Commentary page
Pesachim 8a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerPesachim 8a
Pesachim 8a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 447 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
מפני שאור הנר יפה לבדיקה לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:
לאורה נבדקת לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:
ודהיכא באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:
אי נימא להדי ארובה נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה:
לצדדין של חור:
ונוגה של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:
קרנים מלשון כי קרן עור פניו (שמות לד) וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו של הקב"ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:
אורו לאחריו ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה:
31 more comments on this page.
Rashi on Pesachim 8a · Sefaria
Tosafot
מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת פרש"י דלענין תחתיה מיירי וקשה דלפי' לא ה"ל למימר החולקת אלא מפסקת ותו לא אלא י"ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע הבית וחולקת היינו שמגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד אחר אלא על גבי המטה או ישוח ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל' ובתוספתא דקאמר רשב"ג אומר מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי ומתוך הירושלמי משמע דברייתא דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים ואבנים משום דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא] משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת המטה ומשני הא דמידליא התם צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי במידליא א"צ דלא ניחא לעלות על גבה ולעבור וי"ס דגרסי אין צריך בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים תחתיה לרבותא ור"ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים סדורים ובבתרייתא בעינן:
הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו ולכך אינו פטור אלא מפני הסכנה והא דמשמע גבי מפולת דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת עקרב אור"י שאני התם דודאי איכא חמץ הטריחוהו חכמים להשכיר פועלים במרא וחצינא אבל הכא שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו:
Tosafot on Pesachim 8a · Sefaria
Rabbeinu Chananel
ואע"ג דקי"ל חצר אין צריכה בדיקה הואיל ועורבין מצויין שם ואכסדרה לאורה נבדקת (אתא) ולא לאור החמה [אתא] לאשמעינן שהבודק ביום בזמן שהחמה מצויה בעולם כשהוא בודק בבית אינו בודק אלא בנר וכן באבוקה אע"ג שהאבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אין בודקין אלא בנר דמשיך נהוריה ואורו לפניו ויוכל להכניסו בחורין ובסדקין:
תנו רבנן חורי הבית העליונים כו' פי' העליונים שאין יד מגעת להשתמש בהן וכן התחתונים עם הקרקע והגג שאין בני אדם משתמשין בו וכן היציע וזה היציע יש לו שלש שמות יציע צלע והתא יציע דכתיב (מ"א ו ו) היציע התחתונה וגו' ומפרש בפ' המוכר את הבית בתחלתו וכן הרפת דכתיב (חבקוק ג טז) ואין בקר ברפתים ולולין דכתי' (מ"א ו ח) ובלולים יעלו. ומתבן כמשמעו. ואוצרות יין ושמן שאין מסתפקין מהן ואין נכנסין בהם בכל שעה דליכא למיחש שמא נכנס אדם שם בפת שבידו ושכחו כל אלו אין צריכין בדיקה וכן מטה החולקת בבית אם היא מוטלת בקרקעית הבית ומפסקת כלומר היא מיושבת מן הכותל של בית עד הכותל שכנגדו ואין אדם יכול לעבור לא מתחתיה ולא מצדדיה כל הבית שהוא אחורי המטה אין צריך בדיקה ואם מטה זו מידליא עד שיהיו עצים ואבנים סדורין תחתיה שאין מי שיכול לעבור תחתיה ואם הם אוצרות יין ושמן במסתפק מהן וכן אוצרות שכר בבבל ובי דגים קטנים ובי ציבי ובי תמרי ובי מלחי ובי קירי כולן צריכין בדיקה. פי' קירי שעוה:
תנא אין מחייבין אותו להכניס ידו לחור שנפל עכשיו ואע"ג שהכלב יכול לחפש אחריו דחיישינן לסכנת עקרב ואע"ג דאמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אין ניזוקין חיישינן שמא יתכוין לחפש אגב חיפוש החמץ על מחט שאבדה לו קודם לכן.
Rabbeinu Chananel on Pesachim 8a · Sefaria
Ritva
גירסת הרי"ט ז"ל והגג והיציע ולא גרסינן גג היציע דשאר גגות נמי אין צריכות בדיקה שעורבים מצויין שם: ואסיקנא אוצרות יין צריכין בדיקה במסתפק מהן והשתא בזמן הזה אפי' העומדים למכירה למסתפק דמי שהרי סועדין שם בשעת מכירה. גם זה לו ז"ל: ואוצרות שמן אסיקנא שאין צריך בדיקה והר"ם במז"ל שפסק שצריכין בדיקה יש שנהגו (נ"ל דצ"ל שהקשו, המעתיק) עליו וכתב הרי"ט ז"ל דנראין דברים שכתבנו ז"ל כתב בשהוא להדלקה (נ"ל דצ"ל דברים שכתב הוא ז"ל בשהוא להדלקה, המעתיק) והוי ליה כבי קירי וצריך בדיקה. ובתוס' כתבו שצריך בדיקה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ופירושו כי בשהיו מעברין את השנה עושין שם סעודות. וכתב הרי"ט ומכאן סומכין לבדוק בזמן הזה בבתי כנסיות מפני שהנערי' אוכלים שם לפעמים: וחצר אינה צריכה בדיקה פי' הוא ז"ל דוקא מלוסה של חצר אבל חורי הכותלים צריכין בדיקה וכן פי' הר"מ במז"ל:
Ritva on Pesachim 8a · Sefaria
Meiri
חורי הבית העליונים כל כך שאין יד אדם שולטת בהם אלא על ידי הדחק וכן חורי הבית התחתונים שנמוכים יותר מדאי ואין נוחים להשתמש בהם אין צריכין בדיקה שמן הסתם אין משתמשין בהם ולגרירת חולדה או עכבר אין חוששין כמו שיתבאר ומ"מ מקומות שהקטנים רגילים להשתמש שם בודק והדבר נאה ובתלמוד המערב אמרו תחתונים צריכין בדיקה מפני שיד התינוקות ממשמשת בהם היה באותם החורים עליונים ותחתונים חמץ הידוע יש אומרים שדיו בבטול ואין נראה כן:
וכן גג היציע והוא כעין חדר עשוי לפני החצר מתוכו להצניע שם כלים הרגילים להשתמש בהם וגגו נמוך אלא שאין נוח להשתמש בו מפני שהוא משופע ומתוך כך אין צריך לבדוק וכן גג המגדל והוא כעין תיבה גבוהה ונעשה להצניע בו אוכלין ואע"פ שתוכו צריך בדיקה גגו אין צריך בדיקה שמתוך גבהו אין תשמישו נוח מגבו:
ורפת בקר ולולין והוא מקום דירת התרנגולין שאין דרכן של אלו בתשמיש של חמץ ואפי' כן בהמות ותרנגולין אכלוהו וכן המתבן אין דרכו בתשמיש חמץ ולפיכך כל אלו אין צריכין בדיקה:
אוצרות שמן אין צריכין בדיקה אף במסתפק מפני שיש קבע לסיפוקו ודרכו של אדם להזמין מה שצריך לו ממנו קודם אכילה אבל אוצרות יין במסתפק צריכים בדיקה שאין קבע לסיפוקו ופעמים שהשמש עומד מהשלחן ופתו בידו והולך לשם להביא עוד יין לסעודה ובשאינו מסתפק מיהא אין צריך בדיקה ואוצרות שכר במקום שרגילים בו דינם כאוצרות יין ובזמן הזה שדרכם להדליק בשמן יש מחמירים לומר שצריך לבדוק במסתפק ולא אמרו אין צריך אלא במקום שאין מסתפקין ממנו אלא לאכילה ועל זו סמכו גדולי הנשיאים שבנרבונא באזהרות שלהם להצריך בדיקה באוצרות שמן במסתפק ודברים אלו אין לו לבעל הבית אלא מה שעיניו רואות והוא שאמרו בתלמוד המערב מרתף יין צריך בדיקה ומרתף שמן אין צריך בדיקה אוצר בין של יין בין של שמן אינו צריך בדיקה איזהו מרתף כל שהוא נתון עם הלחם בחצר אוצר שאין נתון עם הלחם בחצר יש מרתף שהוא כאוצר ויש אוצר שהוא כמרתף מרתף שהוא בוש לאכול בתוכו הרי הוא כאוצר אוצר שאינו בוש לאכול בתוכו הרי הוא כמרתף:
