Talmud Builders
    Login
    Hebrew Bible

    Ezekiel Chapter 42

    Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.

    Ezekiel Chapter 42Verse 1 / 200%
    Compare witnesses — word by word

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    Text size
    100%
    Original size

    Ezekiel 42 — English translation

    Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

    1. 1He took me out, by way of the northern gate, into the outer court, and he led me [westward] up to a complex of chambers that ran parallel to the northern ends of the vacant space and the structure.
    2. 2The width of its façade—its north side, the one from which it was entered—was 100 cubits, and its depth was 50 cubits.
    3. 3At right angles to the 20 cubits of the inner court and to the pavement of the outer court, the complex rose ledge by ledge in three tiers.
    4. 4There was an areaway, 10 cubits wide and a road of one cubit, running along the inner-court side of the chamber complex, but its entrances were on its north side.
    5. 5Here its upper chambers were cut back, because ledges took away from them as construction proceeded backward from the bottom ones and then from the middle ones.
    6. 6For they were arranged in three tiers, and they had no columns like those of the chambers in the courts. That is why the rise proceeded by stages: from the ground, from the bottom ones, and from the middle ones.
    7. 7In the outer court, a wall 50 cubits long ran parallel to the chamber complex up to the chambers in the outer court;
    8. 8for the chambers in the outer court were themselves 50 cubits deep, thus completing 100 cubits alongside the edifice.
    9. 9Thus, at the foot of that complex of chambers ran a passage; qere “thing giving access.” —of a width set by the wall in the outer court—that one entered from the east in order to gain access to them from the outer court.
    10. 10There was another chamber complex to the east of the vacant space and the structure,
    11. 11likewise with a passage in front—just like the complex on the north side, with which this one agreed in width and depth and in the exact layout of its exits and entrances.
    12. 12Accordingly, the entrances to the chamber complex on the south side were approached from the east by the entrance at the head of the corresponding passage along the matching wall.
    13. 13And he said to me, “The northern chambers and the southern chambers by the vacant space are the consecrated chambers in which the priests who have access to G OD shall eat the most holy offerings. There they shall deposit the most holy offerings—the grain offerings, the purgation offerings, and the reparation offerings, for the place is consecrated.
    14. 14When the priests enter, they shall not proceed from the consecrated place to the outer court without first leaving here the vestments in which they minister; for the [vestments] are consecrated. Before proceeding to the area open to the people, they shall put on other garments.”
    15. 15When he had finished the measurements of the inner temple [area], he led me out by way of the gate that faces east, and he measured off the entire area.
    16. 16He measured the east side with the measuring rod, 500 [cubits]—in rods, by the measuring rod. He turned
    17. 17[and] measured the north side: 500 [cubits]—in rods, by the measuring rod. He turned
    18. 18[and] measured the south side: 500 [cubits]—in rods, by the measuring rod.
    19. 19Then he turned to the west side [and] measured it: 500 cubits—in rods, by the measuring rod.
    20. 20Thus he measured it on the four sides; it had a wall completely surrounding it, 500 [cubits] long on each side, to separate the consecrated from the unconsecrated.

    License: CC-BY-NC

    1. א׳וַיּוֹצִאֵ֗נִי אֶל־הֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֽוֹן׃
    2. ב׳אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמּֽוֹת׃
    3. ג׳נֶ֣גֶד הָעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים׃
    4. ד׳וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן׃
    5. ה׳וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָּה מֵהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּכוֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן׃
    6. ו׳כִּ֤י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת וּמֵהַתִּיכֹנ֖וֹת מֵהָאָֽרֶץ׃
    7. ז׳וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אׇרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃
    8. ח׳כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃
    9. ט׳(ומתחתה לשכות) [וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכ֣וֹת] הָאֵ֑לֶּה (המבוא) [הַמֵּבִיא֙] מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה מֵהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃
    10. י׳בְּרֹ֣חַב׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֽוֹת׃
    11. י״אוְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאׇרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רׇחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃
    12. י״בוּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבוֹאָֽן׃
    13. י״גוַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה׀ לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרוֹבִ֥ים לַיהֹוָ֖ה קׇדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ׀ קׇדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּק֖וֹם קָדֹֽשׁ׃
    14. י״דבְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֔ה וְשָׁ֞ם יַנִּ֧יחוּ בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה (ילבשו) [וְלָֽבְשׁוּ֙] בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְקָרְב֖וּ אֶל־אֲשֶׁ֥ר לָעָֽם׃
    15. ט״ווְכִלָּ֗ה אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהוֹצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָד֖וֹ סָבִ֥יב׀סָבִֽיב׃
    16. ט״זמָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־[מֵא֥וֹת] (אמות) קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃
    17. י״זמָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפ֑וֹן חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃
    18. י״חאֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּר֖וֹם מָדָ֑ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃
    19. י״טסָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃
    20. כ׳לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ח֤וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב׀סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ לְחֹֽל׃

    Share this chapter

    Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

    Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      וַיּוֹצִאֵ֗נִי אֶל־הֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֽוֹן׃

      ויוציאני — מן החצר הפנימי:

      אל החצר החיצונה — בשער הצפון שהוזכר למעלה ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון והוא היה נתון באמצע אורך עזרת ישראל שהוא מאה אמה:

      ויביאני אל הלשכה אשר נגד וגו' — (אל אחת מהלשכות הראשונות א"נ סא"א) אל מקום הלשכות קנברי"ץ בלע"ז הם הלשכות העומדות בצפון הבית המובדלו' כ' אמה מן התאים כמו שאמור למעלה ובין הלשכות רחב כ' אמה סביב לבית ואין אדם יוכל לכנס לאותן לשכות ולא לאויר רחב העשרים שביניהם ובין התאי' אלא דרך החצר (הפנימי') (החיצונה כצ"ל) כמו שמפורש למטה בענין שהרי אמר שהחצר הפנימי מאה על מאה מרובע לפני הבית למזרח ואמר על רחב הבית לקדים מאה אמה נמצא רוחב הבית סותם את רוחב החצר החיצונה (הפנימית כצ"ל יוש"ה) ואינו יכול ליכנס לפנים מצידי הלשכות לא לצפון ולא לדרום לכך הוצרך לבא לאותן הלשכות דרך החצר החיצונה הצפונית:

      אשר נגד הגזרה — אותן הלשכות היו כנגד כל מאה אמה של אורך הבית מן המזרח למערב כמו שאמור בענין בלשכות הללו והנה על פני ההיכל מאה אמה:

