דף ביאור
מסכת חולין דף נ״ז עמוד א׳פרק 3 אלו טרפות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת חולין דף נ״ז עמוד א׳
מסכת חולין דף נ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 10 קטעים ממוספרים, כ־319 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בַּאֲחוּזַּת עֵינַיִם, אִינְּגִיד וְאִיתְּנַח, עוּל (למעייניה) [מַעְיָינֵיהּ] וְחַיְּיטֵיהּ לִכְרֵסֵיהּ.
נִשְׁתַּבְּרוּ רַגְלֶיהָ. הַהוּא צַנָּא דְּאִינְקוֹרֵי דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, בַּדְקֵיהּ רָבָא בְּצוֹמֶת הַגִּידִין, וְאַכְשְׁרֵיהּ.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שְׁמוּטַת יָד בַּבְּהֵמָה – כְּשֵׁרָה, שְׁמוּטַת יָרֵךְ בַּבְּהֵמָה – טְרֵפָה, שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף – טְרֵפָה, שְׁמוּטַת גַּף בָּעוֹף – טְרֵפָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא נִיקְּבָה הָרֵיאָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: תִּיבָּדֵק, וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תִּיבָּדֵק.
חִזְקִיָּה אָמַר: אֵין רֵיאָה לָעוֹף, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֵשׁ לוֹ וְיֶשְׁנָהּ כְּעָלֶה שֶׁל וֶורֶד בֵּין אֲגַפַּיִם. מַאי ״אֵין רֵיאָה לָעוֹף״? אִילֵּימָא דְּלֵית לֵיהּ כְּלָל – וְהָא קָא חָזֵינַן דְּאִית לֵיהּ! אֶלָּא דְּלָא מִיטְּרִיף בֵּיהּ, וְהָתָנֵי לֵוִי: טְרֵפוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בַּבְּהֵמָה – כְּנֶגְדָּן בָּעוֹף, יָתֵר עֲלֵיהֶן עוֹף נִשְׁבַּר הָעֶצֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ!
אֶלָּא, אֵין לוֹ לֹא לִינָּפֵל וְלֹא לֵיחָמֵר. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב חָנָה: הוֹאִיל וְרוֹב צַלְעוֹתֶיהָ מְגִינּוֹת עָלֶיהָ.
וְהָא מִדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יֵשׁ לוֹ, וְיֶשְׁנָהּ כְּעָלֶה שֶׁל וֶורֶד בֵּין אֲגַפַּיִים – מִכְּלָל דְּחִזְקִיָּה סָבַר דְּלֵית לֵיהּ! אֶלָּא אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִדְּבָרָיו שֶׁל בְּרִיבִּי נִיכָּר שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּתַרְנְגוֹלִין.
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף כְּשֵׁרָה. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לְרַב הוּנָא: וְהָא רַבָּנַן דַּאֲתוֹ מִפּוּמְבְּדִיתָא אֲמַרוּ רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף טְרֵפָה! אֲמַר לֵיהּ: בְּרִי, נַהֲרָא נַהֲרָא וּפְשָׁטֵיהּ.
אֲזַל רַבִּי אַבָּא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא דְּקָא בָּדֵיק בְּצוֹמֶת הַגִּידִין. אֲמַר לֵיהּ: לְמָה לֵיהּ לְמָר כּוּלֵּי הַאי? וְהָא רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף כְּשֵׁרָה! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מַתְנִיתִין יָדַעְנָא: בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה כְּשֵׁרָה, מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה פְּסוּלָה, וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין, וְאָמַר רַב עֲלַהּ: וְכֵן בָּעוֹף.
אִי הָכִי, קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב! אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא שָׁנֵי לֵיהּ בֵּין שְׁמוּטָה לַחֲתוּכָה? אֲמַר לֵיהּ: וְאַתְּ מְפָרְשַׁתְּ שְׁמַעְתָּתֵיהּ דְּרַב? בְּפֵירוּשׁ אָמַר רַב: שְׁמוּטָה – כְּשֵׁרָה, חֲתוּכָה – פְּסוּלָה. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי חוֹתְכָהּ מִכָּאן וָמֵתָה, חוֹתְכָהּ מִכָּאן וְחָיְתָה.
כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא דְּיָתֵיב וְקָאָמַר: אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף טְרֵפָה. אֲמַר לֵיהּ: חַיֵּי דְּמָר, מִיּוֹמָא דִּסְלֵיק מָר לְהָכָא