Commentary page
Pesachim 121a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerPesachim 121a
Pesachim 121a. The full printed text of this folio side — 6 numbered segments, about 93 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
חד תני אפיגול וחד תני אנותר חד מפרש טעמא דמתניתין מאי טעמא מטמא פיגול את הידים וחד מפרש טעמא דנותר מאי טעמא נותר מטמא את הידים:
משום חשדי כהונה גזרו עליו טומאה שלא יפגלוהו ברצון להפסיד את הבעלים ועוד דשלמים הן ואין לכהן בהן אלא חזה ושוק וישחטם במזיד לשם חטאת כדי לאוכלן כולם ומשום הכי גזרו טומאה:
משום עצלי כהונה שלא יתעצלו באכילתן:
חד אמר כזית מהן מטמא את הידים וח"א בכביצה:
מתני' ברכת הפסח על אכילת פסחים על של זבח חגיגת ארבעה עשר ומברכין על אכילת שלמים:
שירי דם בזריקה מרחוק דלא איכפת ליה אם נופלים שיריים על היסוד או לא שירי דם הפסח בשפיכה בנחת כדי שיפלו על היסוד:
לא שפיכה בכלל זריקה כלומר שאם נותן פסח בזריקה ושלמים בשפיכה לא עשה כלום וכיון דאין דומין זה לזה במתן דמים אין ברכת האחד פוטרת האחר:
הכי גרסינן במתניתין בירך על הזבח לא פטר את הפסח על הפסח פטר את של זבח דברי ר' ישמעאל והכא גרסינן לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה ופירוש אם נתן פסח בזריקה לא עשה כלום אבל אם נתן שלמים בשפיכה יצא לפיכך ברכת הפסח פוטרת את של שלמים ששלמים בכלל פסח במתן דמים ושל שלמים אינה פוטרת את של פסח לפי שאין פסח במתן דמו בכלל שלמים:
Rashi on Pesachim 121a · Sefaria
Tosafot
כשתמצא לומר לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה לדברי ר' עקיבא כו' - אם כן מוכח מכאן דלר' ישמעאל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא וכן מוכיח נמי כאן דס"ל דפסח בשפיכה הוא והכי נמי מוכח בפסחים בפרק האשה (דף פט.) דפריך דאלו פסח בשפיכה ושלמים בזריקה ומשני מאי נפקא מינה והתניא מנין לניתנין בזריקה שנתן בשפיכה שיצא כו' אלמא אית ליה תרתי פסח בשפיכה וזריקה בכלל שפיכה דזריקה עומד מרחוק וזורק את הדם ליסוד ושפיכה עומד על היסוד ושופך וקשה דבזבחים פרק בית שמאי (זבחים דף לז.) משמע מאן דאית ליה פסח בשפיכה לא מצי סבר נזרקין שנתנן בשפיכה יצא וכן איפכא מאן דאית ליה נזרקין שנתנן בשפיכה יצא לית ליה פסח בשפיכה דקאמר ודם זבחיך ישפך והא מיבעי ליה לכדתניא מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ת"ל ודם זבחיך ישפך ומשני סבר לה כרבי עקיבא דאמר לא זריקה בכלל שפיכה וכו' פי' וההיא דרשא מנין לניתנין בזריקה לר' ישמעאל היא ופריך ואכתי מיבעיא ליה לכדתניא ר' ישמעאל אומר מתוך שנאמר אך בכור שור או בכור כשב וגו' את דמם תזרוק למדנו לבכור שטעון מתן דמים למזבח מעשר ופסח מנין ת"ל ודם זבחיך ישפך ומשני סבר לה כריה"ג דאמר פסח נמי בזריקה והדר פריך ליה [ור' ישמעאל] האי קרא מפיק ליה הכי ומפיק ליה הכי וקאמר תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל אלמא ההוא תנא דר' ישמעאל דלעיל דנזרקין שנתנן בשפיכה יצא ויליף מדם זבחיך ישפך לית ליה להאי תנא דרבי ישמעאל דיליף מההוא קרא פסח בשפיכה וי"ל דודאי ר' ישמעאל אית ליה