מסכת בכורות דף כ״ב עמוד א׳פרק 3 הלוקח בהמה

כְּדֵי לְפַרְסְמָהּ שֶׁנִּפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה.

לְמֵימְרָא דְּוָלָד מְעַלְּיָא הוּא, וְאַמַּאי אֵין מְטַמֵּא לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם בִּיטּוּל בְּרוֹב נָגְעוּ בָּהּ.

וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — הָא דַּאֲמַרַן.

רַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי הִיא? דִּתְנַן: הַשִּׁלְיָא בַּבַּיִת — הַבַּיִת טָמֵא. לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וָלָד נִימּוֹק עַד שֶׁלֹּא יָצָא.

תְּנַן הָתָם: אֵין לִנְפָלִים פְּתִיחַת הַקֶּבֶר, עַד שֶׁיַּעֲגִילוּ רֹאשׁ כְּפִיקָּה. מַאי כְּפִיקָּה? אָמַר רַב הוּנָא: כְּפִיקָּה שֶׁל צֶמֶר. אֲמַר לֵיהּ חִיָּיא בַּר רַב לְרַב הוּנָא: רַבִּי, פָּרֵישׁ שֶׁל שְׁתִי אוֹ שֶׁל עֵרֶב?

אֲמַר לֵיהּ: תַּנְיָא: פִּיקָּה שֶׁל שְׁתִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל עֵרֶב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּרָאוּ טְפִיפִיּוֹת. מַאי טְפִיפִיּוֹת? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: כָּךְ הָיוּ מְפָרְשִׁין בִּירוּשָׁלַיִם: כִּפְרֵידָה שֶׁכּוֹרַעַת לְהַטִּיל מֵימֶיהָ, וְנִרְאֵית פִּיקָּה מִתּוֹךְ פִּיקָּה.

אָמַר רַב הוּנָא: שָׁמַעְתִּי שְׁתֵּי פִּיקוֹת, אַחַת שֶׁל שְׁתִי וְאַחַת שֶׁל עֵרֶב, וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ פִּיקוֹת שָׁמַעְתִּי, אַחַת שֶׁל שְׁתִי וְאַחַת שֶׁל עֵרֶב וְאַחַת שֶׁל פִּיקָּה גְּדוֹלָה שֶׁל סַקָּאִין, וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. כִּי אֲתָא רָבִין פֵּירְשַׁהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁל אִשָּׁה כְּשֶׁל שְׁתִי, שֶׁל בְּהֵמָה כְּשֶׁל עֵרֶב.

פִּיקָּה גְּדוֹלָה שֶׁל סַקָּאִין, כְּדִתְנַן: גּוּשׁ הַבָּא מִבֵּית הַפְּרָס, מֵאֶרֶץ הָעַמִּים — שִׁיעוּרוֹ כְּפִיקָּה גְּדוֹלָה שֶׁל סַקָּאִין, שֶׁהוּא כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין, וְיֶשְׁנוֹ בְּצַד הָעֶלְיוֹן שֶׁל מְגוּפַת הֶחָבִית הַלַּחְמִית.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: הַלּוֹקֵחַ צִיר מֵעַם הָאָרֶץ — מַשִּׁיקוֹ בְּמַיִם, וְטָהוֹר.

מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי מַיָּא רוּבָּא נִינְהוּ — כֵּיוָן דְּעָבֵיד לְהוּ הַשָּׁקָה טָהֲרִי לְהוּ, וְאִי רוּבָּא צִיר נִינְהוּ — צִיר לָא בַּר קַבּוֹלֵי טוּמְאָה הוּא. מַאי אִיכָּא — מִשּׁוּם הָנָךְ מִיעוּטָא דְּמַיָּא, הָנָךְ בָּטְלוּ לְהוּ בְּרוּבָּא.

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִטְבּוֹל בָּהֶן פִּיתּוֹ, אֲבָל לִקְדֵירָה — לֹא, מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵיעוֹר. יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכִי טוּמְאָה שֶׁבָּטְלָה חָזְרָה וְנֵיעוֹרָה? אֲמַר לֵיהּ: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרַהּ? וְהָתְנַן: סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה