דף ביאור
מסכת חולין דף נ״ד עמוד ב׳פרק 3 אלו טרפות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת חולין דף נ״ד עמוד ב׳
מסכת חולין דף נ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־268 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְחַזְיַיהּ לִדְרַב מַתְנָא דְּאָתְיָא בְּזֶה הַכְּלָל, מַאי טַעְמָא? דְּדָמְיָא לִנְטוּלֵי. תְּנָא ״אֵלּוּ טְרֵפוֹת״ – הָנֵי הוּא דִּטְרֵפָה, הָא דְּרַב מַתְנָא כְּשֵׁרָה.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אֵלּוּ כְּשֵׁרוֹת דַּוְקָא, תְּנָא טְרֵפוֹת, וּתְנָא ״זֶה הַכְּלָל״, וְחַזְיַיהּ לִדְרַב מַתְנָא דְּלָא אָתְיָא בְּ״זֶה הַכְּלָל״, מַאי טַעְמָא? לָאו לִנְקוּבֵי דָּמְיָא, וְלָא לִפְסוּקֵי דָּמְיָא, וְלִנְטוּלֵי נָמֵי לָא דָּמְיָא, תְּנָא ״אֵלּוּ כְּשֵׁרוֹת״ – הָנֵי הוּא דִּכְשֵׁרוֹת, הָא דְּרַב מַתְנָא טְרֵפָה.
גּוּפָא, אָמַר רַב מַתְנָא: הַאי בּוּקָא דְּאַטְמָא דְּשָׁף מִדּוּכְתֵּיהּ – טְרֵפָה, וְרָבָא אָמַר: כְּשֵׁרָה, וְאִי אִיפְּסִיק נִיבֵיהּ – טְרֵפָה. וְהִלְכְתָא: אִיפְּסִיק נָמֵי כְּשֵׁרָה, עַד דְּמִתְעַכְלָא אִתְעֲכוֹלֵי.
עַד כַּמָּה תֶּחְסַר? אָמַר זְעֵירִי: אַתּוּן דְּלָא מִיתְחֲמֵי לְכוֹן שִׁיעוּרָא, שִׁיעוּרֵיהּ בְּדִינָרָא קוּרְדִּינָאָה, וְהָוֵי כִּפְשִׁיטָא זוּטַרְתִּי, וּמִשְׁתַּכְחָא בֵּינֵי פְּשִׁיטֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא.
אָמַר רַבִּי חָנָא פָּתוּרָאָה: עִילָּא מִינַּאי הֲוָה קָאֵי בַּר נַפָּחָא, וּבְעָא מִינַּי דִּינָרָא קוּרְדִּינָאָה לְשַׁעוֹרֵי בֵּיהּ טְרֵיפְתָא, וּבְעַי לְמֵיקָם מִקַּמֵּיהּ וְלָא שְׁבַקְנִי. אָמַר לִי: שֵׁב בְּנִי שֵׁב, אֵין בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת רַשָּׁאִין לַעֲמוֹד מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁעֲסוּקִין בִּמְלַאכְתָּם.
וְלָא? וְהָתְנַן: כׇּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת עוֹמְדִים מִפְּנֵיהֶם, וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן, וְאוֹמְרִין לָהֶם: אַחֵינוּ אַנְשֵׁי מְקוֹם פְּלוֹנִי בּוֹאֲכֶם בְּשָׁלוֹם!
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵיהֶם עוֹמְדִין, מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין עוֹמְדִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ, שֶׁהֲרֵי מִפְּנֵיהֶם עוֹמְדִין, מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין עוֹמְדִין.
מִמַּאי? דִּילְמָא כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא נִמְצָא מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא.
אָמַר רַב נַחְמָן: כְּסֶלַע – כְּיָתֵר מִכְּסֶלַע, כְּאִיסָּר – כְּיָתֵר מִכְּאִיסָּר.
אַלְמָא קָסָבַר רַב נַחְמָן: ״עַד״, וְלֹא עַד בַּכְּלָל.
אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: חֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַמִּטָּה עַד חֲמִשָּׁה טְפָחִים – טָהוֹר. מַאי לָאו חֲמִשָּׁה כִּלְמַטָּה? לֹא, חֲמִשָּׁה כִּלְמַעְלָה.
תָּא שְׁמַע: מֵחֲמִשָּׁה וְעַד עֲשָׂרָה – טָמֵא. מַאי לָאו עֲשָׂרָה כִּלְמַטָּה? לָא, עֲשָׂרָה כִּלְמַעְלָה.
תָּא שְׁמַע: הַדַּקִּין שֶׁבִּכְלִי חֶרֶס, הֵן וְקַרְקְרוֹתֵיהֶן וְדוֹפְנוֹתֵיהֶם, יוֹשְׁבִין שֶׁלֹּא מְסוּמָּכִין –