תרתי וניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא נפיק ליה מסברא דמה לי זריקה מרחוק ומה לי שפיכה בקרוב קרא כי אתא [לפסח] בשפיכה הוא דאתא והאי דלא משני ליה הכי כדפריך ליה ור' ישמעאל האי קרא היכי מפיק ליה הכי וכו' משום דדרשא של רבי יוסי הגלילי פשוט ליה טפי והתם פי' הקונט' ור' ישמעאל האי קרא דודם זבחיך ישפך מפיק ליה להכי לניתנין בזריקה שנתן בשפיכה יצא וע"כ ההיא דניתנין לא אתיא כרבי עקיבא דאי אתיא אמאי קאמר רבי עקיבא אין ברכת פסח פוטרת של זבח והלא שלמים בכלל פסח והכל בשפיכה מההיא דניתנין ואי נמי הוה ס"ל לרבי עקיבא פסח בזריקה כרבי יוסי הגלילי כל שכן דשניהם פוטרין זה את זה ואכתי קדריש ליה לההוא קרא לפסח בשפיכה ומשני תרי תנאי וכו' האי תנא דר' ישמעאל דיליף מודם זבחיך ישפך פסח בשפיכה לית ליה פסח פוטר את הזבח ובהא לא פליג רבי ישמעאל אדרבי עקיבא דהא כיון דדריש מיניה פסח בשפיכה תו לית ליה למילף מיניה דניתנין בזריקה שנתן בשפיכה יצא והאי תנא דר' ישמעאל דיליף מיניה דניתנין בזריקה שנתן בשפיכה יצא לית ליה פסח בשפיכה אלא בזריקה כשלמים מיהו הא סברא דידיה דפליג ארבי עקיבא דפסח עיקר וזבח טפל ע"כ פסח פוטר את הזבח ולא ברכת זבח את הפסח ובפסחים דירושלמי אמר האי טעמא עכ"ל וקשה דלעיל הוכחנו מהנהו דפסחים דאית להו תרוייהו וכדכתבינן לעיל ורשב"ם פירש הכי כשתמצא לומר לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל כו' מתוך דבריו למדנו דקאמר בירך על הפסח וכו' א"כ ס"ל דפסח בזריקה ומעתה אייתר ליה ודם זבחיך ישפך לומר דזריקה בכלל שפיכה וכל הנזרקין אם נתנן בשפיכה יצא ול"ג ושפיכה בכלל זריקה דהא אין שום קרבן דמצותו לכתחלה בשפיכה וקשה ההיא דפ' האשה ור' חיים כהן פי' כשתמצא לומר לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ושפיכה בכלל זריקה כך היא גירסא בספרים ישנים כלומר כל הקרבנות בזריקה ובשפיכה ואין להקפיד וברכת פסחים על עיקר לפטור את הטפל ולא הטפל את העיקר [וקשה] והלא אית ליה נמי דפסחים מצותו בשפיכה דוקא אם כן אין זה זריקה:
Tosafot on Pesachim 121a · Sefaria
Rabbeinu Chananel
הא דתנן מטמאין את הידים רב הונא ורב חסדא חד מתני טומאה אפגול וחד מתני אנותר חד מתני כזית כאיסורו וחד מתני כביצה כטומאתו:
ברך ברכת הפסח פטר את של זבח וכו' תאנא איזו היא ברכת הזבח אומר אקב"ו לאכל הזבח וקי"ל הפסח דמו בשפיכה כדתנן כהן הקרוב אצל המזבח זורקה זריקה אחת כנגד היסוד והזבח כגון השלמים וכיוצא בהן דמן בזריקה ואמרינן כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל דאמר ברכת הפסח פוטרת של זבח ואינו צריך לברך על הזבח ברכה בפני עצמה אבל ברכת הזבח אינה פוטרת של פסח הרי זריקה בכלל שפיכה כלומר הטעון זריקה אם תזרקהו בשפיכה יצא אבל אין שפיכה בכלל זריקה הטעון שפיכה ואם יזרקהו לא יצא אלא טעון שפיכה לדברי ר' עקיבא דאמר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו לא שפיכה בכלל זריקה ולא זריקה בכלל שפיכה:
Rabbeinu Chananel on Pesachim 121a · Sefaria
Meiri
