Ezra Chapter 10
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
Ezra 10 — English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1While Ezra was praying and making confession, weeping and prostrating himself before the House of God, a very great crowd of Israelites gathered about him, men, women, and children; the people were weeping bitterly.
- 2Then Shecaniah son of Jehiel of the family of Elam spoke up and said to Ezra, “We have trespassed against our God by bringing into our homes foreign women from the peoples of the land; but there is still hope for Israel despite this.
- 3Now then, let us make a covenant with our God to expel all these women and those who have been born to them, in accordance with the bidding of the Sovereign and of all who are concerned over the commandment of our God, and let the Teaching be obeyed.
- 4Take action, for the responsibility is yours and we are with you. Act with resolve!”
- 5So Ezra at once put the officers of the priests and the Levites and all Israel under oath to act accordingly, and they took the oath.
- 6Then Ezra rose from his place in front of the House of God and went into the chamber of Jehohanan son of Eliashib; there, he ate no bread and drank no water, for he was in mourning over the trespass of those who had returned from exile.
- 7Then a proclamation was issued in Judah and Jerusalem that all who had returned from the exile should assemble in Jerusalem,
- 8and that anyone who did not come in three days would, by decision of the officers and elders, have their property confiscated and themselves excluded from the congregation of the returning exiles.
- 9All the citizens of Judah and Benjamin assembled in Jerusalem in three days; it was the ninth month, the twentieth of the month. All the people sat in the square of the House of God, trembling on account of the event and because of the rains.
- 10Then Ezra the priest got up and said to them, “You have trespassed by bringing home foreign women, thus aggravating the guilt of Israel.
- 11So now, make confession to the E TERNAL , God of your ancestors—and do God’s will by separating yourselves from the peoples of the land and from the foreign women.”
- 12The entire congregation responded in a loud voice, “We must surely do just as you say.
- 13However, many people are involved, and it is the rainy season; it is not possible to remain out in the open, nor is this the work of a day or two, because we have transgressed extensively in this matter.
- 14Let our officers remain on behalf of the entire congregation, and all our townsmen who have brought home foreign women shall appear before them at scheduled times, together with the elders and judges of each town, in order to avert the burning anger of our God from us on this account.”
- 15Only Jonathan son of Asahel and Jahzeiah son of Tikvah remained for this purpose, assisted by Meshullam and Shabbethai, the Levites.
- 16The returning exiles did so. Ezra the priest and certain chiefs of the ancestral clans—all listed by name—sequestered themselves on the first day of the tenth month to study the matter.
- 17By the first day of the first month they were done with all the men who had brought home foreign women.
- 18Among the priestly families who were found to have brought foreign women were Jeshua son of Jozadak and his brothers Maaseiah, Eliezer, Jarib, and Gedaliah.
- 19They gave their word to expel their wives and, acknowledging their guilt, offered a ram from the flock to expiate it.
- 20Of the sons of Immer: Hanani and Zebadiah;
- 21of the sons of Harim: Maaseiah, Elijah, Shemaiah, Jehiel, and Uzziah;
- 22of the sons of Pashhur: Elioenai, Maaseiah, Ishmael, Nethanel, Jozabad, and Elasah;
- 23of the Levites: Jozabad, Shimei, Kelaiah who is Kelita, Pethahiah, Judah, and Eliezer.
- 24Of the singers: Eliashib. Of the gatekeepers: Shallum, Telem, and Uri.
- 25Of the Israelites: of the sons of Parosh: Ramiah, Izziah, Malchijah, Mijamin, Eleazar, Malchijah, and Benaiah;
- 26of the sons of Elam: Mattaniah, Zechariah, Jehiel, Abdi, Jeremoth, and Elijah;
- 27of the sons of Zattu: Elioenai, Eliashib, Mattaniah, Jeremoth, Zabad, and Aziza;
- 28of the sons of Bebai: Jehohanan, Hananiah, Zabbai, and Athlai;
- 29of the sons of Bani: Meshullam, Malluch, Adaiah, Jashub, Sheal, and Ramoth;
- 30of the sons of Pahath-moab: Adna, Chelal, Benaiah, Maaseiah, Mattaniah, Bezalel, Binnui, and Manasseh;
- 31of the sons of Harim: Eliezer, Isshijah, Malchijah, Shemaiah, and Shimeon;
- 32also Benjamin, Malluch, and Shemariah;
- 33of the sons of Hashum: Mattenai, Mattattah, Zabad, Eliphelet, Jeremai, Manasseh, and Shimei;
- 34of the sons of Bani: Maadai, Amram, and Uel;
- 35also Benaiah, Bedeiah, Cheluhu,
- 36Vaniah, Meremoth, Eliashib,
- 37Mattaniah, Mattenai, Jaasai,
- 38Bani, Binnui, Shimei,
- 39Shelemiah, Nathan, Adaiah,
- 40Machnadebai, Shashai, Sharai,
- 41Azarel, Shelemiah, Shemariah,
- 42Shallum, Amariah, and Joseph;
- 43of the sons of Nebo: Jeiel, Mattithiah, Zabad, Zebina, Jaddai, Joel, and Benaiah.