מטה החולקת בתוך הבית מכותל צפוני לכותל דרומי ונשאר אויר בבית משפת המטה פנימי ולהלן לצד מזרח והבית פתוח למערב ומשוך לשם עד שכל תשמישו של בית משפת המטה החיצון ולחוץ כשבא לבדוק את ביתו צריך לבדוק אף באותו אויר שמן המטה ולפנים מפני שאדם עובר לשם תחת המטה בד"א בשהמטה גבוהה עד שאדם עובר תחתיה בלא צער ושאין עצים ואבנים סדורים תחתיה שיעכבו את המהלך אבל אם המטה נמוכה עד שאין אדם עובר שם אלא בצער או שהיתה גבוהה אבל עצים ואבנים סדורים תחתיה אין צריך בדיקה משם ולהלן ויש בשמועה זו פירוש אחר וגירסא אחרת וזו עיקר וגירסא שלנו היא שבראשונה גורסין מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת אינה צריכה בדיקה ורמינהו מטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתיה אינה צריכה בדיקה כלומר ומטעם דעצים ואבנים סדורים תחתיה הא לאו הכי צריך בדיקה ותירץ בה הא דמדליא הא דמתתיא שכשהיא גבוהה ואין עצים סדורים תחתיה צריכה בדיקה כמו שפירשנו:
חור שבין אדם לחבירו והכותל רחב הרבה זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלים בלבם אבל חור שבין יהודי לארמאי לא יבדוק כלל אלא יבטל בלבו שמא יאמר הגוי כשפים הוא עושה לי ואע"פ ששלוחי מצוה אין נזוקין היכא דשכיח היזקא שאני ואפי' רואהו משתמש בו תמיד ואינו חושש לכשפים כל שהוא משתמש בו בלילה ובהכנסת נר יש לחוש וכן חור שבין אדם לחבירו או אף בינו לבין עצמו אם יש שם צד סכנה כגון שנפל עליו עפר שלמעלה הימנו ונסתם ויש שם סכנת עקרב אע"פ שהכלב יכול לחפש אחריו שאין המפולת פוטרתו מלבדוק אין צריך בדיקה שנאמר וחי בהם ולא שימות בהם ואע"פ ששלוחי מצוה הם אין ראוי לסמוך על הנס וכן כל כיוצא בזה:
בית הדגים בקטנים צריך בדיקה שאין קבע לסיפוקם אבל גדולים אין צריך בדיקה ובית המלח ובית השעוה שמדליקים מהם לשלחן ובית התמרים ושאר הפירות ובית העצים צריכים בדיקה שרגילים היו להתחמם כנגדם בשעת סעודה ואף אלו אין קבע לספוקם:
האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני או כדי שאזכה לחיי העולם הבא אינו מפקיע שכר צדקתו בלשון זה אע"פ שדומה כעובד על מנת לקבל פרס שאין זה אלא כמתעורר לידור מחמת יראת עונש ולא שאם יבואהו עונש אחר אח"כ שיהא קורא תגר אלא מצדיק את דינו ואינו מהרהר אחר מדותיו ית' וכבר ביארנוה בראשון של ראש השנה:
Meiri on Pesachim 8a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
תוס' בד"ה מטה החולקת כו' דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה אלא משום דאין דרך לשוח כו' עכ"ל כך הגיה מהרש"ל לפי הגהתו אין לחלק כלל בין עצים ואבנים תחתיו לאין עצים ואבנים תחתיו אלא בין דמדליא ובין דמתתאי וק"ק דא"כ אמאי קתני כלל בבתרייתא עצים ואבנים תחתיו גם הטור א"ח מפליג בין עצים ואבנים תחתיו לאין תחתיו וכ' הב"י דהיינו כפי' הראשון של התוס' וע"כ נראה לקיים נוסחת התוס' הישנים שלפנינו שמלת אלא אינו דלפי זה ודאי דאיכא לחלק בין עצים ואבנים תחתיו לאינו תחתיו ואיכא לפלוגי נמי בין מדליא ובין מתתאי ותלמודא דמחלק בין מדליא ובין מתתאי ה"ה דה"מ לחלק כולה במדליא ובין עצים ואבנים תחתיו לאינן תחתיו אלא דחדא מנייהו נקט ודו"ק:
בא"ד ור"ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים כו' עכ"ל ולפ"ז ליכא לפרושי אלא כפירוש ראשון שכתבו התוס' דבמדליא צריך בדיקה טפי אי ליכא עצים ואבנים שיוכל לעבור תחתיו אבל לפירוש שני שכתבו דמתתאי צריך בדיקה טפי דיכול לעבור עליה מאי איכפת לן בעצים ואבנים שתחתיה דכיון דמתתאי הוא העצים שתחתיו אין מעכבין אותו מלעבור עליו וק"ל:
Chidushei Halachot on Pesachim 8a · Sefaria
