Commentary page

Nazir 3a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nazir 3a

Nazir 3a. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 222 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

אין דאפילו לרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא ולא מיקרי נאה דכתיב וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (במדבר ו):

הני מילי גבי נזיר טמא שנטמא דאיידי דבעי מיסתר ימים הראשונים ומיהדר ומימני זימנא אחריתי אריכא ליה מילתא:

דילמא אתי למיעבר על נזירותיה כדאמר בפרק קמא דנדרים (דף ט:) כשהן מטמאין ורבין עליהם ימי טומאה מתחרטין בהן ונמצאו מביאין חולין לעזרה:

אבל נזיר טהור לאו חוטא קרינא ביה ואמרי' זיל ותיהוי נזיר והנאה:

נהי נמי דמוקמת ליה כגון שתפוס בשערו אמאי הוי נזיר והא לא אמר הריני כזה דאי כזה אמר הכי משמע להו הריני כזה שיער לגדלו:

אמר שמואל כגון שהיה נזיר עובר לפניו דמשמע הריני בנזירות כזה:

הריני מסלסל הריני מכלכל או שאמר הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר - הריני מסלסל משמע דליעביד מידי דליהוי מהפך בשערו בגידול דהיינו בנזירות:

ואימא תורה דכי אמר הריני מסלסל שמקבל עליו ללמוד תורה וקאמר שיהא מהפך בה כדכתיב סלסלה ותרוממך:

11 more comments on this page.

Rashi on Nazir 3a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

הריני כזה נהי נמי דתפיס בשערו הרי נזיר יש ספרים דכתיב בהן הריני כזה לא אמר אכן טעות הוא שהרי במתני' תני בהדיא אמר הריני כזה ושמא הסופר טעה במאי דכתב בתר הכי אמר שמואל בשנזיר כו' פי' דס"ד דאין נזיר עובר לפניו אלא דתפיס בשעריה דומיא דמתני' דלעיל אהא נאה דאוקמינן בתפיס בשעריה לחוד ולכך פריך הריני כזה לא משמע מידי דנזירות אף על גב דתפיס בשעריה ומשני שמואל הכא נמי כשנזיר עובר לפניו והשתא אין צריך לומר דתפיס בשעריה:

ממאי דהדין סילסול שערא הוא דלשון זה נופל אהפוך שיער דנימא נזירות קביל עליה ואימא תורה להפך בתורה:

הכא נמי תפוס בשעריה דמשמע שפיר הריני מהפך במצוה התלויה בשיער:

שילוח רבוי הוא לשון גידול כמו שלחיך פרדס רמונים ואימא מידי דעבורי הוא שקיבל עליו לגלח ולהעביר השיער לכשיגדל:

תנא פרע פרע יליף לאו אתנא דמתני' קאי אלא אתנא דסנהדרין (דף כב:) דקאמר כהן הדיוט צריך לגלח אחת לשלשים יום ויליף פרע לא ישלחו מנזיר דכתיב גדל פרע מה להלן שלשים יום כמנין יהיה אף בכהן הדיוט שלשים יום וקאמר לא ישלחו והכא הכי פירושא תנא פרע פרע יליף בעלמא אלמא דשילוח הוי לשון גידול ואם תאמר ולייתי מקרא דכתיב בכהן הדיוט ופרע לא ישלחו ואכתי ג"ש למה לי ונראה לי דמקרא דכהן הדיוט לא משמע דלא ישלחו הוי גידול אפילו דתרי יומי וכיון דלא אמר בפירוש הריני נזיר תרי יומי אלא שילוח פרע אין כאן קבלת נזירות אבל כי גמרינן כהן הדיוט מנזיר דשילוח הוי מלשון שלשים בג"ש וקאמר הרי [עלי] לשלח כאילו אמר הרי עלי לשלח פרע שלשים יום ומשתמע שפיר דנזירות קביל עליה להכי מייתי ג"ש ודווקא כי אמר הרי עלי לשלח פרע אבל אמר הרי עלי פרע בלא שילוח לא משמע מידי דפרע הויא לשון גילוי כמו ופרע ראש האשה (במדבר ה׳:י״ח):

