִים…״
לשון המקור
דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר לַה׳״ – לְרַבּוֹת אֶת הָאֵימוּרִין.
וְאֵימוּרִין קָאֵי עֲלַיְיהוּ בְּאִיסּוּר עוֹלִין, וְחֵלֶב קָאֵי עֲלֵייהּו בְּאִיסּוּר כָּרֵת, וְקָאָתֵי אִיסּוּר טוּמְאָה חָיֵיל עֲלֵיהּ.
תֵּדַע שֶׁכֵּן הוּא, דְּהָא רַבִּי סְבִירָא לֵיהּ אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, (וְאֵימָא) וְהָנֵי מִילֵּי אִיסּוּר חָמוּר עַל אִיסּוּר קַל, אֲבָל אִיסּוּר קַל חָל עַל אִיסּוּר וְהוּא אִיסּוּר חָמוּר – לָא. וּבְקׇדָשִׁים שָׁמְעִינַן לֵיהּ דְּאָמַר: אִיסּוּר קַל עַל אִיסּוּר חָמוּר נָמֵי חָיֵיל,
דְּהָא אִיסּוּר מְעִילָה קַל הוּא – מִיתָה, וְאִיסּוּר קָדָשִׁים אִיסּוּר חָמוּר – כָּרֵת, וְאָתֵי אִיסּוּר מִיתָה חָיֵיל עַל אִיסּוּר כָּרֵת.
דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: ״כׇּל חֵלֶב לַה׳״ – לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לִמְעִילָה.
וּמְעִילָה אִיסּוּר מִיתָה, וְקָא חָיֵיל עַל אִיסּוּר חֵלֶב, דְּאִיסּוּר כָּרֵת הוּא, שְׁמַע מִינַּהּ: בְּקָדָשִׁים גַּלִּי קְרָא.
וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין פִּיגּוּל בָּעוֹלִין וְאֵין נוֹתָר בָּעוֹלִין!
אֶלָּא תַּנָּאֵי הִיא, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאִיכָּא דְאָמְרִי: בְּקָדָשִׁים אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, וְאִיכָּא דְאָמְרִי: בְּקָדָשִׁים נָמֵי אֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר.
וּלְמַאן דְּאָמַר: בְּקָדָשִׁים נָמֵי אֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, ״כׇּל חֵלֶב לַה׳״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ?
מוֹקֵים לֵיהּ בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים, דְּקָסָבְרִי: וַלְדֵי קָדָשִׁים – בַּהֲוָיָיתָן יְהוּ קְדוֹשִׁים, דְּתַרְוַיְיהוּ בַּהֲדָדֵי אָתוּ.
הֲדַרַן עֲלָךְ דַּם שְׁחִיטָה
מַתְנִי׳ הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא, אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט – יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִקְרַב, שֶׁאִם אֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא זֶה – הֲרֵי הוּא בָּא עַל חֵטְא אַחֵר.
אִם מִשֶּׁנִּשְׁחַט נוֹדַע לוֹ – יִשָּׁפֵךְ הַדָּם, וְהַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. נִזְרַק הַדָּם וְהַבָּשָׂר קַיָּים – יֵאָכֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ הַדָּם בַּכּוֹס – יִזָּרֵק, וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל.
אָשָׁם וַדַּאי אֵינוֹ כֵּן, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט – יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר. מִשֶּׁנִּשְׁחַט – הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר. נִזְרַק הַדָּם – הַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.
שׁוֹר הַנִּסְקָל אֵינוֹ כֵּן, עַד שֶׁלֹּא נִסְקָל – יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר. מִשֶּׁנִּסְקַל – מוּתָּר בַּהֲנָאָה.
עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינוֹ כֵּן, עַד שֶׁלֹּא נֶעֶרְפָה – תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר, מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה – תִּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁעַל סָפֵק בָּאָה מִתְּחִלָּה, כִּיפְּרָה סְפֵקָהּ וְהָלְכָה לָהּ.
גְּמָ׳ בְּמַאי פְּלִיגִי? רַבִּי מֵאִיר סָבַר: כֵּיוָן דְּלָא צְרִיךְ לֵיהּ, לָא מַקְדֵּישׁ לֵיהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִתּוֹךְ שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ, גּוֹמֵר וּמַקְדִּישׁ.
תָּנָא: בֵּין שֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁחָטָא וּבֵין נוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא פְּלִיגִי רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנַן. בְּנוֹדַע לוֹ שֶׁחָטָא – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאַף עַל גַּב דְּיָדַע דַּחֲטָא, כֵּיוָן דִּבְעִידָּנָא דְּאַפְרְשֵׁיהּ [לָא יְדַע – תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר.
וּבְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּרַבָּנַן, דְּאַף עַל גַּב דְּלָא חֲטָא, כֵּיוָן דִּבְעִידָּנָא דְּאַפְרְשֵׁיהּ לָא יְדַע] – לִבּוֹ נוֹקְפוֹ הֲוָה, הִלְכָּךְ גָּמַר וּמַקְדֵּישׁ.
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר לַחֲכָמִים