Talmud Builders

    Commentary page

    Ezra 10

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Ezra Chapter 10

    Ezra Chapter 10 presents 44 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of the first 40 of 44 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 120 words

      Opens “וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית…”

    2. Verse 220 words

      Opens “וַיַּ֩עַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י (עולם) [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר…”

    3. Verse 315 words

      Opens “וְעַתָּ֣ה נִֽכְרׇת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵ֠ינוּ לְהוֹצִ֨יא כׇל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙…”

    4. Verse 48 words

      Opens “ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃…”

    5. Verse 511 words

      Opens “וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל…”

    6. Verse 619 words

      Opens “וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת…”

    7. Verse 79 words

      Opens “וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלַ֗͏ִם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה…”

    8. Verse 815 words

      Opens “וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙…”

    9. Verse 919 words

      Opens “וַיִּקָּבְצ֣וּ כׇל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן׀יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ…”

    10. Verse 1013 words

      Opens “וַיָּ֨קׇם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם…”

    11. Verse 1113 words

      Opens “וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ…”

    12. Verse 1210 words

      Opens “וַיַּֽעֲנ֧וּ כׇֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן (כדבריך)…”

    13. Verse 1318 words

      Opens “אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ…”

    14. Verse 1425 words

      Opens “יַֽעַמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵ֠ינוּ לְֽכׇל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב…”

    15. Verse 1511 words

      Opens “אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את…”

    16. Verse 1620 words

      Opens “וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים…”

    17. Verse 1712 words

      Opens “וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד…”

    18. Verse 1815 words

      Opens “וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת…”

    19. Verse 198 words

      Opens “וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃…”

    20. Verse 205 words

      Opens “וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ {ס}…”

    21. Verse 218 words

      Opens “וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִיחִיאֵ֖ל וְעֻזִּיָּֽה׃…”

    22. Verse 229 words

      Opens “וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יוֹזָבָ֖ד…”

    23. Verse 2310 words

      Opens “וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה…”

    24. Verse 247 words

      Opens “וּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃ {ס}…”

    25. Verse 2511 words

      Opens “וּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָ֠ה וְיִזִּיָּ֤ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן…”

    26. Verse 269 words

      Opens “וּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֤ה זְכַרְיָה֙ וִיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִירֵמ֖וֹת…”

    27. Verse 279 words

      Opens “וּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיוֹעֵנַ֤י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד…”

    28. Verse 287 words

      Opens “וּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי׃ {ס}…”

    29. Verse 2910 words

      Opens “וּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֤ם מַלּוּךְ֙ וַעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל…”

    30. Verse 3012 words

      Opens “וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֤ה מַעֲשֵׂיָה֙…”

    31. Verse 318 words

      Opens “וּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַֽעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן׃…”

    32. Verse 324 words

      Opens “בִּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה׃ {ס}…”

    33. Verse 3310 words

      Opens “מִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֤י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י…”

    34. Verse 346 words

      Opens “מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ {ס}…”

    35. Verse 355 words

      Opens “בְּנָיָ֥ה בֵדְיָ֖ה (כלוהי) [כְּלֽוּהוּ]׃ {ס}…”

    36. Verse 364 words

      Opens “וַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב׃ {ס}…”

    37. Verse 375 words

      Opens “מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י (ויעשו) [וְיַעֲשָֽׂי]׃ {ס}…”

    38. Verse 384 words

      Opens “וּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי׃ {ס}…”

    39. Verse 394 words

      Opens “וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַעֲדָיָֽה׃ {ס}…”

    40. Verse 404 words

      Opens “מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי׃ {ס}…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      בכהכמו בכי:

    2. Verse 2

      ונושבוהושבנום:

      יש מקוהיש תקוה לישראל על כך שהם יכולים להוציא נשיהם העכו"ם והנולד מהם ולהוציא כל הבנים הנולדים מן הנשים העכו"ם:

    3. Verse 3

      בעצת אד'בעצתו וברצונו של הקב"ה:

      וחרדים במצות אלהינוויראי שמים יוציאם:

      וכתורה יעשההעושה המעשה הזה אשר יוציא אשתו ובניו העובדי כוכבים:

    4. Verse 4

      ואנחנו עמךלהיות מסכימים עמך:

    5. Verse 7

      קולכרוז:

    6. Verse 8

      לשלשת הימיםלסוף שלשת הימים:

    7. Verse 9

      חדש התשיעיהוא חדש כסליו:

      מרעידים על הדברמתייראים על הדבר ומתייראים היו ממכשול של עבירה זאת:

      ומהגשמיםומן הגשמים היורדים עליהם שם היו רעודים ועלובים:

    8. Verse 11

      תודהוידוי:

    9. Verse 13

      והעת גשמיםשהגשמי' יורדי' עלינו:

      והמלאכהוהרחקת עבירה זו אין אתה יכול לתקן כל כך במהירות:

    10. Verse 14

      לכל הקהלעם כל הקהל:

      ההושיבאשר הושיב:

      עד להשיבעד אשר ישוב חרונו של הקב"ה מעלינו:

    11. Verse 15

      עמדו על זאתלקנתר על דבר זה:

      עזרוםהחזיקו ידיהם:

    12. Verse 16

      לדריושכמו לדרוש:

    13. Verse 17

      ויכלו בכלוהשלימו את תיקון המעשה מן האנשים אשר הושיבו נשים של עובדי כוכבים כי הוציאם:

      לחדש הראשוןעד יום אחד בניסן:

    14. Verse 19

      ידםעצתם כמו הנה יד יואב אתך בכל זאת (שמואל ב י״ד:י״ט):

      על אשמתםהוראת שעה היתה:

    15. Verse 20

      ומבני אמרכל אלו כהנים עד ומן הלוים וגומר:

    16. Verse 44

      ויש מהם נשים וישימו בניםמקצתן שהיו להם נשים של עובדי כוכבים שנולדו להם מהם בנים והכל הוציאו הנשים והבנים:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      נשים וילדים, י"ל שנקבצו ג"כ נשים שבעליהם לקחו נשים נכריות והם בכו ג"כ, כמ"ש ע"ז מלאכי זה עזרא, וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה':

    2. Verse 2

      מעתה חלה המעילה הזאת על כולם על שאינם מוחים, אמנם הלא עתה יש תקוה על זאת לתקן זה מה שלא היה כח בידם מקוד', כי.

    3. Verse 3

      ועתה נכרת לאלהינו בעצת ה' ובעצת החרדים למצותיו להוציא כל נשים והנולד מהם, ובאשר ידעו רבים יקומו נגדם ולא ירצו להוציא נשותיהם, ועזרא לא היה לו כח להעניש רק על דין תורה, והוא היה צריך להפחידם עתה בעונשין יותר חמורים, שע"ז יש כח להכלל אם יקבלו הדבר בשבועה, שאז הכלל יש להם בזה דין מלך שיכול להעניש בעונשים יותר מן הדין, כמ"ש במעשה דפלגש בגבעה ובכ"מ, ועז"א שיכרתו כולם ברית ושהם כולם עמו להסכים ע"ז באלה ובשבועה ואז כתורה יעשה להעניש כל העובר בכח כלל ישראל, כמו שעשו אז עונש חרוץ בבני יבש גלעד שעברו על שבועת הקהל:

    4. Verse 5

      ויקם, וע"כ השביע עזרא שרי הכהנים [ושרי] כל ישראל ונעשה הדבר בהסכמת הכלל:

    5. Verse 6

      וילך, וילך שם, ר"ל וגם כשהלך שם לא אכל עדיין לחם, הגם שנגמר התענית מפני שהתאבל על מעל הגולה ולא יכול לאכל לחם:

    6. Verse 8

      יחרם כל רכושו, זה בתוקף מה שנעשה מן הכלל כנ"ל ג', ועז"א כעצת השרים והזקנים, שהכלל י"ל כח לזה:

    7. Verse 9

      מרעידים, בין על הדבר דהיינו העבירה, בין מפני הגשמים :

