Talmud Builders
    Login
    Hebrew Bible

    Ezekiel Chapter 30

    Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.

    Ezekiel Chapter 30Verse 1 / 260%
    Compare witnesses — word by word

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    Text size
    100%
    Original size

    Ezekiel 30 — English translation

    Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

    1. 1The word of G OD came to me:
    2. 2O mortal, prophesy and say: Thus said the Sovereign G OD : Wail, alas for the day!
    3. 3For a day is near; A day of G OD is near. It will be a day of cloud, An hour of [invading] nations.
    4. 4A sword shall pierce Egypt, And Cush shall be seized with trembling, When the slain fall in Egypt And her wealth is seized And her foundations are overthrown.
    5. 5Cush, Put, and Lud, and all the mixed populations, and Cub, and the inhabitants of the allied countries shall fall by the sword with them.
    6. 6Thus said G OD : Those who support Egypt shall fall, And her proud strength shall sink; There they shall fall by the sword, From Migdol to Syene —declares the Sovereign G OD .
    7. 7They shall be the most desolate of desolate lands, and her cities shall be the most ruined of cities,
    8. 8when I set fire to Egypt and all who help her are broken. Thus they shall know that I am G OD .
    9. 9On that day, messengers shall set out at My bidding to strike terror into confident Cush. And they shall be seized with trembling on Egypt’s day [of doom]—for it is at hand.
    10. 10Thus said the Sovereign G OD : I will put an end to the wealth of Egypt through King Nebuchadrezzar of Babylon.
    11. 11He, together with his troops, the most ruthless of the nations, shall be brought to ravage the land. And they shall unsheathe the sword against Egypt and fill the land with the slain.
    12. 12I will turn the channels into dry ground, and I will deliver the land into the hands of evildoers. I will lay waste the land and everything in it by the hands of strangers. I, G OD , have spoken.
    13. 13Thus said the Sovereign G OD : I will destroy the fetishes and make an end of the idols in Noph; and no longer shall there be a prince in the land of Egypt; and I will strike the land of Egypt with fear.
    14. 14I will lay Pathros waste, I will set fire to Zoan, and I will execute judgment on No.
    15. 15I will pour out my anger upon Sin, the stronghold of Egypt, and I will destroy the wealth of No.
    16. 16I will set fire to Egypt; Sin shall writhe in anguish and No shall be torn apart; and Noph [shall face] adversaries in broad daylight.
    17. 17The young men of Aven and Pi-beseth shall fall by the sword, and those [towns] shall go into captivity.
    18. 18In Tehaphnehes daylight shall be withheld, when I break there the power of Egypt, and there her proud strength comes to an end. [The city] itself shall be covered with cloud, and its daughter towns shall go into captivity.
    19. 19Thus I will execute judgment on Egypt; And they shall know that I am G OD .
    20. 20In the eleventh year, on the seventh day of the first month, the word of G OD came to me:
    21. 21O mortal, I have broken the arm of Pharaoh king of Egypt; it has not been bound up to be healed nor firmly bandaged to make it strong enough to grasp the sword.
    22. 22Assuredly, thus said the Sovereign G OD : I am going to deal with Pharaoh king of Egypt. I will break his arms, both the sound one and the injured, and make the sword drop from his hand.
    23. 23I will scatter the Egyptians among the nations and disperse them throughout the countries.
    24. 24I will strengthen the arms of the king of Babylon and put My sword in his hand; and I will break the arms of Pharaoh, and he shall groan before him with the groans of one struck down.
    25. 25I will make firm the arms of the king of Babylon, but the arms of Pharaoh shall fail. And they shall know that I am G OD , when I put My sword into the hand of the king of Babylon, and he lifts it against the land of Egypt.
    26. 26I will scatter the Egyptians among the nations and disperse them throughout the countries. Thus they shall know that I am G OD .

    License: CC-BY-NC

    1. א׳וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
    2. ב׳בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הֵילִ֖ילוּ הָ֥הּ לַיּֽוֹם׃
    3. ג׳כִּֽי־קָר֣וֹב י֔וֹם וְקָר֥וֹב י֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה י֣וֹם עָנָ֔ן עֵ֥ת גּוֹיִ֖ם יִהְיֶֽה׃
    4. ד׳וּבָאָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְהָיְתָ֤ה חַלְחָלָה֙ בְּכ֔וּשׁ בִּנְפֹ֥ל חָלָ֖ל בְּמִצְרָ֑יִם וְלָקְח֣וּ הֲמוֹנָ֔הּ וְנֶהֶרְס֖וּ יְסֹדוֹתֶֽיהָ׃
    5. ה׳כּ֣וּשׁ וּפ֤וּט וְלוּד֙ וְכׇל־הָעֶ֣רֶב וְכ֔וּב וּבְנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַבְּרִ֑ית אִתָּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ׃ {פ}
    6. ו׳כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה וְנָֽפְלוּ֙ סֹמְכֵ֣י מִצְרַ֔יִם וְיָרַ֖ד גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ מִמִּגְדֹּ֣ל סְוֵנֵ֗ה בַּחֶ֙רֶב֙ יִפְּלוּ־בָ֔הּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
    7. ז׳וְנָשַׁ֕מּוּ בְּת֖וֹךְ אֲרָצ֣וֹת נְשַׁמּ֑וֹת וְעָרָ֕יו בְּתוֹךְ־עָרִ֥ים נַחֲרָב֖וֹת תִּֽהְיֶֽינָה׃
    8. ח׳וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בְּתִתִּי־אֵ֣שׁ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבְּר֖וּ כׇּל־עֹזְרֶֽיהָ׃
    9. ט׳בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֨וּ מַלְאָכִ֤ים מִלְּפָנַי֙ בַּצִּ֔ים לְהַחֲרִ֖יד אֶת־כּ֣וּשׁ בֶּ֑טַח וְהָיְתָ֨ה חַלְחָלָ֤ה בָהֶם֙ בְּי֣וֹם מִצְרַ֔יִם כִּ֥י הִנֵּ֖ה בָּאָֽה׃ {ס}
    10. י׳כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה וְהִשְׁבַּתִּי֙ אֶת־הֲמ֣וֹן מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶֽל׃
    11. י״אה֠וּא וְעַמּ֤וֹ אִתּוֹ֙ עָרִיצֵ֣י גוֹיִ֔ם מוּבָאִ֖ים לְשַׁחֵ֣ת הָאָ֑רֶץ וְהֵרִ֤יקוּ חַרְבוֹתָם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם וּמָלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ חָלָֽל׃
    12. י״בוְנָתַתִּ֤י יְאֹרִים֙ חׇֽרָבָ֔ה וּמָכַרְתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיַד־רָעִ֑ים וַהֲשִׁמֹּתִ֞י אֶ֤רֶץ וּמְלֹאָהּ֙ בְּיַד־זָרִ֔ים אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ {ס}
    13. י״גכֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה וְהַאֲבַדְתִּ֨י גִלּוּלִ֜ים וְהִשְׁבַּתִּ֤י אֱלִילִים֙ מִנֹּ֔ף וְנָשִׂ֥יא מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַ֖יִם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְנָתַתִּ֥י יִרְאָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
    14. י״דוַֽהֲשִׁמֹּתִי֙ אֶת־פַּתְר֔וֹס וְנָתַ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּצֹ֑עַן וְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים בְּנֹֽא׃
    15. ט״ווְשָׁפַכְתִּ֣י חֲמָתִ֔י עַל־סִ֖ין מָע֣וֹז מִצְרָ֑יִם וְהִכְרַתִּ֖י אֶת־הֲמ֥וֹן נֹֽא׃
    16. ט״זוְנָתַ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּמִצְרַ֔יִם ח֤וּל (תחיל) [תָּחוּל֙] סִ֔ין וְנֹ֖א תִּֽהְיֶ֣ה לְהִבָּקֵ֑עַ וְנֹ֖ף צָרֵ֥י יוֹמָֽם׃
    17. י״זבַּח֥וּרֵי אָ֛וֶן וּפִי־בֶ֖סֶת בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֑לוּ וְהֵ֖נָּה בַּשְּׁבִ֥י תֵלַֽכְנָה׃
    18. י״חוּבִֽתְחַפְנְחֵס֙ חָשַׂ֣ךְ הַיּ֔וֹם בְּשִׁבְרִי־שָׁם֙ אֶת־מֹט֣וֹת מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבַּת־בָּ֖הּ גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ הִ֚יא עָנָ֣ן יְכַסֶּ֔נָּה וּבְנוֹתֶ֖יהָ בַּשְּׁבִ֥י תֵלַֽכְנָה׃
    19. י״טוְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים בְּמִצְרָ֑יִם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
    20. כ׳וַיְהִ֗י בְּאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בָּרִאשׁ֖וֹן בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
    21. כ״אבֶּן־אָדָ֕ם אֶת־זְר֛וֹעַ פַּרְעֹ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם שָׁבָ֑רְתִּי וְהִנֵּ֣ה לֹֽא־חֻ֠בְּשָׁ֠ה לָתֵ֨ת רְפֻא֜וֹת לָשׂ֥וּם חִתּ֛וּל לְחׇבְשָׁ֥הּ לְחׇזְקָ֖הּ לִתְפֹּ֥שׂ בֶּחָֽרֶב׃ {ס}
    22. כ״בלָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנְנִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֹתָ֔יו אֶת־הַחֲזָקָ֖ה וְאֶת־הַנִּשְׁבָּ֑רֶת וְהִפַּלְתִּ֥י אֶת־הַחֶ֖רֶב מִיָּדֽוֹ׃
    23. כ״גוַהֲפִצוֹתִ֥י אֶת־מִצְרַ֖יִם בַּגּוֹיִ֑ם וְזֵרִיתִ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃
    24. כ״דוְחִזַּקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנָתַתִּ֥י אֶת־חַרְבִּ֖י בְּיָד֑וֹ וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹע֣וֹת פַּרְעֹ֔ה וְנָאַ֛ק נַאֲק֥וֹת חָלָ֖ל לְפָנָֽיו׃
    25. כ״הוְהַחֲזַקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וּזְרֹע֥וֹת פַּרְעֹ֖ה תִּפֹּ֑לְנָה וְֽיָדְע֞וּ כִּי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בְּתִתִּ֤י חַרְבִּי֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְנָטָ֥ה אוֹתָ֖הּ אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
    26. כ״ווַהֲפִצוֹתִ֤י אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֥י אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצ֑וֹת וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}

    Share this chapter

    Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

    Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

    Rashi's commentary

    1. Verse 2

      בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הֵילִ֖ילוּ הָ֥הּ לַיּֽוֹם׃

      הה — כמו אהה הה ליום העתיד לבא על אותן העכו"ם:

    2. Verse 3

      כִּֽי־קָר֣וֹב י֔וֹם וְקָר֥וֹב י֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה י֣וֹם עָנָ֔ן עֵ֥ת גּוֹיִ֖ם יִהְיֶֽה׃

      עת גוים — עידן תבר עממיא:

    3. Verse 4

      וּבָאָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְהָיְתָ֤ה חַלְחָלָה֙ בְּכ֔וּשׁ בִּנְפֹ֥ל חָלָ֖ל בְּמִצְרָ֑יִם וְלָקְח֣וּ הֲמוֹנָ֔הּ וְנֶהֶרְס֖וּ יְסֹדוֹתֶֽיהָ׃

      והיתה חלחלה בכוש — ל' רעד כשישמעו מפלת מצרים יחרדו לנפשם פן יעלה מלך בבל עליהם:

    4. Verse 5

      כּ֣וּשׁ וּפ֤וּט וְלוּד֙ וְכׇל־הָעֶ֣רֶב וְכ֔וּב וּבְנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַבְּרִ֑ית אִתָּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ׃ {פ}

      וכל הערב — ת"י וכל סומכוותא כל העורבים ערובת מצרים גרנסי"אה בלע"ז:

      ארץ הברית — כורתי ברית למצרים לעזור לה:

    5. Verse 8

      וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בְּתִתִּי־אֵ֣שׁ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבְּר֖וּ כׇּל־עֹזְרֶֽיהָ׃

      בתתי אש — חמתי כאש:

    6. Verse 9

      בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֨וּ מַלְאָכִ֤ים מִלְּפָנַי֙ בַּצִּ֔ים לְהַחֲרִ֖יד אֶת־כּ֣וּשׁ בֶּ֑טַח וְהָיְתָ֨ה חַלְחָלָ֤ה בָהֶם֙ בְּי֣וֹם מִצְרַ֔יִם…

      מלאכים מלפני — גדודי גייסות הולכים בשליחותי בשיירות רבות להחריד את כוש היושבת בטח:

      בצים — כמו וצים מיד כתים (במדבר כ״ד:כ״ד) וכן תרגמו יונתן בלגיונין:

    7. Verse 12

      וְנָתַתִּ֤י יְאֹרִים֙ חׇֽרָבָ֔ה וּמָכַרְתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיַד־רָעִ֑ים וַהֲשִׁמֹּתִ֞י אֶ֤רֶץ וּמְלֹאָהּ֙ בְּיַד־זָרִ֔ים אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ {ס}

      ונתתי יאורים — ארץ היאורים היא מצרים:

      ומכרתי — כתרגומו ואימסר:

    8. Verse 14

      וַֽהֲשִׁמֹּתִי֙ אֶת־פַּתְר֔וֹס וְנָתַ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּצֹ֑עַן וְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים בְּנֹֽא׃

      ועשיתי שפטים בנא — אלכסנדריא:

    9. Verse 16

      וְנָתַ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּמִצְרַ֔יִם ח֤וּל (תחיל) [תָּחוּל֙] סִ֔ין וְנֹ֖א תִּֽהְיֶ֣ה לְהִבָּקֵ֑עַ וְנֹ֖ף צָרֵ֥י יוֹמָֽם׃

      להבקע — חומתה תבקע:

      צרי יומם — צרים יבאו עליה יום יום:

    10. Verse 17

      בַּח֥וּרֵי אָ֛וֶן וּפִי־בֶ֖סֶת בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֑לוּ וְהֵ֖נָּה בַּשְּׁבִ֥י תֵלַֽכְנָה׃

      והנה בשבי תלכנה — שתיהן המדינות און ופיבסת:

    11. Verse 18

      וּבִֽתְחַפְנְחֵס֙ חָשַׂ֣ךְ הַיּ֔וֹם בְּשִׁבְרִי־שָׁם֙ אֶת־מֹט֣וֹת מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבַּת־בָּ֖הּ גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ הִ֚יא עָנָ֣ן יְכַסֶּ֔נָּה וּבְנוֹתֶ֖יהָ בַּשְּׁבִ֥י…

      חשך היום — ימנע האור:

      ענן יכסנה — צרה תבוא עליה ותכסנה ותחשך כיום כסוי הענן:

      ובנותיה — וכפרנהא:

    12. Verse 21

      בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־זְר֛וֹעַ פַּרְעֹ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם שָׁבָ֑רְתִּי וְהִנֵּ֣ה לֹֽא־חֻ֠בְּשָׁ֠ה לָתֵ֨ת רְפֻא֜וֹת לָשׂ֥וּם חִתּ֛וּל לְחׇבְשָׁ֥הּ לְחׇזְקָ֖הּ לִתְפֹּ֥שׂ…

      את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי — כבר פעם אחרת שנתתי חילו ביד נבוכדנצר בשנה הרביעית ליהויקים כמה שנאמר בספר (ירמיהו מ״ו:ב׳) למצרים על חיל פרעה נכה מלך מצרים אשר היה בכרכמיש על נהר פרת אשר הכה נבוכדנצר וגומר:

      והנה לא חובשה — מאותו היום והלאה כמה שנאמ' בספר מלכים (מלכים ב כ״ד:ז׳) בסופו ולא יסף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנהר פרת עד נחל מצרים ובסגנון זה נתנבא ירמי' גם הוא על אותה המכה בלשון רפואה אין לה שנאמר (ירמיהו מ״ו:י״א) עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרבית רפואות תעלה אין לך:

      לא חובשה — ל' קשירה שקושרין עצם הנשבר:

      לשום חתול — מעשה בגדים ורטייה כמו (לעיל טז) והחתל לא חתלת:

      לתפוש בחרב — שיהא לו עוד כח להלחם:

    13. Verse 22

      לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנְנִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֹתָ֔יו אֶת־הַחֲזָקָ֖ה וְאֶת־הַנִּשְׁבָּ֑רֶת וְהִפַּלְתִּ֥י אֶת־הַחֶ֖רֶב מִיָּדֽוֹ׃

      ושברתי את זרועותיו — אשבור את השנית ותהיינה שתיהן שבורות כלומר כבר לקח מלך בבל מצד הא' עוד אמסור לו יתר המלכות כולו:

    14. Verse 24

      וְחִזַּקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנָתַתִּ֥י אֶת־חַרְבִּ֖י בְּיָד֑וֹ וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹע֣וֹת פַּרְעֹ֔ה וְנָאַ֛ק נַאֲק֥וֹת חָלָ֖ל לְפָנָֽיו׃

      וחזקתי — לשון חוזק:

    15. Verse 25

      וְהַחֲזַקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וּזְרֹע֥וֹת פַּרְעֹ֖ה תִּפֹּ֑לְנָה וְֽיָדְע֞וּ כִּי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בְּתִתִּ֤י חַרְבִּי֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל…

      והחזקתי — ל' אחיזה שאוחז בידו לסמיכה שלא תפול וסופו יוכיח וזרועות פרעה תפולנה שאינו אוחז בהן:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

      ויהי דבר ה' (כפי הנראה נבואה זו והיא השלמת הנבואה שהיתה בשנה העשירית שאז נבא לו כל חורבנות של מצרים והסמיך וכתב הנבואה של שנת הכ"ז להודיע סוף מפלתם, וחזר וסדר יתר הנבואה שדבר בעשירית דהא אח"כ סדר הנבואות שבשנת י"א וי"ב) חזר וסדר איכות מפלתם בפרטות יותר ובסגנון אחר, כי נבואה הנשנית והנשלשת מחוייבת לבא בהכרח:

    2. Verse 2

      בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הֵילִ֖ילוּ הָ֥הּ לַיּֽוֹם׃

      הילילו הה ליום, היינו הגם שכבר עברו חורבנות על מצרים העיקר היום האחרון שבו תחרב לגמרי:

    3. Verse 3

      כִּֽי־קָר֣וֹב י֔וֹם וְקָר֥וֹב י֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה י֣וֹם עָנָ֔ן עֵ֥ת גּוֹיִ֖ם יִהְיֶֽה׃

      כי קרוב יום שתחרב תכף אחר חורבן הבית, אבל קרוב יום לה', היום השני שהוא בכ"ז לנבוכדנצר הגם שאינו קרוב, הוא קרוב לה' היום הראשון שאמר כי קרוב יום יהיה יום ענן, והיום השני שאמר וקרוב יום לה' יהיה עת גוים, כי אז יפלו כל הגוים שהיו בברית עם מצרים, ומפרש א. נגד יום ענן. ובאה חרב במצרים שתתפשט בכל מצרים, ונגד עת גוים, ב. והיתה חלחלה בכוש שגם כוש תחרד, ולקחו המון של מצרים, וגם יהרסו יסדותיה שהם האומות העוזרים לה שהם יסודות מלכותה וגבורתה, ומפרש מי הם יסודותיה כוש ופוט ולוד וכו' כולם מבני חם ומצרים (כמ"ש ובני חם כוש ומצרים ופוט ומצרים ילד את לודים) שכולם יפלו בחרב עם מצרים, (וזה נגד עת גוים):

    4. Verse 6

      כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה וְנָֽפְלוּ֙ סֹמְכֵ֣י מִצְרַ֔יִם וְיָרַ֖ד גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ מִמִּגְדֹּ֣ל סְוֵנֵ֗ה בַּחֶ֙רֶב֙ יִפְּלוּ־בָ֔הּ נְאֻ֖ם…

      כה אמר ה' הנה גבורת מצרים היא, א — ע"י עמים רבים עוזביה, ב. ע"י רוב ההמון שגרו בתוך מצרים, ג. ע"י היאורים, ד. האמינו שבא כולם מן האלילים והמלך שלהם בראשם, באר שכל אלה יאבדו, ונפלו סמכי מצרים ויתחיל המפלה תכף ממגדל סונה שהוא בקצה האחד, ומאז ונשמו בתוך ארצות נשמות שכל הארצות שבצד ההוא של מגדל סונה ישמו, ובזה וידעו כי אני ה', שע"י האש שאתן במצרים ישברו כל עוזריהם, שהם סומכי מצרים, ובאר שמה שנפלו סומכי מצרים יהיה לג' תכליות א. כדי שלא יהיה למצרים סומך ומחזיק, ועז"א ונפלו סומכי מצרים, ב. כדי שיהיה גם הארץ שסביביו נשמה שזה יגדיל השממון בענין שיתקיים מה שנבא שלא יעבר בה רגל אדם ובהמה, ג. כדי שידעו כי אני ה':

    5. Verse 9

      בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֨וּ מַלְאָכִ֤ים מִלְּפָנַי֙ בַּצִּ֔ים לְהַחֲרִ֖יד אֶת־כּ֣וּשׁ בֶּ֑טַח וְהָיְתָ֨ה חַלְחָלָ֤ה בָהֶם֙ בְּי֣וֹם מִצְרַ֔יִם…

      ביום ההוא ולא לבד שישברו עוזריה שהיו אתה במלחמה, ולא לבד שישברו האומות שבצד מגדל סונה, כי תיכף ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני שיהיה זה ע"י השגחתי, להחריד את כוש שהיה בצד האחר (כמ"ש ממגדל סונה ועד גבול כוש) ויחריד אותם בתוך מדינתם שהיו בטוחים, א. מצד שהאויב רחוק מהם, ב. מצד שהוא דרך ים (כמ"ש היו ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש), להחריד את כוש שהיה בטח ובהם יהיה חלחלה כיום מצרים, כי הנה החלחלה באה בארצם, לא שמועה למרחוק ועל העתיד:

    6. Verse 10

      כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה וְהִשְׁבַּתִּי֙ אֶת־הֲמ֣וֹן מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶֽל׃

      כה אמר ה' עתה באר איך יכרית המון מצרים ורוב העם שבה שזה יהיה ע"י ה' ביד נבוכדנצר, כי לעומת מ"ש בכוש שיהיה ע"י מלאכים ורק להחריד את כוש, ורק חלחלה יהיה בהם כי לא ישחית כל ארץ כוש, אבל המון מצרים ישבית ביד נבוכדנצר בעצמו, וכן יביא עמו עריצי גוים לשחת הארץ לא להחריד לבד:

    7. Verse 11

      ה֠וּא וְעַמּ֤וֹ אִתּוֹ֙ עָרִיצֵ֣י גוֹיִ֔ם מוּבָאִ֖ים לְשַׁחֵ֣ת הָאָ֑רֶץ וְהֵרִ֤יקוּ חַרְבוֹתָם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם וּמָלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ חָלָֽל׃

      הוא ועמו אתו שהם עריצי גוים, גבורים עזים וקשים הם מובאים ע"י השגחתי (שזה גדר הפועל שלא נזכר שם פועלו) על תכלית לשחת הארץ בדרך השחתה, ויריקו חרבותם מתערה וימלאו את הארץ חלל :

    8. Verse 12

      וְנָתַתִּ֤י יְאֹרִים֙ חׇֽרָבָ֔ה וּמָכַרְתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיַד־רָעִ֑ים וַהֲשִׁמֹּתִ֞י אֶ֤רֶץ וּמְלֹאָהּ֙ בְּיַד־זָרִ֔ים אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ {ס}

      ( עתה באר מן היאורים) שיתן אותם חרבה כי ימכור את הארץ ביד רעים והם לא ישמרו לתקן את היאורים, שהם החפירות שהיו מן היאור הגדול שבאמצע הארץ להוביל המים לכל חלקי המדינה ויהיה חרבה כי הארץ תמכר להם, וזרים ישומו את הארץ במקום שיש עדיין ישוב, וזה יהיה ע"י גזירת ה':

    9. Verse 13

      כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה וְהַאֲבַדְתִּ֨י גִלּוּלִ֜ים וְהִשְׁבַּתִּ֤י אֱלִילִים֙ מִנֹּ֔ף וְנָשִׂ֥יא מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַ֖יִם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְנָתַתִּ֥י יִרְאָ֖ה…

      ( עתה באר מן האלילים) שעיקר עבודתם היה בנוף (מעמפוס) ישבית אותם משם, וכן לא יהיה נשיא מארץ מצרים שהוא היה ראש האלילים, נתתי יראה ע"י כן יפול יראה בלבם וחרד ופחד מפני תנופת יד ה' אשר הוא מניף על כל:

    10. Verse 14

      וַֽהֲשִׁמֹּתִי֙ אֶת־פַּתְר֔וֹס וְנָתַ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּצֹ֑עַן וְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים בְּנֹֽא׃

      והשמתי (עתה באר סדר חרבונם זה אח"ז) תחלה ישומם פתרוס שהוא במצרים העליונה, ויתן אש בצען וגם יעשה שפטים בנא אלכסנדריא בחלק התחתונה של מצרים:

    11. Verse 15

      וְשָׁפַכְתִּ֣י חֲמָתִ֔י עַל־סִ֖ין מָע֣וֹז מִצְרָ֑יִם וְהִכְרַתִּ֖י אֶת־הֲמ֥וֹן נֹֽא׃

      והנה המון נא והעם ילכו לעוז ולמצוא מחסה במבצר סין הסמוך להם, ועי"כ ישפך חמה על סין, ושם יכרית המון נא שחסו שם:

    12. Verse 16

      וְנָתַ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּמִצְרַ֔יִם ח֤וּל (תחיל) [תָּחוּל֙] סִ֔ין וְנֹ֖א תִּֽהְיֶ֣ה לְהִבָּקֵ֑עַ וְנֹ֖ף צָרֵ֥י יוֹמָֽם׃

      ואחרי שישובו להקשות ערפם ע"י מבצר סין וע"י שגם נא היה מבצר והים סבב אותה (כמ"ש התיטבי מנא אמון היושבת ביאורים מים לה סביב אשר חיל ימים חומתה) ואז יתן אש במצרים, עד שתחיל סין כיולדה בעת תחיל על המשבר להוציא הולד ויבקע הקרום ויפתח ויצא הנולד, שזה משל להבקעת המצור וז"ש ונא תהיה להבקע מן החיל הזה תבקע בטן היולדה, ונף צרי יומם הם ישנאו את היום כי יאהבו את הלילה שאז ימצאו סתר באופל מן האויב, ואז בחרב יפלו בחורי און ופיבסת והנשים בשבי תלכנה :

    13. Verse 18

      וּבִֽתְחַפְנְחֵס֙ חָשַׂ֣ךְ הַיּ֔וֹם בְּשִׁבְרִי־שָׁם֙ אֶת־מֹט֣וֹת מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבַּת־בָּ֖הּ גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ הִ֚יא עָנָ֣ן יְכַסֶּ֔נָּה וּבְנוֹתֶ֖יהָ בַּשְּׁבִ֥י…

      עד שתגיע המלחמה לתחפנחס, ששם היה בית פרעה, ושם טמן ירמיהו אבנים במלט במלבן אשר בפתח בית פרעה כמ"ש (בירמיהו מ"ג שם), לכן אמר כי שם חשך היום, ממשיל שמן התחלת המלחמה התחיל היום לערוב עד הגיע לתחפנחס ששם חשך היום לגמרי, (ותפס לשון זה כי אז שבר מצבות בית שמש כמ"ש (בירמיה שם)) כי שם שבר מוטות מצרים שהיו מטילין עול ומוטות על שכניהם, ונשבת גאון עוזה שהיא גאון פרעה, עד שהיא ענן יכסנה כי יהרוג כולם ובנותיה בשבי תלכנה, ואז יעשה שפטים בכל מצרים, שיגלו כולם וידעו את ה':

    14. Verse 21

      בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־זְר֛וֹעַ פַּרְעֹ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם שָׁבָ֑רְתִּי וְהִנֵּ֣ה לֹֽא־חֻ֠בְּשָׁ֠ה לָתֵ֨ת רְפֻא֜וֹת לָשׂ֥וּם חִתּ֛וּל לְחׇבְשָׁ֥הּ לְחׇזְקָ֖הּ לִתְפֹּ֥שׂ…

      את זרוע פרעה, אומר כי בימי יהויכין ויהויקים שברתי זרוע אחת של פרעה, כי בימי יהויכין לקח ממנו עד נהר פרת, שהוא זרוע אחת מארצו, והגם שפרעה רצה לחבש את השבר ולהתחזק שמה, לא חובש היטב, כי היד הנשברת כשרוצים לחבשה היטב, צריך לשום רפואות במקום השבר להוציא הדם הנצרר והנגלד, ואח"כ לשים חיתול מדברים רכים, ואח"כ לחבש ולכרוך היטב על החיתול בחזקה, אבל אם חובשים השבר בלא רפואה וחיתול לא תתחזק היד עוד למלאכה, וז"ש הנה לא חבשה לתת רפאות ר"ל לא חובשה באופן הצריך שישים תחלה רפואות ואח"כ חיתול כדי לחבשה לחזקה שישאר לה חוזק וכח לתפוס בחרב, ור"ל שמה שרצה להתחזק שם על נהר פרת בימי יהויקים היה חיבוש בלתי טוב כי נשארה ידו רפויה וחסר כח לעמוד במלחמה:

    15. Verse 22

      לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנְנִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֹתָ֔יו אֶת־הַחֲזָקָ֖ה וְאֶת־הַנִּשְׁבָּ֑רֶת וְהִפַּלְתִּ֥י אֶת־הַחֶ֖רֶב מִיָּדֽוֹ׃

      לכן כה אמר ה' הנני אל פרעה, ושברתי את זרעתיו, ע"יכ נשברו שתי הזרועות בין הנשברת שנשברה שנית בימי יהויקים וצדקיה שנלחם עמו על נהר פרת בצאתו מארצו, ובין הזרוע החזקה שהיא ארץ מצרים עצמה ששם היה עדיין בתוקף ועוז, ועי"כ יהיה הסוף שאפילו החרב מידו והפצותי את מצרים וכו':

    16. Verse 24

      וְחִזַּקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנָתַתִּ֥י אֶת־חַרְבִּ֖י בְּיָד֑וֹ וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹע֣וֹת פַּרְעֹ֔ה וְנָאַ֛ק נַאֲק֥וֹת חָלָ֖ל לְפָנָֽיו׃

      ומפרש שזה יהיה בשני מלחמות שילחם עמו בארצו (כמ"ש למעלה במ"ש כי קרוב יום וקרוב יום לה') בפעם הראשון אחזק זרועות מלך בבל, וישבר שני זרועות פרעה ונאק נאקת חלל שיפלו מעמו חללים רבים:

    17. Verse 25

      וְהַחֲזַקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וּזְרֹע֥וֹת פַּרְעֹ֖ה תִּפֹּ֑לְנָה וְֽיָדְע֞וּ כִּי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בְּתִתִּ֤י חַרְבִּי֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל…

      ובפעם השני והחזקתי זרועות מלך בבל ואז וזרועות פרעה תפלנה, לא כשובר שנשארה הזרוע ויכול לחבשה, רק שתפולנה מן היד ואין תקוה, ואז ידעו כי אני ה' במה שאתן חרבי בידו, ונטה אותה על ארץ מצרים בכלל הארץ, ואז והפיצותי את מצרים וכו' שאז יהיה גמר כליונם:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Tanakh · chapter reading guide

    Ezekiel Chapter 30

    Ezekiel Chapter 30 presents 26 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Open the full commentary page

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of all 26 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 14 words

      Opens “וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃…”

    2. Verse 210 words

      Opens “בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה…”

    3. Verse 310 words

      Opens “כִּֽי־קָר֣וֹב י֔וֹם וְקָר֥וֹב י֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה י֣וֹם עָנָ֔ן…”

