Talmud Builders
    Login
    Hebrew Bible

    Jeremiah Chapter 13

    Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.

    Jeremiah Chapter 13Verse 1 / 270%
    Compare witnesses — word by word

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    Text size
    100%
    Original size

    Jeremiah 13 — English translation

    Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

    1. 1Thus G OD said to me: “Go buy yourself a loincloth of linen, and put it around your loins, but do not dip it into water.”
    2. 2So I bought the loincloth in accordance with G OD ’s command, and put it about my loins.
    3. 3And the word of G OD came to me a second time:
    4. 4“Take the loincloth that you bought, which is about your loins, and go at once to Perath and cover it up there in a cleft of the rock.”
    5. 5I went and buried it at Perath, as G OD had commanded me.
    6. 6Then, after a long time, G OD said to me, “Go at once to Perath and take there the loincloth that I commanded you to bury there.”
    7. 7So I went to Perath and dug up the loincloth from the place where I had buried it; and found the loincloth ruined; it was not good for anything.
    8. 8The word of G OD came to me:
    9. 9Thus said G OD : Even so will I ruin the overweening pride of Judah and Jerusalem.
    10. 10This wicked people who refuse to heed My bidding, who follow the willfulness of their own hearts, who follow other gods and serve them and worship them, shall become like that loincloth, which is not good for anything.
    11. 11For as a loincloth clings close to a man’s loins, so I brought close to Me the whole House of Israel and the whole House of Judah—declares G OD —that they might be My people, for fame, and praise, and splendor. But they would not obey.
    12. 12And speak this word to them: Thus said the E TERNAL , the God of Israel: “Every jar should be filled with wine.” And when they say to you, “Don’t we know that every jar should be filled with wine?”
    13. 13say to them, “Thus said G OD : I am going to fill with drunkenness all the inhabitants of this land, and the kings who sit on the throne of David, and the priests and the prophets, and all the inhabitants of Jerusalem.
    14. 14And I will smash them one against the other, parents and children alike—declares G OD ; no pity, compassion, or mercy will stop Me from destroying them.”
    15. 15Attend and give ear; be not haughty, For G OD has spoken.
    16. 16Give honor to the E TERNAL your God Before darkness descends, Before your feet stumble On the mountains in shadow— When you hope for light, And it is turned to darkness And becomes deep gloom.
    17. 17For if you will not give heed, My inmost self must weep, Because of your arrogance; My eye must stream and flow With copious tears, Because G OD ’s flock Is taken captive.
    18. 18Say to the king and the queen mother, “Sit in a lowly spot; For your diadems are abased, Your glorious crowns.”
    19. 19The cities of the Negeb are shut, There is no one to open them; Judah is exiled completely, All of it exiled.
    20. 20Raise your eyes and behold Those who come from the north: Where are the sheep entrusted to you, The flock you took pride in?
    21. 21What will you say when they appoint as your heads Those among you whom you trained to be tame? Shall not pangs seize you Like a woman in childbirth?
    22. 22And when you ask yourself, “Why have these things befallen me?” It is because of your great iniquity That your skirts are lifted up, Your limbs exposed.
    23. 23Can the Cushites change their skin, Or leopards their spots? Just as much can you do good, Who are practiced in doing evil!
    24. 24So I will scatter you like straw that flies Before the desert wind.
    25. 25This shall be your lot, Your measured portion from Me —declares G OD . Because you forgot Me And trusted in falsehood,
    26. 26I in turn will lift your skirts over your face And your shame shall be seen.
    27. 27I behold your adulteries, Your lustful neighing, Your unbridled depravity, your vile acts On the hills of the countryside. Woe to you, O Jerusalem, Who will not be pure! How much longer shall it be?

    License: CC-BY-NC

    1. א׳כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הָל֞וֹךְ וְקָנִ֤יתָ לְּךָ֙ אֵז֣וֹר פִּשְׁתִּ֔ים וְשַׂמְתּ֖וֹ עַל־מׇתְנֶ֑יךָ וּבַמַּ֖יִם לֹ֥א תְבִאֵֽהוּ׃
    2. ב׳וָאֶקְנֶ֥ה אֶת־הָאֵז֖וֹר כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וָאָשִׂ֖ם עַל־מׇתְנָֽי׃ {פ}
    3. ג׳וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃
    4. ד׳קַ֧ח אֶת־הָאֵז֛וֹר אֲשֶׁ֥ר קָנִ֖יתָ אֲשֶׁ֣ר עַל־מׇתְנֶ֑יךָ וְקוּם֙ לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְטׇמְנֵ֥הוּ שָׁ֖ם בִּנְקִ֥יק הַסָּֽלַע׃
    5. ה׳וָאֵלֵ֕ךְ וָאֶטְמְנֵ֖הוּ בִּפְרָ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אוֹתִֽי׃
    6. ו׳וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י ק֚וּם לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְקַ֤ח מִשָּׁם֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְטׇמְנוֹ־שָֽׁם׃
    7. ז׳וָאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָאֵז֔וֹר לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃ {פ}
    8. ח׳וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
    9. ט׳כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת־גְּא֧וֹן יְהוּדָ֛ה וְאֶת־גְּא֥וֹן יְרוּשָׁלַ֖͏ִם הָרָֽב׃
    10. י׳הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרָ֜ע הַֽמֵּאֲנִ֣ים׀ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם וִיהִי֙ כָּאֵז֣וֹר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃ {ס}
    11. י״אכִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יִדְבַּ֨ק הָאֵז֜וֹר אֶל־מׇתְנֵי־אִ֗ישׁ כֵּ֣ן הִדְבַּ֣קְתִּי אֵ֠לַ֠י אֶת־כׇּל־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וְאֶת־כׇּל־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת לִי֙ לְעָ֔ם וּלְשֵׁ֥ם וְלִתְהִלָּ֖ה וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלֹ֖א שָׁמֵֽעוּ׃
    12. י״בוְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה {ס} כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כׇּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֲיָדֹ֙עַ֙ לֹ֣א נֵדַ֔ע כִּ֥י כׇל־נֵ֖בֶל יִמָּ֥לֵא יָֽיִן׃
    13. י״גוְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את וְאֶת־הַמְּלָכִ֣ים הַיֹּשְׁבִים֩ לְדָוִ֨ד עַל־כִּסְא֜וֹ וְאֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְאֶת־הַנְּבִאִ֗ים וְאֵ֛ת כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלָ֖͏ִם שִׁכָּרֽוֹן׃
    14. י״דוְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם׃
    15. ט״ושִׁמְע֥וּ וְהַאֲזִ֖ינוּ אַל־תִּגְבָּ֑הוּ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃
    16. ט״זתְּנוּ֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִֽתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֤ם לְאוֹר֙ וְשָׂמָ֣הּ לְצַלְמָ֔וֶת (ישית) [וְשִׁ֖ית] לַעֲרָפֶֽל׃
    17. י״זוְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֤ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה עֵ֥דֶר יְהֹוָֽה׃ {ס}
    18. י״חאֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃
    19. י״טעָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הׇגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הׇגְלָ֥ת שְׁלוֹמִֽים׃ {ס}
    20. כ׳(שאי) [שְׂא֤וּ] עֵֽינֵיכֶם֙ (וראי) [וּרְא֔וּ] הַבָּאִ֖ים מִצָּפ֑וֹן אַיֵּ֗ה הָעֵ֙דֶר֙ נִתַּן־לָ֔ךְ צֹ֖אן תִּפְאַרְתֵּֽךְ׃
    21. כ״אמַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַ֠תְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲל֤וֹא חֲבָלִים֙ יֹֽאחֱז֔וּךְ כְּמ֖וֹ אֵ֥שֶׁת לֵדָֽה׃
    22. כ״בוְכִ֤י תֹֽאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲוֺנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ׃
    23. כ״גהֲיַהֲפֹ֤ךְ כּוּשִׁי֙ עוֹר֔וֹ וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ׃
    24. כ״דוַאֲפִיצֵ֖ם כְּקַשׁ־עוֹבֵ֑ר לְר֖וּחַ מִדְבָּֽר׃
    25. כ״הזֶ֣ה גוֹרָלֵ֧ךְ מְנָת־מִדַּ֛יִךְ מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ שָׁכַ֣חַתְּ אוֹתִ֔י וַֽתִּבְטְחִ֖י בַּשָּֽׁקֶר׃
    26. כ״ווְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלוֹנֵֽךְ׃
    27. כ״זנִאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֙יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ א֥וֹי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד׃ {ס}

