Isaiah Chapter 59
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
Isaiah 59 — English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1No, G OD ’s arm is not too short to save, Or ear too dull to hear;
- 2But your iniquities have been a barrier Between you and your God— Your sins have turned the divine face away In refusal to hear you.
- 3For your hands are defiled with crime And your fingers with iniquity. Your lips speak falsehood, Your tongue utters treachery.
- 4No one sues justly Or pleads honestly; They rely on emptiness and speak falsehood, Conceiving wrong and begetting evil.
- 5They hatch adder’s eggs And weave spider webs; Whoever eats of those eggs will die, And if one is crushed, it hatches out a viper.
- 6Their webs will not serve as a garment, What they make cannot serve as clothing; Their deeds are deeds of mischief, Their hands commit lawless acts,
- 7Their feet run after evil, They hasten to shed the blood of the innocent. Their plans are plans of mischief, Destructiveness and injury are on their roads.
- 8They do not care for the way of integrity, There is no justice on their paths. They make their courses crooked, No one who walks in them cares for integrity.
- 9“That is why redress is far from us, And vindication does not reach us. We hope for light, and lo! there is darkness; For a gleam, and we must walk in gloom.
- 10We grope, like the blind along a wall; Like those without eyes we grope. We stumble at noon, as if in darkness; Among the sturdy, we are like the dead.
- 11We all growl like bears And moan like doves. We hope for redress, and there is none; For victory, and it is far from us.
- 12For our many sins are before You, Our guilt testifies against us. We are aware of our sins, And we know well our iniquities:
- 13Rebellion, faithlessness to G OD , And turning away from our God, Planning fraud and treachery, Conceiving lies and uttering them with the throat.
- 14And so redress is turned back And vindication stays afar, Because honesty stumbles in the public square And uprightness cannot enter.
- 15Honesty has been lacking, Whoever turns away from evil is despoiled.” G OD saw and was displeased That there was no redress.
- 16[God] saw that there was nobody else, Gazing long, but no one intervened. Then God’s own arm did win triumph, The victorious right hand gave support.
- 17[God] donned victory like a coat of mail, Wearing a helmet of triumph— Dressing in garments of retribution, Wrapped in zeal like a robe.
- 18According to their deserts, So shall fury be repaid to God’s foes; Requital shall be made to God’s enemies, Requital to the distant lands.
- 19From the west, they shall revere G OD ’s name, And from the east, the divine Presence. For [God] shall come like a hemmed-in stream That the wind of the E TERNAL drives on;
- 20[God] shall come as redeemer to Zion, To those in Jacob who turn back from sin —declares G OD .
- 21And this shall be My covenant with them, said G OD : My spirit that is upon you, and the words that I have placed in your mouth, shall not be absent from your mouth, nor from the mouth of your children, nor from the mouth of your children’s children—said G OD —from now on, for all time.
