בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת בכורות דף ו׳ עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף ו׳ עמוד א׳

    מסכת בכורות דף ו׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־495 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    ת"ל מקרא אחר (שמות ל״ד:כ׳) ופטר חמור תפדה בשה אם אינו ענין למעט שאר בהמה טמאה משה שהרי מעטן בפסוק ראשון תנהו ענין למעטן מכל קדושת בכור:

    מתקיף לה רב אחא הא תרוייהו צריכי דאי כתב חד הוה אמינא הוי פטר חמור דבר שהיה בכלל בכור הבהמה הטמאה תפדה:

    ויצא מן הכלל ללמד שפדיונו בשה לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא כו' ולעולם נפדין בשה ת"ל מקרא אחר ופטר חמור תפדה לומר לך זה בשה ולא אחר בשה:

    מעטינהו משה ולעולם בכל דבר וקדושים בבכור:

    א"כ לכתוב קרא תניינא חמור בשה תפדה ואנא ידענא דבפטר קמישתעי מדהדר כתב פטר ש"מ מדין פטר רחם ממעט להו לשאר בהמות טמאות דאין להם דין בכורה:

    כל מקנך תזכר פטר שור ושה ופטר חמור תפדה בשה כלל ופרט בהדדי:

    פטר חמור הפסיק הענין דלא תדייניה בכלל ופרט דאי אקרא קמא קא מהדר מכדי כתיב לעיל מיניה פטר שור ושה לכתוב וחמור תפדה בשה ונהדר אפטר דלעיל אלא מדהדר כתב פטר ש"מ לאו אקרא קמא קמהדר:

    וי"ו דכתב ופטר הדר ערביה ואהדריה אקרא קמא דוי"ו מוסף על ענין ראשון:

    ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 6a · Sefaria

    תוספות

    ומה הן באכילה מה הוא מיושב יותר שלא דבר אלא בפרה שילדה מין חמור ולא חמור (הילד פרה):

    למה לי למיתני שהיוצא לקמן דייק מינה מי רגלים של חמור אסורין והכא דייק מדקתני שהיוצא שנותן טעם לדבר הוה ליה למיתני והיוצא:

    Tosafot on Bekhorot 6a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא וחמור תפדה בשה כו' ופירש"י קרא תניינא לכתוב וחמור תפדה בשה כו' ויש לדקדק כיון דאליבא דר' יוסי הגלילי קיימינן הכא נימא אדרבה דאיצטריך למכתב ופטר דאי לא הוי כתיב פטר הוה דיינינן ליה בכלל ופרט שור ושה אין מידי אחרינא לא והשתא דכתיב פטר הפסיק הענין דלא נדייניה בכלל ופרט למעט פטרי סוסים וגמלים כדאמר לקמן לר' יוסי הגלילי וי"ל דמ"מ לא לכתוב פטר ולא לכתוב נמי כלל ופרט אי לאו דכתב פטר למעוטי סוסים וגמלים ועי"ל דר' יוסי הגלילי סבר דאין זה כלל ופרט כיון דהפרט אינו שוה דשור ושה הוא קדושת הגוף וחמור אינו אלא קדושת דמים והא דקאמר לרבי יוסי הגלילי פטר הפסיק הענין דע"כ אין זה כלל ופרט כיון דהפרט אינו שוה דהא כתב פטר בכל פרט ובהבי ניחא לר"י הגלילי דלא תקשי דלא לכתוב לא וי"ו ולא פטר ונמעטיה מכלל ופרט ודו"ק:

    שם והאי טהור מעליא הוא והאי טמא מעליא כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה ויצא מן כו' ולעולם נפדין בשה ת"ל כו' [אחר] בשה הס"ד ואח"כ מ"ה מעטינהו משה ולעולם כו' ובד"ה פטר חמור כו' לעיל מינה פטר שור ושה כו' ובד"ה או דלמא כו' שינוי יתירא הוא וכי אית מקצת סימנים דאם חייב הס"ד ואח"כ מ"ה סימנים כו' ובד"ה לא אפרה כו' קדשי בכורות הס"ד ואחכ מ"ה אבל חמור שילדה מין סוס והלכתא כו' ופטור מן הבכורה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה ומה [הן] כו' יותר שלא דיבר אלא בפרה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ור"ש נפקא כו' אר"ש את לא כו' הכא מאן דדריש את כו' פרק ד' וה' כו' המקשה שרי קלוט גבי כו' תרתי תמיהי דכירי אינשי ש"מ קלוט כו' קלוט מהו טמא ואת יעמיד כו' אין קושי סותר כו' פ' הנושא דאמר כו' דמשוה כבודן לכבוד כו' ור"ע מרבה כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 6a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף ו׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־495 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״תַּלְמוּד לוֹמַר: ״פֶּטֶר חֲמוֹר״ ״פֶּטֶר חֲמוֹר״ שְׁנֵי…״

    2. קטע 229 מילים

      נפתחת ב״פָּרֵיךְ רַב אַחַאי: אִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד,…״

