דף ביאור
מסכת חולין דף כ״ד עמוד ב׳פרק 1 הכל שוחטין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת חולין דף כ״ד עמוד ב׳
מסכת חולין דף כ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־333 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
״וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּצרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד״.
עַד שֶׁיַּזְקִין – עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי אִלְעָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: עַד שֶׁיְּרַתֵּת.
תְּנַן הָתָם: בַּעַל קֶרִי שֶׁטָּבַל וְלֹא הֵטִיל מַיִם, לִכְשֶׁיָּטִיל – טָמֵא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּחוֹלֶה וּבְזָקֵן – טָמֵא, בְּיֶלֶד וּבְבָרִיא – טָהוֹר.
יֶלֶד עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי אִלְעָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כֹּל שֶׁעוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְחוֹלֵץ מִנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מִנְעָלוֹ. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא, שֶׁהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְהָיָה עוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְחוֹלֵץ מִנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מִנְעָלוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: חַמִּין וָשֶׁמֶן שֶׁסָּכַתְנִי אִמִּי בְּיַלְדוּתִי הֵן עָמְדוּ לִי בְּעֵת זִקְנוּתִי.
תָּנוּ רַבָּנַן: נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ, רָאוּי לֵיעָשׂוֹת שְׁלִיחַ צִיבּוּר, וְלֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְלִישָּׂא אֶת כַּפָּיו. מֵאֵימָתַי כָּשֵׁר לָעֲבוֹדָה? מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, עַד שֶׁיְּהֵא בֶּן עֶשְׂרִים.
אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲמִידוּ [אֶת] הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה׳״, וְאִידַּךְ – ״לְנַצֵּחַ״ שָׁאנֵי.
וְהָא הַאי קְרָא בִּלְוִיִּם כְּתִיב? כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ כֹּהֲנִים ״לְוִיִּם״, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: ״וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק״.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם״, מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: קָטָן פָּסוּל לַעֲבוֹדָה, וַאֲפִילּוּ תָּם. מֵאֵימָתַי כָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה? מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אֲבָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לַעֲבוֹד עַד שֶׁיְּהֵא בֶּן עֶשְׂרִים.
אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא רַבִּי הִיא, וַאֲפִילּוּ פָּסוּל דְּרַבָּנַן לֵית לֵיהּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי אִית לֵיהּ פָּסוּל מִדְּרַבָּנַן, וְהָא רַבָּנַן הִיא, וּלְכַתְּחִלָּה הוּא דְּלָא, אֲבָל דִּיעֲבַד – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.
מַתְנִי׳ טָהוֹר בִּכְלִי חֶרֶשׂ – טָמֵא בְּכׇל הַכֵּלִים, טָהוֹר בְּכׇל הַכֵּלִים – טָמֵא בִּכְלִי חֶרֶשׂ.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֲוִיר כְּלִי חֶרֶשׂ טָמֵא, וְגַבּוֹ טָהוֹר. אֲוִיר כׇּל הַכֵּלִים טָהוֹר, וְגַבָּן טָמֵא. נִמְצָא, טָהוֹר בִּכְלִי חֶרֶשׂ טָמֵא בְּכׇל הַכֵּלִים, טָהוֹר בְּכׇל הַכֵּלִים טָמֵא בִּכְלִי חֶרֶשׂ.
מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״תּוֹכוֹ״, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע.
אַתָּה אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נָגַע? רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס אוֹמֵר: נֶאֱמַר ״תּוֹכוֹ״ לְטַמֵּא, וְנֶאֱמַר ״תּוֹכוֹ״ לִיטַּמֵּא, מָה ״תּוֹכוֹ״ הָאָמוּר לְטַמֵּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע, אַף ״תּוֹכוֹ״ הָאָמוּר לִיטַּמֵּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע.
וְהָתָם מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הַתּוֹרָה הֵעִידָה עַל כְּלִי חֶרֶס