License: CC-BY-NC
- א׳הֵ֛ן לֹא־קָצְרָ֥ה יַד־יְהֹוָ֖ה מֵהוֹשִׁ֑יעַ וְלֹא־כָבְדָ֥ה אׇזְנ֖וֹ מִשְּׁמֽוֹעַ׃
- ב׳כִּ֤י אִם־עֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ הָי֣וּ מַבְדִּלִ֔ים בֵּינֵכֶ֕ם לְבֵ֖ין אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְחַטֹּאותֵיכֶ֗ם הִסְתִּ֧ירוּ פָנִ֛ים מִכֶּ֖ם מִשְּׁמֽוֹעַ׃
- ג׳כִּ֤י כַפֵּיכֶם֙ נְגֹאֲל֣וּ בַדָּ֔ם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶ֖ם בֶּעָוֺ֑ן שִׂפְתֽוֹתֵיכֶם֙ דִּבְּרוּ־שֶׁ֔קֶר לְשׁוֹנְכֶ֖ם עַוְלָ֥ה תֶהְגֶּֽה׃
- ד׳אֵין־קֹרֵ֣א בְצֶ֔דֶק וְאֵ֥ין נִשְׁפָּ֖ט בֶּאֱמוּנָ֑ה בָּט֤וֹחַ עַל־תֹּ֙הוּ֙ וְדַבֶּר־שָׁ֔וְא הָר֥וֹ עָמָ֖ל וְהוֹלֵ֥יד אָֽוֶן׃
- ה׳בֵּיצֵ֤י צִפְעוֹנִי֙ בִּקֵּ֔עוּ וְקוּרֵ֥י עַכָּבִ֖ישׁ יֶאֱרֹ֑גוּ הָאֹכֵ֤ל מִבֵּֽיצֵיהֶם֙ יָמ֔וּת וְהַזּוּרֶ֖ה תִּבָּקַ֥ע אֶפְעֶֽה׃
- ו׳קֽוּרֵיהֶם֙ לֹֽא־יִהְי֣וּ לְבֶ֔גֶד וְלֹ֥א יִתְכַּסּ֖וּ בְּמַעֲשֵׂיהֶ֑ם מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ מַֽעֲשֵׂי־אָ֔וֶן וּפֹ֥עַל חָמָ֖ס בְּכַפֵּיהֶֽם׃
- ז׳רַגְלֵיהֶם֙ לָרַ֣ע יָרֻ֔צוּ וִֽימַהֲר֔וּ לִשְׁפֹּ֖ךְ דָּ֣ם נָקִ֑י מַחְשְׁבֹֽתֵיהֶם֙ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֔וֶן שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּמְסִלּוֹתָֽם׃
- ח׳דֶּ֤רֶךְ שָׁלוֹם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ וְאֵ֥ין מִשְׁפָּ֖ט בְּמַעְגְּלוֹתָ֑ם נְתִיבֽוֹתֵיהֶם֙ עִקְּשׁ֣וּ לָהֶ֔ם כֹּ֚ל דֹּרֵ֣ךְ בָּ֔הּ לֹ֥א יָדַ֖ע שָׁלֽוֹם׃
- ט׳עַל־כֵּ֗ן רָחַ֤ק מִשְׁפָּט֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תַשִּׂיגֵ֖נוּ צְדָקָ֑ה נְקַוֶּ֤ה לָאוֹר֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ לִנְגֹה֖וֹת בָּאֲפֵל֥וֹת נְהַלֵּֽךְ׃
- י׳נְגַשְׁשָׁ֤ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֤לְנוּ בַֽצׇּהֳרַ֙יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים׃
- י״אנֶהֱמֶ֤ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֤ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִישׁוּעָ֖ה רָחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃
- י״בכִּֽי־רַבּ֤וּ פְשָׁעֵ֙ינוּ֙ נֶגְדֶּ֔ךָ וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ אִתָּ֔נוּ וַעֲוֺנֹתֵ֖ינוּ יְדַעֲנֽוּם׃
- י״גפָּשֹׁ֤עַ וְכַחֵשׁ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וְנָס֖וֹג מֵאַחַ֣ר אֱלֹהֵ֑ינוּ דַּבֶּר־עֹ֣שֶׁק וְסָרָ֔ה הֹר֧וֹ וְהֹג֛וֹ מִלֵּ֖ב דִּבְרֵי־שָֽׁקֶר׃
- י״דוְהֻסַּ֤ג אָחוֹר֙ מִשְׁפָּ֔ט וּצְדָקָ֖ה מֵרָח֣וֹק תַּעֲמֹ֑ד כִּֽי־כָשְׁלָ֤ה בָֽרְחוֹב֙ אֱמֶ֔ת וּנְכֹחָ֖ה לֹא־תוּכַ֥ל לָבֽוֹא׃ {ס}