- 44All these had married foreign women, among whom were some women who had borne children.
License: CC-BY-NC
- א׳וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃ {פ}
- ב׳וַיַּ֩עַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י (עולם) [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נׇכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת׃
- ג׳וְעַתָּ֣ה נִֽכְרׇת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵ֠ינוּ לְהוֹצִ֨יא כׇל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה׃ {פ}
- ד׳ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃ {פ}
- ה׳וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֛וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ׃
- ו׳וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃
- ז׳וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלַ֗͏ִם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
- ח׳וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יׇחֳרַ֖ם כׇּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה׃ {פ}
- ט׳וַיִּקָּבְצ֣וּ כׇל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן׀יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כׇל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מַרְעִידִ֥ים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים׃ {פ}
- י׳וַיָּ֨קׇם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם וַתֹּשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת לְהוֹסִ֖יף עַל־אַשְׁמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃
- י״אוְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ וְהִבָּֽדְלוּ֙ מֵעַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים הַנׇּכְרִיּֽוֹת׃ {ס}
- י״בוַיַּֽעֲנ֧וּ כׇֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן (כדבריך) [כִּדְבָרְךָ֥] עָלֵ֖ינוּ לַעֲשֽׂוֹת׃
- י״גאֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־לְי֤וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם כִּֽי־הִרְבִּ֥ינוּ לִפְשֹׁ֖עַ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
- י״דיַֽעַמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵ֠ינוּ לְֽכׇל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נׇכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֤וֹן אַף־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ {ס}
- ט״ואַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃
- ט״זוַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר׃
- י״זוַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃ {פ}
- י״חוַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת מִבְּנֵ֨י יֵשׁ֤וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָק֙ וְאֶחָ֔יו מַֽעֲשֵׂיָה֙ וֶֽאֱלִיעֶ֔זֶר וְיָרִ֖יב וּגְדַלְיָֽה׃
- י״טוַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ {ס}
- כ׳וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ {ס}
- כ״אוּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִיחִיאֵ֖ל וְעֻזִּיָּֽה׃ {ס}
- כ״בוּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יוֹזָבָ֖ד וְאֶלְעָשָֽׂה׃ {ס}
- כ״גוּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה יְהוּדָ֖ה וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃ {ס}
- כ״דוּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃ {ס}
- כ״הוּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָ֠ה וְיִזִּיָּ֤ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן וְאֶלְעָזָ֔ר וּמַלְכִּיָּ֖ה וּבְנָיָֽה׃ {ס}
- כ״ווּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֤ה זְכַרְיָה֙ וִיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִירֵמ֖וֹת וְאֵלִיָּֽה׃ {ס}
- כ״זוּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיוֹעֵנַ֤י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד וַעֲזִיזָֽא׃ {ס}
- כ״חוּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי׃ {ס}
- כ״טוּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֤ם מַלּוּךְ֙ וַעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל (ירמות) [וְרָמֽוֹת]׃ {ס}
- ל׳וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֤ה מַעֲשֵׂיָה֙ מַתַּנְיָ֣ה בְצַלְאֵ֔ל וּבִנּ֖וּי וּמְנַשֶּֽׁה׃ {ס}
- ל״אוּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַֽעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן׃ {ס}
- ל״בבִּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה׃ {ס}
- ל״גמִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֤י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י מְנַשֶּׁ֖ה שִׁמְעִֽי׃ {ס}
- ל״דמִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ {ס}