Maharam
ברש"י ד"ה כל לאתויי וכו' דלא תנא מקום שמכניסין וכו' ס"א שאין מכניסין וכו':
בתוס' ד"ה ממה החולקת כו' וקאמר דא"צ בדיקה לצד הפנימי וכו' ר"ל ופליגי אם צריך לבדוק לצד השני שאחרי המטה דהיינו צד הפנימי ולא לענין אם צריך לבדוק תחת המטה:
בא"ד שבשביל כך אין צריך בדיקה אלא משום דאין דרך וכו' כצ"ל:
Maharam on Pesachim 8a · Sefaria
Penei Yehoshua
בפירש"י בד"ה לאורה נבדקת וא"צ להביא לה אור הנר אלא בודק ביום עכ"ל. לכאורה ל' א"צ להביא אור הנר אינו מדוקדק שאם רצונו לומר שא"צ לבדוק בליל י"ד ורשאי להמתין עד יום י"ד הו"ל לפ' כן בהדיא. ועוד דל' רבא גופא לא משמע הכי ואף במאי דקאמר דאור אכסדרה הוי בדיקה אכתי לא ידענא שא"צ לבדוק בליל י"ד בשעה שבני אדם מצויים ואפילו את"ל דכיון דאור אכסדרא עדיף טפי מאור הנר תו לא משכחינן להקל משום טעמא דבני אדם מצויים אכתי עיקר הדין חסר מדברי רבא לכך נראה דכוונת רש"י לפ' דברי רבא במאי שאמר אכסדרה לאורה נבדקת היינו במה שנבדקת ביום י"ג וא"צ להמתין עד הלילה כדי להביא נר ואפילו לשיטת הסוברים דבדיקה דיום י"ג אפילו לאור הנר לא מהני היינו משום דשרגא בטיהרא לא מהני אפ"ה באכסדרה שאורה רב רשאי לבדוק בי"ג משום דאיכא תרתי למעליותא וזריז נקרא כנ"ל בכוונת רש"י ובחנם האריך הפ"ח והשיג על דבריו:
Penei Yehoshua on Pesachim 8a · Sefaria
Ben Yehoyada
לְמַה צַּדִּיקִים דּוֹמִים בִּפְנֵי הַשְּׁכִינָה? כְּנֵר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה נראה לי בס"ד דודאי וברור הוא דאור השכינה אין לו ערך ודמיון ולא גבול שיוכל השכל להגבילו, אך הענין הוא אף על גב דכתיב (ישעיה מ, יח) 'וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ' עם כל זה כתיב (הושע יב, יא) 'וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה' והיינו כי בודאי עצם אור שכינתו יתברך אי אפשר להגבילו ולדמותו ורק מפני שאין לנבראים יכולת להשיג אור שכינתו יתברך הגדול והעצום והנורא לכן יתגלה לעיניהם שיעור מוגבל לכל אחד כפי כוחו שיוכל להשיג, וזהו שנאמר 'וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה' וכמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשת בא (זהר חלק ב' מב, ב) כד נחית לאמלכא על בריין ויתפשט עלייהו יתחזי לון לכל חד כפום מראה וחזיון ודמיון דילהון והאי איהו וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה יעוין שם. ולפי זה גם המלאכים כל אחד ישיג אור השכינה שיעור כפי יכולתו אבל עצמות אור השכינה כפי מה שהיא אי אפשר לשום מלאך ולשום נשמה להשיגו ואי אפשר לתת לו דמיון וערך. נמצא לפי זה אור השכינה דנקיט הכא שעושה לו דמיון וערך אין זה על עצם האור אלא הוא על שיעור אשר ישיגו המלאכים והנביאים ונשמות הצדיקים כפי כוחם שעל זה נאמר וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה, ועל זה קאמר הצדיקים אורם ידמה בעיני המלאכים ובעיניהם לפני אור השכינה הוא אור אשר ידמה בעיני המלאכים והנביאים כפי כוחם כְּעֵרֶךְ אוֹר הַנֵּר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה ואף על גב דבאמת אין השגת הכל שוה בזה האור של השכינה הנדמה לעיני הנבראים עם כל זה יכון הדמיון הזה שעשה רבא בנר ואבוקה כי באמת דאין כל הנרות שוים באורם ואין כל האבוקות שוים באורם ודוק היטב.