- ט״ווַתְּהִ֤י הָאֱמֶת֙ נֶעְדֶּ֔רֶת וְסָ֥ר מֵרָ֖ע מִשְׁתּוֹלֵ֑ל וַיַּ֧רְא יְהֹוָ֛ה וַיֵּ֥רַע בְּעֵינָ֖יו כִּי־אֵ֥ין מִשְׁפָּֽט׃
- ט״זוַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙ זְרֹע֔וֹ וְצִדְקָת֖וֹ הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ׃
- י״זוַיִּלְבַּ֤שׁ צְדָקָה֙ כַּשִּׁרְיָ֔ן וְכ֥וֹבַע יְשׁוּעָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּלְבַּ֞שׁ בִּגְדֵ֤י נָקָם֙ תִּלְבֹּ֔שֶׁת וַיַּ֥עַט כַּמְעִ֖יל קִנְאָֽה׃
- י״חכְּעַ֤ל גְּמֻלוֹת֙ כְּעַ֣ל יְשַׁלֵּ֔ם חֵמָ֣ה לְצָרָ֔יו גְּמ֖וּל לְאֹיְבָ֑יו לָאִיִּ֖ים גְּמ֥וּל יְשַׁלֵּֽם׃
- י״טוְיִֽרְא֤וּ מִֽמַּעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבוֹד֑וֹ כִּֽי־יָב֤וֹא כַנָּהָר֙ צָ֔ר ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה נֹ֥סְסָה בֽוֹ׃
- כ׳וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
- כ״אוַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּֽי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּ֩יךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֤רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ {ס}
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 1
הֵ֛ן לֹא־קָצְרָ֥ה יַד־יְהֹוָ֖ה מֵהוֹשִׁ֑יעַ וְלֹא־כָבְדָ֥ה אׇזְנ֖וֹ מִשְּׁמֽוֹעַ׃
הן לא קצרה — את אשר לא נושעתם לא מקוצר ידו הוא:
Verse 2
כִּ֤י אִם־עֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ הָי֣וּ מַבְדִּלִ֔ים בֵּינֵכֶ֕ם לְבֵ֖ין אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְחַטֹּאותֵיכֶ֗ם הִסְתִּ֧ירוּ פָנִ֛ים מִכֶּ֖ם מִשְּׁמֽוֹעַ׃
הסתירו פנים — גרמו לכם שהסתיר פניו מכם:
Verse 3
כִּ֤י כַפֵּיכֶם֙ נְגֹאֲל֣וּ בַדָּ֔ם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶ֖ם בֶּעָוֺ֑ן שִׂפְתֽוֹתֵיכֶם֙ דִּבְּרוּ־שֶׁ֔קֶר לְשׁוֹנְכֶ֖ם עַוְלָ֥ה תֶהְגֶּֽה׃
נגאלו — לשון טינוף וכן לחם מגואל (מלאכי א):
Verse 5
בֵּיצֵ֤י צִפְעוֹנִי֙ בִּקֵּ֔עוּ וְקוּרֵ֥י עַכָּבִ֖ישׁ יֶאֱרֹ֑גוּ הָאֹכֵ֤ל מִבֵּֽיצֵיהֶם֙ יָמ֔וּת וְהַזּוּרֶ֖ה תִּבָּקַ֥ע אֶפְעֶֽה׃
צפעוני — מין נחש רע:
בקעו — אישקלורש"ט בלע"ז כלומר מעשים מכוערי' שאינם לטובתם עשו:
וקורי עכביש — איריניי"ש בלע"ז וקורי אורטור"ש בלע"ז, קורי הם כלי האורג שהשתי מוסך בהן, ומנחם חברו במחברת קורות ע"ש שהעכביש מיסך אריגותיו בקורות:
והזורה — ת"י משחנן לשון חימום שקורין בלע"ז קובי"ר המחממן יוצא מהן כשהוא מבקע הקליפה, ועיקר לשון והזורה לשון עיצור הוא להוציא הבלוע בתוכו כמו ויזר את הגזה (שופטים ו׳:ל״ח) ועיצורו של זה הוא חימומו:
אפעה — מין נחש שהוא רע כך לא ישתלמו במעשיהם אלא רעה:
Verse 8
דֶּ֤רֶךְ שָׁלוֹם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ וְאֵ֥ין מִשְׁפָּ֖ט בְּמַעְגְּלוֹתָ֑ם נְתִיבֽוֹתֵיהֶם֙ עִקְּשׁ֣וּ לָהֶ֔ם כֹּ֚ל דֹּרֵ֣ךְ בָּ֔הּ לֹ֥א…
ואין משפט במעגלותם — כלומר אין במעגל דרכיהם דבר נשפט באמת כמשפטו:
נתיבותיהם עקשו להם — הם העוו את דרכם לעצמם:
Verse 9
עַל־כֵּ֗ן רָחַ֤ק מִשְׁפָּט֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תַשִּׂיגֵ֖נוּ צְדָקָ֑ה נְקַוֶּ֤ה לָאוֹר֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ לִנְגֹה֖וֹת בָּאֲפֵל֥וֹת נְהַלֵּֽךְ׃
רחק משפט ממנו — שהיינו צועקים חמס מאויבינו ואין הקב"ה שופט לנקום נקמה:
ולא תשיגנו צדקה — הנחמות הטובות שהבטיחנו אין משיגות אותנו לבוא:
לנגוהות — נקוה ובאפלות נהלך:
Verse 10
נְגַשְׁשָׁ֤ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֤לְנוּ בַֽצׇּהֳרַ֙יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים׃
באשמנים — מנחם פתר לשון מחשכים, ורוב הפותרי' מודים לו אבל דונש פתר בו לשון שומן והאל"ף נוסף בו כמו אל"ף שבאחותי (איוב יג) ושבאכזב (ירמיה טו) ודרך האתרים (במדבר כא) אף כאן בין האשמני' בין החיים השמני' אנחנו כמתים וי"ת לשון מסגר איתאחד באפנא כמה דאחידין קבריא באפי מיתיא:
Verse 11
נֶהֱמֶ֤ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֤ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִישׁוּעָ֖ה רָחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃
הגה נהגה — לשון יללה:
Verse 13
פָּשֹׁ֤עַ וְכַחֵשׁ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וְנָס֖וֹג מֵאַחַ֣ר אֱלֹהֵ֑ינוּ דַּבֶּר־עֹ֣שֶׁק וְסָרָ֔ה הֹר֧וֹ וְהֹג֛וֹ מִלֵּ֖ב דִּבְרֵי־שָֽׁקֶר׃
דבר עשק — כמו לדבר עשק:
הורו והוגו — לירות ולהוציא הורו לשון ירה בים (שמות ט״ו:ד׳) ד"א הורו והוגו הרב והתלמיד שם המקור (סא"א) והוגו כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג) הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):
Verse 14
וְהֻסַּ֤ג אָחוֹר֙ מִשְׁפָּ֔ט וּצְדָקָ֖ה מֵרָח֣וֹק תַּעֲמֹ֑ד כִּֽי־כָשְׁלָ֤ה בָֽרְחוֹב֙ אֱמֶ֔ת וּנְכֹחָ֖ה לֹא־תוּכַ֥ל לָבֽוֹא׃ {ס}
והוסג אחור משפט — נקמתינו מאויבינו שהיא תלויה בהקב"ה וצדקתו עומדת מרחוק למה כי כשלה אמת ברחובותינו וכיון שהאמת כשלה מארץ אף משמי' אין הצדק והמשפט באין:
Verse 15
וַתְּהִ֤י הָאֱמֶת֙ נֶעְדֶּ֔רֶת וְסָ֥ר מֵרָ֖ע מִשְׁתּוֹלֵ֑ל וַיַּ֧רְא יְהֹוָ֛ה וַיֵּ֥רַע בְּעֵינָ֖יו כִּי־אֵ֥ין מִשְׁפָּֽט׃
משתולל — מוחזק שוטה על הבריות כמו (מיכה א) אלכה שולל והוא מגזרת שוגג דמתרגמינן שלו וכן (ש"ב י) על השל:
וירע בעיניו כי אין משפט — לפיכך הביא עליהם הפורענות:
Verse 16
וַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙ זְרֹע֔וֹ וְצִדְקָת֖וֹ הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ׃
וירא כי אין איש — ועתה בהנחמו על הרעה לעמו רואה כי אין איש צדיק לעמוד בפרץ:
וישתומם — ויחרש לראות אם יש מפגיע בעדם ואין מפגיע וישתומם ל' אדם העומד ותוהא ושותק בתמהונו ותי"ו וישתומם כתי"ו של משתולל ושניהם כאן משמשות לשון מתפעל וכן דרך התיבה שיסודה הראשון שי"ן או סמ"ך כשהיא נהפכת ללשון מתפעל נתפעל ויתפעל בא התי"ו באמצע אותיות שרש התיבה נמצא וישתומם לשון שמו שמים (ירמיהו ב׳:י״ב) משמים בתוכם (יחזקאל ג׳:ט״ו) נשמו אחרונים (איוב י״ח:כ׳) ל' תמהון:
ותושע לו זרועו — וינקם מאויביו:
וצדקתו — סמכתהו הוא להשיאו ולאמץ ידיו בנקמתו ואע"פ שאין אנחנו הגונים להושיע:
Verse 17
וַיִּלְבַּ֤שׁ צְדָקָה֙ כַּשִּׁרְיָ֔ן וְכ֥וֹבַע יְשׁוּעָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּלְבַּ֞שׁ בִּגְדֵ֤י נָקָם֙ תִּלְבֹּ֔שֶׁת וַיַּ֥עַט כַּמְעִ֖יל קִנְאָֽה׃
קנאה — אינפרימנ"ט בלע"ז לקנאות לשמו הגדול:
Verse 18
כְּעַ֤ל גְּמֻלוֹת֙ כְּעַ֣ל יְשַׁלֵּ֔ם חֵמָ֣ה לְצָרָ֔יו גְּמ֖וּל לְאֹיְבָ֑יו לָאִיִּ֖ים גְּמ֥וּל יְשַׁלֵּֽם׃
כעל גמולות — כדת להשיב על גמולות האויבים:
כעל ישלם — כדת להשיב עליהם ישלם:
Verse 19
וְיִֽרְא֤וּ מִֽמַּעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבוֹד֑וֹ כִּֽי־יָב֤וֹא כַנָּהָר֙ צָ֔ר ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה נֹ֥סְסָה בֽוֹ׃
כי יבא כנהר — צרה על אויביו:
נוססה בו — נפלאות בו ל' נס, ד"א נוססה בו אוכלת בו כתולעת בעץ כמו (לעיל י) והיה כמסוס נוסס:
Verse 20
וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
ובא לציון גואל — כל זמן שציון חריבה עדיין לא בא הגואל סא"א:
Verse 21
וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּֽי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּ֩יךָ֩…
זאת בריתי אותם — בדבר זה כרתי בריתי להם ואקיים כי אף בגלותם לא תשכח תורתי מהם:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Isaiah Chapter 59
Isaiah Chapter 59 presents 21 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageText map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 21 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 17 words
Opens “הֵ֛ן לֹא־קָצְרָ֥ה יַד־יְהֹוָ֖ה מֵהוֹשִׁ֑יעַ וְלֹא־כָבְדָ֥ה אׇזְנ֖וֹ מִשְּׁמֽוֹעַ׃…”
- Verse 212 words
Opens “כִּ֤י אִם־עֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ הָי֣וּ מַבְדִּלִ֔ים בֵּינֵכֶ֕ם לְבֵ֖ין אֱלֹהֵיכֶ֑ם…”
- Verse 311 words
