Talmud Builders

    Commentary page

    Avodah Zarah 39a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 39a

    Avodah Zarah 39a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 561 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    התם ידיע ממשו שהרי מטבילין בו והרוטב נאכל והיין נאכל עמו:

    הכא לא ידיע ממשן שאין אוכלין הרוטב אלא הירק ולא הכניסו הירק לתוכו אלא להתקיים:

    הרי זה מותר גרסינן:

    קירבי דגים שומנן:

    עוברן הן ביצים של דגים:

    מפלוסא ואספמיא ואין דגים טמאים מצויין שם:

    צחנתא חילק:

    דבב נהרא דבב שם הנהר:

    21 more comments on this page.

    Rashi on Avodah Zarah 39a · Sefaria

    Tosafot

    התם ידיע ממשו וא"ת תקשי ליה קנקנים דלא ידיע ממשן ואסר ר"מ וי"ל דהתם כיון דנפלט היין מן הקנקנים בשל ישראל הוה כמו בעין וידיע ממשן אבל יין לתוך הכבשים לא ידיע ממשן שמתבטל היין בכבשים ולמאי דפרישית לעיל דלא אסר רבי מאיר קנקנים ניחא:

    אין לו עכשיו ועתיד ליגדל לאחר זמן אומר ר"י דדריש אין לו עיין לו כלומר עיין עליו אם יש לו עכשיו או עתיד ליגדל לאחר זמן והכי דרשינן ביבמות (דף כב:) ובן אין לו עיין לו:

    וסימניך טמא טהור טהור טמא לכאורה לא קא יהיב האי סימנא אלא להני תרי מיני אחמרא ואתורא אבל אשאר מינין לא דהא בפ"ב דקידושין (דף מא.) אמר רבא מלח שיבוטא והוא עז של ים כדאמר בפ' הפרה (ב"ק דף נה.) הנהיג בעיזא ושבוטא מאי:

    ה"ג רש"י שפר נונא שרי קדש נונא אסור וסימניך קדש לה' ואיכא דאמרי קבר נונא אסור וסימניך קברי עובדי כוכבים - ור"ח גרס איפכא שפר נונא אסור קדש נונא שרי וסימניך (ירמיהו ב׳:ג׳) קדש ישראל לה' כלומר השם התירו לעמו ואיכא דאמרי קבר נונא שרי וסימניך קברי עובדי כוכבים אינם מטמאין באהל כלומר אינו טמא וכן משמע בסמוך דמייתי ההיא עובדא דאייתי ההוא נונא דדמי לשפר נונא בתר עובדי דההוא דדמי לחיפושא ולצלופחא דדגים טמאים הם משמע דשפר נונא נמי דג טמא הוא:

    אגב חורפיה דחילתיתא ה"ל כנותן טעם לשבח וא"ת דלסגי ליה בקליפה כדאמר (חולין דף ח:) גבי שחטה בסכין טריפה וי"ל דחורפיה דחילתיתא בלע טפי ולא סגי בקליפה וי"מ כמו כן דבצל וקפלוט שנחתך בסכין של עובדי כוכבים דלא סגי ליה בקליפה דאגב חורפיה בלע טפי ושמעתי בשם הר"ם דחילתיתא דוקא דחריף טפי ולא בצל וקפלוט:

    אמר רב חבי"ת בחותם אחד אסור פרש"י לפי שדמיהן יקרים והר"ר אפרים בר דוד היה אומר הטעם משום דאיתיה לאיסורא בעיניה אבל חמפ"ג אינו אלא תערובת אבל אין לומר הטעם משום יוקר שהרי מורייס דמיה יקרים מיין ואין נראה לר' יהודה דהא ודאי דאיכא הרבה מקומות שהיין יוקר יותר כדאמר לעיל (עבודה זרה דף לד:) קיסתא דמורייס בלומא קיסתא דחמרא בד' לומי לכך נראה לו יותר טעם רש"י דפי' משום יוקר וכן משמע בסמוך דקאמר מ"ש גבינה דלא טרח ומזייף כו' וכן גבי פת דאי איכא גביה כי האי לא טרח ומזייף:

    Tosafot on Avodah Zarah 39a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    והחילק פי' מין דגים קטנים שמו חילק ואמר רב היא סולתנית והיא דג טהור ומפני מה אסורה מפני שערבונה עולה עמה. פי' דגים טמאים מעורבים בה ועולין עמה:

    ירושלמי אמר ר' יוחנן היא חילק היא טרית טרופה:

    ת"ר דגים שאין להן עכשיו קשקשין ועתידין ליגדל לאחר זמן כגון הסולתנית והעפיץ. או דגים שיש להן עכשיו ועתידין להשירן בשעה שעולין מן הים כגון אקינס ואפונס וכספתיאוס ואסיפתיאוס ואטונס. אלו כולם שמות של מיני דגים בלשון יון הן וכולן מותרין הן. הואיל וקשקשין נמצאין בהן בין בתחלה בין בסוף. מכריז ר' אבהו בקסרי קרבי דגים ועוברן נקחין מכל אדם.