    8. Verse 10

      אתם מעלתם, כאשר כל ישראל ערבים זה בזה האשמה מוטלת על כולם, ורצה שיסכימו כולם ע"ז, שבזה כל העובר נפרד מן הכלל, וי"ל כח להענישו הן למות הן לשרושי מדין מלך:

    9. Verse 14

      יעמדו, ר"ל ששרי העם ישארו בירושלים בעבור כל הקהל ובמקומם, ומה שיעשו המה יהיה כאלו נעשה מכלל הקהל. עד לדבר הזה, ר"ל לתקן כל פרצות הדור עד הפרצה הזאת, שלא ישאר שום דבר שבעבורו יחרה אף ה' עליהם:

    10. Verse 15

      אך יונתן, שלא עמדו נגד זה לקנתר על הדבר רק שני אלה, ושנים שעזרום, אבל יתר העם הסכימו לזה:

    11. Verse 16

      ויבדלו, ר"ל עזרא ואנשי ראשי אבו' נשארו בירושלים מובדלים מן העם ששבו לעסקיהם, והם ישבו לדרוש הדבר:

    12. Verse 17

      ויכלו בכל [ומפרש] באנשים [הב' נמשך לשתים, ולכן בא מלת בכל בחול"ם] כמ"ש הראב"ע, ההושיבו, אשר הושיבו. ואשמים איל צאן, פירשו חז"ל בכריתות דף י"א שבעלו שפחה חרופה לכן היו מחוייבים איל אשם כדין, ובזה יצדק מ"ש ואשמים, כי בש"ח אינו חייב רק אם בעל כדרכו וגמר ביאתו, וע"כ אם אמרו לו שנים בעלת ש"ח והוא אומר לא בעלתי אינו חייב, שיל"פ לא גמרתי ביאתי כמ"ש בכריתות דף י"ב, וא"כ א"א לחייבו איל אשם ע"י עדים, רק הם עצמם הודו שהם אשמים, ושעי"כ חייבים להביא איל צאן. ובאשר היו יכולים לשחררה, אך שהם היו כהנים ואסורה להם משום זונה, וע"ז נתנו ידם בת"כ להוציא, כדין כהן שנשא אשה בעבירה נודר ועובד ורש"י כתב שהוראת שעה היה, והוא תמוה שהוא נגד הגמ' הנ"ל, ונראה שרש"י לשטתו שכתב בגיטין דף ל"ו דבבית שני לא נהגו יובלות וא"כ למאי דקיי"ל דש"ח היא המאורסה לעבד עברי לא היה זה אפשר בבית שני דאין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, וע"כ שרב חסדא שאמר ששפחה חרופה בעלו, אמר כן לדעת אחרים בכריתות [י"א] דש"ח היא המאורסת לעבד כנעני, ואינה כהלכה לר"ע ור"י דס"ל דש"ח היא המאורסת לעבד עברי, אמנם התוס' בגיטין [שם] ובערכין [דף ל"א] כתבו שהיובל היה נוהג בבית שני והיה ע"ע נוהג, ולדידיה אתיא דרב חסדא כהלכה:

    13. Verse 34

      מבני בני, כבר נחשבו [פסוק כ"ט]? אם לא שהם בני בני:

    14. Verse 44

      ויש מהם [נשאו] נשיםמלת נשאו נמשך לשתים, וישימו בנים לא אמר וילדו כי ולד נכרית כמותה:

    Edition: Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃ {פ}

    While Ezra was praying and making confession, weeping and prostrating himself before the House of God, a very great crowd of Israelites gathered about him, men, women, and children; the people were weeping bitterly.

    וַיַּ֩עַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י (עולם) [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נׇכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת׃

    Then Shecaniah son of Jehiel of the family of Elam spoke up and said to Ezra, “We have trespassed against our God by bringing into our homes foreign women from the peoples of the land; but there is still hope for Israel despite this.

    וְעַתָּ֣ה נִֽכְרׇת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵ֠ינוּ לְהוֹצִ֨יא כׇל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה׃ {פ}

    Now then, let us make a covenant with our God to expel all these women and those who have been born to them, in accordance with the bidding of the Sovereign and of all who are concerned over the commandment of our God, and let the Teaching be obeyed.

    ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃ {פ}

    Take action, for the responsibility is yours and we are with you. Act with resolve!”

    וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֛וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ׃

    So Ezra at once put the officers of the priests and the Levites and all Israel under oath to act accordingly, and they took the oath.

    וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃

    Then Ezra rose from his place in front of the House of God and went into the chamber of Jehohanan son of Eliashib; there, he ate no bread and drank no water, for he was in mourning over the trespass of those who had returned from exile.

    וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלַ֗͏ִם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

    Then a proclamation was issued in Judah and Jerusalem that all who had returned from the exile should assemble in Jerusalem,

    וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יׇחֳרַ֖ם כׇּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה׃ {פ}

    and that anyone who did not come in three days would, by decision of the officers and elders, have their property confiscated and themselves excluded from the congregation of the returning exiles.

    וַיִּקָּבְצ֣וּ כׇל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן׀יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כׇל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מַרְעִידִ֥ים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים׃ {פ}

    All the citizens of Judah and Benjamin assembled in Jerusalem in three days; it was the ninth month, the twentieth of the month. All the people sat in the square of the House of God, trembling on account of the event and because of the rains.

    וַיָּ֨קׇם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם וַתֹּשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת לְהוֹסִ֖יף עַל־אַשְׁמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃

    Then Ezra the priest got up and said to them, “You have trespassed by bringing home foreign women, thus aggravating the guilt of Israel.

    וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ וְהִבָּֽדְלוּ֙ מֵעַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים הַנׇּכְרִיּֽוֹת׃ {ס}

    So now, make confession to the E TERNAL , God of your ancestors—and do God’s will by separating yourselves from the peoples of the land and from the foreign women.”

    וַיַּֽעֲנ֧וּ כׇֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן (כדבריך) [כִּדְבָרְךָ֥] עָלֵ֖ינוּ לַעֲשֽׂוֹת׃

    The entire congregation responded in a loud voice, “We must surely do just as you say.

    אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־לְי֤וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם כִּֽי־הִרְבִּ֥ינוּ לִפְשֹׁ֖עַ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

    However, many people are involved, and it is the rainy season; it is not possible to remain out in the open, nor is this the work of a day or two, because we have transgressed extensively in this matter.

    יַֽעַמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵ֠ינוּ לְֽכׇל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נׇכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֤וֹן אַף־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ {ס}

    Let our officers remain on behalf of the entire congregation, and all our townsmen who have brought home foreign women shall appear before them at scheduled times, together with the elders and judges of each town, in order to avert the burning anger of our God from us on this account.”

    אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃

    Only Jonathan son of Asahel and Jahzeiah son of Tikvah remained for this purpose, assisted by Meshullam and Shabbethai, the Levites.

    וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר׃

    The returning exiles did so. Ezra the priest and certain chiefs of the ancestral clans—all listed by name—sequestered themselves on the first day of the tenth month to study the matter.

    וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃ {פ}

    By the first day of the first month they were done with all the men who had brought home foreign women.

    וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת מִבְּנֵ֨י יֵשׁ֤וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָק֙ וְאֶחָ֔יו מַֽעֲשֵׂיָה֙ וֶֽאֱלִיעֶ֔זֶר וְיָרִ֖יב וּגְדַלְיָֽה׃

    Among the priestly families who were found to have brought foreign women were Jeshua son of Jozadak and his brothers Maaseiah, Eliezer, Jarib, and Gedaliah.

    וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ {ס}

    They gave their word to expel their wives and, acknowledging their guilt, offered a ram from the flock to expiate it.

    וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ {ס}

    Of the sons of Immer: Hanani and Zebadiah;

    וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִיחִיאֵ֖ל וְעֻזִּיָּֽה׃ {ס}

    of the sons of Harim: Maaseiah, Elijah, Shemaiah, Jehiel, and Uzziah;

    וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יוֹזָבָ֖ד וְאֶלְעָשָֽׂה׃ {ס}

    of the sons of Pashhur: Elioenai, Maaseiah, Ishmael, Nethanel, Jozabad, and Elasah;

    וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה יְהוּדָ֖ה וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃ {ס}

    of the Levites: Jozabad, Shimei, Kelaiah who is Kelita, Pethahiah, Judah, and Eliezer.

    וּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃ {ס}

    Of the singers: Eliashib. Of the gatekeepers: Shallum, Telem, and Uri.

    וּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָ֠ה וְיִזִּיָּ֤ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן וְאֶלְעָזָ֔ר וּמַלְכִּיָּ֖ה וּבְנָיָֽה׃ {ס}

    Of the Israelites: of the sons of Parosh: Ramiah, Izziah, Malchijah, Mijamin, Eleazar, Malchijah, and Benaiah;

    וּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֤ה זְכַרְיָה֙ וִיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִירֵמ֖וֹת וְאֵלִיָּֽה׃ {ס}

    of the sons of Elam: Mattaniah, Zechariah, Jehiel, Abdi, Jeremoth, and Elijah;

    וּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיוֹעֵנַ֤י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד וַעֲזִיזָֽא׃ {ס}

    of the sons of Zattu: Elioenai, Eliashib, Mattaniah, Jeremoth, Zabad, and Aziza;

    וּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי׃ {ס}

    of the sons of Bebai: Jehohanan, Hananiah, Zabbai, and Athlai;

    וּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֤ם מַלּוּךְ֙ וַעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל (ירמות) [וְרָמֽוֹת]׃ {ס}

    of the sons of Bani: Meshullam, Malluch, Adaiah, Jashub, Sheal, and Ramoth;

    וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֤ה מַעֲשֵׂיָה֙ מַתַּנְיָ֣ה בְצַלְאֵ֔ל וּבִנּ֖וּי וּמְנַשֶּֽׁה׃ {ס}

    of the sons of Pahath-moab: Adna, Chelal, Benaiah, Maaseiah, Mattaniah, Bezalel, Binnui, and Manasseh;

    וּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַֽעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן׃ {ס}

    of the sons of Harim: Eliezer, Isshijah, Malchijah, Shemaiah, and Shimeon;

    בִּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה׃ {ס}

    also Benjamin, Malluch, and Shemariah;

    מִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֤י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י מְנַשֶּׁ֖ה שִׁמְעִֽי׃ {ס}

    of the sons of Hashum: Mattenai, Mattattah, Zabad, Eliphelet, Jeremai, Manasseh, and Shimei;

    מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ {ס}

    of the sons of Bani: Maadai, Amram, and Uel;

    בְּנָיָ֥ה בֵדְיָ֖ה (כלוהי) [כְּלֽוּהוּ]׃ {ס}

    also Benaiah, Bedeiah, Cheluhu,

    וַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב׃ {ס}

    Vaniah, Meremoth, Eliashib,

    מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י (ויעשו) [וְיַעֲשָֽׂי]׃ {ס}

    Mattaniah, Mattenai, Jaasai,

    וּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי׃ {ס}

    Bani, Binnui, Shimei,

    וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַעֲדָיָֽה׃ {ס}

    Shelemiah, Nathan, Adaiah,

    מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי׃ {ס}

    Machnadebai, Shashai, Sharai,

    עֲזַרְאֵ֥ל וְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ שְׁמַרְיָֽה׃ {ס}

    Azarel, Shelemiah, Shemariah,

    שַׁלּ֥וּם אֲמַרְיָ֖ה יוֹסֵֽף׃ {ס}

    Shallum, Amariah, and Joseph;

    מִבְּנֵ֖י נְב֑וֹ יְעִיאֵ֤ל מַתִּתְיָה֙ זָבָ֣ד זְבִינָ֔א (ידו) [יַדַּ֥י] וְיוֹאֵ֖ל בְּנָיָֽה׃

    of the sons of Nebo: Jeiel, Mattithiah, Zabad, Zebina, Jaddai, Joel, and Benaiah.

    כׇּל־אֵ֕לֶּה (נשאי) [נָשְׂא֖וּ] נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ {פ}

    All these had married foreign women, among whom were some women who had borne children.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC