Commentary page
Nazir 52b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerNazir 52b
Nazir 52b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 311 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
לעולם או שדרה או גולגולת תנן כי קתני דששה דברים הן בהנהו דפליגי עליה רבים אבל בעצם כשעורה דלא פליגי עליה רבים אלא יחיד לא חשיב ליה ממניינא ולעולם או שדרה או גולגולת תנן וחשיב להו תרי וליכא בהו אלא ששה דסמי מכן שעורה ואיכא דאמרי כשעורה הוא ממנינא משום דאתיי' לה מן המת אבל אבר מן החי סמי מכאן:
ואיבעית אימא כי קתני כל היכא דנזיר מגלח על אהילו לאפוקי עצם כשעורה - דלדברי הכל לא מיטמא נזיר על אהילו וא"ת רביעית דם דלא מיטמא באהילו וקתני לר"ע מיטמא נזיר באהילו דאיהו משמע ליה מעל כל נפשות מת לא יבא כדאמרינן לעיל (נזיר דף לח.) מנין לרביעית דם שמטמא באהל כו':
לא תשנה רביעית דם בחזרה שחזר בו ר"ע דודאי לא חזר בו שלעולם היה סבור שרביעית דם הבאה מב' מתים מטמא באהל:
שהרי למודו בידו למודו ערוך כך שהוא מטמא והנזיר מגלח וחכ"א כשהוא בא ממת א' ה"ז מטמא באהל אבל אין הנזיר מגלח עליו עד שיהא בו רביעית לוג:
עד ימיו כלומר כל ימיו היה מטמא ר"ע שמא משמת חזר בו:
הושחרו שיניו של ר"ש:
מפני תעניותיו לפי שדרך גנאי היה משתעי עליה דר"ע ואמר אם משמת חזר בו:
ת"ש ב"ש אומרים רובע עצמות מן העצמות שאמרו שמטמאין באהל ומזה עליהן בשלישי כגון שבא משני עצמות או משלשה עצמות אבל לא מעצם אחד:
6 more comments on this page.
Rashi on Nazir 52b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Tosafot
ואי ס"ד או שדרה או גולגולת הני שבעה הויין פי' דנחלקו בו ר"ע ורבנן וברישא תנא ששה דברים אלא ודאי שדרה וגולגולת חד דלא מטמא הא בלא הא ומשני לעולם שדרה וגולגולת כתרי חשיב להו וסמי עצם כשעורה מחושבנא דששה דברים דכי קתני ששה דברים דפליגי על ר"ע לאפוקי עצם כשעורה דיחיד הוא דפליג עליה דתניא עצם כשעורה כו':
ואיבעית אימא כי קתני מידי דמת מידי דחי לא קתני ולא תחשוב בהנך ששה דברים אבר מן החי ואיבעית אימא כי קתני מילי דנזיר מגלח על אהילו לאפוקי עצם כשעורה דאינו מגלח אלא על מגעו ועל משאו ואיבעית אימא מידי דהדר ביה שחזר ר"ע כדקתני לעיל שחזר בו ר"ע לאפוקי רביעית דם הבאה מב' מתים דלא הדר וששה דברים דקא חשיב מהנך דהדר ביה ולעולם שדרה וגולגולת בתרי חשיב להו:
דא"ל רבי לבר קפרא תלמידיה לא תשנה דם רביעית בחזרה שהרי למוד ערוך הוא בפיו של ר"ע - דעל רביעית הבאה מב' מתים דנזיר מגלח ועוד המקרא מסייעו ובא להכחיש דברי האומר שר"ע חזר ובא ר"ש לומר כרבי דר"ע לא חזר בו אלא שאמר דרך קנתור כלפי ר"ע שאמר אם משמת חזר בו איני יודע:
[אמר ר"ש עד יום מותו של ר"ע היה מטמא כלומר לא חזר בו]:
תנא הושחרו שיניו של ר"ש מפני תעניותיו מפני שאין דרך ארץ לדבר על רבו בלשון זה וישב והתענה ימים רבים:
ת"ש דתני' ב"ש אומרים רובע עצמות מן העצמים מן השנים מן הג' פירוש או משנים או משלשה אברים יטמא רובע עצמות באהל ובית הלל אומרים מן הגויה פירוש מעיקר הגויה מרוב הבנין או מרוב המנין שרמ"ח אברים יש באדם כדתניא בריש מסכת אהלות וקכ"ה הם רוב מנין ואם תפש קכ"ה עצמות וקיצה מעט מן כל אחד ואחד עד שהעמיד על רובע יטמאו באהל:
אמר ר' יהושע יכולני לעשות דברי ב"ש ודברי ב"ה אחד שב"ש אומרים משנים או מג' או מב' שוקים וירך אחד או משני ירכים ושוק אחד - נמצא רוב בנינו של אדם תנינא במס' אהלו' (פ"א מ"ח) דקחשבינן רמ"ח אברים וחשיב מלמטה למעלה פרסות הרגל וחשיב שנים בשוק חמשה בארכובה ואחד בירך לכאורה משמע ממתני' דהתם דשוק למטה מן הארכובה וירך למעלה: משני שוקים וירך אחד או משני ירכים ושוק אחד הואיל והוא רוב בנינו של אדם מגובה ומב' או משלשה דקאמרי ב"ש לאו דווקא אלא כלומר רובע עצמות הבא מרוב הבנין ורוב המנין הוי לגובה האדם ירך ע"ג שני שוקים ויש מפרשים דשני שוקים וירך אחד קרי שנים לפי שהשוקים דקים ביותר והוו כחד ועם ירך אחד נחשבים כשני עצמות ושני ירכים ושוק אחד הרי שלשה לפי שהירכים עבים וגדולים נחשבין כשנים והשוק עמהם הרי שלשה:
וב"ה אומרים מן הגויה מרוב המנין הואיל וישנו ברוב המנין דהיינו מפרקי ידים ורגלים וב"ש איירו ברובע הבא מרוב הבנין וב"ה איירו ברובע הבא מרוב המנין ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ומפרקי ידים ורגלים תנינא רוב המנין בלא רוב הבנין כדמפרש במסכת אהלות (פ"א מ"ח) דפרסת הרגלים יש ל' ששה בכל אצבע ובפיסת היד שלשים ששה בכל אצבע הרי ק"כ אברים בידים וברגלים:
4 more comments on this page.
Tosafot on Nazir 52b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Meiri
רובע קב עצמות שביארנו שמטמא לכל ר"ל באהל במגע ובמשא אע"פ שאין בה רוב מנין ולא רוב בנין נחלקו בה בית שמאי ובית הלל שלדעת בית שמאי דוקא כשבא משנים או משלשה עצמות הא מעצם אחד אף על פי שיש בו רובע קב כגון שהיה מגודל ובעל אברים גסים לא ולדעת בית הלל דוקא כשבא מן הגויה ר"ל מעיקר הגוף והוא שיבאו מרוב הבנין כגון משתי ירכות ושוק אחד או מרוב המנין והוא מידים ורגלים וקרסולין והם מקום חבור הרגל והשוק שהם באים מרוב המנין עם פרקי הידים והרגלים ולענין פסק אין הלכה כאחד מהם אלא כל שיש בהם רובע קב מאיזה עצמות של מת הן מאחד הן מכמה מטמא על הדרך שביארנו שלא הוצרכנו לגולגולת או שדרה שלמים או לרוב מנין ובנין אלא כשאין שם רובע קב כגון קטנים ויש פוסקים כבית הלל לומר דוקא כשרובע זה בא מרוב הבנין או מרוב המנין וכל שכן אם בא מן השדרה או מן הגלגלת:
אף חצי קב האמור בענין גלוח הנזיר פירושו אף כשבא מן השדרה או מן הגלגלת ואין מחמירין לומר שכל שבא מן השדרה דיו ברובע אף לגלוח אלא דוקא בחצי קב וכן לשיטתנו אין מחמירין לומר דוקא בבאים מיהא מרוב בנין או רוב מנין אלא מאי זה עצמות שבגוף ולענין ביאור סוגיא זו שאלה נשאלה כאן ר"ל אם מחמירין ברובע קב הבא מן השדרה או מן הגלגלת אם לאו ובא רבא לבררה מדתנן בגלוח נזיר השדרה והגלגלת ומן הסתם יש בהן רובע ואם כן היה לו לומר רובע הבא מן השדרה וכו' ואשמעינן רבותא טפי דאף על פי שחסרה הואיל ואית בה רובע נזיר מגלח מה שאין כן בשאר עצמות אלא בחצי קב ופירשה רב עוקבא בשאין בהם רובע ואשמעינן נמי דאף על גב דליכא רובע מגלח הואיל ושלמות הן והגירסא הנכונה והא רבא הוא דאמר דהא דקתני המת לא נצרכא לרוב בנינו ורוב מנינו שאין בהם רובע פירוש ואע"פ שאין עליו בשר דהכי אמרה לעיל בסוגיא לאחר פטירתו של ר' מאיר והכא נמי נימא לשדרה וגולגלת שאין בהם רובע כלומר דמדהוה אמר הכי ברוב בנין ורוב מנין אף בשדרה וגולגלת היה לו לומר כן והיאך היה עולה על דעתו דבשדרה שיש בה רובע עסקינן ותירץ שאף זו שאמר ברוב בנין ורוב מנין לא הוה קאמר לה הכי מעיקרא אלא לבתר דשמע מרב עוקבא דאוקמה להא דשדרה וגלגלת בהכי אוקמה איהו נמי להא דרוב בנינו בהכי דרוב בנין ומנין בהדי שדרה וגלגלת לגבי הא חדא מחתא נינהו ויש גורסים ומפרשין בדרך אחרת ומה שפירשתי נראה לי ברור וכבר ביארנו במשנה שרובע עצמות ורביעית דם מטמא באהל ובמגע ובמשא לתרומה ולקדשים אבל לנזיר ועושה פסח דוקא חצי קב עצמות וחצי לוג דם ומה שאמרו כאן אין הכרעת שלישי מכרעת כבר ביארנו הענין במסכת חולין פרק ראשית הגז אלא שמכאן אתה למד שכל שאינו אומרה מצד הכרעה אלא מן הקבלה כל שקבלתו מפי מומחין שומעין לו ומה שהוזכר כאן בלשון אבן הסכוכית פירושו אבן הפרועה היוצאת מן הגדר וקורא לה סכוכית על שהכל סוכין בה או שמא מתוך שיש תחתיה צל ויש גורסין בהדיא למעוטי סככות ופרעות ואף על גב דבהדיא תני להו ארחא דתנא לגלואי ברישא ברמזא מאי דמפרש בסיפא וכן מה שאמרו כאן רובע עצמות לא כלומר דלא מטמא באהל לענין גלוח נזיר אלא במגע ואם כן מאי אשמעינן בסיפא דרובע קב אינו מגלח באהילן אי לאשמועינן דלא מטמא באהל לענין נזיר מרישא שמעינן לה דדוקא חצי ואי לאשמועינן דבמגע מיהא מגלח אי דאית בהו עצם כשעורה הא אשמעינן הכי בעצם כשעורה ופירשה באקמח אקמוחי ר"ל שנדקדקו העצמות עד שאין שם עצם כשעורה ואף על פי כן מטמא במגע הואיל ויש שם רובע שלא הוצרכנו לכשעורה אלא בשאין שם רובע כך פירשוה בתוס' אלא שראיתי לגדולי הרבנים בקצת פירושין שפירשו רובע עצמות לא כלומר אף במגע ואי דאית בהו עצם כשעורה תיפוק לי' משום עצם כשעורה דמטמא במגע אף לענין נזיר ותירצה דאקמח אקמוחי ומשום הכי לא מטמא במגע שאין לדקדוק עצמות דין רקב וראשון עיקר שהרי במשנה אמרו על אהל רובע קב אלמא במגעו מטמא ולענין תרומה וקדשים אף באהל:
Meiri on Nazir 52b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown
Shita Mekubetzet
כי קתני אבר מן המת כו' פירוש כי קתני בכללא אבר מן המת ובכללו אבר מן החי. הלכך בכללא קא מני ששה ובפרטא קתני שבעה.
לאפוקי עצם כשעורה דאין הנזיר מגלח אלא על מגעו ועל משאו. ועל רביעית דם דקתני סבירא ליה לר' עקיבא דנזיר מגלח על אהלו. וקשה דבמתניתין מוכיח ר' עקיבא דנזיר מגלח על רביעית דם מקל וחומר דעצם כשעורה ודיו לבא מן הדין להיות כנדון. וצריך לומר לפי הך שינוייא דודאי ר' עקיבא גמרא גמיר דנזיר מגלח על רביעית דם ואף על אהלו. ובמתניתין לדבריו דר' אליעזר קאמר. תוספי הרא"ש ז"ל: ואיבעית אימא כי קתני מידי דנזיר מגלח על אהלו לאפוקי עצם (כשערו) כשעורה דאינו מגלח אלא על מגעו ועל משאו. ורביעית דם דחשיב ר' עקיבא לאו לגבי טומאת אהל גרידא דאם כן הוה ליה לשנויי כי קתני מידי דמטמא באהל ועצם כשעורה דלא מטמא באהל לא קתני ולמאי קאמר מידי דנזיר מגלח. אלא כל הני ששה דברים מיתני גבי נזיר מגלח ואית ליה כמקצתן של זקנים דלקמן בסמוך דאמרי רביעית דם לכל בין לתרומה וקדשים בין לנזיר ועושה פסח. אבל לא סבירא ליה כוותייהו ברובע עצמות אלא סבירא ליה כאינך זקנים:
שהרי תלמודו של ר' עקיבא בידו כלומר כמה פעמים חזר ר' עקיבא מתלמודו ולא שמעתי משום אדם שחזר בו מרביעית דם. ועוד מקרא מסייעו דכתיב בכהן גדול על כל נפשות מת לא יבא משמע שתי נפשות ונזיר ילפינן מיניה בריש פרקין מגזרה שוה דאמו אמו:
תא שמע אי שדרה או גולגולת בעינן או לא. בית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים. משאר עצמות מטמא באהל אפילו משנים או משלשה איברים ובלבד שיהא בהן רובע עצמות. ובית הלל אומרים מן הגויה מרוב בנין כו'. אין רוב עצמות מטמא באהל אלא הגויה מעיקר הגוף כמו מרוב הבנין או מרוב המנין.
אמר ר' יהושע יכולני לעשות בית שמאי ובית הלל שוין ולא נחלקו בדבר הזה אבל השומע טעה דסבר דמן העצמות דקאמרי בית שמאי היינו משאר עצמות. ויכולני לפרש שמא משנים או משלשה כגון משני שוקים וירך אחד או משני ירכים ושוק אחד דהיינו רוב בניינו של אדם בגובה. דבחנם לא שנו (בי' ש"מ) בית שמאי משנים או משלשה. הר' עזריאל ז"ל.
משני שוקים וירך אחד ומשנים דקאמרי בית שמאי לאו דוקא דלעולם מתלתא בעי. ויש מפרשים דשני שוקים וירך אחד לא חשיב כי אם שנים לגבי שני ירכים שוק אחד. שהשוק הוא קטן מן הירך שהוא למטה מן הארכובה. דבמסכת אהלות קא מני איברי האדם ממטה למעלה וקא חשיב שנים בשוק חמשה בארכובה ואחד בירך. הרא"ש ז"ל בפירושיו:
שמאי אומר פליג אתלמידיו. והאי דאקדים מלתייהו למלתיה משום כבוד בית הלל דמסתמא אינהו מהלל רבם קבלוה. ומתניתין דאהלות כוותייהו דרובע הקב מרוב בנין או מרוב מנין דוקא מטמא באהל אבל משאר עצמות צריך חצי קב: הר' עזריאל ז"ל:
ליפשוט מינה טעמא דשמאי דמחמיר לטמאה בעצם משדרה לבד או מגולגולת לבד כדקתני או. הא רבנן. דלא תנו או אלא השדרה והגולגולת עד דאיכא שדרה וגולגולת.
1 more comments on this page.
Shita Mekubbetzet on Nazir 52b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain
What this page contains
A full text unit for Nazir, daf 52, Amud Bet, about 311 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 118 words
Opens “וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת,…”
- Segment 225 words
Opens “כׇּל הֵיכָא דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ רַבִּים. לְאַפּוֹקֵי עֶצֶם…”
- Segment 313 words
Opens “וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, אֵבֶר מִן…”
- Segment 414 words
Opens “וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, כׇּל הֵיכָא דְּנָזִיר…”
- Segment 530 words
Opens “וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, כׇּל הֵיכָא דַּהֲדַר…”
- Segment 628 words
Opens “וְעוֹד, הַמִּקְרָא מְסַיְּיעוֹ: ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת…”
- Segment 738 words
Opens “תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: רוֹבַע…”
- Segment 849 words
Opens “שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה —…”
- Segment 938 words
Opens “שָׁאנֵי שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר. לִיפְשׁוֹט מִינַּהּ: טַעְמָא דְּבֵית…”
- Segment 1033 words
Opens “בְּעַי רָמֵי בַּר חָמָא: רוֹבַע עֲצָמוֹת מִן…”
- Segment 1125 words
Opens “אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת. וְאִי…”
Sages named on this page
- Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs
Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…
Source: Nazir 52b · Segment 2 — “…כִּשְׂעוֹרָה שֶׁנֶּחְלַק לִשְׁנַיִם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן…”
Original text
וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת, הָנֵי שִׁבְעָה הָוְיָין! כִּי קָתָנֵי (סִימָן: יָחִיד, שֶׁהוּא, גִּילַּח, וְאֶחָד) —
And if it enters your mind that the halakha applies to either a spine or a skull and they are two separate halakhot , these are seven cases, rather than six. The Gemara rejects this claim: No proof can be brought from here, as when the tanna teaches this tally he lists seven items. However, only six are fully relevant here, and therefore he said they were six. The Gemara inserts a mnemonic device for the ensuing suggestions as to which item in the list is not necessary in this context: An individual disagrees with him; that he; a nazirite shaves for it; and one quarter- log .
כׇּל הֵיכָא דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ רַבִּים. לְאַפּוֹקֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, דְּיָחִיד הוּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ. דְּתַנְיָא: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה שֶׁנֶּחְלַק לִשְׁנַיִם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר.
The first explanation is: Rabbi Akiva listed the spine and skull as separate items, but the six include anywhere that many Sages disagree with him, to the exclusion of the case of a bone that is a barley-grain-bulk, as here it is an individual who disagrees with Rabbi Akiva, as it is taught in a mishna ( Oholot 2:7): If a bone that is a barley-grain-bulk was divided into two, Rabbi Akiva deems it impure and Rabbi Yoḥanan ben Nuri deems it pure. In this case, only one Sage disagrees with Rabbi Akiva.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, אֵבֶר מִן הַמֵּת, אֵבֶר מִן הַחַי לָא קָתָנֵי.
And if you wish, say a different item on the list that is omitted from the tally: When he teaches six, he includes a limb severed from a corpse, but he does not teach a limb severed from a living person, and that was the case that was not listed.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, כׇּל הֵיכָא דְּנָזִיר מְגַלֵּחַ עַל אֲהִילוֹ, לְאַפּוֹקֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה דְּלָא.
And if you wish, say a different item on the list that is omitted from the tally: When he teaches six, he mentions anywhere that a nazirite shaves for his overlaying, i.e., he formed a tent over the remains of a corpse, to the exclusion of the case of a bone that is a barley-grain-bulk, as it does not impart ritual impurity in a tent. As stated in the mishna, this bone imparts impurity only through contact and carrying.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, כׇּל הֵיכָא דַּהֲדַר בֵּיהּ, לְאַפּוֹקֵי רְבִיעִית דָּם דְּלָא הֲדַר בֵּיהּ. דַּאֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְבַר קַפָּרָא: לֹא תִּשְׁנֶה רְבִיעִית דָּם בַּחֲזָרָה, שֶׁהֲרֵי לִמּוּדוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא בְּיָדוֹ.
And if you wish, say a different item on the list that is omitted from the tally: When he teaches six, he lists anywhere that Rabbi Akiva retracted his opinion, to the exclusion of a quarter- log of blood, as he did not retract his opinion in that case, as Rabbi Yehuda HaNasi said to bar Kappara: Do not teach a quarter- log of blood in the list of Rabbi Akiva’s retractions, as Rabbi Akiva held onto his opinion in this regard.
וְעוֹד, הַמִּקְרָא מְסַיְּיעוֹ: ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד יָמָיו הָיָה מְטַמֵּא, אִם מִשֶּׁמֵּת חָזַר בּוֹ — אֵינִי יוֹדֵעַ. תָּנָא: הוּשְׁחֲרוּ שִׁינָּיו מִפְּנֵי תַּעֲנִיּוֹתָיו.
And furthermore, the verse supports his opinion, as it states: “Neither shall he go in to any dead bodies” (Leviticus 21:11). The plural form “bodies” indicates that two corpses can join together, as stated by Rabbi Akiva. Similarly, Rabbi Shimon says: All his days, Rabbi Akiva would deem a quarter- log of blood from two corpses ritually impure. Whether he retracted his opinion after he died, this I do not know. A Sage taught: Rabbi Shimon’s teeth blackened due to his fasts, which he undertook for uttering this irreverent comment about Rabbi Akiva.
תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: רוֹבַע עֲצָמוֹת — מִן הָעֲצָמִים אוֹ מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: רוֹבַע מִן הַגְּוִיָּה, מֵרוֹב הַבִּנְיָן אוֹ מֵרוֹב הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: יָכוֹלְנִי לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל כְּאֶחָד.
§ The Gemara returns to the earlier discussion. Come and hear an answer to the question of whether a spine and skull must be together to impart ritual impurity, as it is taught in a mishna ( Eduyyot 1:7) that Beit Shammai say: The quarter- kav of bones, which imparts impurity in a tent, can be from several bones [ ha’atzamim ] or from two or from three bones, but they cannot be from one bone. And Beit Hillel say: The quarter - kav of bones must come from the same body, either from the majority of the structure of the skeleton or from the majority of the number of 248 bones in the body. Rabbi Yehoshua said: I can establish the statement of Beit Shammai and the statement of Beit Hillel as one. In other words, I can explain their opinions so that there is no dispute between them.
שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה — אוֹ מִשְּׁנֵי שׁוֹקַיִים וְיָרֵךְ אֶחָד, אוֹ מִשְּׁנֵי יְרֵכַיִים וְשׁוֹק אֶחָד, הוֹאִיל וְרוֹב גּוֹבְהוֹ שֶׁל אָדָם מִגּוֹבַהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִן הַגְּוִיָּה אוֹ מֵרוֹב בִּנְיָן, אוֹ מֵרוֹב מִנְיָן — הוֹאִיל וְיֶשְׁנָן בְּמִפְרְקֵי יָדַיִם וְרַגְלַיִם. שַׁמַּאי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עֶצֶם מִן הַשִּׁדְרָה אוֹ מִן הַגּוּלְגּוֹלֶת.
How so? As when Beit Shammai say: From two or three bones, they mean either from two shins and one thigh, or from two thighs and one shin. Since the majority of a person’s height is contained in the height of these limbs, they are considered the majority of the structure of the body. And Beit Hillel say: Parts from the body, or from the majority of the structure, or from the majority of the number of bones, since they include the joints of the hands and feet, which comprise many small bones, impart impurity. Shammai says: Even a bone from the spine or from the skull imparts impurity. In this source, Shammai explicitly refers to a spine or a skull.
שָׁאנֵי שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר. לִיפְשׁוֹט מִינַּהּ: טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר, הָא רַבָּנַן עַד דְּאִיכָּא שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת! לָא, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּשַׁמַּאי אֶלָּא בְּעֶצֶם אֶחָד דְּאָתֵי מִן הַשִּׁדְרָה וּמִן הַגּוּלְגּוֹלֶת, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, אֲפִילּוּ חֲדָא מִינְּהוֹן.
The Gemara rejects this proof: One cannot establish a general halakha from this source, for Shammai is different, as he is invariably stringent, whereas the Rabbis might disagree. The Gemara inquires: If so, let us resolve the opposite from this baraita : The reason that Shammai spoke of a spine or a skull is that Beit Shammai are stringent, from which it may be inferred that according to the Rabbis a spine and skull are not ritually impure unless both a spine and skull are present. The Gemara rejects this proof too: No, the Rabbis disagree with Shammai only with regard to one bone that comes from the spine or from the skull, but when it is intact, even if the bone is from one of them, either the spine or the skull, they possibly agree that it imparts impurity.
בְּעַי רָמֵי בַּר חָמָא: רוֹבַע עֲצָמוֹת מִן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת, מַאי? כִּי קָתָנֵי חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — הֵיכָא דְּאִיכָּא מִשְּׁאָר אֵבָרָיו, אֲבָל מִן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת דַּחֲמִירִי — אֲפִילּוּ רוֹבַע עֲצָמוֹת. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?
§ Rami bar Ḥama raised a dilemma: With regard to a quarter- kav of bones from a spine and a skull, what is the halakha ? Does a nazirite shave for them? The Gemara explains the two sides of the dilemma: When the mishna teaches that one shaves for a half- kav of bones, does this apply only when they are from his other limbs, but in the case of bones from the spine and skull, which are stringent, as they impart ritual impurity on their own, even a quarter- kav of bones imparts impurity? Or perhaps it is no different.
אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רוֹבַע עֲצָמוֹת דְּאָתֵי מִן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת חֲמִיר — לִיתְנֵי: עַל רוֹבַע עֲצָמוֹת הַבָּא מִן הַשִּׁדְרָה כּוּ׳!
Rava said: Come and hear a resolution from the mishna, which teaches: The spine and the skull. And if it enters your mind that a quarter- kav of bones that come from a spine and skull is more stringent than other limbs and imparts ritual impurity, let the tanna teach this halakha in a manner that presents a greater novelty, by stating: For a quarter- kav of bones that come from the spine and the skull.