משקין ליה מיא לפרי ורבי פירוש גדל הפרי וקשה דאשכחן הרבה שילוח שאינו לשון גידול אלא לשון העברה כמו שלח תשלח (דברים כ״ב:ז׳) וישלח יעקב מלאכים (בראשית ל״ב:ד׳) ויש לומר דאי תותבי' מהנך קראי הוה משני ליה כדלעיל תנא פרע פרע יליף ולא בא לפרש אלא למקרא דאותבינן מיניה ושולח מים ודוחק דמשמע דהניח הג"ש מכל וכל ועתה אינו צריך לה כלל לכן נ"ל דמתחילה לא היה חושש רק שימצא לו פסוק אחד דמשמע לשון רביה וקמייתי ליה מקרא דשלחיך ודחי ליה הש"ס דלמא ההוא גופיה לשון העברה כמו ושולח מים וליכא אפילו חד קרא דלשתמע לשון רבויא ואהא משני איבעית אימא האי שולח מים לשון רבוי הוא ואיכא למילף מיניה או מקרא דשלחיך פרדס ואע"ג דקראי טובא לשון העברה שפיר ילפינן מחד קרא דהוי לשון רבויא דמסתברא דעתו אנזירות הוא:

צפורים הסמוכין לשיער קיבל עליה האמורין בפסוק אצל שער כלומר אע"פ דאמר צפורים סתמא דהא מתני' סתמא קאמר אפילו הכי סבירא ליה לריש לקיש דדעתיה דאיניש אצפורים הסמוכים לשיער והכי משתמע ליה האומר הרי עלי צפורים הרי זה נזיר דכיון דצפורים סמוכין לשיער קאמר מסתמא ה"ק הרי עלי מצוה דשייכא ביה צפורין התלויה במצות שיער דהיינו נזיר שאם נטמא צריך צפורין וה"פ מצוה התלויה בצפורין אכן אין לפרש משום סמיכות גרידא כדמפרש הש"ס דאם כן הרי עלי נשרין הל"ל דהוי נזיר דטפי סמיכי לשער:

עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין פסוק הוא בדניאל גבי נבוכדנצר:

Tosafot on Nazir 3a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Meiri

כבר ביארנו במשנתנו שהאומר הרי עלי צפרים אינו כלום לענין נזירות אפי' היה נזיר עובר לפניו בין נזיר טמא שהוא בדין הבאת צפרים בין נזיר טהור שאינו בדין הבאת צפרים וסוגיא זו לא נאמרה אלא לדעת ר' מאיר ואין הלכה כמותו ומכל מקום לענין ביאור כך היא הצעה של שמועה מאי טעמיה דר' מאיר אמר ריש לקיש צפרים סמוכים לשער קביל עליה כלומר שמאחר שמצינו צפרים אצל שער במקרא אחד וכדכתיב בדניאל עד די שעריה כנשרין רבא וטופרהי כצפרין אף הוא גמר בדעתו על הצפרים שהזכיר השער הסמוך להן ר"ל צפרין התלויין בשער ולאו דאי אמר נשרין או טופרין דסמיכו נמי לשער יהא נזיר אלא הואיל והזכיר צפרים דשייכי גבי נזיר ומצינו צפרים סמוכים לשער אע"פ שמצינו צפרים במקום אחר במצורע ובנדבה דנין שעל צפרים הסמוכים לשער גמר בדעתו הואיל ונזיר עובר לפניו ור' יוחנן מפרש טעמיה משום דחיישינן דצפרי נזיר טמא קביל עליך הואיל ונזיר עובר לפניו והכי קאמר הריני נזיר שאם אטמא אתחייב בצפרים ואין צריך לסמוכים והקשה וניחוש דילמא צפרי נדבה קביל עליה כלומר וניחייבינהו בתרוייהו ותירץ א"כ לימא הרי עלי קן שכך לשון בני אדם על צפרי נדבה שקורין להם קינין והקשה ודילמא צפרי מצורע קאמר ואע"פ שאינו מצורע שמא לפטור מצורע מקרבנותיו קאמר ויתחייב בכלם ותירצה כשהיה נזיר עובר לפניו וכדפרישנא אלא דאיהו אכתי לא ידע דבנזיר עובר לפניו מוקים לה והקשה ודילמא נזיר טמא הוא ולפטרו בקרבנותיו דמאחר שהטמא עובר לפניו ודאי אטומאה דאותו נזיר הוא דחייש ותירץ בנזיר טהור עובר לפניו והקשה אם כן במאי קמיפלגי ומאי טעמיה דריש לקיש שמאחר שהנזיר עובר לפניו מה צורך להזכרת צפרים הסמוכין לשער וודאי לריש לקיש נזיר עובר לפניו הוא דהא כלה מתני' אוקימנא או בנזיר עובר או בתפוס בשערו ותירץ דלריש לקיש אף באין נזיר עובר לפניו קאמר ומתני' דאוקימנא בנזיר עובר או בתפוס בשערו כל אחד בראוי לה דוקא בידות אבל כשקבל עליו אחד מדיני הנזירות אין צריך לנזיר עובר לפניו ואם כן צריכין אנו לדון בה מכח המקראות ויש מפרשים דמתני' אף לריש לקיש בנזיר טהור עובר הוא והכי קאמר במאי קמיפלגי כגון שפירש בהדיא צפרים הסמוכים לשער ואי נזיר עובר לפניו כולהו מודו דנזיר הוא אבל בשאין נזיר עובר לפניו נחלקו ולמדת מכל מקום לפי' זה שאם אמר בהדיא צפרים הסמוכים לשער ונזיר עובר לפניו שהוא נזיר לדעת ר' מאיר אפי' לר' יוחנן ומכל מקום לרבנן שהלכה כמותם אינו כלום:

Meiri on Nazir 3a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Shita Mekubetzet

פיסקא הריני כזה לא אמר כלום. דלא אמר שום דבר במשמע נזירות. וכל הני לישני דמתניתין מיירו שמתכוין למשמעות הלשון שאמר בפיו. הר' עזריאל ז"ל:

נהי נמי דתפיס בשערו לא אמר כלום כלומר אפילו אי מוקמת לה בתפוס בשערו כההיא דאהא נאה לא מהני מידי דמשמע שיהיה כמו שערו ואין זה כלום. ומוקי לה שמואל כדאוקי ההיא דאהא כשנזיר עובר לפניו. אבל אי אמר הריני ולא אמר כזה לא מהני מידי דהריני גרוע מאהא. ואין לתמוה מאי קא משמע לן דהריני כזה בשנזיר עובר לפניו דהוי נזיר פשיטא הא קאמר בהדיא הריני כזה. משום דלא תימא דלמא הריני כזה בעושר או ביופי או בייחוס. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

ופרקינן אמר שמואל הכא במאי עסקינן כשהיה נזיר עובר לפניו פירוש ואפילו הכי בהריני גרידא לא אמר כלום. ותימא כיון דנזיר עובר לפניו ואמר הריני כזה למה צריך שיהא תפוס בשערו. שיטה: ועיין בתוספות:

ואמרי נהי נמי דתפוס בשערו הריני כזה לא קאמר דהוי משמע הריני כזה שער לגדלו מאי כזה. פירוש. וזהו פירוש הגירסא שדוחין התוספות:

ואקשינן ואימא תורה שנאמר סלסלה ותרוממך פירוש והוא נודר לעסוק ולהפך בה. ולא רצה להעמיד בשנזיר עובר לפניו דניחא ליה לשנויי בלאו הכי ופריק אמר שמואל הכא נמי שתפוס בשערו. שיטה. אבל הרא"ש ז"ל כתב בפירושיו וז"ל: הכא נמי שתפוס בשערו אבל נזיר עובר לפניו לא מהני כיון דהספק הוא בלשון. וכן כתב הרב עזריאל ז"ל:

תנא פרע פרע יליף כלומר תנא דמתניתין יליף האי לשלח פרע מפרע לא ישלחו דכתיב גבי כהנים מה התם גידול שער אף הכא גידול שער כי היכי דילפינן בסנהדרין פרק כהן גדול פרע דכהנים מפרע דנזיר לומר שהכהנים מגלחין אחד לשלשים יום. דפריך התם אימא לא לירבו כלל. ומשני אי הוה כתיב לא ישלחו פרע כדקאמרת. השתא דכתיב פרע לא ישלחו פרע ליהוי שלוחי הוא דלא לישלחו כלומר לא יגלח יותר משיעור פרע האמור בנזיר.

ואי בעית אימא האי ושולח מים נמי ריבוי הוא כלומר האי דפרכת לי מהאי קרא דלשון העברה הוא לאו פירכא היא דמצינן לפרושי ליה לשון גידול. אבל לאו שינויה אחרינא הוי למימר דלא צריכנא לשינוייא קמא. דכמה שילוח כתיבי בקראי דלא הוי לשון גידול.

כד מסקין מיא לפירא (דבי) ורבי והכי פירושא דקרא ושולח כלומר מגדל פירות על ידי מים שעל פני חוצות. הרא"ש ז"ל בפירושיו. וא"ת והא איכא בקרא כמה שלוח שאינו לשון רביה כגון שלח תשלח וישלח יעקב. וי"ל אין הכי נמי ואיהו לא אתי אלא לשנויי קרא דושלח מים דלא ליקשי. אי נמי יש לומר דלא דייק אלא משלוח שאינו אמור גבי בעלי חיים דבבעלי חיים שייך לשון שלוח ממש. שיטה:

1 more comments on this page.

Shita Mekubbetzet on Nazir 3a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Ben Yehoyada

"הֲרֵי עָלַי לְשַׁלֵּחַ פֶּרַע", הֲרֵי זֶה נָזִיר! מִמַאי דְּהַדֵּין 'שִׁלּוּחַ' רִבּוּיָא הוּא? דִּכְתִיב: (שיר השירים ד, יג) "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים". אֵימָא מִידִי דַּעֲבוּרֵי? כְּדִכְתִיב: (איוב ה, י) "וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת". הנה בודאי הא דהוצרך המקשן להביא פסוק זה מאיוב ולא הביא פסוקים מן התורה דכתוב שלוח לשון העברה, היינו מפני דהפסוקים שכתוב בהם שלוח הם מדברים בבני אדם או בבעלי חיים שהם הולכים ולהכי שייך בהו לשון שלוח שהוא העברה אבל שער שאינו בעלי חיים דאינו הולך כבעלי חיים לא שמעינן מפסוקי תורה דשייך ביה שלוח שהוא לשון העברה לכן מביא פסוק 'שֹׁלֵחַ מַיִם' דגם הוא אינו בעלי חיים ונקיט ביה שולח שהוא לשון העברה והוי דומיא דשער שאינו בעלי חיים וכמו שכתוב באורח מישור ז"ל עיין שם וזה פשוט. ומכל מקום אין להקשות למה לא הביא פסוק בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה (בראשית מו, ה) דהרי העגלות הם דבר דומם ואינם בעלי חיים ונקט בהו שלוח? דיש לומר כיון דדרך לקשור העגלות בבהמות שהם בעלי חיים להכי נקיט בהו לשון שלוח. וכן אין להקשות דהוה ליה למימר פסוק תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ (שמות טו, ז), ופסוק אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ (שמות כג, כז)? דיש לומר זה הוא כינוי למלאכים שיש מלאך נקרא 'חרון' ויש נקרא 'אימה' ובמלאכים שייך לשון 'שלוח' וכן וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם (דברים לב, כד) כיון דהשן מחובר בבהמה שהיא מהלכת שהבהמה מהלכת ואוכלת בשן שלה שייך ביה לשון שלוח והשער אף על פי שהוא מחובר באדם שהוא מהלך הנה הוא קאי על האומר 'עָלַי לְשַׁלֵּחַ' שאז הוא תולשו ועוקרו ושן האוכלת היא מחוברת בבהמה המהלכת ואוכלת ולהכי הביא פסוק 'וְשֹׁלֵחַ מַיִם' דהמים אינם בעלי חיים ונקיט בהו שלוח שהוא לשון העברה. מיהו קשיא לי דהוה ליה להביא מן התורה וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים (בראשית לז, לב) וכן בנביאים (שמואל א' יד, כז) וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה ושמואל ב' (שמואל ב' כב, טו) וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם, דכל אלו אינם בעלי חיים ודמיין לשער ומים? ונראה לי בס"ד דכל דבר דלא שייך ביה גידול מוכרח לומר דשלוח הכתוב בו הוא לשון העברה ולכן לא הביא פסוק וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, ופסוק וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה, וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם, דהתם לא שייך בהו גידול ומוכרח לומר דשלוח הכתוב בהם הוא לשון העברה אבל בשער דשייך ביה גידול ושייך ביה העברה מקשינן מנא ליה לפרש לשון שילוח דאתמר ביה הוא לשון גידול, תפרש ליה לשון העברה? ועל זה מביא חיזוק לקושייתו מפסוק 'וְשֹׁלֵחַ מַיִם' דהמים שייך בהו גידול ושייך בהו העברה ועם כל זה שולח דאתמר גבי מים מפרשינן ליה לשון העברה ולא מפרשינן ליה לשון גידול דהכי קיימא לן בפשטיה דקרא ד'שֹׁלֵחַ מַיִם' שהוא לשון העברה דבהכי יבא פשט המקרא לנכון יותר, ואם כן תיקשי הכא נמי מנא ליה לפרש האי שילוח דגבי שער לשון גידול אימא לשון אעבורי הוא וכדאמרינן בפשטיה דקרא ד'שֹׁלֵחַ מַיִם'.

Ben Yehoyada on Nazir 3a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

Original text

Segment 1

אִין, דַּאֲפִילּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר דְּאָמַר: נָזִיר חוֹטֵא, הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי נָזִיר טָמֵא, דְּאַיְּידֵי דְּבָעֵי מִיסְתַּר, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: ״וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ״, הָתָם הוּא, דִּלְמָא אָתֵי לְמִיעְבַּר עַל נְזִירוּתֵיהּ, אֲבָל נָזִיר טָהוֹר — לָאו חוֹטֵא קָרֵי בֵּיהּ.

The Gemara answers: Yes, as even according to Rabbi Elazar HaKappar, who said that a nazirite is a sinner, that applies only with regard to a ritually impure nazirite. This is because it is necessary for him to void the days of his vow that have been observed and to begin his term anew, as the Merciful One states in the Torah: “But the first days will be void, because his consecration was defiled” (Numbers 6:12). It is there that Rabbi Elazar HaKappar called the nazirite a sinner, because perhaps he will come to transgress his naziriteship now that he is a nazirite for a longer period than he originally intended. However, with regard to a ritually pure nazirite, Rabbi Elazar HaKappar does not call him a sinner.

Segment 2

״הֲרֵינִי כָּזֶה״ — נְהִי נָמֵי דְּתָפוּס בִּשְׂעָרוֹ, ״הֲרֵינִי כָּזֶה״ — לָא אָמַר! אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן שֶׁהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו.

§ The mishna taught that one who says: I am hereby like this, is a nazirite. The Gemara asks: Though this is indeed a case where he is holding his hair at the time, since he did not say: I am hereby like this, how can this statement constitute an acceptance of naziriteship? Shmuel said: It is a case where a nazirite was passing before him when he made his statement. His intention was to declare himself a nazirite like the individual passing before him, and his statement therefore constitutes a nazirite vow.

Segment 3

״הֲרֵינִי מְסַלְסֵל״ — מִמַּאי דְּהָדֵין סִלְסוּל שַׂעְרָא? כְּדַאֲמַרָה לֵיהּ הָהִיא אַמְּתָא דְבֵי רַבִּי לְהָהוּא גַּבְרָא: עַד מָתַי אַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ?

The mishna rules that one who says: I am hereby a hair curler is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term is referring to the curling [ silsul ] of hair by allowing it to grow? The Gemara answers: As that maidservant of the house of Rabbi Yehuda HaNasi said to a certain man who grew his hair long: Until when will you curl [ mesalsel ] your hair? This shows that mesalsel means to grow hair.

Segment 4

אֵימָא תּוֹרָה, דִּכְתִיב ״סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ״? אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא נָמֵי שֶׁתָּפוּס בִּשְׂעָרוֹ.

The Gemara suggests: Say that the word mesalsel is referring to the study of Torah, as it is written with regard to Torah: “Extol her [ salseleha ] and she will exalt you” (Proverbs 4:8). The Gemara responds that Shmuel said: Here too, the case is where he was holding his hair at the time of his pronouncement.

Segment 5

״הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל״ — מִמַּאי דְּהָדֵין כִּילְכּוּל שְׂעָרוֹ הוּא? כְּדִתְנַן: סִיד, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּדֵי לָסוּד כִּילְכּוּל. וְאָמַר רַב: בַּת צִידְעָא.

The mishna rules that one who says: I am hereby growing my hair is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term is a reference to growing [ kilkul ] his hair? The Gemara answers: As we learned in a mishna ( Shabbat 78b): With regard to the measure that determines liability for carrying out lime on Shabbat from a private to a public domain, Rabbi Yehuda says: The measure is equivalent to that which is used to spread on one’s kilkul . And Rav said: This is referring to the hair that grows on the areas beneath the temple.

Segment 6

אֵימָא מֵיזַן עַנְיֵי, כְּדִכְתִיב: ״וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו״. אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא נָמֵי שֶׁתָּפוּס בִּשְׂעָרוֹ.

The Gemara suggests: Say that he vowed to sustain the poor, as it is written: “And Joseph sustained [ vaykhalkel ] his father and his brethren” (Genesis 47:12). The Gemara responds that Shmuel said: Here too, in the mishna, the case is one where the individual was holding his hair when he made his pronouncement, so that it was clear that he was referring to growing his hair.

Segment 7

״הֲרֵי עָלַי לְשַׁלֵּחַ פֶּרַע״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. מִמַּאי דְּהָדֵין שִׁלּוּחַ רִיבּוּיָא הוּא, דִּכְתִיב: ״שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים״.

The mishna rules that with regard to one who says: It is incumbent upon me to grow [ leshale’aḥ ] long hair, he is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term shilu’aḥ , which is a different form of the word leshale’aḥ , is an expression of increase and growth? The Gemara answers: As it is written: “Your tresses [ shelaḥayikh ] are a park of pomegranates” (Song of Songs 4:13).

Segment 8

אֵימָא מִידֵּי דְעַבּוֹרֵי, כְּדִכְתִיב: ״וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״!

The Gemara suggests: Say that it is referring to a matter involving transfer, as it is written: “And sends [ shole’aḥ ] water upon the earth” (Job 5:10), where the word shole’aḥ is referring to the transport of water from one place to another. Here too, the individual taking the vow might mean that he intends to transfer, i.e., to remove, his hair.

Segment 9

תַּנָּא ״פֶּרַע״ ״פֶּרַע״ יָלֵיף. כְּתִיב הָכָא ״קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע״, וּכְתִיב הָתָם גַּבֵּי כֹּהֵן הֶדְיוֹט ״וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ״.

The Gemara answers: The tanna derives the meaning of this term based upon a verbal analogy of the term long locks [ pera ] written with regard to a nazirite and the term long locks [ pera ] written with regard to a priest. It is written here, with regard to a nazirite: “He shall be holy, he shall let the hair of his head grow [ gadel ] long locks [ pera ]” (Numbers 6:5). And it is written there, with regard to a common priest serving in the Temple: “And they will not let their locks grow long [ pera lo yeshaleḥu ]” (Ezekiel 44:20). Just as the word pera with regard to a nazirite indicates growing long hair, so too, in the case of a priest it is referring to growing long hair. This proves that the term shilu’aḥ means letting one’s hair grow.

Segment 10

וְאִיבָּעֵית אֵימָא הַאי ״שׁוֹלֵחַ מַיִם״ נָמֵי רִיבּוּי הוּא, (כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף:) דְּכַד מַשְׁקִין לֵיהּ מַיָּא לְפֵירָא וְרָבֵי.

The Gemara offers an alternate answer: And if you wish, say that the meaning of the word shole’aḥ in that phrase: Sends [ shole’aḥ ] water, is also increase and growth, as Rav Yosef translated this verse into Aramaic in the following manner: When one waters produce, it grows. Consequently, the verse is referring to growth by means of water.

Segment 11

״הֲרֵי עָלַי צִיפֳּרִין״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נָזִיר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: צִיפֳּרִין סְמוּכִין לְשֵׂיעָר קִיבֵּל עָלָיו, דִּכְתִיב ״עַד דִּי שַׂעְרֵיהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין״.

§ The mishna taught that if one says: An obligation is hereby incumbent upon me with regard to birds, Rabbi Meir says: He is a nazirite, and the Sages say: He is not a nazirite. The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Meir? Reish Lakish said: He accepted upon himself an obligation with regard to the birds that are juxtaposed in a verse to hair, as it is written: “Until his hair was grown like eagles’ feathers, and his nails like birds’ claws” (Daniel 4:30). Since the verse juxtaposes birds with growing hair, it is understood that when this individual accepted an obligation with regard to birds, he was referring to growing his hair as a nazirite.

Segment 12

רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַתְפֵּיס אִינִישׁ בְּמִידֵּי דִּסְמִיךְ לֵיהּ.

The Gemara explains the basis of the dispute: Rabbi Meir holds that a person associates the object of his vow with something that is juxtaposed to it in a verse, so that when he says that it is incumbent upon him to bring birds, he means that it is incumbent upon him to grow his hair.

Nazir 3a

Nazir 3a

Rashi

Tosafot

Meiri

Shita Mekubetzet

Ben Yehoyada

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text