Opens “כִּ֤י כַפֵּיכֶם֙ נְגֹאֲל֣וּ בַדָּ֔ם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶ֖ם בֶּעָוֺ֑ן שִׂפְתֽוֹתֵיכֶם֙…”
- Verse 412 words
Opens “אֵין־קֹרֵ֣א בְצֶ֔דֶק וְאֵ֥ין נִשְׁפָּ֖ט בֶּאֱמוּנָ֑ה בָּט֤וֹחַ עַל־תֹּ֙הוּ֙…”
- Verse 512 words
Opens “בֵּיצֵ֤י צִפְעוֹנִי֙ בִּקֵּ֔עוּ וְקוּרֵ֥י עַכָּבִ֖ישׁ יֶאֱרֹ֑גוּ הָאֹכֵ֤ל…”
- Verse 611 words
Opens “קֽוּרֵיהֶם֙ לֹֽא־יִהְי֣וּ לְבֶ֔גֶד וְלֹ֥א יִתְכַּסּ֖וּ בְּמַעֲשֵׂיהֶ֑ם מַֽעֲשֵׂיהֶם֙…”
- Verse 713 words
Opens “רַגְלֵיהֶם֙ לָרַ֣ע יָרֻ֔צוּ וִֽימַהֲר֔וּ לִשְׁפֹּ֖ךְ דָּ֣ם נָקִ֑י…”
- Verse 816 words
Opens “דֶּ֤רֶךְ שָׁלוֹם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ וְאֵ֥ין מִשְׁפָּ֖ט בְּמַעְגְּלוֹתָ֑ם…”
- Verse 913 words
Opens “עַל־כֵּ֗ן רָחַ֤ק מִשְׁפָּט֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תַשִּׂיגֵ֖נוּ צְדָקָ֑ה…”
- Verse 1011 words
Opens “נְגַשְׁשָׁ֤ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֤לְנוּ…”
- Verse 1112 words
Opens “נֶהֱמֶ֤ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֤ה…”
- Verse 1210 words
Opens “כִּֽי־רַבּ֤וּ פְשָׁעֵ֙ינוּ֙ נֶגְדֶּ֔ךָ וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ…”
- Verse 1312 words
Opens “פָּשֹׁ֤עַ וְכַחֵשׁ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וְנָס֖וֹג מֵאַחַ֣ר אֱלֹהֵ֑ינוּ דַּבֶּר־עֹ֣שֶׁק…”
- Verse 1413 words
Opens “וְהֻסַּ֤ג אָחוֹר֙ מִשְׁפָּ֔ט וּצְדָקָ֖ה מֵרָח֣וֹק תַּעֲמֹ֑ד כִּֽי־כָשְׁלָ֤ה…”
- Verse 1512 words
Opens “וַתְּהִ֤י הָאֱמֶת֙ נֶעְדֶּ֔רֶת וְסָ֥ר מֵרָ֖ע מִשְׁתּוֹלֵ֑ל וַיַּ֧רְא…”
- Verse 1612 words
Opens “וַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ…”
- Verse 1713 words
Opens “וַיִּלְבַּ֤שׁ צְדָקָה֙ כַּשִּׁרְיָ֔ן וְכ֥וֹבַע יְשׁוּעָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּלְבַּ֞שׁ…”
- Verse 1811 words
Opens “כְּעַ֤ל גְּמֻלוֹת֙ כְּעַ֣ל יְשַׁלֵּ֔ם חֵמָ֣ה לְצָרָ֔יו גְּמ֖וּל…”
- Verse 1913 words
Opens “וְיִֽרְא֤וּ מִֽמַּעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבוֹד֑וֹ כִּֽי־יָב֤וֹא…”
- Verse 208 words
Opens “וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם…”
- Verse 2124 words
Opens “וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה רוּחִי֙…”
Encyclopedia entries citing this page
- Rav Yosef · Third Generation Amoraim
Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.
Cited source: Isaiah נט:כא
All 5 sources this entry cites
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: Isaiah 59
Open in the reader