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״כְּתַב רַחֲמָנָא ״פֶּטֶר חֲמוֹר״ אַחֲרִינָא, פִּטְרֵי חֲמוֹרִים…״

    4. קטע 429 מילים

      נפתחת ב״אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה…״

    5. קטע 57 מילים

      נפתחת ב״וְתַנָּא דִידַן, לְמַעוֹטֵי סוּסִים וּגְמַלִּים, מְנָא לֵיהּ?…״

    6. קטע 630 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב פָּפָּא: כׇּל מִקְנְךָ תִּזָּכָר —…״

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? ״פֶּטֶר״ הִפְסִיק הָעִנְיָן, וְרַבָּנַן?…״

    8. קטע 89 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? לָא לִכְתּוֹב לָא וָי״ו…״

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״וְרַבָּנַן? אַיְּידֵי דְּהָא קְדוּשַּׁת דָּמִים, וְהָא קְדוּשַּׁת…״

    10. קטע 1012 מילים

      נפתחת ב״אִיבַּעְיָא לְהוּ: פָּרָה שֶׁיָּלְדָה מִין חֲמוֹר, וְיֵשׁ…״

    11. קטע 1125 מילים

      נפתחת ב״עֵז שֶׁיָּלְדָה מִין רָחֵל, וְרָחֵל שֶׁיָּלְדָה מִין…״

    12. קטע 1223 מילים

      נפתחת ב״הָכָא, דְּהָא טְמֵאָה וְהָא טְהוֹרָה, הָא קְדוּשַּׁת…״

    13. קטע 1328 מילים

      נפתחת ב״וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר: כֵּיוָן דְּאִידֵּי וְאִידֵּי מִיקְדָּשׁ…״

    14. קטע 1433 מילים

      נפתחת ב״אִם תִּמְצָא לוֹמַר: כֵּיוָן דְּמִין טְמֵאָה הוּא…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁיָּלְדָה מִין בְּהֵמָה…״

    16. קטע 1630 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: פָּרָה שֶׁיָּלְדָה מִין חֲמוֹר, וַחֲמוֹר…״

    17. קטע 1739 מילים

      נפתחת ב״אֲבָל חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה מִין סוּס, לְמַאי קָתָנֵי…״

    18. קטע 1818 מילים

      נפתחת ב״אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ: הָתָם הוּא דְּיֵשׁ לָהּ…״

    19. קטע 1918 מילים

      נפתחת ב״אֲבָל הָכָא, דְּאִידֵּי וְאִידֵּי אֵין לָהּ קַרְנַיִם,…״

    20. קטע 208 מילים

      נפתחת ב״וּמָה הֵן בַּאֲכִילָה כּוּ׳. לְמָה לִי לְמִיתְנֵי…״

    21. קטע 2123 מילים

      נפתחת ב״סִימָנָא בְּעָלְמָא הוּא, דְּלָא תִּיחַלַּף לָךְ, דְּלָא…״

    22. קטע 2243 מילים

      נפתחת ב״מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אַךְ אֶת…״

    לשון המקור

    תַּלְמוּד לוֹמַר: ״פֶּטֶר חֲמוֹר״ ״פֶּטֶר חֲמוֹר״ שְׁנֵי פְּעָמִים — פִּטְרֵי חֲמוֹרִים אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא פִּטְרֵי סוּסִים וּגְמַלִּים.

    פָּרֵיךְ רַב אַחַאי: אִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד, הֲוָה אָמֵינָא דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כּוּלּוֹ יָצָא, וּלְעוֹלָם בְּשֶׂה.

    כְּתַב רַחֲמָנָא ״פֶּטֶר חֲמוֹר״ אַחֲרִינָא, פִּטְרֵי חֲמוֹרִים וְלֹא פִּטְרֵי סוּסִים וּגְמַלִּים, וְאֵימָא: מַעֲטִינְהוּ מֹשֶׁה, וּלְעוֹלָם בְּכׇל דָּבָר!

    אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״ וַ״חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״. ״פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״, ״פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״ לְמָה לִי? פִּטְרֵי חֲמוֹרִים אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא פִּטְרֵי סוּסִים וּגְמַלִּים.

    וְתַנָּא דִידַן, לְמַעוֹטֵי סוּסִים וּגְמַלִּים, מְנָא לֵיהּ?

    אָמַר רַב פָּפָּא: כׇּל מִקְנְךָ תִּזָּכָר — כָּלַל, שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר — פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט — אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא.

    וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? ״פֶּטֶר״ הִפְסִיק הָעִנְיָן, וְרַבָּנַן? וָי״ו הֲדַר עָרְבֵיהּ קְרָא.

    וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? לָא לִכְתּוֹב לָא וָי״ו וְלָא ״פֶּטֶר״.

    וְרַבָּנַן? אַיְּידֵי דְּהָא קְדוּשַּׁת דָּמִים, וְהָא קְדוּשַּׁת הַגּוּף — פָּסֵיק לְהוּ וַהֲדַר עָרֵיב לְהוּ.