    2. Verse 2

      אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמּֽוֹת׃

      אל פני אורך אמות המאה — פתח הצפון אל פתח הלשכה שהיא פונה לצפון לחצר החיצונה ורואה כנגדו חמשים אמה רחב עד הכותל צפוני של חצר החיצונה ואורך מאה אמה שהרי הלשכות מחזיקות מן המזרח למערב מאה אמה ורחבו מן הצפון לדרום נ' אמה כמו שאמו' למטה בענין וחלל החצר החיצונה מאה אמה רחב כמו שאמור למעלה וימד משער אל שער מאה אמה נמצא לפני הלשכות חלל אויר אורך מאה אמה ורוחב חמשים:

    3. Verse 3

      נֶ֣גֶד הָעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים׃

      נגד העשרים אשר לחצר הפנימי — כל זה סימן מקום הלשכות אצל העשרים רוחב אויר אשר לחצר הפנימי סביב סביב לבית כמו שאמור למעלה ובנין הלשכות רוחב כ' אמה:

      ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה — שאמרנו למעלה שעליה היתה החצר (סביב) מוקפת סביב לה:

      אתיק אל פני אתיק — לא ידעתי מהו:

      (תו') אתיק אל פני אתיק, אתיק הוא עמוד כמו שפי' רש"י נמי (לעיל טז) והאתיקים סביב לשלשתם שהם עמודים והלשכות העליונות היינו הני לשכות עצמם שמדבר מהם וקורא אותם עליונות לפי שהם בגובהו של הר כמו שפירש"י גבי ומתחת הלשכות האלה והכי פי' על הסדר:

      והלשכות העליונות — שהם בגובהו של הר ב' מהם היו קצרות כלומ' אינם רווחות לפי שהאתיקים היו ממעטים בהם שכן דרך הבנאים לחזק מלאכת בניינם לעשות עמודים עד ב' שלישי החומה ומשם ואילך כלים ומשפיעים ולכך השלישית אינה קצרה והיינו דקאמר כי משולשות הנה ואין להם עמודים לפי שאין צריך חיזוק כמו מלמטה ואין להם עמודים כעמודי החצרות כלומר עמודי לשכות אלו אינם כשאר עמודי' ששאר עמודים מיושבים אצל החומה לחיזוק אבל הני בעובי החומה בולטין לחוץ ולפנים לכך אוכלים מן הבנין:

      על כן נאצל — כתרגומו דחיקן לפי שהם בעובי החומה בולטים לחוץ ולפנים מחזקים הלשכות:

      מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ — לצד הארץ כך מצאתי בשם אשל גדול (סא"א):

      בשלישים — ת"י מתלתין משמע שהיו אותן לשכות משולשות שלש זו למעלה מזו וגם המקראות מוכיחין כן שהוא אומר והלשכות העליונות קצרות מהתחתונות ומהתיכונות ואני לא יכולתי להבין בשלשת המקראות הללו כלל מהו כי יוכלו אתיקים מה הם אותם אתיקים והיאך אוכלות מן העליונות ואינם אוכלות מן התחתונות ומן התיכונות וטעם שהוא נותן לדבר כי משולשות הנה ואין להם עמודים לא ידעתי להבין בו, (ואנ"י ל"א היה ל"י ל"א ר"ב ול"א עו"זר בכ"ל הבני"ן הזה אל"א כמ"ו שהראוני מ"ן השמי"ם):

    4. Verse 4

      וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן׃

      ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית דרך אמה אחת — נראה בעיני לפי שחלל החיצונה רחב מאה מצפון לדרום ומהן הלשכות רחב חמשים ולפניהם אויר חמשים לצד צפון הרי כאן כל רחב החצר נמצא כל רחב החצר סתום שאין אויר בין הלשכות לבין זוית בית החליפות כלום ואין מבוא ליכנס בו לאויר הכ' שבין הלשכות והתאים כי אויר כ' אמה המפסיק בין התאים והלשכות הוא ט"ו אמות שאחורי בית החליפות ונוסף עליהם חמש אמות וא"ת נמצא אויר ה"א בין זויות החליפות לזויות הלשכו' הרי עובי כותל המפסיק בין חצר הפנימי ובין חצר החיצונה הבא מן המזרח למערב סותמו שהרי עוביו ו"א וראשו כלה לאותו זוית לתוך מאה אורך של חצר הפנימית אל זוית בית החליפות לפיכך אין מבוא לאותו אויר כ' לא בפנימית ולא בחיצונה אא"כ היה משפע וכונס כשהיה מכלה סוף חומה שבין שתי החצרות (שופע בתוך חצר החיצונה בפנימית) בעובי החומה אמה כדי כניסת אדם ונכנס לתוך אויר ה"א שבין כותל החליפות לכותל הלשכה והולך באותו אויר לצד מערב י' אמות ושם כלה משך בית החליפות ונכנס לתוך אויר רחב כ' וזהו שאמר מהלך י"א רחב לבא אל הפנימית ודרך אמה א' שהרי נכנס בו דרך פתח אמה אחת ששיפע וכינס בסוף החומה ולמה קורהו מהלך רחב ולא היה לו לומר מהלך י' אמות אורך לפי שלענין בנין החליפות הוא רוחב לפי שבנין החליפות מן הצפון לדרום ט"ו אמה ומן המזרח למערב אינו אלא י"א:

      ופתחיהם לצפון — פתחי הלשכות הללו לצפון, מצאתי, וזהו פי' של פתח הצפון הכתובה למעלה שם קיצר הדבור וכאן פירשו (זה שייך לרש"י מ"ב פסוק ב' בגמר הדבור למעלה וזהו פי' ר' שמעיה וכתב מדעתו, תוספות):

    5. Verse 5

      וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָּה מֵהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּכוֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן׃

      והלשכות העליונות וגו' כי משולשות הנה וגו' — לא הבנתי בהם כלל:

      כי יוכלו אתיקים — כמו יאכלו אוכלים וממעטים באויר הלשכות:

    6. Verse 7

      וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אׇרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃

      וגדר אשר לחוץ וגו' — המפסיק בין הלשכות והחצר החיצונה של צד מזרח:

      ארכו חמשים אמה — מן הצפון לדרום:

    7. Verse 8

      כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃

      כי אורך הלשכות — מן הצפון לדרום חמשים אמה:

      והנה על פני ההיכל — מן המזרח למערב כנגד האולם וההיכל ובית הכפרת והתאים ק' אמה:

    8. Verse 9

      (ומתחתה לשכות) [וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכ֣וֹת] הָאֵ֑לֶּה (המבוא) [הַמֵּבִיא֙] מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה מֵהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃

      ומתחת הלשכות האלה — איני יודע אם בא ללמד שהיה להם מחילות מתחתיהם או בא ללמד שהיו לשכות במזרח החצר ולפי שההר הולך ומשפע לצד המזרח קורא לו ומתחת הלשכות האלה שאלו בגובהו ואלו בשפולו וכן הוא אומר ובשפולו של חצר אל המבוא אשר מהקדים בבואו להנה מהחצר החיצונה:

    9. Verse 10

      בְּרֹ֣חַב׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֽוֹת׃

      ברחב גדר החצר וגו' — הבא מן הקדים של חצר החיצונה וסובב אל הצפון דרך מקצוע צפונית מזרחית של חומות הפנימית מבחוץ לבא לאותן הלשכות שבצפון מוצא על פני גדר החצר כותל מזרח של חצר הפנימית שהיא מערבית לחיצונית כנגד הגזרה והבנין שבפנימית לשכות סמוכות לאותו הכותל ועומדי' בחיצונה מצאתי:

    10. Verse 11

      וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאׇרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רׇחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃

      ודרך לפניהם — לפני לשכות הללו יש דרך רחב אויר בחצר (החיצונה) חמשים אמה כמראה דרך הלשכות אשר בצד הצפון הכתובות למעלה:

      כארכן — של לשכות הצפון ארכן של אלו וכן רחבן:

      וכל מוצאיהן — כמוצא לשכות הצפון:

      וכמשפטיהן וכפתחיהן — של לשכות הצפון:

    11. Verse 12

      וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים…

      וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום — פתחי לשכות הקדים שאף בדרו' היו לשכות מובדלות מן התאים הדרומיים עשרים אמה כמו שאמור למעלה ובין הלשכות רוחב כ' אמה מבית לבית סביב סביב:

      פתח בראש דרך — פתח היה להם ללשכות הקדים בראש דרך והדרך היה בפני הגדרת הגינה ת"י דוכן ליואי ולשון גדרת הגינה בנין גדר אבנים עשוי במעלות שהיו נוגנים ושרים עליו:

      דרך הקדים — שהדוכן היה במזרח כדכתיב בדברי הימים בפרשת ותשלם והלוים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון וגו' עומדים מזרח למזבח:

    12. Verse 14

      בְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֔ה וְשָׁ֞ם יַנִּ֧יחוּ בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה (ילבשו)…

      בבואם הכהנים וגו' — בבואם לאותן לשכות לאכול:

      ולא יצאו — מהן שהן קודש:

      אל החצר החיצונה — בבגדי קודש שעליהם:

      ושם יניחו בגדיהם וגו' — וקרבו אל אשר לעם ויגשו ליגע בבגדי העם אם ירצו אבל בבגדי כהונה לא יגעו אל העם שיש בהן מעלות טהרה ובגדי החול מדרס להם:

    13. Verse 15

      וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהוֹצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָד֖וֹ סָבִ֥יב׀סָבִֽיב׃

      ומדדו סביב סביב — לכל היקף הר הבית מבחוץ:

    14. Verse 20

      לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ח֤וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב׀סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין…

      לארבע רוחות מדדו — שלשת אלפים על שלשת אלפים אמה שהקנה שש אמה וזהו שייסד הקלירי (בקדושתא דיום שני של סוכות) דוד ינטה קו שלשת אלפי אמות קצובה על שלשת אלפי אמות והיא שלשים וששה כמדה הראשונה שהיה הר הבית ה' מאות אמה על ה' מאות אמה חלוק שלשת אלפי' על שלשת אלפים לרצועות של ה' מאות אמות שתי וערב ותמצא שם שלשים וששה רבעים של חמש מאות על חמש מאות ועל כן אמר הפייט (שם בקדושתא) ל"ו כמו שהיתה מתכפלת, מצאתי:

      חומה לו — להר הבית:

      סביב — חמש מאות שתי וערב זו חומת החיל המקפת כל ההר:

      להבדיל — את העם בין קודש שלפנים לחול שבחוץ, מצאתי גמר כל מדה (סא"א):

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      וַיּוֹצִאֵ֗נִי אֶל־הֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֽוֹן׃