עַל מְנַת שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי הא דלא אמר 'עַל מְנַת שֶׁאֶחְיֶהָ אֲנִי' משום דהאי בקשה היא צורך עולם הזה אבל 'שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי' הוא צורך עולם הבא שיחיה ויעשה מצות דאז ברא מזכה אבא לעולם הבא. ודייקינן כיון דנקיט בדברים אלו 'הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר' שמע מינה אי הוה מבקש צורך עולם הזה אף על גב דאינו נקרא צדיק גמור הנה הוא נקרא צדיק סתם ואם כן שמע מינה דמצוה על כל פנים. כב: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ"אֶת הֳ' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים י, כ), פֵּרַשׁ אין להקשות למה לא דרש 'אֶת' לְרַבּוֹת מוֹרָא אָב וָאֵם או לְרַבּוֹת מִקְדָּשׁ? דזה אינו מאחר דבהני כתיב להדיא (ויקרא יט, ג) אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ (ויקרא יט, ל) וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ למה הוצרך הכתוב לרבותם בתיבת 'אֶת'?! אמנם קשה הוה ליה לדרוש 'אֶת' לרבות 'מלאך מט"ט שר הפנים' דכתיב ביה (שמות כג, כ) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וכו' הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, ודרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין לח:) זה מט"ט ששמו כשם רבו, שמספר שמו עולה 'שדי' [314]. ונראה לי בס"ד דאמרו ביבמות דף וא"ו וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ (ויקרא יט, ל) יכול יתיירא אדם ממקדש וכו', וכתבו התוספות שלא הוצרך ללמדנו דבר זה במורא אב ואם דהתם ודאי אין לטעות ולחשוב שיהיה המורא מהם לשם אלהות, אבל במקדש כיון דהוא דבר שבקדושה איכא למטעי, להכי הוצרך לפרש שלא יהיה המורא מן המקדש לשם אלהות. ועיין בקרבן אהרן פרשת קדושים מה שכתב בזה יעוין שם. ולכן לא רצה לדרוש 'אֶת' לרבות מלאך מט"ט כדי שלא יטעו לחשוב שיהיה לו מורא ממנו לשם אלהות כיון שהוא מלאך קדוש ואמר עליו כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ ואיכא למטעי ביה טפי ממקדש, אך רבי עקיבא דפירש 'לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים' דהוא אדם דמי להך דאב ואם שכתבו התוס' דלא שייך למטעי בהו. אמנם קשה הוה ליה לפרוש כשהגיע לפסוק 'וַעֲבַדְתֶּם אֵת הֳ' אֱלֹהֵיכֶם' (שמות כג, כה) דקדים? ונראה לי בס"ד דהתם דרש לרבות שמוש הרב דחייב אדם לשמש את רבו דגדולה שמושה יותר מלמודה. והנה מהרש"א הקשה מן פסוק וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת הֳ' (שמות יד, לא) יעוין שם. ונראה לי בס"ד דהוא פירש בפסוק 'אֶת הֳ' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא' (דברים י, כ) מפני שהוא דבר צווי שמצוה את האדם בכך, אך פסוק וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת הֳ' הוא סיפור מעשה שהיה, ויש לדרשו לרבות שנתייראו מן מלאכים הממונים שהם פועלי הדין שהכו את המצריים וחבלו בהם ונתייראו שמא יפגעו בהם גם כן.
Ben Yehoyada on Pesachim 8a · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Pesachim, daf 8, Amud Aleph, about 447 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 141 words
Opens “מִפְּנֵי שֶׁאוֹר הַנֵּר יָפֶה לַבְּדִיקָה. וְאַף עַל…”
- Segment 225 words
Opens “הַאי אוֹר הַחַמָּה הֵיכִי דָמֵי? אִי נֵימָא…”
- Segment 313 words
Opens “לָא צְרִיכָא, לַאֲרוּבָּה דִּבְחֶדֶר. וּדְהֵיכָא? אִי לְבַהֲדֵי…”
- Segment 431 words
Opens “וַאֲבוּקָה לָא? וְהָאָמַר רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וְנֹגַהּ…”
- Segment 549 words
Opens “אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: זֶה —…”
- Segment 646 words
Opens “כׇּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין כּוּ׳. ״כׇּל מָקוֹם״…”
- Segment 739 words
Opens “וּרְמִינְהוּ: חוֹר שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ — זֶה…”
- Segment 86 words
Opens “קַשְׁיָא מִטָּה אַמִּטָּה, קַשְׁיָא חוֹרִין אַחוֹרִין!…”
- Segment 921 words
Opens “חוֹרִין אַחוֹרִין לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּעִילָּאֵי…”
- Segment 1026 words
Opens “וְאוֹצְרוֹת יַיִן אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה?! וְהָתַנְיָא: אוֹצְרוֹת…”
- Segment 1110 words
Opens “שֶׁמֶן — יֵשׁ קֶבַע לַאֲכִילָה. יַיִן —…”
- Segment 1212 words
Opens “תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: עָשׂוּ אוֹצְרוֹת שֵׁכָר בְּבָבֶל…”
- Segment 1319 words
Opens “אָמַר רַב חִסְדָּא: בֵּי דָגִים אֵין צָרִיךְ…”
- Segment 1420 words
Opens “אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: בֵּי מִילְחֵי…”
- Segment 1527 words
Opens “תָּנָא: אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ לְהַכְנִיס יָדוֹ לְחוֹרִין…”
- Segment 1625 words
Opens “אִי נְפַל, לְמָה לִי בְּדִיקָה? וְהָתְנַן: חָמֵץ…”
- Segment 1718 words
Opens “וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן…”
- Segment 1819 words
Opens “וּכְהַאי גַּוְונָא לָאו מִצְוָה הוּא?! וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר…”
Sages named on this page
- Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim
Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.
Source: Pesachim 8a · Segment 6 — “…אֵין צְרִיכִין בְּדִיקָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִטָּה…”
- Rav Zevid · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim
Rav Zevid was a prominent Amora of the sixth generation who served as Rosh Yeshiva in Pumbedita for eight years.
