Commentary page

Menachot 38a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Menachot 38a

Menachot 38a. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 148 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

בלאו דלא תסור כגון טלטול איסור מדרבנן ואבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא משום כבוד הבריות אבל לשאת משא דכתיב בהדיא לא דחי כבוד הבריות:

איכא דאמרי מהתם אמר ליה רבינא איפסיק קרנא דחוטא:

כרמלית מותר לטלטל בתוכה מן התורה:

מתני' התכלת אינה מעכבת את הלבן ואע"ג דמצוה לתת תכלת ב' חוטין בציצית כדמפרש לקמן אפ"ה אין זה מעכב את זה ואי עביד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא:

גמ' מין כנף היינו לבן דרוב טליתות של פשתים הן ולבנות:

תכלת צמר צבוע כדאמרינן (יבמות דף ד:) מדשש כיתנא תכלת עמרא:

לא נצרכא מתניתין דקתני אין מעכבין זה את זה:

אלא להקדים שאם הקדים המאוחר דהיינו תכלת דלבן כתיב ברישא הכנף מין כנף ואם הקדים התכלת את הלבן אינה מעכבת ואין צריך לפסוק התכלת אלא יתן הלבן אחריו:

Rashi on Menachot 38a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

מתני' התכלת אינה מעכבת את הלבן מצוה לתת ב' חוטין תכלת וב' חוטין לבן בציצית ומשמע לכאורה דאין זה מעכב את זה שאם הטיל שני חוטין מן האחד יצא כי הנך דקתני תפלה של יד אינה מעכבת את של ראש כו' אבל בקונטרס פירש אי עבד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא וכן אנו נוהגין ובגמרא מוכיח כן והלא כל המטיל תכלת בסדינו בירושלים אינו אלא מן המתמיהין ומפרש דאסוריה גזירה משום קלא אילן ופריך לא יהא אלא לבן משמע דאי הוי לבן אין כאן איסורא אע"ג דבלא הני דקלא אילן איכא שני חוטי לבן ומיהו יש לדחות דאע"ג דבשני חוטי לבן איכא מצוה כי רמי טפי ליכא איסור כלאים דאין זה מוסיף על המצוה דגדיל שנים גדילים ארבעה דדרשינן מיניה שנים לבן ושנים תכלת לאו למעוטי טפי קאתי כדאשכחן גבי ערבי נחל דדרשינן (סוכה דף לד:) ערבי שתים ונוהגים להשים הרבה בלולב ולקמן גבי טלית שכולה תכלת כו' דאמרינן בטלית בת שמונה חוטין פירש בקונטרס שאין כאן איסור בל תוסיף כיון שכל השמונה בכרך אחד ולא דמי להטיל למוטלת והיינו טעמא דבהטיל למוטלת לבד שייך בל תוסיף משום דציצית אחד על כנף אחד אמר רחמנא ומהתם נמי יש ראייה דכי ליכא אלא לבן או תכלת בעינן לעולם ד' חוטין דמשמע דבטלית בת ד' חוטין לא חיישינן שמא יסיר ב' מהן ויניח בטלית אחד דארבעתן מצוה מיהו בסוף אלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פח:) משמע דאם הוסיף חוטין בכרך אחד פסול גבי זקן ממרא דא"ר אלעזר אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ואנו אין לנו אלא תפילין ופריך והאיכא ציצית ומשני אי קשר העליון לאו דאורייתא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ואי קשר העליון דאורייתא גרוע ועומד הוא והאי דלא מוקי לה התם בהטיל למוטלת משום דדילמא לא מיפסלא בכך אע"ג דעובר על בל תוסיף אם נתכוין להוסיף ואם לא נתכוין להוסיף שרי ומאן דמפליג לקמן (מנחות דף מא:) בין טלית בת ארבעה לטלית בת שמונה ה"פ בטלית בת ארבעה דהיינו שנים חוטין שהן ארבעה כשהן