      ויוציאני אל חצר החיצונה למען תשכיל פי' הכתובים אשר נעלם ענינם מאת כל המפרשים צריך אני להעביר לפניך היטב תוכן החצר החיצונה ומעמדו ומדותיו וכל פרטיו, חלל החצר החיצונה מצפון לדרום מבואר שהיה שכ"ו אמה, כי מבואר למעלה (מ' י"ט כ"ג) שמדד מקיר החצר החיצונה עד קיר החצר הפנימי לצפון ולדרום מאה אמה בכל צד, הרי מאתים אמה, וחלל החצר הפנימי מאה (כמש"ש פסוק מ"ז), ושני קירותיו היו כ"ו אמה (כמש"ש פסוק ו' שכל קיר היה י"ג אמה), ס"ה שכ"ו אמה. ומוכרח אצלי שכן היה ג"כ אורך חללו ממזרח למערב. והא לך פרטיו, מאה אמה מדד מקיר המזרחי של חצר החיצונה עד קיר מזרחי של חצר הפנימי, שלש עשרה אמה עובי קיר המזרחי של חצר הפנימי מאה אמה חלל חצר הפנימי ממזרח למערב עד האולם, מאה אמה מן כותל האולם עד סוף תא המערבי שאחורי בית הכפורת שהיה מתאחד עם קיר חצר הפנימי המערבי (כנ"ל מ"א) הרי ס"ה שי"ג אמה. נשארו עוד י"ג אמה פנויים במערב בין אחורי קיר תא המערבי וקיר החצר הפנימי שנמשכו בשוה עד קיר המערבי של החצר החיצונה, שבבית שני היו י"א אמה אחורי בית הכפורת ובבית שלישי שיבנה ב"ב יהיו י"ג אמה, הרי ס"ה שכ"ו אמה, והנה החלל שמן קיר החצר החיצוני עד קיר החצר הפנימי שהוא עזרת ישראל כבר התבאר שהיה מאה אמה כמ"ש וימד משער אל שער מאה אמה, אמנם החלל שהיה מן קיר החצר החיצוני עד קיר החצר הפנימי שנגד האולם וההיכל מתרחב י"ג אמה יותר והיה קי"ג אמה, כי מאה אמה של עזרת ישראל היה חוץ מן הקירות אבל מאה אמה שהיה לחצר הפנימי שנגד האולם וההיכל שמדד מצפון לדרום מאה אמה כמ"ש (סי' מ"א פי"ג) הי' עם הקירות של חצר הפנימי, וא"כ חצר הפנימי שנגד האולם וההיכל היה משוך לפנים מחצר הפנימי שקודם לו שנקרא בשם עזרת ישראל כפי עובי כותל עזרת ישראל שהיה י"ג אמה שנחשב שם חוץ מן החשבון של מאה, ואצל י"ג אמה של עובי חומת עזרת ישראל לפנים התחיל קיר חצר הפנימי שנגד ההיכל והאולם שהיו עוביו ה' אמות וא"כ הלא נתרחב חלל החצר החיצונה שם י"ג אמה והיה קי"ג אמה ברוחב, וקי"ג אמה באורך מן נגד התחלת כותל האולם עד סופו שהלך י"ג אמה אחורי בית הכפורת כנ"ל. ועתה אבאר לך הבנינים שהיו בחצר החיצונה הזה בקי"ג אמות של חללו, כבר אמר בסי' מ"א (פסוק י') ובין הלשכות רוחב עשרי אמה סביב לבית שעד עשרים אמה חוץ מקיר של חצר הפנימי, עמדו לשכות שהיו פתחיהם פתוחים אל קיר החצר הפנימי ונתקדשו בקדושת עזרה לאכול שם קדשי קדשים (כמ"ש לקמן בפסוק י"ג) ונקראו בשם לשכות העשרים מפני שרחבם עם קירותיהם היה עשרים אמה, ובארכם נמשכו בכל המאה אמה של קיר החצר הפנימי ופתחיהם פתוחות בקיר החצר הפנימי, רק אמה אחת היה פתוח באחוריהם אל צד החצר החיצונה שדרך אמה הזאת, היו יכולים לצאת מן הלשכות אל החצר החיצונה (כמ"ש בפ"ד דרך אמה אחת) ונגד לשכות העשרים עמדו בחצר החיצונה לשכות המאה לשכות שארכם מאה אמה ורחבם חמשים אמה ודרך עשר אמות יש בין לשכות העשרים לבין לשכות המאה בצד האחר של לשכות המאה שהוא אצל קיר החצר החיצונה עמדה רצפה ועליה לשכות כמו הרצפה והלשכות שהיו בחצר החיצונה שנגד עזרת ישראל שנתבאר (בסי' מ' פסוק י"ח), (ששם באר שהרצפה היתה אל כתף השערים הרצפה התחתונה, שבא להוציא הרצפה העליונה שהיא הרצפה שנמצא אצל קיר החיצונה במעלה ההר נגד ההיכל והאולם, ששם לא היה הרצפה אל כתף השערים כי היתה נגד כל הקיר) ושם בארתי שהלשכות האלה היה רחבם ד' אמות והיו משולשים זה ע"ג זה, וכן לשכות המאה שעמדה נגד הרצפה, ולשכת העשרים שעמדה בצד האחר אצל קיר החצר הפנימי היו ג"כ משולשים כמו שיתבאר בפסוק ו', וכבר בארתי שחלל החצר החיצונה נגד ההיכל והאולם היו מדרום לצפון קי"ג אמה, והיו שם עשרים אמה לשכות העשרים, ודרך עשר אמות בין לשכות העשרים ובין לשכת המאה, וחמשים אמה של רוחב לשכות המאה, הרי שמונים אמה, נשאר מן לשכת המאה עד קיר החצר החיצונה עוד ל"ג אמה, (כי רוחב חללו קי"ג אמה כנ"ל) ומבואר לקמן (בסי' מ"ו) שבארבעת מקצועות החצר החיצונה היו חצרות קטרות שהיו ארכם ארבעים ורחבם שלשים, א"כ בארבעים אמה הראשונים של קיר החצר החיצוני לצד המערב היו החצר קטרות, י"ג אמה נגד החלל שבין קיר החצר הפנימי וקיר החיצוני אחורי בית הכפורת, וכ"ז אמר נגד לשכת המאה, והיה בינם לבין לשכת המאה הפסק ג' אמות, ואחר החצר קטרות התחילה הרצפה והלשכות שעליה בקיר החצר החיצונה, שהיו רחבם ד' אמות, והיה הפסק בינם ובין לשכת המאה כ"ט אמה, לכל היותר, כי יוכל להיות שהלשכות שעל הרצפה שאצל קיר החצר החיצונה של צד מערב היו רחבים יותר מן הרצפה והלשכות שבצד מזרח כמו שהיו משונים בארכם ואז היה ההפסק ביניהם פחות מכ"ט אמה. עוד תדע כי בשני הצדדים שעמדו לשכות המאה נגד הרצפה מצד זה, וכן בשני הצדדים שעמדו לשכת המאה נגד לשכת העשרים לצד זה, עמדו אתיקים בצד המזרח ובצד המערב, שכבר רמזנו גדר שם אתיק שהוא בנין העשוי בגובה, ששם היו עומדים וצופים למרחוק, והיה דרכם לבנותה בין שני בתים שעומדים זה כנגד זה, היו ממשיכים קורות בפנים הבתים מגג בית זה לגג השני שכנגדו, ועל התקרה הזו בנו את האתיק שהיה מחבר שני הבתים בקציהם ע"י הקורות שהונחו מזה לזה, ומן האתיק שהיה בעליה בפנות גג הבתים היו צופים מזה לזה על כל סביבם, (ולפעמים היו בונים האתיק בחצר ע"ג עמודים) והאתיקים האלה היו משולשים זע"ג זה, ויתבאר ענינם בפרטות בפסוק ה' ו', וע"פ הקדמות אלה תבין פסוקי א' ב' ג' ד', ויוציאני אל החצר החיצונה שיצא מן החצר הפנימי שהיה שם אל החצר החיצונה שנגד האולם וההיכל, הדרך דרך הצפון רצה לומר שלא הוציאו אל החצר החיצונה שבצד דרום רק אל צד צפון, ויבאיני אל הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר נגד הבנין, הוא לשכות העשרים שהיו סמוכים ופתוחים לקיר החצר הפנימי שנגד הגזרה והבנין (ר"ל התאים וההיכל) (ומה שלא אמר אשר נגד קיר החצר הפנימי, שהוא לפני הגזרה והבנין? וכן מה שאמה לשכה בלשון יחיד והם היו לשכות הרבה.? בא ללמד שהוציאו אל הלשכה האחת שעמדה בצד מזרח שהיה פתחה מכוון נגד האולם, שכבר בארתי (מ"א י"א) שבצד מזרח היה פתח לאולם פתוח אל התאים, וכן היה מכוון נגדו פתח התאים זה כנגד זה, ונגד הפתח הזה היה מכוון בקיר החצר הפנימי פתח הלשכה של לשכת הכ' שעמדה בצד מזרח שעמדה נגד האולם, עד שהעומד בלשכה הזאת היה רואה משם פתחו של אולם, וקורא אני בה ושחטו פתח א"מ לענין שיכול לשחוט שם קדשים קלים, והוציאו דרך פתח הזה אל הלשכה הזאת לכן אמר נגד הגזרה כי פתח לשכה זו מכוון נגד פתח הגזרה שהוא האולם ופתח הבנין שהוא התאים שאצלו), אל הצפון ר"ל ומן לשכה הזאת הוציאו דרך פתח החצר שהיה באחורי הלשכה הזאת ברוחב אמה אחת אל החצר החיצונה אל צפון:

    2. Verse 2

      אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמּֽוֹת׃

      אל פני אורך ומשם נכנס אל לשכת המאה, שגם לשכת המאה היתה פתוחה שם בדרום והיה רוחב הפתח אמה אחת מגביל נגד המקום שיצא משם מלשכת העשרים דרך האמה הפתוחה, ועקר פתחה היה לצפון שמשם יוצא מן לשכת המאה לצד צפון נגד הרצפה, והפתחים היו קרובים לצד מזרח, וז"ש אל פני אורך, שהפנים הוא תמיד צד המזרח ששם מתחיל ארך אמות המאה, ושם היה הפתח של אמה אחת של לשכת אמות המאה בצד דרום ונגדו הפתח העקרי בצד צפון ונכנס בפתח אמה אחת הדרומי ועבר רוחב הלשכה אל פתח הצפון, כי בצפון היה עקר הפתח, והרוחב של לשכה הזאת הוא חמשים אמה מדרום לצפון וכשעבר הרוחב הזה בא דרך פתח הצפון נגד הרצפה אשר לחצר החיצונה:

    3. Verse 3

      נֶ֣גֶד הָעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים׃

      נגד העשרים וכו' אתיק אל פני אתיק, עתה מצא שיש שם ארבעה אתקים, שכבר בארתי שבנין אתיק הוא הנעשה בין שני בתים שעומדים זה כנגד זה מניחים קורות בפנות הבית מגג בית זה לגג הבית שכנגדו ועל הרצפה של הקורות האלה בונים בנין בגובה, שמוקף בחלונות סביב שהעולה שם רואה משם למרחוק על כל סביביו, ובנין זה מחבר למעלה שני הבתים, וראה שם ארבעה אתיקים, שני אתיקים היו נגד העשרים אשר לחצר הפנימי, שהניחו קורות מן גג לשכות המאה אל גג לשכת העשרים שהיו מכוונים זה כנגד זה בצד דרום של לשכת המאה, וביניהם עשר אמות כנ"ל, ונבנה אתיק אחד בפנות המזרח ואתיק אחד בפנות המערב, וז"ש שנגד העשרים אשר לחצר הפנימי (ר"ל מן לשכת המאה נגד לשכת העשרים אשר הם פתוחים ושייכים בקדושתם לחצר הפנימי), היה אתיק אל פני אתיק, ר"ל אתיק במזרח מכוון אל אתיק שכנגדו במערב וכן היו שני אתיקים נגד הרצפה, שהמשיכו קורות מן גג לשכת המאה אל גג לשכות הרצפה שבצד קיר החצר החיצוני, בשני הצדדים שהתחילו הלשכות שעל הרצפה, ובנו אתיק א' במזרח ואתיק א' במערב, ולכן היה גם נגד הרצפה אשר לחצר החיצונה ג"כ אתיק אל פני אתיק, ואתיקים אלה היו בשלשים ר"ל כל אתיק היה שלשה, א' ע"ג חברו תחתיים שניים ושלישים, וזה יתבאר עוד בפסוק ה' ו':

    4. Verse 4

      וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן׃

      ולפני הלשכות, עתה ברר כמה היה הפסק בין לשכות המאה ובין לשכת העשרים שכנגדו, אמר שלפני לשכות המאה היה מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית, היינו אל לשכת העשרים שהיה פתחם לצד פנים לדרום, ובאר עוד באיזה פתח נכנס מן לשכת העשרים אל לשכת המאה (אחר שפתח לשכת העשרים העקרי היה לדרום, ופתח לשכת המאה היה לצפון?) אמר שנכנס דרך אמה אחת, שהיה פתח צר מחזיק אמה ברוחב, פתוח בלשכות העשרים נגד לשכת המאה לצפון, ובלשכת המאה נגד לשכת העשרים לדרום שדרך שם יצא מלשכת העשרים ונכנס ללשכת המאה, ופתחיהם לצפון ר"ל ועיקר הפתח של לשכת המאה היה לצפון אל צד הרצפה, כי בצד דרום לא מקרי פתח כיון שלא היה רחב רק אמה:

    5. Verse 5

      וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָּה מֵהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּכוֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן׃

      והלשכות העליונות קצרות, כבר בארנו שמן גג לשכת המאה נמשכו קירות בצד צפון אל גג לשכת הרצפה, ובצד דרום אל גג לשכת העשרים, בשני הצדדים בצד מזרח ובצד מערב, שעליהם בנו אתיקים (כנ"ל פסוק ג') ושם באר שהאתיקים היו משולשים שלש זה ע"ג זה בגובה, ומבואר כאן שגם הלשכות שעל גגיהם נבנו האתיקים היו ג"כ משולשות כמ"ש (בפסוק ו') כי משולשות הנה, ר"ל שהיו הלשכות שלש זו ע"ג זו בגובה, בין לשכת העשרים בין לשכת המאה, בין לשכת הרצפה, ועל גגי הלשכות הונחו הקורות שהיה רצפה להאתיקים, (כי האתיקים האלה לא הונחו ע"ג עמודים שכבר בארתי שהיו בונים לפעמים אתיקים בחצר ע"ג עמודים עומדים בגובה ומניחים קורות מעמוד לעמוד ועליהם מניחים רצפת האתיק, אבל פה הונחו הקורות על הקירות של הלשכות מצד זה ומצד זה), ולפ"ז היה מוכרח לקצר קיר הלשכה האמצעית מן קיר הלשכה התחתונה כדי שישאר שם מקום להניח עליו רצפת האתיק התחתון, למשל אם היו קירות הלשכה התחתונה ב' אמות עשו קירות הלשכות האמצעית רק אמה ומחצה ונשאר חצי אמה פנוי מכאן ומכאן שעליהם הניחו קורות רצפת האתיק הראשון, וכן היו מוכרחים לקצר קירות הלשכות העליונות עוד חצי אמה מכל צד שיונחו עליהם הקורות שיהיו רצפה להאתיק האמצעי, והיה עובי חומת הלשכות העליונה רק אמה אחת, והקורות שהיו רצפה לאתיק העליון הונחו על גגות הלשכה העליונה כי אתיק השלישי עלה בגובה על גג העליון של הלשכות, וז"ש והלשכות העליונות קצרות, שיערו הכתוב וסדרו, והלשכות העליונות קצרות בנין מהתחתונות ומהתיכונות כי יוכלו אתיקים מהנה, ר"ל שהבנין (ר"ל הקירות שבם נבנו הלשכות) של הלשכות העליונות היו קצרות מהבנין (היינו מהקירות) של לשכות התחתונות והתירונות, על ידי שהעתיקים אכלו ולקחו מן הבנין, שהבנין נתמעט מבחוץ להניח עליו ראשי קורות רצפת האתיקים, ועי"ז נתרחבו האתיקים כי כשיעור שנכנס בעובי החומה של הלשכות נתרחבו האתיקים, ועז"א שהם אכלו מהם, ודייק לומר קצרות בנין, שרק הבנין שהוא רוחב החומה נתקצרה בעוביה אבל הלשכה בעצמה בפנים לא נתקצרה עי"ז (וזה מובן ממילא שכמו שבנין הלשכות העליונות נתקצר מן התיכונות, שה"ה שבנין הלשכות התיכונות נתקצר מן בנין התחתונות, רק שדבר זה אינו חידוש ועיקר החידוש הוא שגם העליונות נתקצר בנינם, הגם שבעליונות היה יכול לבנות באופן שלא יתקצר הבנין, והוא שלא יניח ראשי קורות האתיק האמצעי מצפון לדרום על קירות הלשכות רק יניח אותם ממזרח למערב על קירות האתיק עצמו מקיר המערבי לקיר המזרחי, ולכן הודיעני שגם האתיק השני הניח ראשי קורות על קירות הלשכות, שבזה הבנין חזק יותר, ועי"ז נתקצרו גם קירות הלשכות העליונות, וכ"ש קירות הלשכות התיכונות שלא היה אפשר להניח הקורות רק על קירות הלשכות):