Source: Pesachim 8a · Segment 5 — “…לְהַכְנִיסוֹ לְחוֹרִין וְלִסְדָקִין. רַב זְבִיד אָמַר: זֶה — אוֹרוֹ…”
- Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim
Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…
Source: Pesachim 8a · Segment 5 — “…— לָא בְּעִית. רָבִינָא אֲמַר: הַאי — מְשִׁךְ נְהוֹרָא,…”
Original text
מִפְּנֵי שֶׁאוֹר הַנֵּר יָפֶה לַבְּדִיקָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר — זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם״, וְאוֹמֵר: ״וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל״, וְאוֹמֵר: ״בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַים בַּנֵּרוֹת״, וְאוֹמֵר: ״נֵר ה׳ נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָטֶן״.
because the light of a lamp is effective for searching. And even though there is no proof for this matter, there is an allusion to this matter, as it is stated: “Seven days leaven shall not be found in your houses” (Exodus 12:19), and it says: “And he searched, starting with the eldest, and ending with the youngest; and the goblet was found in Benjamin’s sack…” (Genesis 44:12). And it says: “At that time I will search Jerusalem with lamps” (Zephaniah 1:12), and it says: “The spirit of man is the lamp of God, searching all the inward parts” (Proverbs 20:27).
הַאי אוֹר הַחַמָּה הֵיכִי דָמֵי? אִי נֵימָא בְּחָצֵר, הָאָמַר רָבָא: חָצֵר אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה, מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹרְבִין מְצוּיִין שָׁם. אֶלָּא בְּאַכְסַדְרָה, הָאָמַר רָבָא: אַכְסַדְרָה לְאוֹרָהּ נִבְדֶּקֶת!
The Gemara asks a question: This light of the sun, by which one may not conduct the search for leaven, what are the circumstances of this case? If we say it is referring to conducting a search in the courtyard, didn’t Rava say that a courtyard does not require searching, due to the ravens and other birds that are found there, and will certainly eat any leaven there? Rather, perhaps this ruling is referring to a portico, which is not frequented by ravens. However, this cannot be the correct interpretation either, as didn’t Rava say with regard to that case that a portico may be searched by its own light, i.e., one need not use a lamp at all when searching a portico, but one may search it by sunlight?
לָא צְרִיכָא, לַאֲרוּבָּה דִּבְחֶדֶר. וּדְהֵיכָא? אִי לְבַהֲדֵי אֲרוּבָּה — הַיְינוּ אַכְסַדְרָה. אֶלָּא לִצְדָדִין.
The Gemara answers: No, this statement with regard to sunlight is necessary with regard to the skylight that is in a room. The Gemara asks: And with regard to the area to which the tanna is referring, where in the room is it located? If he is referring to the place opposite the skylight, the legal status of that area is like that of a portico, as its abundant sunlight is adequate to search for leaven. Rather, the tanna is referring to the sides of the room. In those areas, one cannot rely on the sunlight from the skylight. He must search by the light of the lamp.
וַאֲבוּקָה לָא? וְהָאָמַר רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ״, לְמָה צַדִּיקִים דּוֹמִין בִּפְנֵי שְׁכִינָה — כַּנֵּר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה. וְאָמַר רָבָא: אֲבוּקָה לְהַבְדָּלָה מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר!
The Gemara asks: And is the light of a torch not bright enough for searching? But didn’t Rava say: What is the meaning of that which is written, “And a brightness appears as the light; He has rays at His side; and there is the hiding of His power” (Habakkuk 3:4), which indicates that God will provide rays of glory for the righteous in the future? The Sages explained this verse by means of a parable: To what are the righteous comparable before the Divine Presence? They are comparable to a lamp in the face of a torch. This statement indicates that the light of a torch is significantly greater than that of a lamp, and consequently a torch should be more effective in the search for leaven. And likewise Rava said: One who uses a torch for the blessing over fire in havdala has performed the mitzva in the optimal manner. Apparently, the light of a torch is greater than that of a lamp.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: זֶה — יָכוֹל לְהַכְנִיסוֹ לְחוֹרִין וְלִסְדָקִין, וְזֶה — אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיסוֹ לְחוֹרִין וְלִסְדָקִין. רַב זְבִיד אָמַר: זֶה — אוֹרוֹ לְפָנָיו, וָזֶה — אוֹרוֹ לְאַחֲרָיו. רַב פָּפָּא אֲמַר: הַאי — בְּעִית, וְהַאי — לָא בְּעִית. רָבִינָא אֲמַר: הַאי — מְשִׁךְ נְהוֹרָא, וְהַאי — מִיקַּטַּף אִיקַּטּוֹפֵי.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The baraita does not prohibit the use of a torch due to its failure to provide sufficient light. Rather, it is due to the fact that one can put this lamp into holes and crevices, as it is a small flame, and one cannot put that torch into holes and crevices, as it is a large flame. Rav Zevid said: This lamp projects its light before it, facilitating the search, and that torch projects its light behind it, on the person conducting the search. Rav Pappa said: The reason is that when using this torch one fears starting a fire, and when using that lamp he does not fear starting a fire. Ravina said: This lamp consistently draws light, and the light of that torch fluctuates. Although overall the torch provides greater light than a lamp, it is less effective for use in a search.
כׇּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין כּוּ׳. ״כׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: חוֹרֵי בַּיִת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְגַג הַיָּצִיעַ, וְגַג הַמִּגְדָּל, וְרֶפֶת בָּקָר, וְלוּלִין, וּמַתְבֵּן, וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן — אֵין צְרִיכִין בְּדִיקָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִטָּה הַחוֹלֶקֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וּמַפְסֶקֶת — צְרִיכָה בְּדִיקָה.
We learned in the mishna: Any place into which one does not typically take leaven does not require searching. The Gemara asks: What does the inclusive phrase: Any place, come to include? The Gemara answers that it comes to include that which the Sages taught in a baraita : The upper and lower holes in the wall of a house that are difficult to use, as well as a veranda roof, a closet roof, a cowshed, chicken coops, a storehouse for straw, a wine cellar, and a storeroom for oil; all these do not require that a search be conducted. Rabban Shimon ben Gamliel says: A bed that divides the area inside a house and space separates the bottom of the bed from the floor requires a search, as there might be leaven beneath it.
וּרְמִינְהוּ: חוֹר שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ — זֶה בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, וְזֶה בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, וְהַשְּׁאָר מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִטָּה הַחוֹלֶקֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְעֵצִים וַאֲבָנִים סְדוּרִים תַּחְתֶּיהָ, וּמַפְסֶקֶת — אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה.
The Gemara raises a contradiction between this baraita and another: With regard to a hole in a wall that is between a house belonging to one person and a house belonging to another, this neighbor searches to the point that his hand reaches, and that neighbor searches to the point that his hand reaches. And as for leaven found in the rest of the hole, each one renders it null and void in his heart. Rabban Shimon ben Gamliel says: A bed that divides the area inside a house, with wood and stones placed under it, and space separates the bottom of the bed from the wood and stones beneath it, does not require searching.
קַשְׁיָא מִטָּה אַמִּטָּה, קַשְׁיָא חוֹרִין אַחוֹרִין!
This is difficult due to a contradiction between the ruling with regard to a bed in the first baraita , where Rabban Shimon ben Gamliel says that it requires a search, and the ruling with regard to a bed in the second baraita , where he rules that no search is required. Furthermore, it is similarly difficult due to a contradiction between the ruling with regard to holes in the first baraita , that a search is not required, and the ruling with regard to holes in the second baraita , that a search is required.
חוֹרִין אַחוֹרִין לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּעִילָּאֵי וּבְתַתָּאֵי, וְהָא — בְּמִיצְעֵי. מִטָּה אַמִּטָּה לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּמִידַּלְּיָא, הָא — דְּמִיתַּתַּאי.
The Gemara answers: The apparent contradiction between the first ruling with regard to holes and the second ruling with regard to holes is not difficult. This baraita , which rules that one need not search them, is referring to upper and lower holes, which are difficult to use. And that baraita , which rules that one is required to search them, is referring to intermediate holes, whose use is convenient. The apparent contradiction between the first ruling with regard to a bed and the second ruling with regard to a bed is similarly not difficult. This baraita , which rules that one is required to search them, is referring to a bed that is raised off the floor, and that ruling, that one need not search them, is referring to a bed that is low and the space beneath it cannot be used, and presumably, there is no leaven there.
וְאוֹצְרוֹת יַיִן אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה?! וְהָתַנְיָא: אוֹצְרוֹת יַיִן — צָרִיךְ בְּדִיקָה, אוֹצְרוֹת שֶׁמֶן — אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּמִסְתַּפֵּק. אִי הָכִי, שֶׁמֶן נָמֵי!
With regard to this baraita , the Gemara asks: And do wine storages not require searching? But wasn’t it taught in a baraita : Wine storages require searching; oil storages do not require searching. The Gemara answers: With what are we dealing here? It is a case where one supplies wine from the storage during the meal. The Gemara raises a difficulty: If so, then in the case of oil storages, if one supplies oil from the storage during the meal, he should be obligated to search there as well.