דם הפסח טעון מתנה אחת בשפיכה כנגד היסוד ודם השלמים טעון שתי מתנות שהן ארבע בזריקה כמו שביארנו בראשון של סנהדרין והזריקה היא נעשית מרחוק שאין קפידה בנפילת השירים על היסוד והשפיכה היא בנחת כדי שלא יפלו חוץ ליסוד וכל שדינו בזריקה אינו נותן בשפיכה ואין צריך לומר שכל שדינו בשפיכה אינו נותן בזריקה ויש פוסקין שהזריקה מיהא בכלל השפיכה ואע"פ שבסוגיא זו חלק בה ר' עקיבא שהלכה כמותו הם אומרים שסוגיא זו לא נשנית אלא דרך דיוק בעלמא:
Meiri on Pesachim 121a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בד"ה כשתמצא לומר כו' וקשה דלעיל הוכחנו מהנהו דפסחים דאית להו תרוייהו וכדכתיבנן לעיל כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל מהנהו דפסחים היינו מהך סוגיא דפ' האשה ומהך סוגיא דשמעתי' וכמ"ש התוס' לעיל וק"ל:
בא"ד ורשב"ם פי' וכו' ולא גרסינן ולא שפיכה בכלל זריקה דהא אין שום קרבן כו' עכ"ל כצ"ל וכ"ה בתוספות בר"פ ב"ש בשם רשב"ם שכתב בשם רש"י אבל אינו בפי' רשב"ם שלפנינו בשמעתין וצ"ל גם לפ"ז הא דזבח לא פטר הפסח משום דזבח טפל לו וכ"כ התוספות שם אלא שטעות נפל שם בדבריהם פסח טפל לו במקום שזבח טפל לו ע"ש ודו"ק:
בא"ד ור"ח כהן פי' כו' ואין להקפיד דברכת פסחים על כו' והלא אית ליה נמי דפסחים כו' עכ"ל אין כל זה מובן אבל בתוספות פ' ב"ש כתבו דלפי גירסת ר"ח כהן יהיה הפי' כשיטת רשב"ם ע"ש וע"כ נראה להגיה הכא בתוס' ואין להקפיד וברכת פסח על עיקר כו' וקשה והלא אית ליה נמי דפסח מצותו בשפיכה כו' ור"ל דהך סוגיא דפרק האשה אכתי קשה דקאמר אילו פסח בשפיכה כו' דמשמע מצותו בשפיכה דוקא כו' וכ"כ גם התוס' שם וכל מה שהקשתי על רשב"ם קשה גם לפירוש זה של הר"ח ע"ש וק"ל:
Chidushei Halachot on Pesachim 121a · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Pesachim, daf 121, Amud Aleph, about 93 words in 6 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 6 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 16 words
Opens “חַד תָּנֵי אַפִּיגּוּל, וְחַד תָּנֵי אַנּוֹתָר.…”
- Segment 214 words
Opens “מַאן דְּתָנֵי אַפִּיגּוּל — מִשּׁוּם חֲשֵׁדֵי כְהוּנָּה.…”
- Segment 316 words
Opens “חַד אָמַר כְּזַיִת וְחַד אָמַר כְּבֵיצָה. מַאן…”
- Segment 433 words
Opens “מַתְנִי׳ בֵּירַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח — פָּטַר אֶת…”
- Segment 513 words
Opens “גְּמָ׳ כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זְרִיקָה…”
- Segment 611 words
Opens “לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא שְׁפִיכָה בִּכְלַל זְרִיקָה,…”
Sages named on this page
- Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im
Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…
Source: Pesachim 121a · Segment 4 — “…שֶׁל פֶּסַח, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא…”
- Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs
Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…
Source: Pesachim 121a · Segment 4 — “…דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת…”
Original text
חַד תָּנֵי אַפִּיגּוּל, וְחַד תָּנֵי אַנּוֹתָר.