    אִיבַּעְיָא לְהוּ: פָּרָה שֶׁיָּלְדָה מִין חֲמוֹר, וְיֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין — מַהוּ?

    עֵז שֶׁיָּלְדָה מִין רָחֵל, וְרָחֵל שֶׁיָּלְדָה מִין עֵז, דְּכִי יֵשׁ מִקְצָת סִימָנִין — חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה, דְּהָא טְהוֹרָה וְהָא טְהוֹרָה, הָא קְדוּשַּׁת הַגּוּף וְהָא קְדוּשַּׁת הַגּוּף.

    הָכָא, דְּהָא טְמֵאָה וְהָא טְהוֹרָה, הָא קְדוּשַּׁת הַגּוּף וְהָא קְדוּשַּׁת דָּמִים — לָא, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּאִידֵּי וְאִידֵּי בְּנֵי מִיקְדָּשׁ בִּבְכוֹרָה — קָדוֹשׁ?

    וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר: כֵּיוָן דְּאִידֵּי וְאִידֵּי מִיקְדָּשׁ בִּבְכוֹרָה קָדוֹשׁ, חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה מִין סוּס מַהוּ? הָכָא וַדַּאי לָא בַּת מִיקְדָּשׁ בִּבְכוֹרָה הוּא, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּמִין טְמֵאָה הוּא קָדוֹשׁ?

    אִם תִּמְצָא לוֹמַר: כֵּיוָן דְּמִין טְמֵאָה הוּא קָדוֹשׁ, פָּרָה שֶׁיָּלְדָה מִין סוּס מַהוּ? הָכָא וַדַּאי הָא טְהוֹרָה וְהָא טְמֵאָה, הָא בַּת מִיקְדָּשׁ בִּבְכוֹרָה וְהָא לָא בַּת מִיקְדָּשׁ בִּבְכוֹרָה, אוֹ דִלְמָא סִימָנִין מִילְּתָא הִיא?

    תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁיָּלְדָה מִין בְּהֵמָה טְמֵאָה — פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה, אִם יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין — חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה. מַאי לָאו אֲפִילּוּ פָּרָה שֶׁיָּלְדָה מִין סוּס? לֹא, פָּרָה שֶׁיָּלְדָה מִין חֲמוֹר.

    תָּא שְׁמַע: פָּרָה שֶׁיָּלְדָה מִין חֲמוֹר, וַחֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה מִין סוּס — פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה, אִם יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין — חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה. מַאי לָאו אַתַּרְוַיְיהוּ? לָא, אַפָּרָה שֶׁיָּלְדָה מִין חֲמוֹר.

    אֲבָל חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה מִין סוּס, לְמַאי קָתָנֵי לַהּ? לִפְטוּרָא? פְּשִׁיטָא! הַשְׁתָּא, וּמָה פָּרָה שֶׁיָּלְדָה מִין חֲמוֹר, דְּאִידֵּי וְאִידֵּי בְּנֵי מִיקְדָּשׁ בִּבְכוֹרָה נִינְהוּ, אָמְרַתְּ: אִם יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין — אִין, וְאִי לָא — לָא, חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה מִין סוּס מִיבַּעְיָא?

    אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ: הָתָם הוּא דְּיֵשׁ לָהּ קַרְנַיִם, וְהָא אֵין לָהּ קַרְנַיִם; הָא פַּרְסוֹתֶיהָ סְדוּקוֹת, וְהָא פַּרְסוֹתֶיהָ קְלוּטוֹת.

    אֲבָל הָכָא, דְּאִידֵּי וְאִידֵּי אֵין לָהּ קַרְנַיִם, אִידֵּי וְאִידֵּי פַּרְסוֹתֶיהָ קְלוּטוֹת, אֵימָא חֲמוֹר אָדוֹם בְּעָלְמָא הוּא, קָמַשְׁמַע לַן.

    וּמָה הֵן בַּאֲכִילָה כּוּ׳. לְמָה לִי לְמִיתְנֵי ״שֶׁהַיּוֹצֵא״?

    סִימָנָא בְּעָלְמָא הוּא, דְּלָא תִּיחַלַּף לָךְ, דְּלָא תֵּימָא: זִיל בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ, וְהַאי טָהוֹר מְעַלְּיָא הוּא, וְהַאי טָמֵא מְעַלְּיָא הוּא, אֶלָּא זִיל בָּתַר אִימֵּיהּ.

    מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה״ — יֵשׁ לְךָ שֶׁהוּא מַעֲלֵה גֵרָה וּמַפְרִיס פַּרְסָה וְאִי אַתָּה אוֹכְלוֹ, וְאֵיזֶה זֶה? טָהוֹר שֶׁנּוֹלַד מִן הַטָּמֵא. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא טָמֵא הַנּוֹלָד מִן הַטָּהוֹר, וּמַאי ״מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה״?