שֶׁמֶן — יֵשׁ קֶבַע לַאֲכִילָה. יַיִן — אֵין קֶבַע לִשְׁתִיָּה.
The Gemara answers: With regard to oil, there is a fixed quantity used for eating a meal. A person knows how much oil he will require before the meal begins, and he will therefore supply himself with any oil that he will need before the meal, and no leaven will enter the storage. However, with regard to wine, there is no fixed quantity used for drinking, as one does not know how much wine he will drink during the meal. Consequently, it is possible that he will descend to his wine cellar with bread in his hand to replenish his supply of wine.
תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: עָשׂוּ אוֹצְרוֹת שֵׁכָר בְּבָבֶל כְּאוֹצְרוֹת יַיִן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּמִסְתַּפֵּק.
Rabbi Ḥiyya teaches: The Sages rendered the legal status of the beer storages in Babylonia like that of wine storages in Eretz Yisrael, with regard to one who supplies wine from the storage during the meal. Any storage from which one replenishes his supply during the meal requires searching for leaven.
אָמַר רַב חִסְדָּא: בֵּי דָגִים אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה. וְהָתַנְיָא צְרִיכִין בְּדִיקָה! לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרַבְרְבֵי, הָא — בְּזוּטְרֵי.
Rav Ḥisda said: A fish storage does not require searching. The Gemara raises a difficulty: But wasn’t it taught in a baraita that a fish storage requires searching? The Gemara answers: This is not difficult; this lenient ruling is referring to large fish, and that stringent ruling deals with small fish. Since one does not know exactly how many small fish he will require for the meal, he might need to replenish his supply during his meal.
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: בֵּי מִילְחֵי וּבֵי קִירֵי צָרִיךְ בְּדִיקָה. אָמַר רַב פָּפָּא: בֵּי צִיבֵי וּבֵי תַמְרֵי צָרִיךְ בְּדִיקָה.
Rabba bar Rav Huna said: A salt storage and a storage for candles require searching for leaven, as one might have entered those storages during a meal. Rav Pappa likewise said: A wood storage and a storage for dates require searching for the same reason.
תָּנָא: אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ לְהַכְנִיס יָדוֹ לְחוֹרִין וְלִסְדָקִין לִבְדּוֹק — מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מַאי סַכָּנָה? אִי נֵימָא מִפְּנֵי סַכָּנַת עַקְרָב — כִּי מִשְׁתַּמַּשׁ, הֵיכִי אִישְׁתַּמַּשׁ? לָא צְרִיכָא, דִּנְפַל.
It was taught in the Tosefta : The Sages do not require one to place his hand into holes and crevices to search for leaven, due to the danger involved. The Gemara asks: Due to what danger? If we say it is due to the danger of a scorpion that might be in this hole, when he made use of the hole in the first place, how did he make use of it if there were scorpions there? If the hole is never used, there is no need to search it in any case. The Gemara answers: No, it is necessary to search this hole in a case where leaven fell into it unintentionally.
אִי נְפַל, לְמָה לִי בְּדִיקָה? וְהָתְנַן: חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת — הֲרֵי הוּא כִּמְבוֹעָר! הָתָם שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, הָכָא כְּשֶׁהַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו.
The Gemara asks: If the tanna is referring to a case where leaven fell into the hole, again, why do I need to conduct a search? But didn’t we learn in a mishna with regard to leaven upon which a rockslide fell, it is considered removed from the owner’s possession? Here too, any leaven that fell into the hole should be considered removed. The Gemara answers: There, where the tanna said it is as though it were removed, he is referring to a case where the rockslide buries the leaven so that even a dog cannot search for it. Here, it is referring a hole that is not so deep, and therefore a dog can search for it and extract the leaven from the hole.
וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? אָמַר רַב אָשֵׁי: שֶׁמָּא תֹּאבַד לוֹ מַחַט, וְאָתֵי לְעַיּוֹנֵי בָּתְרַהּ.
The Gemara questions the halakha in the Tosefta from a different angle. Why is there any concern about danger in this case? But didn’t Rabbi Elazar say: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm throughout the process of performing the mitzva? Rav Ashi said: Here we are concerned lest he will also have lost a needle in the same place, and he will look for it while he is searching for the leaven. Since he is not merely searching for leaven, the merit of the mitzva will not protect him.
וּכְהַאי גַּוְונָא לָאו מִצְוָה הוּא?! וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר ״סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי״ אוֹ ״שֶׁאֶהְיֶה בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא״ —
The Gemara asks: And in a case like that, where there is personal interest intermingled with the performance of a mitzva, is it not nevertheless considered a mitzva? But wasn’t it taught in a baraita that one who says: I am contributing this sela to charity so that my son will live, or if he says: I am performing the mitzva so that I will be one destined for the World-to-Come,