    6. Verse 6

      כִּ֤י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת וּמֵהַתִּיכֹנ֖וֹת מֵהָאָֽרֶץ׃

      כי משולשת הנה, באר את הדבר, מפני שהאתיקים וכן הלשכות היו משולשות, ולכן היו בהם תחתונות ותיכונות ועליונות, ואין להם עמודים כעמודי החצרות באר הטעם שהוצרך להניח את הקורות על הקירות של הלשכות ולמה לא הניח קורות רצפת האתיקים על עמודים כדרך הרגיל באתיקים שבונים בחצרות שמעמידים עמודים וממשיכים קורות מעמוד לעמוד כנ"ל, עז"א שלא רצה להעמיד עמודים לצורך האתיקים, מפני שהעמודים ימעטו את רוחב הדרך שבין הלשכות, על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ ר"ל לכן נאצל ונגרע בכל פעם מן בנין הלשכה אל האתיק, ונלקח אליהם מן גג הלשכות התחתונות ומן גג הלשכות התיכונות, מהארץ שלהם היינו מהרצפה של האתיק התחתון, וגג הלשכה התיכונה היא הארץ והרצפה של האתיק התיכון, ונאצל מהארץ מן הלשכה אל האתיק, שעליו הונחו קורות האתיקים:

    7. Verse 7

      וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אׇרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃

      וגדר אשר לחוץ, להבין הפסוקים האלה צריך להקדים לך עוד הקדמה אחת, כבר התבאר שעשרים אמה חוץ לקיר החצר הפנימי שנגד ההיכל והאולם נתקדשו בקדושת העזרה, ושם עמדו לשכות העשרים המקודשות, וזה נמשך בארץ מאה אמה, של משך האולם וההיכל וקה"ק, הנה גם חוץ לקיר של עזרת ישראל נתקדשו ג"כ עשרים אמה שיהיה קדושתם כקדושת עזרה לשחוט ולאכול שם קה"ק (בין צד צפון ובין צד דרום), דהא האולם שעמד בפתח שער הצפוני של עזרת ישראל ושם היה משוך מן התאים ולחוץ, (כמ"ש מ' כ"ח כ"ט), היה רחוק מן השער י"ח אמה, (י"ב אמה רוחב התאים (כנ"ל מ"ג י"ג) ושש אמות משך האולם (כנ"ל מ' ח') וכבר כתבתי (מ' ל"ח) שגם שתי אמות לפני האולם היו קדושים, הרי כ' אמה, רק שבעשרים אמה שנתקדשו נגד קיר החצר הפנימי שנגד הבנין והגזרה עמדו לשכות העשרים כנ"ל, אבל בעשרים אמה שנתקדשו נגד קיר חצר הפנימי של עזרת ישראל שם לא היו לשכות מקודשות דהא שם עמדו תאי השער שנמשכו באורך עד ארבעים אמה מן השער (כנ"ל מ' ט"ו), וכדי שיהיה שם הבדל והפרש בין המקודש להבלתי מקודש עשו שם גדר שנקרא לקמן (פסוק י"ב) בשם גדרת הגינה כי גדר זה היה מגין בפני הקדשים שלא יפסלו ביוצא, שעד הגדר היה קדוש וחוץ מן הגדר בלתי קדוש, וגדר זה נמשך חמשים אמה, שהוא מן חצי השער הצפוני של עזרת ישראל עד סוף עזרת ישראל נגד התחלת כותל האולם, וכמו שבחצר שלפני הבינן והגזרה עמדו לשכות המאה שרחבם חמישם אמה לפני לשכת העשרים המקודשים, והיה דרך עשר אמה בין לשכות העשרים המקודשות, ובין לשכות המאה הבלתי מקודשות, ונכנסו מן לשכות העשרים אל לשכות המאה דרך פתח אמה אחת שהיתה בהתחלת הלשכות במזרח (כנ"ל פסוק א'), כן היה גם בחצר שלפני עזרת ישראל ג"כ לשכות שרחבים חמשים אמה כתבנית לשכות המאה, רק שלשכות המאה היה ארכם מאה אמה ולשכות אלה שבחצר החיצונה שלפני עזרת ישראל היה ארכם ורחבם חמשים אמה, והיה ג"כ מהלך עשר אמות הפסק בין הגדר המקודש בין לשכות החמשים, ובהתחלת הגדר במזרח, נכנסו ג"כ דרך פתח אמה אחת אל הלשכות החמשים, כי עקר פתחם היה פתוח לצד צפון כמו לשכת המאה (כנ"ל פסוק ד'), וז"ש וגדר אשר לחוץ לעומת הלשכות, היינו לשכות החמשים אמה שעמדו בחצר החיצונה שנגד עזרת ישראל דרך החצר החיצונה אל פני הלשכות ששם היה הדרך שיצאו מן פתח החצר הפנימי אל החצר החיצונה והגיע אל פתח אמה אחת שהיה בראש הלשכות בקרן דרומית מזרחית (לכן אמר פני הלשכות ר"ל בצד שאצל המזרח שהמזרח נקרא פנים) ארכו חמשים אמה, גדר זה נמשך בארך חמשים אמה מנגד התחלת פני הלשכות עד נגד סופם בצד מערב:

    8. Verse 8

      כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃

      כי ארך, מפרש כי הלשכות האלה הגם שנדמו ללשכת המאה ברחבם שכולם היה רחבם חמשים אמה בשוה, בכ"ז היה הבדל ביניהם בארכם, כי ארך הלשכות אשר לחצר החיצונה (היינו החצר שעומד נגד עזרת ישראל) היו ארכם רק חמשים אמה, והנה על פני ההיכל ר"ל אבל הלשכות שרחבם חמשים שעמדו בחצר החיצונה שעל פני ההיכל היה ארכם מאה אמה, ואחר שארך הלשכות שנגד עזרת ישראל היה רק חמשים אמה היה הגדר ג"כ רק חמשים אמה:

    9. Verse 9

      (ומתחתה לשכות) [וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכ֣וֹת] הָאֵ֑לֶּה (המבוא) [הַמֵּבִיא֙] מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה מֵהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃

      ומתחת הלשכות, הנה כבר באר שמי שיצא מעזרת ישראל (דרך האולם) והלך מדרום לצפון אל לשכת הנ' היה נכנס דרך אמה א' שהיה פתוח בראש הגדר מזה ובראש לשכת הנ' מזה ונכנס אל לשכת הנ', ושם היה כנגדו פתח לשכת חמשים בצד צפון שיצא משם אל החצר החיצונה לפני הרצפה והלשכות שעמדו אצל קיר הצפוני (כמו שהיו ג"כ בחצר החיצונה שלפני הבנין והגזרה (כנ"ל פסוק ד') ועתה באר שמי שבא ממזרח למערב, שנכנס בשער המזרחי של החצר החיצונה והולך למערב, היה הדרך אל הלשכות האלה מתחת הלשכות, ר"ל מצד מזרח ששם היו במורד ההר (כי ההר הוגבה ועלה בצד מערב) והיה הדרך המביא מהקדים הולך מן מורד ההר שתחת הלשכות, ר"ל מצד מזרח, כשבא להנה מהחצר החיצונה, כי הדרך המביא אל הלשכות מהחצר הפנימי היה ברוחב הגדר (כמ"ש בפ' ז') אבל הדרך ממזרח מהחצר החיצונה היה מן החצר שהיה מתחת ללשת החמשים משם עלה ממזרח למערב עד שהגיע אל דרך העשר אמות שהיו בין הגדר ובין לשכת החמשים ובדרך זה עלה למערב:

    10. Verse 10

      בְּרֹ֣חַב׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֽוֹת׃

      ברחב גדר החצר דרך הקדים, ר"ל ובכל זה לא היה אפשר שיגיע בלכתו מן המזרח אל המערב רק ברוחב גדר החצר, וזה יתבאר לך אם תזכור מה שכתבתי בפסוק א' שהחלל שהיה מן קיר החצר החיצוני עד קיר החצר הפנימי שנגד האולם וההיכל היה קי"ג אמה, והיה עודף י"ג אמה על חלל החצר החיצונה שנגד עזרת ישראל, כי הקיר של עזרת ישראל היה בולט י"ג אמה לתוך החצר החיצונה יותר מן הקיר של החצר הפנימי שנגד האולם וההיכל עיי"ש, וא"כ העשרים אמה שנתקדשו לפני קיר החצר הפנימי עזרת ישראל, היו משוכים לתוך החצר החיצונה י"ג אמות יותר מן העשרים אמה שנתקדשו נגד הקיר של חצר שפנימי שנגד האולם וההיכל, וכן הדרך עשר אמות ולשכת החמשים שלפניהם היו משוכים אל החצר החיצונה י"ג אמה מן הדרך של עשר אמה ולשכת המאה שלפניהם, בחצר שנגד האולם וההיכל, וא"כ כשהלך בדרך זה של העשר אמות שבין הגדר ובין לשכת החמשים ממזרח למערב והגיע אל סוף החמשים פגע שם בלשכת המאה שסתמו את הדרך, כי לשכת המאה התחילו י"ג אמה לפנים לצד ההיכל והרי נסתם הדרך לפניו ע"י קיר המזרחי של לשכת המאה שסותם צד מערב של הדרך, ולשכת החמשים סותמים צד צפונו, והגדר סותם צד דרומו, ועי"כ היו מוכרחים לפתוח פתח בסוף הגדר שדרך פתח זה יכנס אל הגדר ובצד שני של הגדר המקודש ילך לצד מערב אל הדרך עשר אמות שבין לשכת המאה ובין לשכת העשרים, (ובודאי היה תנאי על מקום פתח זה שלא יהיה מקודש כאמה אחת שיוכל ללכת דרך שם גם מי שאין לו ליכנס למקומות שנתקדשו), וז"ש ברוחב גדר החצר דרך הקדים ר"ל מי שבא מדרך הקדים והולך ממזרח למערב ורוצה לילך מן צד המזרח אל פני הגזרה ואל פני הבנין לצד המערב במקום הלשכות להגיע אל דרך העשרה שהולך בחצר שעל פני הגזרה בין לשכת העשרים ובין לשכת המאה לא היה יכול להגיע לשם ביושר רק בשילך אל דרום אל הפתח שהיה בסוף החמישים אמה ברוחב גדר החצר אצל כותל לשכת המאה שלשם נסתיים הגדר ושם היה פתח פתוח ונכנס אל תוך הגדר ומשם הגיע אל פני הגזרה והבנין בין הלשכות:

    11. Verse 11

      וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאׇרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רׇחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃

      ודרך, ויען שעדן לא שמענו שגם בין לשכת החמשים ובין הגדר היה ג"כ דרך עשר אמות שדרך שם הלך ממזרח למערב, לכן אמר שהיה דרך לפניהם היינו לפני לשכות החמשים כמראה הלשכות אשר דרך הצפון, כמו הדרך שהיה בין לשכת המאה ובין לשכת הכ' ששם נקרא הדרך בשם דרך הצפון, כי היה בצפון של לשכת העשרים שהם שם עקר כי היו קודש, כי אחר שלשכות הנ' נדמו בכל דבר אל לשכת המאה נדמו גם בהדרך שלפניהם שהיו רחבם עשר אמות, ולא היה הבדל ביניהם רק מה שכארכן כן רחבם שהיו ארכם חמשים כרחבם, מה שלשכת המאה היה ארכם כפל מרחבם, אבל ביתר הדברים נדמו בכל מוצאיהן שגם ללשכת החמשים היה דרך אמה אחת בראש המזרח נגד דרך אמה של הגדר לצאת משם אל דרך העשר אמות שבינתים, וכמשפטיהם שהיו תבניתם והלכתם שוה שהיו חול וכפתחיהם שגם הם היו עקר פתחם בצד צפון כמו לשכת המאה, כנ"ל (פסוק ד'):

    12. Verse 12

      וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים…

      וכפתחי הלשכות, ר"ל וכל מה שהיה בצד צפון של החצר החיצונה (כי כל מה שראה עד הנה היה בצד צפון), כן היה בצד דרום, הן הלשכות הנזכר עד הנה, והן הפתחים שלהם, שגם בצד דרום היה פתח בראש דרך, שמי שיצא מן העזרה ולחוץ לצד דרום, יצא מן העזרה אל הגדר ושם היה פתח בראש הדרך, הוא פתח אמה אחת שנכנס דרך שם אל לשכת החמשים כנ"ל (פסוק ז'), ובו היה הולך מצפון לדרום, וכן היה דרך בפני הגדרת הגינה, לצד מערב בכלות הגדר היה שם פתח שיכנס אל הגדר לההולך בדרך שלפני הלשכה ממזרח למערב כנ"ל פסוק הקודם, וז"ש דרך הקדים בבואן, שזה היה למי שבא ממזרח למערב ורוצה לילך בדרך העשר אמות שלפני הגדר אל דרך העשר אמות שלפני לשכת העשרים שבצד מערב כנ"ל:

    13. Verse 13

      וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה׀ לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם…

      ויאמר אלי הודיע לו מה ישמשו הלשכות הכ' אשר נתקדשו בקדושת עזרה, א"ל שלשכות הצפון ולשכות הדרום אשר אל פני הגזרה היינו לשכות העשרים שפתחן אל הגזרה, לאפוקי הלשכות המאה ולשכות הנ' שהם חול, הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים שנתקדשו לאכילת קדשי קדשים, אשר קרובים לה' כי יבואר (לקמן סי' מ"ד) שרק הכהנים מבני צדוק שלא עבדו ע"ז יהיו כשרים לעבודה וכן רק הם לבדם יאכלו הקדשים שכל מי שאינו ראוי לעבוד אינו ראוי לאכול חוץ מבע"מ (כמ"ש הרמב"ם פ"י מה' מעה"ק ה"ב) וז"ש רק הקרובים לה' יאכלו קה"ק, וכן שם יניחו קה"ק שהם עולה ושלמי צבור וכן מנחה וחטאת ואשם שהם ג"כ קה"ק:

    14. Verse 14

      בְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֔ה וְשָׁ֞ם יַנִּ֧יחוּ בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה (ילבשו)…

      בבאם, וכן ישמשו הלשכות האלה לענין ביאת הכהנים וצאתם, ומפרש כדי שלא יצאו תיכף מן הקדש שהוא החצר הפנימית אל החצר החיצונה, לכן עשו הלשכות אמצעי ביניהם ששם יניחו בגדיהם וילבשו בגדי חול ויקרבו אל המקומות המיוחדים להעם, דהיינו חוץ ממקום המקודש, ומובן שכן בבואם ילבשו שם את הבגדים שהניחו שם בצאתם:

    15. Verse 15

      וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהוֹצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָד֖וֹ סָבִ֥יב׀סָבִֽיב׃

      וכלה, אחר שכלה מדות הבית הפנימי, הוציאני דרך הגדר הנזכר (פסוק ז', י"ב) דרך שער המזרחי אל החומה שסביב הר הבית, ומדד את החומה סביב ר"ל שמדדה מבחוץ:

    16. Verse 16

      מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־[מֵא֥וֹת] (אמות) קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃

      מדד רוח הקדים, התחיל למדוד רוח מזרח ששם עמד, ומדד מן הדרום אל הצפון:

    17. Verse 17

      מָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפ֑וֹן חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃

      מדד אח"כ מדד רוח צפונית ממזרח למערב:

    18. Verse 18

      אֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּר֖וֹם מָדָ֑ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃

      את רוח הדרום מדד, כי היה לו למדוד רוח מערב, והוא עבר רוח מערב בלא מדידה רק את רוח הדרום מדד, ומזה נראה כי כמו שבחומה של עזרת נשים הי' רוח צפונית ודרומית ומזרחית שוים בשעריהם ובניני התאים והאולמות, ורוח מערב משונה מהם, וע"כ לא נזכר מדידת חומה מערבית של עזרת נשים, כן בהר הבית היה רוח מערב משונה בשעריו ובניניו, והנביא כשמדד מדד גם יתר עניני החומה ההוא הגם שלא זכר רק האורך, ולכן עבר צד מערב ומדד רוח דרום, לראות אם שוה בכל משפטיו לרוח צפון, וכשגמר מדידת רוח דרום, אז:

    19. Verse 19

      סָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃

      סביב אל רוח הים, ר"ל לא חזר לאחוריו מדרום למערב, רק סבב רוח מזרחית וצפונית עד שבא שנית למערב, ומדד רוח מערב מצפון לדרום:

    20. Verse 20

      לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ח֤וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב׀סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין…

      לארבע רוחות מדדו, שהחומה סבבה כל הד' רוחות והיה האורך חמש מאות קנים שהם ג' אלפים אמה, ולפ"ז נמצא בו ל"ו רצועות של ת"ק על ת"ק של מדת הר הבית הראשון, והיה בו ת"ק על ת"ק לישראל, ול"ה פעמים ת"ק על ת"ק לשבעים אומות לשני אומות ת"ק על ת"ק, וישראל בן הבכור יקחו פי שנים להם לבדם ת"ק על ת"ק:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Tanakh · chapter reading guide

    Ezekiel Chapter 42

    Ezekiel Chapter 42 presents 20 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Open the full commentary page

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. Observable themes include The chapter speaks through inner life, intention or the heart..

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    • The chapter speaks through inner life, intention or the heart.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of all 20 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 114 words

      Opens “וַיּוֹצִאֵ֗נִי אֶל־הֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי…”

    2. Verse 28 words

      Opens “אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים…”

    3. Verse 313 words

      Opens “נֶ֣גֶד הָעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה…”

    4. Verse 412 words

      Opens “וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית…”

    5. Verse 59 words

      Opens “וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָּה מֵהַתַּחְתֹּנ֛וֹת…”

    6. Verse 613 words

      Opens “כִּ֤י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י…”

    7. Verse 712 words

      Opens “וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה…”

    8. Verse 812 words

      Opens “כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה…”

    9. Verse 912 words

      Opens “(ומתחתה לשכות) [וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכ֣וֹת] הָאֵ֑לֶּה (המבוא) [הַמֵּבִיא֙]…”

    10. Verse 1010 words

      Opens “בְּרֹ֣חַב׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה…”

    11. Verse 1114 words

      Opens “וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן…”

    12. Verse 1215 words

      Opens “וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ…”

    13. Verse 1329 words

      Opens “וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר…”

    14. Verse 1420 words

      Opens “בְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֔ה וְשָׁ֞ם…”

    15. Verse 1513 words

      Opens “וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהוֹצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר…”

    16. Verse 1611 words

      Opens “מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־[מֵא֥וֹת] (אמות)…”

    17. Verse 178 words

      Opens “מָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפ֑וֹן חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה…”

    18. Verse 188 words

      Opens “אֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּר֖וֹם מָדָ֑ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה…”

    19. Verse 198 words

      Opens “סָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה…”

    20. Verse 2016 words

      Opens “לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ח֤וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב׀סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Ezekiel 42

    Open in the reader