    Share this chapter

    Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

    Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הָל֞וֹךְ וְקָנִ֤יתָ לְּךָ֙ אֵז֣וֹר פִּשְׁתִּ֔ים וְשַׂמְתּ֖וֹ עַל־מׇתְנֶ֑יךָ וּבַמַּ֖יִם לֹ֥א תְבִאֵֽהוּ׃

      אזור — פורצינ"ט בלעז:

      ובמים לא תביאהו — לכבסו כשיהא מלא זיעה כדי שימהר לירקב:

    2. Verse 7

      וָאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָאֵז֔וֹר לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃…

      לא יצלח לכל — אינו ראוי לכלום:

    3. Verse 10

      הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרָ֜ע הַֽמֵּאֲנִ֣ים׀ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם…

      ויהי כאזור הזה — גאונם יהיה כאזור הזה הנרקב:

    4. Verse 12

      וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה {ס} כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כׇּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ…

      נבל — כלי חרס הוא ועשוי להכניס בו יין:

    5. Verse 14

      וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם׃

      ונפצתים איש אל אחיו — אכה זה על זה עד שישברו חתיכות דקות כמו ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב) ונפץ את עולליך (שם קלז) וכן כל ניפוץ שבמקרא:

      והאבות והבנים — אנפץ זה אצל זה:

    6. Verse 16

      תְּנוּ֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִֽתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֤ם לְאוֹר֙ וְשָׂמָ֣הּ…

      יתנגפו — יכשלו אצופי"ר בלעז:

      הרי נשף — הרי חשך בלכתם בגולה:

      ושית לערפל — כמו ולשית את האור לערפל:

    7. Verse 17

      וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֤ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה…

      מפני גוה — מפני גדולה שלכם שתתבטל ד"א מפני גאותה של מלכות שמים שתנתן לאלילים של כשדים:

    8. Verse 18

      אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃

      למלך ולגבירה — יהויכין ואמו:

      ירד מראשותיכם — וושטרי קאי"ץ בלעז עלייתכם כמו שנאמר (מלכים ב כח) ויצא אליו יהויכין הוא ואמו ועבדיו וכולם הוליכם בגולה:

    9. Verse 19

      עָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הׇגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הׇגְלָ֥ת שְׁלוֹמִֽים׃ {ס}

      ערי הנגב סגרו — לפני הבאין עליהם מן הצפון ערי א"י סגורות מאימת נבוכדנצר:

      הגלת שלומים — לא ילחם יהויכין כי לשלום יצא ויגלהו, ל"א שלומים גרדונאמינ"ץ בלעז כלומר תשלום עוונם וכן ת"י איתקבלו תושלמת חוביהון:

    10. Verse 20

      (שאי) [שְׂא֤וּ] עֵֽינֵיכֶם֙ (וראי) [וּרְא֔וּ] הַבָּאִ֖ים מִצָּפ֑וֹן אַיֵּ֗ה הָעֵ֙דֶר֙ נִתַּן־לָ֔ךְ צֹ֖אן תִּפְאַרְתֵּֽךְ׃

      שאו עיניכם וראו — את הבאים עליכם מצפון:

      איה העדר נתן לך — אחר שיגלו יאמר לירושלים כן:

    11. Verse 21

      מַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַ֠תְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲל֤וֹא חֲבָלִים֙ יֹֽאחֱז֔וּךְ כְּמ֖וֹ אֵ֥שֶׁת…

      מה תאמרי כי יפקוד — הקב"ה עליך:

      למדת אותם עליך אלופים לראש — שלחתם אליהם מלאכים לכשדיים להביא משם אלילים שלהם לעבדם כמו שנא' (ביחזקאל כ״ג:ט״ז) ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה, ד"א למדת אותם עליך אלופים חזקיהו שהראה לשלוחי מרודך בלאדן את כל בית נכאתה (ישעיהו ל״ט:א׳):

    12. Verse 22

      וְכִ֤י תֹֽאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲוֺנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ׃

      שוליך — שיפולי הבגדים טי"ש אורלא"ש בלעז כשמפשיטין את האשה דרך בזיון מהפכין חלוקה מלמטה למעלה:

      נחמסו עקביך — נגזרו דרכיך, נחמסו כמו ויחמס כגן שוכו (איכה ב׳:ו׳):

      עקביך — טרצי"ש בלעז פסקו עוברי דרכים:

    13. Verse 23

      הֲיַהֲפֹ֤ךְ כּוּשִׁי֙ עוֹר֔וֹ וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ׃

      כושי — שם אדם שחור וקורין מא"ר בלעז:

      ונמר — ליאפר"ט בלעז:

      חברבורותיו — הנמר מנומר הוא והם החברבורות טק"ש בלעז ואי אפשר שיהפכו:

      הרע — כמו להרע:

    14. Verse 25

      זֶ֣ה גוֹרָלֵ֧ךְ מְנָת־מִדַּ֛יִךְ מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ שָׁכַ֣חַתְּ אוֹתִ֔י וַֽתִּבְטְחִ֖י בַּשָּֽׁקֶר׃

      מנת מדיך — חלק מדותיך מדה כנגד מדה:

    15. Verse 26

      וְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלוֹנֵֽךְ׃

      חשפתי שוליך — גיליתי שיפולי בגדיך להפכם על פניך:

    16. Verse 27

      נִאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֙יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ א֥וֹי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַחֲרֵ֥י…

      מצהלותיך — כצהלת סוסים נואפים:

      אחרי מתי — תטהרי עוד:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הָל֞וֹךְ וְקָנִ֤יתָ לְּךָ֙ אֵז֣וֹר פִּשְׁתִּ֔ים וְשַׂמְתּ֖וֹ עַל־מׇתְנֶ֑יךָ וּבַמַּ֖יִם לֹ֥א תְבִאֵֽהוּ׃

      הלוך וקנית, ה' צוהו שבעה דברים, א — שילך בתמידות לקנות אזור פשתים למען יעשה הליכתו רושם, ב. שיקנהו בדמים, ג. שיקנהו לו מכוון למדתו, ד. שיהיה אזור לא חגור, שהאזור אות הגבורה והחיל, ה. שיהיה של פשתים שהפשתים אות הכהונה והנשיאות, ו. שישים אותו על מתניו שיהיה על מתניו בקביעות, ולכן לא אמר ואזרתו שא"א לחגור בחוזק תמיד, ז. שלא יביאהו במים, כי האזור של פשתים שהוא לבן צריך לרחצו ולכבסו תמיד כי נעשה שחור, וצוהו שלא לבד שלא יכבסנו כי גם לא יביאהו במים כלל שהוא הכנה אל הרחיצה והנמשל באר בפסוק י"א שדביקות האזור אל מתני ירמיה הוא משל אל מה שהדביק ה' את ישראל אליו, ובאו בנמשל זה כל פרטי המשל. א. שתחלה הלך כמה הליכות לקנותם והוא השליחות ששלח כ"פ לגאלם ממצרים והרבה אותות ומופתים, ב. שקנאם במחיר, ר"ל שעשה בעבורם אותות ומופתים ושינוי סדר בראשית, כאילו הוציא עבורם כספו וקנינים אחרים שי"ל שהוא הנהגת הטבע וחקיה, שהם קנין ה' בעולמו כמ"ש קונה שמים וארץ, ושינה סדריהם בעבור עמו, ג. שקנאם לו מכוון למדתו, כמ"ש והייתם קדושים כי קדוש אני, והלכת בדרכיו, כאילו יהיו הם לבוש מכוון אליו, שעל ידם יראה הנהגתו ודרכיו וחכמתו שהם נקראים בשם לבושים, ד. שנדמו בזה כאזור, וזה היה אחר הקנין שלבשם להיות לבוש אליו, ר"ל שיתגלו מעשיו על ידם, ונדמו כאזור, שכמו שהאזור דבוק על מתנים כן נדבקו בו להשגיח עליהם בהשגחה פרטית בלא אמצעי, וכמו שהאזור מצד שהוא אזור מורה על גבורה ומצד שהוא פשתים מורה על כבוד ותפארת כן הדביק אותם לתהלה ולשם ולתפארת שעל ידם יראה גבורתו בשידוד המערכה ותפארתו במעשיו ההשגחיים, וכמו שצוהו שיהיה בתמידות על מתניו כן היה הדבוק האלהי הזה בתמידות, שגם בעת שנהג בדרך הטבע ולא נאזר בגבורה בכ"ז היה על מתניו והיה מוכן על הנהגה זו תמיד, ובכ"ז אחר שהאזור של פשתים דרכו להשחיר מצד הטבע צריך לכבס במים, כן ישראל צריכים להתכבס מרעה ע"י המים, שהם שמיעת דברי התורה והנבואה, כמ"ש כבסי מרעה לבך (למעלה ה'), והם לא לבד שלא רצו להתכבס שהוא לעשות כמצות ה', כי גם לא רצו לשומו במים, דהיינו לשמוע דברי מוסר:

    2. Verse 2

      וָאֶקְנֶ֥ה אֶת־הָאֵז֖וֹר כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וָאָשִׂ֖ם עַל־מׇתְנָֽי׃ {פ}

      ואקנה את האזור כדבר ה', ר"ל כפי הפרטים שצוה ה', שילך לקנות כ"פ ושיהיה כמדתו, ושיהיה של פשתים, ואשים ר"ל שהיה בקביעות על מתניו:

    3. Verse 3

      וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃

      ויהי דבר ה', קח את האזור אחר שנתלכלך ע"י שלא בא במים ולא היה עוד לכבוד אל הנושאו, צוהו ה' לטמנו בפרת בנקיק הסלע, והנמשל שאחר שלא שמעו דברי ה' ותוכחותיו ומצואתם לא רחצו, ולא היה האזור ראוי שיאפד ה' בו, הלכו לפרת שדרך שם הולכים למצרים ושם טמנו א"ע בנקיק הסלע, והוא מליצה על שחפרו פניהם בטמון, כמ"ש כל הוביש על עם לא יועילו למו, והיה כאזור הנשחת, וא"ל את האזור אשר קנית אשר על מתניך, ר"ל שני הקשורים שי"ל עם האזור, א. מצד הקנין, ב. מצד הדבוק שהוא על מתניך, תקח ותסיר ממך, כי נגד הקנין שהיו לי לעם עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, הם הלכו פרתה ושבו להיות עבדי פרעה ונגד אשר על מתניך שלבשתים לתהלה לשם ולתפארת טמנו א"ע בנקיק הסלע:

    4. Verse 6

      וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י ק֚וּם לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְקַ֤ח מִשָּׁם֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר אֲשֶׁ֥ר…

      ויהי מקץ ימים רבים, זה מליצה ונמשל אל מה שספר לקמן (מ"ב, מ"ה) איך הלכו ישראל למצרים, וירמיה רצה להחזירם משם, אבל כבר נשחתו ולא רצו לשמוע לדבריו, ונ"נ בא דרך נהר פרת והכה את פרעה וישראל נאבדו עמו, ועז"א שה' צוהו לקחת את האזור :

    5. Verse 7

      וָאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָאֵז֔וֹר לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃…

      ואלך ואחפור, והנה נשחת, ר"ל שלא היה להם עוד תקנה:

    6. Verse 9

      כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת־גְּא֧וֹן יְהוּדָ֛ה וְאֶת־גְּא֥וֹן יְרוּשָׁלַ֖͏ִם הָרָֽב׃

      כה אמר ה', עתה מתחיל לבאר הנמשל, ותחלה באר הנמשל של השחתת האזור, ואח"כ (פסוק י"א) באר הנמשל של קנית האזור ולבישתו, ככה אשחית, ר"ל כמו שהאזור מורה על הגאון והתפארת ונשחת עתה בנהר פרת כן גאון ירושלם ויהודה הגם שהיה רב וגדול ישחת:

    7. Verse 10

      הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרָ֜ע הַֽמֵּאֲנִ֣ים׀ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם…

      העם הזה הרע, באר עתה בפרטות שכמו שהאזור לא הובא במים ולכן נתלכלך עד שאין ראוי ללבישה, כן הם ממאנים לשמוע את דברי וכמו שהלכת לטמון את האזור בנהר פרת שההליכה למקום מיוחד בדרך רחוק מורה שעושה זה בדעת ובכוונה, כן הם הולכים בשרירות לבם, בלתי חוטאים מצד התאוה רק בזדון לב, ג. כמו שטמנתיו בנקיק הסלע כן חפרו פניהם בבושת וילכו אחרי אלהים אחרים, וכמו שהאזור נשחת לגמרי כן ויהי כאזור הזה וכו':

    8. Verse 11

      כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יִדְבַּ֨ק הָאֵז֜וֹר אֶל־מׇתְנֵי־אִ֗ישׁ כֵּ֣ן הִדְבַּ֣קְתִּי אֵ֠לַ֠י אֶת־כׇּל־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וְאֶת־כׇּל־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת…

      כי כאשר, עתה באר ראשית המשל, איך נדמו תחלה לכל פרטי הדברים שנצטוה בעת קנית האזור, כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתים אלי לענין ארבעה דברים, א. להיות לי לעם שזה משל הקנין, שקנאם לו לצרכו לעם, וכמו שהאזור בלבשו יקנה שם ופרסום שהוא לבושו כן היו לשם, וכמו שהאזור סימן הגבורה כן היו לתהלה, וכמו שהפשתים סימן התפארת כן היו לתפארת, אבל כמו שלא הבאת את האזור במים כן לא שמעו :

    9. Verse 12

      וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה {ס} כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כׇּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ…

      כל נבל ימלא יין, ר"ל כל נבל אין עשוי רק ליין לא לדבר זולתו, ב. שכל הנבל ימלא מן היין, שגם הכלי עצמו וחרסיו בולעים את היין ומלאים ממנו, ואמרו אליך הידוע לא נדע, ר"ל למה תאמר זאת בשם ה' הלא נדע זאת מעצמנו:

    10. Verse 13

      וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את וְאֶת־הַמְּלָכִ֣ים הַיֹּשְׁבִים֩ לְדָוִ֨ד עַל־כִּסְא֜וֹ וְאֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים…

      ואמרת אליהם שכוונת ה' שמצייר לעצמו כלל האומה ואנשיה הפרטיים ככלי חרס הבלתי ראוי להתמלאות מדבר אחר רק מיין, (שהוא משל על יין תרעלה ושכרון) כי אין ראוים שיתמלאו מחכמה ודעת או מרוח ה' ושכינתו שישכן בתוכם, ועצמותם חלול עד שיבלע היין והשכרון בעצמותם, עד שלכן יצטרכו נפוץ לשבר הכלי:

    11. Verse 14

      וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם׃

      ונפצתים, כמנפץ הנבל לשברים קטנים, כן ינפצו ויתפרדו איש מאחיו, וגם האבות מן הבנים, ולא אחמול, עי' באה"מ:

    12. Verse 15

      שִׁמְע֥וּ וְהַאֲזִ֖ינוּ אַל־תִּגְבָּ֑הוּ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃

      שמעו, שימסרו אל נ"נ, ואל תגבהו למרוד בו, כי ה' דבר :

    13. Verse 16

      תְּנוּ֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִֽתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֤ם לְאוֹר֙ וְשָׂמָ֣הּ…

      תנו לה' כבוד בל יעבור על מה שנבוכדנצר השביעו באלהים, בטרם יחשיך, א. שה' יחשיך בהשגחה, ב. שתעלו על הרי חשך ושם יתנגפו רגליכם, ר"ל במה שילכו לבקש עזר מפרעה, כי מה שתקוו לאור יהיה חשך, כי לא יעזור אתכם, וה' ישים תקוה זאת לצלמות ולערפל :

    14. Verse 17

      וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֤ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה…

      ואם לא תשמעוה אז נפשי הרוחניית תבכה במסתרים מפני גוה, היינו מפני ענינים צפונים ונסתרים, ר"ל על גלות השכינה וחילול כבוד ה' שזה תרגיש הנפש, וחוץ מזה דמוע תדמע הנפש תדמע בפנים, ועיני תרד דמעה הדמעות יצאו מן העין וירדו, על שנשבה עדר ה' :

    15. Verse 18

      אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃

      אמור, עתה יפרש מה שצוה ה' שיאמר להם, הוא שיאמר למלך ולגבירה שישפילו מעלתם ויכנעו לנ"נ, ושישבו ולא ילחמו, כי כבר ירד מראשתיכם הדבר שעליו תניחו ראשיכם, ר"ל חלק המדינה שהיה עיקר הסמיכה שלכם עליה כבר ירדה ונחרבה, ועטרת תפארתכם שהם השרים והחרש והמסגר:

    16. Verse 19

      עָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הׇגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הׇגְלָ֥ת שְׁלוֹמִֽים׃ {ס}

      ערי הנגב, ירושלים היתה בצפון של ארץ יהודה ומשם בא נ"נ מצפון, אולם באמצע המצור יצא חיל פרעה ממצרים לעזור ליהודה, והכשדים עלו מעל ירושלים, (כמ"ש לקמן סי' ל"ז) היינו שיצאו לקראת חיל פרעה, שפרעה בא ממצרים שהוא בדרום א"י ואז באו חיל כשדים בדרום, וכל ערי הנגב סוגרו אז ע"י האויב שכבשום, וכבר הגלת יהודה כולה שכבר כבש כל ערי מבצר, וגם הגלת שלומים הברית שלום שהיה לכם עם נ"נ גלה מאתכם, והנה אז כשיצא נ"נ לקראת פרעה חשב צדקיהו שלא ישוב עוד אל ירושלים, לעומת זה אמר שאו עיניכם וראו הבאים מצפון, הנה באו שנית הבאים מצפון היינו חיל נ"נ שהם מצפון לא"י, הם באו אליכם, לא חיל פרעה, הבאים מדרום איה העדר נתן לך הלא נ"נ יקח מאתך דין וחשבון, איה העדר? שהוא השארית שהשאיר אחרי הגלה את יהויקים ונתנם לך למלוך עליהם:

    17. Verse 21

      מַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַ֠תְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲל֤וֹא חֲבָלִים֙ יֹֽאחֱז֔וּךְ כְּמ֖וֹ אֵ֥שֶׁת…

      מה תאמרי כי יפקד עליך, אם יפקד אליך וישאלך "איה העדר נתן לך", למה האבדת את כולם ע"י המרידה? מה תאמרי, (כמ"ש וידבר אתו משפטים), והלא את למדת אותם שיהיו אלופים עליך כי נשבע לו שלא ימרוד בו, וקבל מלכותו עליו ומה תאמרי בפקדו משפט, הלא חבלים יאחזוך :

    18. Verse 22

      וְכִ֤י תֹֽאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲוֺנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ׃

      וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה, את תחשב שהדבר הזה מקרה והרעה באה לך ע"י מקרי העולם, ותשאל מדוע קראך מקרים אלה ומדוע לא הצילך ה', משיב לה תחלה מדוע היה זה ומה הסבה, ברוב עונך נגלו שוליך, מצייר העון שבלבה כטומאת הנדה שדם הטמא שבקרבה יוצא לחוץ וטומאתה בשולי בגדיה, וכשנגלו שולי הבגדים נראה דם טומאתה, וז"ש נגלו שוליך, וגם שבלכת האשה דוה והדם זב מבשרה נתגלו עקביה, כי במקום שהלכה נמצאו טפי דמים, וזה ציור שע"י עונה שלא האמינה באלהים הלכו לבקש עזר ממצרים ונגלו עקבותיה ע"י זוב טומאתה:

    19. Verse 23

      הֲיַהֲפֹ֤ךְ כּוּשִׁי֙ עוֹר֔וֹ וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ׃

      היהפוך וגם ראיתי שא"א שתשוב מדרכך הרע שנעשה לך כטבע, וכמו שא"א שהכושי יהפך עורו השחור ללבן, ואף למה שאומרים ששחרות הכוש סבתו הוא השמש הבוער שם בארץ אפריקא ושיצוייר שבני הכושים אם יהיו בארצות הקרות יהפך עורם, הלא א"א שהנמר יהפך חברברותיו, שצבע עורו הוא טבע כולל בכל המין וכל הנמרים, כן אי אפשר שתוכלו להיטיב אתם למודי הרע שכבר נעשה הרע טבעי לך, ולכן ואפיצם כקש עובר, אינו מקרי כמ"ש מדוע קראני אלה, כי אני אפיץ אותם, וז"ש זה גורלך מנת מדיך מאתי, שזה בא לך מאתי לא מן המקרה, ובא לך מדה כנגד מדה כפי עונך, יען אשר שכחת אותי ותבטחי על שקר כמ"ש הוי היורדים מצרים לעזרה ויבטחו על רכב וכו' ולא שעו על ה':

    20. Verse 26

      וְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלוֹנֵֽךְ׃

      וגם אני חשפתי שוליך על פניך הטומאה שהיתה בך בסתר בשולי הבגדים חשפתי אותם על פניך, עד שנראה קלונך לכל, עד שנראה לכל נאופיך, הנאוף עצמו, ומצהלותיך אל הנאוף שהוא הפרסום, של הניאוף, וגם זמת זנותך שהם המחשבות העמוקות שיש לך אל הזנות, המעשה והמחשבה והפרסום, אולם גם על גבעות בשדה ראיתי שקוציך גם אחרי שיצאת מן העיר לגולה ושכנת בשדה, לא הנחת שקוציך, ושגם שם ראיתי שקוציך על הגבעות אשר בשדה בפרהסיא, כמו שהיו מקטירים למולך במצרים, א"כ אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עוד, הלא גם אחרי החורבן לא תטהרי, ומתי תטהרי:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Tanakh · chapter reading guide

    Jeremiah Chapter 13

    Jeremiah Chapter 13 presents 27 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Open the full commentary page

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of all 27 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 113 words

      Opens “כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הָל֞וֹךְ וְקָנִ֤יתָ לְּךָ֙ אֵז֣וֹר…”

    2. Verse 27 words

      Opens “וָאֶקְנֶ֥ה אֶת־הָאֵז֖וֹר כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וָאָשִׂ֖ם עַל־מׇתְנָֽי׃ {פ}…”

    3. Verse 35 words

      Opens “וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃…”

    4. Verse 413 words

      Opens “קַ֧ח אֶת־הָאֵז֛וֹר אֲשֶׁ֥ר קָנִ֖יתָ אֲשֶׁ֣ר עַל־מׇתְנֶ֑יךָ וְקוּם֙…”

    5. Verse 57 words

      Opens “וָאֵלֵ֕ךְ וָאֶטְמְנֵ֖הוּ בִּפְרָ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אוֹתִֽי׃…”

    6. Verse 616 words

      Opens “וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י…”

    7. Verse 715 words

      Opens “וָאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו…”

    8. Verse 84 words

      Opens “וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃…”

    9. Verse 910 words

      Opens “כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת־גְּא֧וֹן יְהוּדָ֛ה…”

    10. Verse 1023 words

      Opens “הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרָ֜ע הַֽמֵּאֲנִ֣ים׀ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙…”

    11. Verse 1121 words

      Opens “כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יִדְבַּ֨ק הָאֵז֜וֹר אֶל־מׇתְנֵי־אִ֗ישׁ כֵּ֣ן הִדְבַּ֣קְתִּי…”

    12. Verse 1221 words

      Opens “וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה {ס} כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙…”

    13. Verse 1319 words

      Opens “וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י…”

    14. Verse 1412 words

      Opens “וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהֹוָ֑ה…”

    15. Verse 156 words

      Opens “שִׁמְע֥וּ וְהַאֲזִ֖ינוּ אַל־תִּגְבָּ֑הוּ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃…”

    16. Verse 1618 words

      Opens “תְּנוּ֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם…”

    17. Verse 1717 words

      Opens “וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה…”

    18. Verse 1810 words

      Opens “אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙…”

    19. Verse 1911 words

      Opens “עָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הׇגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה…”

    20. Verse 2012 words

      Opens “(שאי) [שְׂא֤וּ] עֵֽינֵיכֶם֙ (וראי) [וּרְא֔וּ] הַבָּאִ֖ים מִצָּפ֑וֹן…”

    21. Verse 2115 words

      Opens “מַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַ֠תְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ…”

    22. Verse 2212 words

      Opens “וְכִ֤י תֹֽאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב…”

    23. Verse 2310 words

      Opens “הֲיַהֲפֹ֤ךְ כּוּשִׁי֙ עוֹר֔וֹ וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּוּכְל֣וּ…”

    24. Verse 244 words

      Opens “וַאֲפִיצֵ֖ם כְּקַשׁ־עוֹבֵ֑ר לְר֖וּחַ מִדְבָּֽר׃…”

    25. Verse 2510 words

      Opens “זֶ֣ה גוֹרָלֵ֧ךְ מְנָת־מִדַּ֛יִךְ מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ שָׁכַ֣חַתְּ…”

    26. Verse 266 words

      Opens “וְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלוֹנֵֽךְ׃…”

    27. Verse 2717 words

      Opens “נִאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֙יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי…”

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Jeremiah 13

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page