    חזקתן אינן באין אלא מפילוסא ואספמיא שמות של מקומות. כי הא דאמר אביי צחנתא דבב נהרא שריא. ואסיקנא מאי טעמא טינא דבנהרא לא מרבי דג טמא.

    והאידנא דשפכי בה נהר (נתן) [גוזן] ונהר גומדא אסירא דאמרינן הני מנהר (נתן) [גוזא] ונהר גומדא אתו. מיכן שרא ר' אבהו דסבר טינא דפילוס ואספמיא נמי לא מרבי דג טמא משום הכי קרבי דגים ועובריהן של אותו מקום כולן מותרין.

    אמר אביי חמרא דימא שרי תורא דימא אסיר וסימנך טמא דארעא שרי בימא. דשרי בארעא אסיר בימא.

    אמר רב אשי שפר נונא שרי קדש נונא אסיר אלו הם שמות דגים ידועים. וסימן קדש לה'. כלומר מי ששמו קדש (וחולין) אסור. איכא דאמרי קבר נונא אסיר. וסימן קברי עובדי כוכבים טמאין. ר' עקיבא חפיה לההוא דג דהוה דמי לחיפושא בדיקולא. פי' חיככו לאותו הדג בכפיפה חדשה ומצא בו קשקשין וטהרו.

    וכן רב אשי העביר גבו של אותו דג שהיה דומה לשפרנונא על כיור של חרש וראה בו קשקשין וטהרו. ור' אמי החזיק אותו דג שהיה דומה לצלופחא בשמשא דיומא וחזא ביה צמחי ושרייה. נתברר כי אלו חיפושא ושפרנונא וצלופחא כולם דגים טהורים הן.

    9 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 39a · Sefaria

    Rashba

    אמר רב חבי"ת אסור בחותם אחד, חמפ"ג מותר בחותם אחד וכו' ושמואל אומר בי"ת אסור בחותם אחד, מח"ג מותר בחותם אחד וכו'. ומפרשי לה כולהו רבוותא ז"ל לההיא בישראל החשוד, וממקומו הוא מוכרע, דתניא התם אין לוקחין ימ"ח מח"ג אלא מן המומחה, דאלמא כל אותן שמועות מחמת חשד ישראל החשוד הן, לא במפקיד אצל עו"ג דוקא, והילכך אף במפקיד אצל ישראל החשוד חוששין לחליפי איסור, וצריך חותם בתוך חותם בכל שיש לחוש לאיסורי תורה כחבי"ת. ואף על פי שסתם יינן אינו אלא מדרבנן החמירו בו כשל תורה, משום דחיבת ניסוך עליהם וטרחי ומזייפי חותם אחד, ובשל דברים בחותם אחד כחמפ"ג. (תוה"ב בית רביעי שער ב').

    Rashba on Avodah Zarah 39a · Sefaria

    Ritva

    התם ידיע ממשו וטעמו כבר פירשתיו לעיל.

    ואף על גב דאמר מר נותן טעם לפגם מותר הכא אגב חורפ׳ דחלתית׳ מחליה פי׳ מחליה ליה סכינא דסכין לשון נקבה הוא בכל התלמוד אי נמי מחליה ליה שמנוניתא ונוסחי איכא דגרסי הכי בהדיא ויש מקשי מכאן על מה שכתב ר״י בפ״ק דחולין על ענין השוחט בסכין של גוים דרב אמר קולף שהקשו לו לר״י דהא סתם כליהם של גוים אינם בני יומן והוה ליה נותן טעם לפגם שהוא מותר ולמה ליה קלוף או הדחה ותירץ דהתם בסכין בן יומו אי נמי דכי אמרינן דכלים שאינן בני יומן נותני׳ טעם לפגם באסור בלוע אבל סתם סכין יש בו איסור בעין שאין דרך לקנחו בפרסא או לשכשכו במים היטב ונשאר בו תמיד שמנינות הנדבק ולפי זה קשיא שמעתין למה ליה טעמא דחורפא דחלתיתא תיפוק ליה דהוא גופיה נותן טעם לפגם והרב רבינו יונה ז״ל תירץ וכן מצאתיה בתוספות דשאני הכא דסתם חנוני מקנח הוא אפילו סכינו ואין בו אסור בעין ואיכ׳ למידק דאם איתא דהכא משום איסור בלוע שאינו בן יומו הוא הרי כשנפגם בעודו בלוע יצא מכלל איסור וכי הדרא ומחליה ליה אגב חורפא דחלתיתא מאי הוי הרי זה כמבשם נבלה סרוחה או מבשם את העפר דשוב אינו חוזר וניעור ועוד היאך אפשר שהבליעה הזאת הפגומה תהא מאליה לחלתיתא לכך פירש רבינו הר״א הלוי ז״ל לדעת ר״י ז״ל דהכא לאיסור בעין שעל פני הסכין חששו אלא כי שמא היינו סבורים דכל שמנונית בחלתית מפגם פגים ליה ושאין שום שומן נאות לו וכענין שאמרו לקמן גבי דבש וכחומץ לתוך הגריסין שאפי׳ הוא בעין פוגמו בתערובתו ואעפ״י שכל אחד בפני עצמו משובח לכך הוצרכו לומר שזה אינו דאגב חורפא דחלתיתא מוחליה ליה שמנינותא וזה נראה לי טעם נכון.