    4. Verse 413 words

      Opens “וּבָאָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְהָיְתָ֤ה חַלְחָלָה֙ בְּכ֔וּשׁ בִּנְפֹ֥ל…”

    5. Verse 512 words

      Opens “כּ֣וּשׁ וּפ֤וּט וְלוּד֙ וְכׇל־הָעֶ֣רֶב וְכ֔וּב וּבְנֵ֖י אֶ֣רֶץ…”

    6. Verse 616 words

      Opens “כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה וְנָֽפְלוּ֙ סֹמְכֵ֣י מִצְרַ֔יִם וְיָרַ֖ד…”

    7. Verse 78 words

      Opens “וְנָשַׁ֕מּוּ בְּת֖וֹךְ אֲרָצ֣וֹת נְשַׁמּ֑וֹת וְעָרָ֕יו בְּתוֹךְ־עָרִ֥ים נַחֲרָב֖וֹת…”

    8. Verse 87 words

      Opens “וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בְּתִתִּי־אֵ֣שׁ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבְּר֖וּ כׇּל־עֹזְרֶֽיהָ׃…”

    9. Verse 918 words

      Opens “בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֨וּ מַלְאָכִ֤ים מִלְּפָנַי֙ בַּצִּ֔ים לְהַחֲרִ֖יד…”

    10. Verse 1010 words

      Opens “כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה וְהִשְׁבַּתִּי֙ אֶת־הֲמ֣וֹן מִצְרַ֔יִם…”

    11. Verse 1114 words

      Opens “ה֠וּא וְעַמּ֤וֹ אִתּוֹ֙ עָרִיצֵ֣י גוֹיִ֔ם מוּבָאִ֖ים לְשַׁחֵ֣ת…”

    12. Verse 1214 words

      Opens “וְנָתַתִּ֤י יְאֹרִים֙ חׇֽרָבָ֔ה וּמָכַרְתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיַד־רָעִ֑ים וַהֲשִׁמֹּתִ֞י…”

    13. Verse 1316 words

      Opens “כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה וְהַאֲבַדְתִּ֨י גִלּוּלִ֜ים וְהִשְׁבַּתִּ֤י אֱלִילִים֙…”

    14. Verse 148 words

      Opens “וַֽהֲשִׁמֹּתִי֙ אֶת־פַּתְר֔וֹס וְנָתַ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּצֹ֑עַן וְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים…”

    15. Verse 158 words

      Opens “וְשָׁפַכְתִּ֣י חֲמָתִ֔י עַל־סִ֖ין מָע֣וֹז מִצְרָ֑יִם וְהִכְרַתִּ֖י אֶת־הֲמ֥וֹן…”

    16. Verse 1613 words

      Opens “וְנָתַ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּמִצְרַ֔יִם ח֤וּל (תחיל) [תָּחוּל֙] סִ֔ין…”

    17. Verse 178 words

      Opens “בַּח֥וּרֵי אָ֛וֶן וּפִי־בֶ֖סֶת בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֑לוּ וְהֵ֖נָּה בַּשְּׁבִ֥י…”

    18. Verse 1815 words

      Opens “וּבִֽתְחַפְנְחֵס֙ חָשַׂ֣ךְ הַיּ֔וֹם בְּשִׁבְרִי־שָׁם֙ אֶת־מֹט֣וֹת מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבַּת־בָּ֖הּ…”

    19. Verse 197 words

      Opens “וְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים בְּמִצְרָ֑יִם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}…”

    20. Verse 2011 words

      Opens “וַיְהִ֗י בְּאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בָּרִאשׁ֖וֹן בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ…”

    21. Verse 2116 words

      Opens “בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־זְר֛וֹעַ פַּרְעֹ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם שָׁבָ֑רְתִּי וְהִנֵּ֣ה לֹֽא־חֻ֠בְּשָׁ֠ה…”

    22. Verse 2214 words

      Opens “לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנְנִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם…”

    23. Verse 235 words

      Opens “וַהֲפִצוֹתִ֥י אֶת־מִצְרַ֖יִם בַּגּוֹיִ֑ם וְזֵרִיתִ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃…”

    24. Verse 2414 words

      Opens “וְחִזַּקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנָתַתִּ֥י אֶת־חַרְבִּ֖י בְּיָד֑וֹ…”

    25. Verse 2518 words

      Opens “וְהַחֲזַקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וּזְרֹע֥וֹת פַּרְעֹ֖ה תִּפֹּ֑לְנָה…”

    26. Verse 2610 words

      Opens “וַהֲפִצוֹתִ֤י אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֥י אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצ֑וֹת וְיָדְע֖וּ…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Ezekiel 30

    Open in the reader