- ל״הבְּנָיָ֥ה בֵדְיָ֖ה (כלוהי) [כְּלֽוּהוּ]׃ {ס}
- ל״ווַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב׃ {ס}
- ל״זמַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י (ויעשו) [וְיַעֲשָֽׂי]׃ {ס}
- ל״חוּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי׃ {ס}
- ל״טוְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַעֲדָיָֽה׃ {ס}
- מ׳מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי׃ {ס}
- מ״אעֲזַרְאֵ֥ל וְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ שְׁמַרְיָֽה׃ {ס}
- מ״בשַׁלּ֥וּם אֲמַרְיָ֖ה יוֹסֵֽף׃ {ס}
- מ״גמִבְּנֵ֖י נְב֑וֹ יְעִיאֵ֤ל מַתִּתְיָה֙ זָבָ֣ד זְבִינָ֔א (ידו) [יַדַּ֥י] וְיוֹאֵ֖ל בְּנָיָֽה׃
- מ״דכׇּל־אֵ֕לֶּה (נשאי) [נָשְׂא֖וּ] נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ {פ}
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 1
וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים…
בכה — כמו בכי:
Verse 2
וַיַּ֩עַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י (עולם) [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נׇכְרִיּ֖וֹת…
ונושב — והושבנום:
יש מקוה — יש תקוה לישראל על כך שהם יכולים להוציא נשיהם העכו"ם והנולד מהם ולהוציא כל הבנים הנולדים מן הנשים העכו"ם:
Verse 3
וְעַתָּ֣ה נִֽכְרׇת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵ֠ינוּ לְהוֹצִ֨יא כׇל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה׃…
בעצת אד' — בעצתו וברצונו של הקב"ה:
וחרדים במצות אלהינו — ויראי שמים יוציאם:
וכתורה יעשה — העושה המעשה הזה אשר יוציא אשתו ובניו העובדי כוכבים:
Verse 4
ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃ {פ}
ואנחנו עמך — להיות מסכימים עמך:
Verse 7
וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלַ֗͏ִם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
קול — כרוז:
Verse 8
וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יׇחֳרַ֖ם כׇּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה׃…
לשלשת הימים — לסוף שלשת הימים:
Verse 9
וַיִּקָּבְצ֣וּ כׇל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן׀יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כׇל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית…
חדש התשיעי — הוא חדש כסליו:
מרעידים על הדבר — מתייראים על הדבר ומתייראים היו ממכשול של עבירה זאת:
ומהגשמים — ומן הגשמים היורדים עליהם שם היו רעודים ועלובים:
Verse 11
וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ וְהִבָּֽדְלוּ֙ מֵעַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים הַנׇּכְרִיּֽוֹת׃ {ס}
תודה — וידוי:
Verse 13
אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־לְי֤וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם…
והעת גשמים — שהגשמי' יורדי' עלינו:
והמלאכה — והרחקת עבירה זו אין אתה יכול לתקן כל כך במהירות:
Verse 14
יַֽעַמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵ֠ינוּ לְֽכׇל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נׇכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר…
לכל הקהל — עם כל הקהל:
ההושיב — אשר הושיב:
עד להשיב — עד אשר ישוב חרונו של הקב"ה מעלינו:
Verse 15
אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃
עמדו על זאת — לקנתר על דבר זה:
עזרום — החזיקו ידיהם:
Verse 16
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ…
לדריוש — כמו לדרוש:
Verse 17
וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃ {פ}
ויכלו בכל — והשלימו את תיקון המעשה מן האנשים אשר הושיבו נשים של עובדי כוכבים כי הוציאם:
לחדש הראשון — עד יום אחד בניסן:
Verse 19
וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ {ס}
ידם — עצתם כמו הנה יד יואב אתך בכל זאת (שמואל ב י״ד:י״ט):
על אשמתם — הוראת שעה היתה:
Verse 20
וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ {ס}
ומבני אמר — כל אלו כהנים עד ומן הלוים וגומר:
Verse 44
כׇּל־אֵ֕לֶּה (נשאי) [נָשְׂא֖וּ] נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ {פ}
ויש מהם נשים וישימו בנים — מקצתן שהיו להם נשים של עובדי כוכבים שנולדו להם מהם בנים והכל הוציאו הנשים והבנים:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Malbim's commentary
Verse 1
וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים…
נשים וילדים, י"ל שנקבצו ג"כ נשים שבעליהם לקחו נשים נכריות והם בכו ג"כ, כמ"ש ע"ז מלאכי זה עזרא, וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה':
Verse 2
וַיַּ֩עַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י (עולם) [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נׇכְרִיּ֖וֹת…
מעתה חלה המעילה הזאת על כולם על שאינם מוחים, אמנם הלא עתה יש תקוה על זאת לתקן זה מה שלא היה כח בידם מקוד', כי.
Verse 3
וְעַתָּ֣ה נִֽכְרׇת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵ֠ינוּ לְהוֹצִ֨יא כׇל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה׃…
ועתה נכרת לאלהינו בעצת ה' ובעצת החרדים למצותיו להוציא כל נשים והנולד מהם, ובאשר ידעו רבים יקומו נגדם ולא ירצו להוציא נשותיהם, ועזרא לא היה לו כח להעניש רק על דין תורה, והוא היה צריך להפחידם עתה בעונשין יותר חמורים, שע"ז יש כח להכלל אם יקבלו הדבר בשבועה, שאז הכלל יש להם בזה דין מלך שיכול להעניש בעונשים יותר מן הדין, כמ"ש במעשה דפלגש בגבעה ובכ"מ, ועז"א שיכרתו כולם ברית ושהם כולם עמו להסכים ע"ז באלה ובשבועה ואז כתורה יעשה להעניש כל העובר בכח כלל ישראל, כמו שעשו אז עונש חרוץ בבני יבש גלעד שעברו על שבועת הקהל:
Verse 5
וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֛וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ׃
ויקם, וע"כ השביע עזרא שרי הכהנים [ושרי] כל ישראל ונעשה הדבר בהסכמת הכלל:
Verse 6
וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם…
וילך, וילך שם, ר"ל וגם כשהלך שם לא אכל עדיין לחם, הגם שנגמר התענית מפני שהתאבל על מעל הגולה ולא יכול לאכל לחם:
Verse 8
וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יׇחֳרַ֖ם כׇּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה׃…
יחרם כל רכושו, זה בתוקף מה שנעשה מן הכלל כנ"ל ג', ועז"א כעצת השרים והזקנים, שהכלל י"ל כח לזה:
Verse 9
וַיִּקָּבְצ֣וּ כׇל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן׀יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כׇל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית…
מרעידים, בין על הדבר דהיינו העבירה, בין מפני הגשמים :
Verse 10
וַיָּ֨קׇם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם וַתֹּשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת לְהוֹסִ֖יף עַל־אַשְׁמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃
אתם מעלתם, כאשר כל ישראל ערבים זה בזה האשמה מוטלת על כולם, ורצה שיסכימו כולם ע"ז, שבזה כל העובר נפרד מן הכלל, וי"ל כח להענישו הן למות הן לשרושי מדין מלך:
Verse 14
יַֽעַמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵ֠ינוּ לְֽכׇל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נׇכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר…
יעמדו, ר"ל ששרי העם ישארו בירושלים בעבור כל הקהל ובמקומם, ומה שיעשו המה יהיה כאלו נעשה מכלל הקהל. עד לדבר הזה, ר"ל לתקן כל פרצות הדור עד הפרצה הזאת, שלא ישאר שום דבר שבעבורו יחרה אף ה' עליהם:
Verse 15
אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃
אך יונתן, שלא עמדו נגד זה לקנתר על הדבר רק שני אלה, ושנים שעזרום, אבל יתר העם הסכימו לזה:
Verse 16
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ…
ויבדלו, ר"ל עזרא ואנשי ראשי אבו' נשארו בירושלים מובדלים מן העם ששבו לעסקיהם, והם ישבו לדרוש הדבר:
Verse 17
וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃ {פ}
ויכלו בכל [ומפרש] באנשים [הב' נמשך לשתים, ולכן בא מלת בכל בחול"ם] כמ"ש הראב"ע, ההושיבו, אשר הושיבו. ואשמים איל צאן, פירשו חז"ל בכריתות דף י"א שבעלו שפחה חרופה לכן היו מחוייבים איל אשם כדין, ובזה יצדק מ"ש ואשמים, כי בש"ח אינו חייב רק אם בעל כדרכו וגמר ביאתו, וע"כ אם אמרו לו שנים בעלת ש"ח והוא אומר לא בעלתי אינו חייב, שיל"פ לא גמרתי ביאתי כמ"ש בכריתות דף י"ב, וא"כ א"א לחייבו איל אשם ע"י עדים, רק הם עצמם הודו שהם אשמים, ושעי"כ חייבים להביא איל צאן. ובאשר היו יכולים לשחררה, אך שהם היו כהנים ואסורה להם משום זונה, וע"ז נתנו ידם בת"כ להוציא, כדין כהן שנשא אשה בעבירה נודר ועובד ורש"י כתב שהוראת שעה היה, והוא תמוה שהוא נגד הגמ' הנ"ל, ונראה שרש"י לשטתו שכתב בגיטין דף ל"ו דבבית שני לא נהגו יובלות וא"כ למאי דקיי"ל דש"ח היא המאורסה לעבד עברי לא היה זה אפשר בבית שני דאין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, וע"כ שרב חסדא שאמר ששפחה חרופה בעלו, אמר כן לדעת אחרים בכריתות [י"א] דש"ח היא המאורסת לעבד כנעני, ואינה כהלכה לר"ע ור"י דס"ל דש"ח היא המאורסת לעבד עברי, אמנם התוס' בגיטין [שם] ובערכין [דף ל"א] כתבו שהיובל היה נוהג בבית שני והיה ע"ע נוהג, ולדידיה אתיא דרב חסדא כהלכה:
Verse 34
מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ {ס}
מבני בני, כבר נחשבו [פסוק כ"ט]? אם לא שהם בני בני:
Verse 44
כׇּל־אֵ֕לֶּה (נשאי) [נָשְׂא֖וּ] נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ {פ}
ויש מהם [נשאו] נשים — מלת נשאו נמשך לשתים, וישימו בנים לא אמר וילדו כי ולד נכרית כמותה:
Edition: Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.
Ezra Chapter 10
Ezra Chapter 10 presents 44 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageText map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of the first 40 of 44 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 120 words
Opens “וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית…”
- Verse 220 words
Opens “וַיַּ֩עַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י (עולם) [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר…”
- Verse 315 words
Opens “וְעַתָּ֣ה נִֽכְרׇת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵ֠ינוּ לְהוֹצִ֨יא כׇל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙…”
- Verse 48 words
Opens “ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃…”
- Verse 511 words
Opens “וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל…”
- Verse 619 words
Opens “וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת…”
- Verse 79 words
Opens “וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלַ֗͏ִם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה…”
- Verse 815 words
Opens “וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙…”
- Verse 919 words
Opens “וַיִּקָּבְצ֣וּ כׇל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן׀יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ…”
- Verse 1013 words
Opens “וַיָּ֨קׇם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם…”
- Verse 1113 words
Opens “וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ…”
- Verse 1210 words
Opens “וַיַּֽעֲנ֧וּ כׇֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן (כדבריך)…”
- Verse 1318 words
Opens “אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ…”
- Verse 1425 words
Opens “יַֽעַמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵ֠ינוּ לְֽכׇל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב…”
- Verse 1511 words
Opens “אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את…”
- Verse 1620 words
Opens “וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים…”
- Verse 1712 words
Opens “וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד…”
- Verse 1815 words
Opens “וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת…”
- Verse 198 words
Opens “וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃…”
- Verse 205 words
Opens “וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ {ס}…”
- Verse 218 words
Opens “וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִיחִיאֵ֖ל וְעֻזִּיָּֽה׃…”
- Verse 229 words
Opens “וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יוֹזָבָ֖ד…”
- Verse 2310 words
Opens “וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה…”
- Verse 247 words
Opens “וּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃ {ס}…”
- Verse 2511 words
Opens “וּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָ֠ה וְיִזִּיָּ֤ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן…”
- Verse 269 words
Opens “וּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֤ה זְכַרְיָה֙ וִיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִירֵמ֖וֹת…”
- Verse 279 words
Opens “וּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיוֹעֵנַ֤י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד…”
- Verse 287 words
Opens “וּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי׃ {ס}…”
- Verse 2910 words
Opens “וּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֤ם מַלּוּךְ֙ וַעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל…”
- Verse 3012 words
Opens “וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֤ה מַעֲשֵׂיָה֙…”
- Verse 318 words
Opens “וּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַֽעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן׃…”
- Verse 324 words
Opens “בִּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה׃ {ס}…”
- Verse 3310 words
Opens “מִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֤י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י…”
- Verse 346 words
Opens “מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ {ס}…”
- Verse 355 words
Opens “בְּנָיָ֥ה בֵדְיָ֖ה (כלוהי) [כְּלֽוּהוּ]׃ {ס}…”
- Verse 364 words
Opens “וַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב׃ {ס}…”
- Verse 375 words
Opens “מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י (ויעשו) [וְיַעֲשָֽׂי]׃ {ס}…”
- Verse 384 words
Opens “וּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי׃ {ס}…”
- Verse 394 words
Opens “וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַעֲדָיָֽה׃ {ס}…”
- Verse 404 words
Opens “מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי׃ {ס}…”
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: Ezra 10
Open in the reader