    וכן חצר שמוכרין בה תכלת יפה פרש׳ רבינו מאיר הלוי ז״ל שזה מדבר בפונדק שמביאין מן העולם תכלת למכור שם והורגלו תמיד למכור שם תכלת כשר שמעמידין אותה בחזקתה דאלו בחצר דעלמא אם עדין יושביה הראשונים עליה פשיטא דהיינו רישא ואם דרים שם אחרים אמאי בחזקתה וכי חצר גורמת אלא ודאי כדאמרן.

    גרסת כל הספרים חבי״ת סימן אסור בחותם אחד ואעפ״י שפסק רב לעיל כרבי אלעזר דשרי בחותם אחד כבר תירץ ר״ת ז״ל דהכא בישראל חשוד דומיא דכולה סוגין ונפקא מינה למטהר יינו של גוים דהוה ליה כחשוד לענין זה אי נמי דהכא רב הלכה למעשה אתא לאשמועינן ושמענו בשם הר״י ז״ל שהוציא יין מן החבית ואמ׳ דחב״ת גרסינן וטעם ההפרש שנתנו בין חבית לחמפ״ג פר״שי ז״ל לפי שהבשר והתכלת דמיו יקרים וטרח לזייף ועל היין לנסכו ואין טעמו מחוור שגם בחמפ״ג יש שדמיו יקרים כגון אבל הטעם מפורש בירושלמי לפי שהחבית איסורו מגופו כלומר שאילו החליפוהו הוא עצמו אסור והחמפ״ג אין איסורו אלא מפני חשש תערובת. ואם תאמר והלא החלב של גוים אינו אסור אלא מפני חשש תערובת דאילו חלב טהור בטמא מינכר דטהור חיוור וטמא ירוק יש לומר שלכך הקשו ממנו דמאי שנא חלב ומאי שנא גבינה ואם תאמר והלא הפת איסורו מגופו יש לומר דכיון דאיסורו קל מדבריהם הקילו בו מה שאין כן ביין דאסמכוה על מאי דכתיב יין נסיכם.

    ושמואל אמר כו׳ יש גורסין בדשמואל פת למאי ניחוש לה כו׳ עד מאי איכא כי הדדי לא מחליף ולא גרסי לא טרח ומזייף ופירשו בו דדשמואל פליג בפת עליה דרב וסבירא ליה דפת לא מחליף ליה גוי ואפילו חותם אחד אינו צריך. והקשה עליהם הר״מבן ז״ל דאם כן הוה ליה למימר להדיא ושמואל אמר פת אינו צריך חותם לכך הנכון כגירסת הספרים והיא גירסת רש״י דגרסי לא טרח ומזייף כלומר לא טרח ומזייף ואפילו למאן דגרסי לא מחליף כך יש לפרש דלא מחליף בחותם אחד וכל שכן אי גרסי לא טרח ומחליף.

    Ritva on Avodah Zarah 39a · Sefaria

    Meiri

    כבר ביארנו במשנה על הטרית טרופה ועל החילק שטעם איסורן מחשש תערובת דגים טמאים ואין אנו צריכים לבאר בכאן סימני דגים טמאים שכבר נתפרשו בתורה וכבר ביארנו במסכת חולין שהקשקשת הוא הסימן המובהק ובלבד שתמצא במקומות שבארנו שם וצריך שתדע שיש הרבה מיני דגים שאין להם קשקשת עכשו ועתידים להביא לאחר זמן וכן שהיתה להם והשירוה בשעה שעלו מן הים כל שנודע כן מותרים ואין להרהר בהתרם כלל:

    עיר שאין בה דגה אלא מן הנהר ומוחזק באותו נהר שאינו מעלה דגים טמאים לסבת זכות קרקעיתו מחמת שאין שם טיט וכן נודע שאין נהרות אחרים נשפכים לתוך אותו נהר דגים הקטנים הנמצאים שם שלא העלו עדין קשקשת והוא החילק שהוזכר במשנה או קרבי דגים ועובריהם שנימוחו או שאין אלו בקיאים בסימניהם על הדרך שהתבאר ענינם למטה סומכין על חזקת הנהר להתירם ובזמנים הללו אין לסמוך על זה שמא אין אנו בקיאים או שמא מים שממקומות אחרים נשפכים לשם ולא נודע לנו:

    הרבה מיני דגים שקשקשת שלהם דקה עד מאד ואינה נכרת נזדמן לו דג ולא הכיר בו קשקשת וקנחו בסמרטוט ונמצא קשקשים בסמרטוט או שהיה דג מקרטע ומפרכס והניחו בתוך כלי חרש ונמצא קשקשים בכלי מותר וכל ספק שיולד לו בענינים אלו אל יקל ראשו בהם עד שיתברר לו כדי שלא יבא לידי מכשול ולא יאונה לצדיק כל און:

    כבר ביארנו במשנה על קורט של חלתית שהוא אסור וכן בארנו שם טעם איסורו אלא שאנו צריכים לבאר בו ענין אחר והוא שקורטי חלתית נקחים לסחורה ולהרויח ומי שקונה לסחורה קונה כל שמוצא ממין שהוא רוצה ואינו מדקדק בכשרותו אא"כ הוא חבר או כדומה לו לפיכך קורטי חלתית לא סוף דבר שאין נקחין מן הגוי אלא אף מישראל עם הארץ או חשוד למכור דבר שאינו מתוקן שאינו קפיד על לפני עור וכן הדין בתכלת שחשודין למכור קלא אילן בחזקת תכלת עד שיקבל זה דברי חברות בפני שלשה חברים שמקבלין אותו ומלמדין אותו דברי חברות להזהר בטמאות וטהרות ולעשר וכל כיוצא בזה על הדרך שהתבאר בבכורות ואשת חבר ובתו ועבדו הכנעני ובני ביתו הרי הם כחבר ואפילו מת החבר הרי הם בחזקתם עד שיחשדו ואפילו נישאו האלמנה והבת לעם הארץ ונמכר העבד לעם הארץ אין צריכים לקבל דברי חברות וכן לענין מעשרות להחזיק תבואתם במתוקנות וכן לענין טהרות שלא להחזיקן בטמאות וכן חצר שמוכרין בה תכלת הרי היא בחזקתה עד שתפסל אבל אשת עם הארץ או בתו שנשאו לחבר וכן עבדו שנמכר לחבר צריכים לקבל דברי חברות:

    Meiri on Avodah Zarah 39a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה אמר רב חבית כו' דאיתיה לאיסורא בעיניה אבל חמפ"ג אינו אלא תערובת כו' עכ"ל איסור חלב אינו ג"כ אלא משום תערובת מיהו הא דחי ליה תלמודא ומפיק חלב ועייל חתיכות אך קשה בפת מאי איסור תערובת איכא הא איסורא הוא משום חתנות ויש ליישב דהני איסורא בעיניה דקחשיב חבית הוי איסורא דאורייתא אבל איסורא דפת דאינו אלא איסור דרבנן משום חתנות לא הוה אלא כמו איסור תערובת וק"ל:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 39a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Avodah Zarah, daf 39, Amud Aleph, about 561 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 17 words

      Opens “הָתָם יְדִיעַ מַמָּשׁוֹ, הָכָא לָא יְדִיעַ מַמָּשָׁן.…”

    2. Segment 225 words

      Opens “וְטָרִית טְרוּפָה, וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה וְכוּ׳.…”

    3. Segment 334 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְעָתִיד לְגַדֵּל…”

    4. Segment 425 words

      Opens “אַכְרֵיז רַבִּי אֲבָהוּ בְּקֵיסָרִי: קִירְבֵי דָגִים וְעוּבָּרָן…”

    5. Segment 524 words

      Opens “מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּרְדִיפִי מַיָּא, וְהַאי…”

    6. Segment 640 words

      Opens “אֶלָּא מִשּׁוּם דִּמְלִיחִי מַיָּא, וְהַאי דָּג טָמֵא…”

    7. Segment 716 words

      Opens “אָמַר אַבָּיֵי: הַאי חַמְרָא דְּיַמָּא — שְׁרֵי,…”

    8. Segment 820 words

      Opens “אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁפַר נוּנָא שְׁרֵי, קְדַשׁ…”

    9. Segment 936 words

      Opens “רַבִּי עֲקִיבָא אִיקְּלַע לְגִינְזַק, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ הָהוּא…”

    10. Segment 1035 words

      Opens “רַב אָשֵׁי אִיקְּלַע לְהָהוּא אַתְרָא, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ…”

    11. Segment 1128 words

      Opens “אֲמַר: מִדְּקָא קָרֵי לֵיהּ ״בָּאטֵי״, שְׁמַע מִינַּהּ…”