The Gemara explains that there is no dispute between Rav Huna and Rav Ḥisda concerning the reason for the prohibition. One of these two Sages teaches his explanation with regard to the case of piggul , mentioned in the mishna; and the other one teaches it with regard to notar .
מַאן דְּתָנֵי אַפִּיגּוּל — מִשּׁוּם חֲשֵׁדֵי כְהוּנָּה. מַאן דְּתָנֵי אַנּוֹתָר — מִשּׁוּם עֲצֵלֵי כְהוּנָּה.
The Gemara elaborates: The one who teaches it with regard to piggul maintains that the reason is due to suspected priests. As a result of enmity, a priest might cause the offerings to become piggul . To dissuade priests from doing so, the Sages instituted that one who touches piggul is rendered ritually impure, which ensures that the offending priest also suffers from his actions. He who teaches this explanation with regard to notar claims that the reason is due to lazy priests, to prevent sloth among the priests. The Sages decreed that notar causes ritual impurity, to ensure that the priests ate the sacrificial meat within the allotted time.
חַד אָמַר כְּזַיִת וְחַד אָמַר כְּבֵיצָה. מַאן דְּאָמַר כְּזַיִת — כְּאִיסּוּרוֹ, וּמַאן דְּאָמַר כְּבֵיצָה — כְּטוּמְאָתוֹ.
It was stated above that Rav Huna and Rav Ḥisda disagree with regard to the size of the meat that confers ritual impurity. One of them said that an olive-bulk of meat contracts ritual impurity, and one of them said that only an egg-bulk contracts ritual impurity. The Gemara explains the reasoning behind this debate. The one who said that an olive-bulk contracts ritual impurity maintains that the ritual impurity of notar and piggul is similar to its prohibition. Since notar and piggul are prohibited when they are an olive-bulk, the same applies to their ritual impurity. And the one who said that sacrificial meat becomes ritually impure when it is an egg-bulk maintains that it is similar to its ritual impurity. In other words, just as the minimum size of ritual impurity for other types of meat is an egg-bulk, the same applies to piggul and notar .
מַתְנִי׳ בֵּירַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח — פָּטַר אֶת שֶׁל זֶבַח. בֵּירַךְ אֶת שֶׁל זֶבַח — לֹא פָּטַר אֶת שֶׁל פֶּסַח, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ וְלֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ.
MISHNA: If one recited the blessing over the Paschal lamb, which is: Who sanctified us with His mitzvot and commanded us to eat the Paschal lamb, he has also exempted himself from reciting a blessing over the Festival offering. The blessing for the Festival peace-offering of the fourteenth of Nisan is: Who sanctified us with His mitzvot and commanded us to eat the offering. However, if he recited the blessing over the Festival offering, he has not exempted himself from reciting a blessing over the Paschal lamb. This is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: This blessing does not exempt one from reciting a blessing over this one, and that blessing does not exempt that one, as there is a separate blessing for each offering.
גְּמָ׳ כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זְרִיקָה בִּכְלַל שְׁפִיכָה. וְלֹא שְׁפִיכָה בִּכְלַל זְרִיקָה.
GEMARA: The Gemara explains the opinions of the tanna’im in the mishna. When you analyze the matter you will find that according to the opinion of Rabbi Yishmael, sprinkling of the blood on the altar is included in the more general category of pouring. In other words, the blessing over the Paschal lamb, whose blood is poured, includes the Festival peace-offering, whose blood is sprinkled, as sprinkling is included within the general category of pouring. But conversely, pouring is not included in sprinkling. Consequently, when one recites the blessing over the Festival peace-offering, he has not exempted himself from reciting a blessing over the Paschal lamb.
לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא שְׁפִיכָה בִּכְלַל זְרִיקָה, וְלֹא זְרִיקָה בִּכְלַל שְׁפִיכָה.
By contrast, according to the opinion of Rabbi Akiva, these are two separate mitzvot: Pouring is not included in sprinkling, and sprinkling is not included in pouring. Therefore, Rabbi Akiva maintains that each offering requires its own blessing.