Talmud Builders

    Commentary page

    Nedarim 30b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 30b

    Nedarim 30b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 252 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    ההולכים מעכו ליפו אסור בלבד:

    אלא אפי' ממי שדרכן לפרש אסור הואיל וסופן לעלות ליבשה הוו בכלל יושבי היבשה:

    מתני' אסור אף בסומין דלא נתכוין זה אלא במי שהחמה זורחת עליו:

    גמ' מדלא אמר מן הרואין דאילו אמר הכי היה מותר בסומין ומדאמר מרואי חמה משמע ממי שחמה זורחת עליו לאפוקי דגים שבים ועוברין שבמעי אמן שאין חמה רואה אותן שמותר בהן:

    מתני' הנודר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבות דשחורי הראש משמע שנודר מאותן שהיו שחורי הראש:

    ומותר בנשים מפרש בגמרא:

    גמ' מאי טעמא אסור בקרחים:

    מדלא אמר מבעלי שיער דאילו אמר מבעלי שיער היה מותר בקרחין:

    14 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 30b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    מדלא קאמר הנודר מן הרואים כלומר מדלא קאמר האיש הנודר שהוא נודר מן הרואים את החמה שאז ודאי הוי משמע למעוטי סומין וא"ת הא דלא קאמר מן הרואים משום דאז הוי דגים בכלל (עוברים) והוא רצה שלא יהיה בכלל יש לומר דהשתא נמי כשאמר מרואי החמה הוו דגים בכלל כל כמה שלא נפרש שהחמה רואה אותן קאמר שהרי דגים רואין יפה החמה אבל חמה רואה אותן לא מיקרו הואיל ומכוסין במים:

    לאפוקי דגים ועוברין דאין חמה רואה אותן דגים כדפי' ועוברים מכוסין במעי אמן אבל שאר בעלי חיים אסורין ומיהו בתבואה ופירות וכל דבר שאין בו רוח חיים שרי אע"ג דחמה רואה אותן דכיון שהזכיר רואי החמה משמע דוקא בעלי חיים שעשויים לראות החמה:

    אסור בקרחין ובעלו שיבות אע"פ שקרח אין לו שערות ובעלי שיבות מליאים שיער לבן ואין הראש שחור:

    מאי טעמא מדלא קתני מבעלי שער כלומר מדלא קאמר הנודר:

    אנשים זימנין מיכסו רישייהו וזימנין מגלו וניכר שחרותם לפעמים כשראשם גלוי ואע"ג דאיכא קרחין ובעלי שיבות מ"מ כמה פעמים מגלין ראשן וגם מותרין לגלות באקראי בעלמא אפי' בפני כל העולם מה שאין כן בנשים:

    קטנים לעולם מיגלו ואין חידוש כשהוברר שחרות שלעולם הוין כך ואין נקראין שחורי הראש אלא אותם שלפעמים ניכר שחרותם ועוד יש לפרש קטנים לעולם מיגלו בין זכרים בין נקבות ואפילו נקבות קטנות שאינן נשואות רגילות יפה בגלוי הראש ואין רגילין לקרות שחורי הראש אלא אנשים דכוותייהו בנשים אינם שחורי הראש:

    Tosafot on Nedarim 30b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי השיבות מאי טעמא מדלא קתני מבעלי השער. ואם תאמר תינח קרחין מדלא קתני מבעלי השער, אבל בעלי שיבות אמאי, יש לי לומר משום דכיון דשחורי הראש לאו דוקא, אלא אפילו קרחין במשמע, שמע מינה דשחורי הראש דקאמר לאו ממי שהוא עכשיו שחור בראש אלא ממי שהוא מאותן שמכירין אותן בשחורי הראש דהיינו אנשים גדולים איזה שיהא, ואפילו קרח ואפילו בעל שיבה.

    אמר ליה רב פפא לאביי למימרא דנולדין דמתיילדין משמע דרבנן סברי דנולדין משמע, בין אותם שכבר נולדו בין אותם שעתידים (לילד) [ליולד – לפי השי"מ], פירוש לאו לדחויי האי אוקמתא קאתי רב פפא, דעל כרחך הא דרבי מאיר לית ליה אוקמתא אחריתי, אלא אדרבי מאיר גופיה קא מתמה ופרקינן דקסבר רבי מאיר דהכין משתעי אינשי, ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם ורבנן סברי (דכיון) [דלא אישתעי הכין – לפי השי"מ] דאי משתעי לכולי עלמא אין הולכין בנדרים [אלא – לפי השי"מ] אחר לשון בני אדם, וכל שכן בדלית ליה (הכרח) [הכרע – לפי הש"מ] בלישנא דקרא. כן נראה לי.

    Rashba on Nedarim 30b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    מתני' הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין אפילו מתחלת ברייתן שלא ראו החמה מימיהן:

    שלא נתכוון זה אלא ממי שהחמה רואה אותו פי' ודייק לה בגמרא מדלא (ב) קתני מן הרואים דהשתא משתרי בסומין ואמר מרואי חמה לא בא אלא למעט דגים ועוברים שאין החמה רואה אותם:

    מתני' הנודר משחורי הראש אסור בקרחים שאין להם שער כלל ובעלי שיבות ששיבתן לבן:

    ומותר בנשים וקטנים שאין שחורי הראש אלא אנשי' ודייק לה בגמ' מדלא קאמר מבעלי (ג) שיבה ומיתסרי אידך אבל לשון שחורי הראש מי שדרכן להכיר בשערן שהוא שחור וזימנין מיגלי רישייהו וזימנין מיכסי אבל נשים לעולם ראשן מכוסה ומכוסי הראש מיקרו וכן קטנים לעולם ראשן מגולה ומגולי הראש מיקרו:

    מתני' הנודר מן הילודים מותר בנולדים פי' בנולדים מכאן ולהבא שהוא לא אסר אלא הילודים שכבר נולדו דהכי משמע לישנא (ד) דילודים אבל אומר ילודים בחיר"ק היו"ד וחול"ם הלמ"ד פי' העתידים להולד כדכתיב" כל הבן הילוד:

    מן הנולדים ר"מ מתיר אף בילודים אמרינן בגמרא א"כ ממאן אסר ופרקינן דחסורי מתסרא והכי קתני מן הנולדים אסור בילודים ר"מ אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים כבר כי היכי דנודר מן הילודים מותר מן הנולדים. פירוש דלישנא דנולדים בקרא משמע שכבר נולדו כדכתיב [בראשית מח] שני בניך הנולדים ומשמע נמי העתידים להולד כדכתיב [מ"א יג] הנה בן נולד לבית דוד מיהו מדלא קאמר הילודים סבר ר"מ דעתיה על העתידים ומותר בילודים כבר שכן בלשון בני אדם קורין נולדים לעתידים להולד דוקא דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם וחכמים אומרים לא נתכוון זה אלא ממי שדרכו להוליד פירוש דטלדים בכולהו משמע כלישנא דקרא ולא נקט נולדים אלא למעוטי דגים ועופות שאינם מולידים אלא מטילי ביצים נינהו וכן הלכתא:

    Ritva on Nedarim 30b · Sefaria · Edition: Vilna, 1884 · unknown

    Meiri

    משנה הנודר מיורדי הים מותר ביבשה ר"ל ביושביהם מיושבי היבשה אסור ביורדי הים שיורדי הים בכלל וכו' הנודר מרואי חמה אסור אף בסומים שלא נתכון זה אלא במי שהחמה רואה אותו:

    אמר הר"ם פי' זה כלו מבואר והוא ידבר במלוה המפורסמת המורות אצלם בזמן ההוא והעיקר כלו אמרם בנדרים הלך אחר לשון בני אדם:

    אמר המאירי הנודר מרואי חמה אסור אף בסומין שלא נתכון זה אלא למי שהחמה רואתהו כלומר שמשתמש ונהנה בתועלתה שאם לא היה מתכוין אלא לרואים היה לו לומר מן הרואים פני חמה אלא שכונתו במי שחמה רואתהו ופרשו בגמרא שאסור בכל הבריות חוץ מדגים ועוברים שאינם אצל חמה לא רואים ולא נראין בשעה שנדר ומותר בהם וגדולי המחברים השמיטוה ולא ידעתי למה:

    משנה הנודר משחורי הראש אסור בקרחים ובבעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים:

    אמר המאירי הנודר משחורי הראש אסור אף בקרחים אע"פ שאין להם שער ובבעלי שיבות אע"פ ששערם לבן ופרשו בגמרא הטעם מפני שכונתו לומר במי ששחרותו נותנו להכיר לבני אדם שהוא איש ושהוא גדול עד שאדם מסמנו בכך אבל נשים אין שחרות שערם ניכר מפני שהן מכסות ראשם לעולם ואין שער שלהם נותנתן להכיר לבני אדם והקטן אין מכירין בשחרותו אם הוא זכר או נקבה שכל שהוא קטן הן זכר הן נקבה מגלה ראשו לעולם ואין שחרות שער שלהם נותנת לבני אדם היכר אם זכר אם נקבה ששניהם הולכים מגולי הראש לעולם ומתוך כך אין נקראין שחורי הראש אלא אנשים וגדולים שפעמים גדולים הולכים בגלוי הראש ופעמים בכסוי הראש שמתוך ראיית שערם הם נכרים באנשים ומפני שרוב האנשים שחורי הראש יש לדון שעל כל האנשים הוא אומר כן ואפילו קרח ובעל שיבה במשמע דשחורי הראש דקאמר לאו דוקא שיהא עכשו שחור הראש אלא שהוא מאותם שמתארים אותם בשחורי הראש והם אנשי' גדולים ומתוך כך אסור באלו ומותר בנשים וקטנים ופירשו בגמרא מדלא קאמר מבעלי השער ויראה מכאן שאם אמר מבעלי השער שמותר בקרחים ובבעלי שיבה ואיני מבין בבעלי שיבה אמאי ושמא לאו אבעלי שיבה מהדר אלא אקרחים ר"ל שמותר בקרחים וכן הדברים נראין וגדולי המחברים לא כתבוה אלא שחדשו בה שאם נהגו לקרות שחורי הראש אף לנשים וקטנים אסור בכל ולדעתי כל שהוא כן מותר בבעלי שיבה שכל שנוהגין כן אין כונתם בקריאת שחורי הראש אלא מצד הילדות:

    משנה הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים מותר אף בילודים וחכמים אומרים לא נתכון זה אלא במי שדרכו להולד:

    אמר הר"ם פירוש ענין ילודים היה אצל ההמון בזה העת אשר כבר נולדו וענינו נולדים אשר יולדו בעתם ושיעור המשנה כן הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור בילודים רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים וחכמים אמרו בענין נולדים מי שדרכו להולד ר"ל מה שדרכו שיולד בדומה לו כמו האדם ובעלי הארבע מבעלי חיים לא מי שדרכו שיוליד ביצה כמו מיני הדגים והעופות:

    אמר המאירי הנודר מן הילודים ר"ל שכבר נולדו ומלה זו שקורין בה הילודים בשורק הואו מלשון הילוד החי ויש קורין הילודים בחולם הלמד מלשון העם הילודים והכל אחד ואמר שמותר בנולדים ר"ל הנולדים אחר נדרו הא נדר מן הנולדים אסור אף בילודים ורבי מאיר מתיר אף בילודים ושאלו בגמרא אלא במאי אסיר ותירצו את דבריו שאף הנודר בנולדים מותר בילודים שאין משמע של נולדים אלא הנולדים אחר נדרו וכדכתיב הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדין אף מנשה לא נולד ואע"פ שמצינו שני בניך הנולדים לך וכבר נולדו מכל מקום קרא משמע הכי ומשמע הכי ולשון בני אדם הוא לקרא נולד לעתיד ואין המקרא מכחישו והלכה כתנא קמא שאם נדר מן הילודים מותר בנולדים הא מן הנולדים אסור בילודים שלא נתכון אלא ממה שדרכו להוליד כגון אדם ובהמה וחיה אבל אותן שדרכן להטיל ביצים כגון דגים ועופות מותר בהם וכן הלכה ולפי דרכנו למדנו שאדם נודר ממי שלא בא לעולם ר"ל שאוסר הנאת העתיד ליולד על עצמו אע"פ שאי אפשר לאסור הנאתו על העתיד ליולד כמו שנבאר למטה:

    Meiri on Nedarim 30b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בגמרא מעתה שני בניך וגו' כצ"ל:

    ברש"י רמ"א אף הנודר מן הנולדים כו' כי היכי כו' כצ"ל:

    ברא"ש בגמרא מפרש הס"ד עונת ת"ח הס"ד במקום ירושלים הס"ד מפרש בגמרא הס"ד לזרע ישראל הס"ד שומעין לו הס"ד מחמת מילה הס"ד י"ג פעמים ברית הס"ד ואפילו בשבת הס"ד יורדי הים הס"ד איש לאשה הס"ד אסר ה"ה דה"מ לאקשויי מאי אף הס"ד את השבת הס"ד כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Nedarim 30b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 30, Amud Bet, about 252 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 111 words

      Opens “הַהוֹלְכִים מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, דְּהָלֵין יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה נִינְהוּ,…”

    2. Segment 227 words

      Opens “וּמַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא, מַתְנֵי הָכִי: הַנּוֹדֵר מִיּוֹשְׁבֵי…”

    3. Segment 316 words

      Opens “מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה — אָסוּר אַף…”

    4. Segment 410 words

      Opens “גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? מִדְּלָא קָאָמַר ״מִן הָרוֹאִין״.…”

    5. Segment 518 words

      Opens “מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ — אָסוּר בַּקֵּרְחִין,…”

    6. Segment 68 words

      Opens “גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא — מִדְּלָא קָאָמַר ״מִבַּעְלֵי…”

    7. Segment 726 words

      Opens “וּמוּתָּר בְּנָשִׁים וּבִקְטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין ״שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ״…”

    8. Segment 827 words

      Opens “מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַיְּלוּדִים — מוּתָּר בְּנוֹלָדִים.…”

    9. Segment 99 words

      Opens “גְּמָ׳ לְרַבִּי מֵאִיר וְלָא מִיבַּעְיָא נוֹלָדִים. אֶלָּא…”

    10. Segment 1031 words

      Opens “חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הַנּוֹדֵר מִן הַיְּלוּדִים…”

    11. Segment 1121 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: לְמֵימְרָא דְּ״נוֹלָדִים״…”

    12. Segment 1233 words

      Opens “וְאֶלָּא מַאי דִּיילִידוּ מַשְׁמַע, אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב…”

    13. Segment 1315 words

      Opens “וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא נִתְכַּוֵּין זֶה אֶלָּא מִמִּי…”

    Original text

    הַהוֹלְכִים מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, דְּהָלֵין יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה נִינְהוּ, אֶלָּא מִמִּי שֶׁדַּרְכָּן לְפָרֵשׁ.

    who travel from Akko to Jaffa, for they are treated like those who dwell on the land. Rather, the term seafarers means he took a vow that deriving benefit from those who customarily depart out to sea is forbidden to him.

    וּמַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא, מַתְנֵי הָכִי: הַנּוֹדֵר מִיּוֹשְׁבֵי יַבָּשָׁה — אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, וְלֹא בְּאֵלּוּ הַהוֹלְכִים מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִילּוּ בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ, הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לְיַבָּשָׁה סָלֵיק.

    And the one who teaches it with regard to the latter clause of the mishna teaches in this manner: One who takes a vow not to derive benefit from those who dwell on dry land is prohibited from deriving benefit from seafarers, and this is the halakha not only with regard to those who travel from Akko to Jaffa, who are certainly not considered seafarers, but even with regard to one who customarily departs to great distances. Why is such a person also considered a dweller on dry land? Since eventually he will go up onto dry land. No one lives his entire life at sea. Eventually, one will reach dry land, so all people are called dwellers on dry land.

    מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה — אָסוּר אַף בַּסּוֹמִין, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתָן.

    MISHNA: One who takes a vow not to derive benefit from those who see the sun is prohibited from deriving benefit even from the blind, although they see nothing. This is because he meant only to include all those that the sun sees, i.e., shines upon with light.

    גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? מִדְּלָא קָאָמַר ״מִן הָרוֹאִין״. לְאַפּוֹקֵי דָּגִים וְעוּבָּרִים.

    GEMARA: The Gemara explains why the mishna states that blind people are included: What is the reason for this? Since he did not say: From those who see, which would exclude blind people. Instead, he employed the phrase: Those who see the sun, which comes to exclude fish and fetuses, who do not see the sun. Consequently, the vow is interpreted to refer to those who are exposed to the sun, including the blind.

    מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ — אָסוּר בַּקֵּרְחִין, וּבַעֲלִי שֵׂיבוֹת. וּמוּתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין ״שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ״ אֶלָּא אֲנָשִׁים.

    MISHNA: One who takes a vow not to derive benefit from those that have dark heads [ sheḥorei harosh ] is prohibited from deriving benefit from those that are bald, although they have no hair at all, and from the elderly who have white hair. This is because the term is not to be understood in its simple meaning but rather in a broader manner. But he is permitted to derive benefit from women and from children, because only men are called: Those with dark heads.

    גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא — מִדְּלָא קָאָמַר ״מִבַּעְלֵי שֵׂעָר״.

    GEMARA: What is the reason that the term dark heads does not exclude those that are bald? Because it does not say: From those with hair.

    וּמוּתָּר בְּנָשִׁים וּבִקְטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין ״שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ״ אֶלָּא אֲנָשִׁים. מַאי טַעְמָא — אֲנָשִׁים זִימְנִין דְּמִיכַּסּוּ רֵישַׁיְיהוּ וְזִימְנִין דְּמִגַּלּוּ רֵישַׁיְיהוּ. אֲבָל נָשִׁים לְעוֹלָם מִיכַּסּוּ, וּקְטַנִּים לְעוֹלָם מִיגַּלּוּ.

    The mishna states: But he is permitted to derive benefit from women and from children, because only men are called: Those with dark heads. The Gemara explains: What is the reason for this? Men sometimes cover their heads and sometimes uncover their heads. They can be called dark heads since, for the most part, they have dark hair which is often uncovered. But women’s heads are always covered, and children’s heads are always uncovered, and the expression dark heads is referring to men whose hair is sometimes seen.

    מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַיְּלוּדִים — מוּתָּר בְּנוֹלָדִים. מִן הַנּוֹלָדִים — אָסוּר מִן הַיְּלוּדִים. רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר אַף בַּיְּלוּדִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִוּוֹלֵד.

    MISHNA: One who takes a vow not to derive benefit from those that are born [ yeludim ] is permitted to derive benefit from those who will be born [ noladim ] after the time of the vow. But if one takes a vow not to derive benefit from those who will be born, he is also prohibited from deriving benefit from those that are already born at the time of the vow. Rabbi Meir permits deriving benefit even from those that are already born at the time of the vow because he holds that the one taking the vow was precise in prohibiting only those that will be born. And the Rabbis say: He intended to include with this expression only one whose nature is to be born. Therefore, both those who will be born and those who were already born are included in the vow.

    גְּמָ׳ לְרַבִּי מֵאִיר וְלָא מִיבַּעְיָא נוֹלָדִים. אֶלָּא מִמַּאן אָסוּר?

    GEMARA: The Gemara comments: According to Rabbi Meir, in the case of one who takes a vow that deriving benefit from those who will be born is forbidden to him, the halakha is that he is permitted to derive benefit even from those who are already born at the time of the vow. And the mishna’s use of the term: Even, indicates that it is not necessary to say that those who will be born are permitted to him. The Gemara asks: However, if that is the case, from whom is he prohibited to derive benefit? The vow appears to have no effect.

    חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הַנּוֹדֵר מִן הַיְּלוּדִים — מוּתָּר בַּנּוֹלָדִים, מִן הַנּוֹלָדִים — אָסוּר בַּיְּלוּדִים, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַנּוֹדֵר מִן הַנּוֹלָדִים מוּתָּר בַּיְּלוּדִים, כִּי הֵיכִי דְּנוֹדֵר מִן הַיְּלוּדִים מוּתָּר בַּנּוֹלָדִים.

    The Gemara answers: The mishna is incomplete and is teaching like this: One who takes a vow not to derive benefit from those that are born is permitted to derive benefit from those who will be born after the time of the vow. But if one takes a vow not to derive benefit from those who will be born, he is also prohibited from deriving benefit from those that are already born at the time of the vow. Rabbi Meir says: Even one who takes a vow not to derive benefit from those who will be born is permitted to derive benefit from those who are already born, just as one who takes a vow not to derive benefit from those who are born is permitted to derive benefit from those who will be born, because Rabbi Meir claims that the one taking the vow was precise in his words.

    אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: לְמֵימְרָא דְּ״נוֹלָדִים״ דְּמִתְיַילְּדָן מַשְׁמַע? אֶלָּא מֵעַתָּה ״שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״, הָכִי נָמֵי דְאִיתְיַילְדָן הוּא?

    With regard to the distinction between the terms in the mishna, Rav Pappa said to Abaye: Is this to say that the word noladim means those who will be born in the future? But if that is so, it says in the verse: “Your two sons who were born [ noladim ] to you in the land of Egypt” (Genesis 48:5), does it also mean those who will be born? The verse is referring to Manasseh and Ephraim, who were already alive.

    וְאֶלָּא מַאי דִּיילִידוּ מַשְׁמַע, אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב ״הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ״, הָכִי נָמֵי דַּהֲוָה? וְהָא עֲדַיִין מְנַשֶּׁה לֹא בָּא? אֶלָּא מַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.

    The Gemara responds: But rather, what should one say; that the expression means those already born? However, if that is so, that which is written: “Behold, a son shall be born [ nolad ] to the house of David, Josiah by name” (I Kings 13:2), is the meaning also that he is already born? But Manasseh had not yet come into this world, and certainly not his grandson Josiah. Rather, sometimes the word means this, those already born, and sometimes means that, those who are not yet born, and with regard to vows, follow the colloquial language, in which the word noladim is used to mean those who are not yet born, so the vow is interpreted in this manner.

    וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא נִתְכַּוֵּין זֶה אֶלָּא מִמִּי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִוּוֹלֵד. לְאַפּוֹקֵי מַאי — לְאַפּוֹקֵי דָּגִים וְעוֹפוֹת.

    The mishna states: And the Rabbis say: He intended to include with this expression only one whose nature is to be born. The Gemara asks: What does this term exclude? The Gemara answers: It serves to exclude fish and birds, which are not born but are hatched from eggs, whereas the word noladim means those born from their mother’s womb.