    12. Segment 1230 words

      Opens “וְהַקּוֹרֶט שֶׁל חִילְתִּית. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּמַפְסְקִי…”

    13. Segment 1329 words

      Opens “עַבְדֵּיהּ דְּרַבִּי לֵוִי הֲוָה קָא מְזַבֵּין חִילְתִּיתָא,…”

    14. Segment 1418 words

      Opens “רַב הוּנָא בַּר מִנְיוֹמֵי זְבֵן תְּכֵילְתָּא מֵאֱנָשֵׁי…”

    15. Segment 1547 words

      Opens “פְּגַע בֵּיהּ חָנָן חַיָּיטָא, אֲמַר לֵיהּ: יוֹסֵף…”

    16. Segment 1639 words

      Opens “תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי…”

    17. Segment 1757 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר,…”

    18. Segment 1837 words

      Opens “רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הֵן צְרִיכִין לְקַבֵּל…”

    19. Segment 1914 words

      Opens “אָמַר רַב: חבי״ת אָסוּר בְּחוֹתָם אֶחָד, חמפ״ג…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Avodah Zarah 39a · Segment 9 — “רַבִּי עֲקִיבָא אִיקְּלַע לְגִינְזַק, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ הָהוּא נוּנָא דַּהֲוָה…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Avodah Zarah 39a · Segment 6 — “…דָּג טָמֵא. אֲמַר רָבִינָא: הָאִידָּנָא דְּקָא שָׁפְכִי בֵּיהּ נְהַר…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Avodah Zarah 39a · Segment 15 — “…לְיָד, הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר.

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Avodah Zarah 39a · Segment 4 — “…כִּי הָא דְּאָמַר אַבָּיֵי: הַאי צַחַנְתָּא דְּבָב נַהֲרָא שַׁרְיָא.

    Original text

    הָתָם יְדִיעַ מַמָּשׁוֹ, הָכָא לָא יְדִיעַ מַמָּשָׁן.

    The Gemara explains: There, the substance of the wine is a recognizable component of the fish stew; here, its substance is not a recognizable component of the pickled vegetables.

    וְטָרִית טְרוּפָה, וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה וְכוּ׳. מַאי חִילֵּק? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: זוֹ סוּלְתָּנִית, וּמִפְּנֵי מָה אֲסוּרָה? מִפְּנֵי שֶׁעֵרְבוֹנָהּ עוֹלֶה עִמָּהּ.

    § The mishna teaches: And minced tarit fish, and brine that does not have a kilbit fish floating in it, and ḥilak are all prohibited. The Gemara asks: What is ḥilak ? Rav Naḥman bar Abba says that Rav says: This is sultanit , a type of small fish that is generally caught before its scales have developed. And for what reason is it prohibited? It is because its size causes it to be intermingled with other fish, and as a result sultanit rises out of the water with non-kosher fish when it is caught.

    תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְעָתִיד לְגַדֵּל לְאַחַר זְמַן, כְּגוֹן הַסּוּלְתָּנִית (וְהָעַפְיָץ) [וְהָעַפְיָין] — הֲרֵי זֶה מוּתָּר. יֵשׁ לוֹ עַכְשָׁיו וְעָתִיד לְהַשִּׁיר בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה מִן הַיָּם, כְּגוֹן אֲקוּנָס וַאֲפוּנָס, כְּטַסְפַּטְיָיס וְאַכְסְפַּטְיָיס וַאֲטוּנָס — מוּתָּר.

    The Sages taught: If a fish does not currently possess scales but will grow them after a period of time, such as the sultanit and afiyatz fish, it is permitted. Likewise, if it has scales now but will shed them when it is caught and rises from the sea, such as akunas and afuna , ketasfatiyas and akhsaftiyas and otanas fish, it is permitted.

    אַכְרֵיז רַבִּי אֲבָהוּ בְּקֵיסָרִי: קִירְבֵי דָגִים וְעוּבָּרָן נִיקָּחִין מִכׇּל אָדָם. חֶזְקָתָן אֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִפִּלּוּסָא וְאַסְפַּמְיָא, כִּי הָא דְּאָמַר אַבָּיֵי: הַאי צַחַנְתָּא דְּבָב נַהֲרָא שַׁרְיָא.

    Rabbi Abbahu announced in Caesarea: Fish entrails and their eggs may be purchased from any person, as the presumption with regard to them is that they come only from Pelusium [ Pilusa ] and Spain [ Aspamya ], and non-kosher fish are not found in those areas. This is similar to that which Abaye says: These small fish [ tzaḥanta ] of the Bav River are permitted, as non-kosher fish are not found in that river.

    מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּרְדִיפִי מַיָּא, וְהַאי דָּג טָמֵא כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ חוּט הַשִּׁדְרָה, בְּדוּכְתָּא דִּרְדִיפִי מַיָּא לָא מָצֵי קָאֵי, וְהָא קָא חָזֵינַן דְּקָאֵי!

    The Gemara asks: What is the reason that Abaye unequivocally permitted eating these fish and was not concerned about the potential presence of non-kosher fish among them? If we say that it is due to the fact that the water flows rapidly, and these non-kosher fish, since they do not have a spinal cord, are not able to exist in a place where the water flows rapidly, as the current carries the non-kosher fish out of the Bav River, and consequently all the remaining fish are kosher, that is not the case, since we see that non-kosher fish exist in rivers with strong currents.

    אֶלָּא מִשּׁוּם דִּמְלִיחִי מַיָּא, וְהַאי דָּג טָמֵא — כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ קִלְפֵי, בְּדוּכְתָּא דִּמְלִיחִי מַיָּא לָא מָצֵי קָאֵי. וְהָא קָחָזֵינַן דְּקָאֵי! אֶלָּא, מִשּׁוּם דְּלָא מְרַבֵּה טִינָא דָּג טָמֵא. אֲמַר רָבִינָא: הָאִידָּנָא דְּקָא שָׁפְכִי בֵּיהּ נְהַר גּוֹזָא וּנְהַר גַּמְדָּא — אֲסִירִי.

    Rather, perhaps Abaye permitted the fish because the water is salty, and these non-kosher fish are not able to exist in a place of salty water since they do not have scales. This, too, is not the case, since we see that non-kosher fish exist in salty water. Rather, Abaye permitted the small fish in the Bav River because the mud in that river is not suitable for non-kosher fish to reproduce. The conditions in the river render it an unproductive habitat for non-kosher fish. Ravina says: Nowadays, as the government built canals between the rivers, and the Goza River and the Gamda River spill into the Bav and carry non-kosher fish there, it is prohibited to eat the small fish without thorough inspection.

    אָמַר אַבָּיֵי: הַאי חַמְרָא דְּיַמָּא — שְׁרֵי, תּוֹרָא דְּיַמָּא — אֲסִיר, וְסִימָנָיךְ: טָמֵא טָהוֹר, טָהוֹר טָמֵא.

    The Gemara cites several other statements of amora’im that concern the halakhic status of fish. Abaye says: This creature known as the sea donkey [ ḥamara deyamma ] is permitted; the creature known as the sea ox [ tora deyamma ] is prohibited, and your mnemonic to remember this halakha is: Impure is pure, and pure is impure, i.e., the name of an animal which is non-kosher on land is kosher in the sea, and that which is kosher on land is non-kosher in the sea.

    אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁפַר נוּנָא שְׁרֵי, קְדַשׁ נוּנָא אֲסִיר, וְסִימָנָיךְ: ״קֹדֶשׁ לַה׳״. אִיכָּא דְּאָמְרִי: קְבַר נוּנָא אָסוּר, וְסִימָנָיךְ: קִבְרֵי גוֹיִם.

    Rav Ashi said: The type of fish known as shefar nuna is permitted, and the type of fish known as kadesh nuna is prohibited, and your mnemonic to remember this halakha is: That which is holy [ kodesh ] is to the Lord, and not for humans. And some say that Rav Ashi said: The type of fish known as kevar nuna is prohibited, and your mnemonic is: The grave [ kever ] is impure like the graves of gentiles.

    רַבִּי עֲקִיבָא אִיקְּלַע לְגִינְזַק, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ הָהוּא נוּנָא דַּהֲוָה דָּמֵי לְחִיפּוּשָׁא, חַפְּיֵיהּ בְּדִיקּוּלָא, חֲזָא בֵּיהּ קִלְפֵי וְשַׁרְיֵיהּ. רַב אָשֵׁי אִיקְּלַע לְטַמְדוֹרְיָא, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ הָהוּא נוּנָא דַּהֲוָה דָּמֵי לִצְלוֹפְחָא, נַקְטֵיהּ לַהֲדֵי יוֹמָא, חֲזָא דַּהֲוָה בֵּיהּ צִימְחֵי וְשַׁרְיֵיהּ.

    The Gemara relates several incidents involving Sages and their rulings with regard to fish. Rabbi Akiva happened to come to Ginzak and they brought before him a certain fish that was similar to a ḥippusha , a non-kosher aquatic creature. When he enclosed it in a basket he saw that it had scales which it shed as it struggled to escape from the basket, and he permitted it on that basis. Rav Ashi happened to come to Tamduria where they brought before him a certain fish that was similar to an eel [ tzelofḥa ]. He took it out and held it against the light of day and saw that there were thin scales on it, and he permitted it.

    רַב אָשֵׁי אִיקְּלַע לְהָהוּא אַתְרָא, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ נוּנָא דְּהָוֵי דָּמֵי לִשְׁפַרְנוּנָא, חַפְּיֵיהּ בִּמְשִׁיכְלֵי חִיוָּרֵי, חֲזָא בֵּיהּ קִלְפֵי וְשַׁרְיֵיהּ. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אִיקְּלַע לְאַקְרָא דְאַגְמָא, קָרִיבוּ לֵיהּ צַחַנְתָּא, שַׁמְעֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָרֵי לֵיהּ ״בָּאטֵי״.

    Rav Ashi also happened to come to a certain land where they brought before him a fish that was similar to a shefarnuna . He enclosed it in a white vessel and saw that it shed dark scales, which he could see against the white background of the container, and he permitted it. Rabba bar bar Ḥana happened to come to Akra DeAgma and they brought him some tzaḥanta , a dish prepared from small fish. He heard a certain man calling it batei , the name of a non-kosher sea creature.

    אֲמַר: מִדְּקָא קָרֵי לֵיהּ ״בָּאטֵי״, שְׁמַע מִינַּהּ דָּבָר טָמֵא אִית בֵּיהּ, לָא אֲכַל מִינֵּיהּ. לְצַפְרָא עַיֵּין בֵּהּ, אַשְׁכַּח בֵּיהּ דָּבָר טָמֵא, קָרֵי אַנַּפְשֵׁיהּ: ״לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כׇּל אָוֶן״.

    Rabba bar bar Ḥana said to himself: From the fact that he called it batei , I can conclude from here that there is a non-kosher substance in the tzaḥanta . And he did not eat from it that night. In the morning, he examined the dish and in fact found a non-kosher substance in it. He read the following verse about himself: “No sin shall befall the righteous” (Proverbs 12:21).

    וְהַקּוֹרֶט שֶׁל חִילְתִּית. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּמַפְסְקִי לֵיהּ בְּסַכִּינָא. אַף עַל גַּב דְּאָמַר מָר: נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר, אַגַּב חוּרְפֵּיהּ דְּחִילְתִּיתָא מְחַלְּיָא לֵיהּ שַׁמְנוּנִיתָא, וְהָוֵה לֵיהּ כְּנוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח, וְאָסוּר.

    § The mishna teaches: And a sliver of ḥiltit may not be consumed, although one may derive benefit from it. The Gemara asks: What is the reason that it is prohibited? It is because they slice it with a knife on which there is presumably non-kosher residue. And even though the Master said that a prohibited substance that imparts flavor to the detriment of the mixture is permitted, that principle does not apply in this case because as a result of the sharpness of the ḥiltit , the act of slicing it with a knife sweetens, i.e., enhances, the taste of the non-kosher residue. And therefore it is like a prohibited substance that imparts flavor to the enhancement of the mixture, and it is prohibited.

    עַבְדֵּיהּ דְּרַבִּי לֵוִי הֲוָה קָא מְזַבֵּין חִילְתִּיתָא, כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי לֵוִי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַרוּ לֵיהּ: מַהוּ לְמִיזְבַּן מִינֵּיהּ? אֲמַר לְהוּ: עַבְדּוֹ שֶׁל חָבֵר הֲרֵי הוּא כְּחָבֵר.

    The Gemara relates that the gentile slave of Rabbi Levi would sell ḥiltit , and it was permitted to purchase it from him as he was the slave of a Sage. When Rabbi Levi passed away, they came before Rabbi Yoḥanan and said to him: Now that Rabbi Levi has passed, what is the halakha with regard to whether or not it is permitted to purchase ḥiltit from his gentile slave? Rabbi Yoḥanan said to them: The slave of a ḥaver , one devoted to the meticulous observance of mitzvot, especially halakhot of ritual purity, teruma , and tithes, is as a ḥaver himself, and therefore it is permitted to buy ḥiltit from him.

    רַב הוּנָא בַּר מִנְיוֹמֵי זְבֵן תְּכֵילְתָּא מֵאֱנָשֵׁי דְּבֵיתֵיהּ דְּרַב עַמְרָם חֲסִידָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, לָא הֲוָה בִּידֵיהּ.

    The Gemara relates another incident that involves the status of a ḥaver and his household. Rav Huna bar Minyumi purchased sky-blue dye [ tekhelta ] from the people of the household, i.e., the wife, of Rav Amram the pious. One may purchase sky-blue dye for ritual fringes only from a reliable individual, as it is easy to counterfeit it. Rav Huna then came before Rav Yosef to ask if he could rely on her assurance that it was usable for the mitzva. The answer was not available to Rav Yosef.

    פְּגַע בֵּיהּ חָנָן חַיָּיטָא, אֲמַר לֵיהּ: יוֹסֵף עַנְיָא מְנָא לֵיהּ? בְּדִידִי הֲוָה עוֹבָדָא, דִּזְבֵינִי תְּכֵילְתָּא מֵאֱנָשֵׁי דְּבֵיתֵיהּ דְּרַבְנָאָה אֲחוּהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, וַאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב מַתְנָא, לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה מֵהַגְרוֹנְיָא, אָמַר לִי: נְפַלְתְּ לְיָד, הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר.

    Later, Ḥanan the tailor happened to meet Rav Huna, and he said to him: From where could poor Rav Yosef have known the answer to this question? Ḥanan continued: There was an incident in which I was involved, as I purchased sky-blue dye from the people of the household, i.e., the wife, of Rabena’a, brother of Rabbi Ḥiyya bar Abba, and I came before Rav Mattana to ask him the same question, and the answer was not available to him either. I then came before Rav Yehuda of Hagronya, who said to me: You have fallen into my hand, i.e., I am the only one who can answer your question. This is what Shmuel says: The wife of a ḥaver is herself considered like a ḥaver , and you may therefore rely on her statement.

    תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר, עַבְדּוֹ שֶׁל חָבֵר הֲרֵי הוּא כְּחָבֵר, חָבֵר שֶׁמֵּת — אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן עַד שֶׁיֵּחָשְׁדוּ, וְכֵן חָצֵר שֶׁמּוֹכְרִין בָּהּ תְּכֵלֶת הֲרֵי (הֵן בְּחֶזְקָתָן) [הִיא בְּחֶזְקָתָהּ] עַד שֶׁתִּיפָּסֵל.

    The Gemara comments: We learn here that which the Sages taught explicitly in a baraita : The wife of a ḥaver is like a ḥaver ; the slave of a ḥaver is like a ḥaver . Furthermore, with regard to a ḥaver that died, his wife and children and members of his household remain in their presumptive status until they are suspected of engaging in inappropriate deeds. And similarly, with regard to a courtyard in which they sell sky-blue dye, it remains in its presumptive status as a place in which kosher sky-blue dye is sold until it is disqualified due to unscrupulous behavior.

    תָּנוּ רַבָּנַן: אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר, וְכֵן בִּתּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר, וְכֵן עַבְדּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּמְכַּר לְחָבֵר — כּוּלָּן צְרִיכִין לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת, אֲבָל אֵשֶׁת חָבֵר שֶׁנִּשֵּׂאת לְעַם הָאָרֶץ, וְכֵן בִּתּוֹ שֶׁל חָבֵר שֶׁנִּשֵּׂאת לְעַם הָאָרֶץ, וְכֵן עַבְדּוֹ שֶׁל חָבֵר שֶׁנִּמְכַּר לְעַם הָאָרֶץ — אֵינָן צְרִיכִין לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת לְכַתְּחִלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

    The Sages taught: The wife of one who is not careful to keep the particulars of certain halakhot [ am ha’aretz ], who later marries a ḥaver , and likewise the daughter of an am ha’aretz who marries a ḥaver , and likewise the slave of an am ha’aretz who is sold to a ḥaver , must all accept upon themselves the commitment to observe the matters associated with ḥaver status. But the wife of a ḥaver who later marries an am ha’aretz , and likewise the daughter of a ḥaver who marries an am ha’aretz , and likewise the slave of a ḥaver who was sold to an am ha’aretz , these people need not accept upon themselves the commitment to observe the matters associated with ḥaver status ab initio . This is the statement of Rabbi Meir.

    רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הֵן צְרִיכִין לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת לְכַתְּחִלָּה. וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר, וְהָיְתָה קוֹשֶׁרֶת לוֹ תְּפִילִּין עַל יָדוֹ, נִשֵּׂאת לְמוֹכֵס, וְהָיְתָה קוֹשֶׁרֶת לוֹ קִשְׁרֵי מוֹכֵס עַל יָדוֹ.

    Rabbi Yehuda says: They too must accept upon themselves the commitment to observe the matters associated with ḥaver status ab initio . And similarly, Rabbi Shimon ben Elazar would illustrate this point and say: There was an incident involving a certain woman who married a ḥaver and would tie for him phylacteries on his hand, and she later married a tax collector and would tie for him tax-seals on his hand, which shows that her new husband had a great influence on her level of piety.

    אָמַר רַב: חבי״ת אָסוּר בְּחוֹתָם אֶחָד, חמפ״ג מוּתָּר בְּחוֹתָם אֶחָד. חָלָב, בָּשָׂר, יַיִן, תְּכֵלֶת.

    § Rav says: The substances represented by the acronym ḥet , beit , yod , tav are prohibited if they were deposited with a gentile while they were sealed with only one seal. Those represented by the acronym ḥet , mem , peh , gimmel are permitted if they were deposited with a gentile while they were sealed with one seal. The Gemara elaborates: Milk [ ḥalav ], meat [ basar ], wine [ yayin ], and sky-blue dye [ tekhelet ]