כפולין שלא היה לו תכלת ונותן אלו שצבועין קלא אילן במקום לבן וטלית בת ח' היינו בת ד' שהן כפולין שיסבור כולם תכלת ויקח מהן לפטור טלית אחרת ומיהו קשה לפי' זה דבת ד' נמי יסבור שהוא תכלת ויוסיף עליהן לבן של פשתן ועוד דההיא ברייתא דמוקי בבת ד' קתני מביא תכלת ודבר אחר ותולה בה וקלא אילן לא יביא ואם הביא כשר אלמא משמע דמיירי בתולה קלא אילן עם התכלת ועל כרחיך ארבעה ושמונה דוקא קאמר בלא כפולות ושמא כל מה שמוסיף חוטין מד' עד ח' לאו מוסיף הוא ולא מיפסיל בכך כדאשכחן אמוראי לקמן (מנחות דף מב.) דרב אחא בר יעקב רמי ד' ורב אחא מדפתי רמי ח' והשתא לא פליגי כולי האי אלא דמר עביד הפחות ומר עביד היתר ובסנהדרין מיירי דמוסיף טפי מתמניא וצריך טעם מנלן דבשלמא אי פליגי בהא דמאן דרמי ד' סבר כדדרשינן גדיל שנים גדילים ארבעה ומאן דרמי תמניא סבר דגדילים דקאמר רחמנא אכל מין ומין קאי גדילים מלבן וגדילים מתכלת דהיינו צמר ופשתים דעלייהו קאי אבל אי לא פליגי מה סברא היא זו דאי בעי עביד הכי ואי בעי עביד הכי וצ"ל דכל זה יש במשמעות גדילים דאי עביד תכלת ולבן בין שניהם ד' חוטין גדילים קרינא ביה ואי עביד מכל חד וחד גדילים כגון ד' חוטין לבן וד' חוטין תכלת גדילים נמי קרינא ביה ולאו מוסיף הוא אבל אי רמי טפי מוסיף הוא וגרוע ועומד הוא ועוד צריך טעם מנלן דכי לית ליה אלא או לבן או תכלת דלא מיפטר בתרי חוטי לחודייהו עד דרמי ד' ושמא משום דדרשינן גדיל שנים גדילים ד' בין יש בו מין אחד בין יש בו שני מינין וקצת קשה הא דאמרי' בגמרא אם הקדים תכלת ללבן יצא אלא שחיסר מצוה מאי חיסר מצוה [אילימא חיסר מצוה] דלבן וקיים מצוה דתכלת לרבי עכובי מעכבי אהדדי דמשמע דאי לא מעכבי ניחא אלמא אע"ג דחיסר מצוה דלבן קיים מצוה דתכלת בב' חוטין ויש לומר דלהכשיר תכלת מיהא מהני לבן דקרינא ביה גדילים ד' וא"ת ומנלן דבעינן ב' חוטין לבן וב' חוטין דתכלת דילמא אגדילים קפיד קרא אפילו חד מהאי וג' מהאי ויש לומר כיון דתרי מיני בעי רחמנא סברא הוא שיהיו שוין ועוד פתיל תכלת כתיב ופתיל משמע תרי כדדרשינן פרק בא לו (יומא עב.) וקיצץ פתילים פתיל שנים פתילים ד' ולבן נמי לא פחות מתרי דקדיש טפי כדאמרינן בגמרא דמתחיל בלבן ומסיים בלבן דמעלין בקודש ולא מורידין ומיהו טעם זה דפתיל לא יתכן דבפרק בא לו משמע וקיצץ דמקצץ אחד לשנים והכא על כרחין לא משמע תרי כדמוכח בספרי בפרשת [שלח] לך ובפרשת כי תצא ועשו להם ציצית שומע אני חוט אחד בפני עצמו ת"ל גדילים כמה גדילים נעשין אין [גדיל] פחות משלשה חוטין כדברי בית הילל משמע דמפתיל לא הוה שמעינן אלא חד ועוד דאי פתיל משמע תרי והכנף מין כנף לכל הפחות חד א"כ בלא גדילים נמי תיפוק ליה תלתא וצריך לומר שחולק על הש"ס שלנו דמשמע דחד מתכלת מהני ומה שאנו כופלים הד' לח' סמכינן אהא דאמרינן לקמן (מנחות דף מב.) רב אחא בר יעקב רמי ד' ועייף להו מיעף ומעייל להו בגלימא ואביק להו כו' עד מר בריה דרבנא עביד כי דידן ופירש בקונטרס דלא אביק להו ועוד תניא בספרי ב"ש אומרים ד' של צמר וד' של תכלת ואם תאמר היא גופה מנלן שצריך לכופלן ואי הוה מפרשינן עשה גדיל ופותליהו מתוכו היינו שצריך לפותלו כעין פתילה שהיא כפולה ניחא אבל בקונט' לא פירש כן ושם אפרש:

כתיב הכנף מין הכנף ואפילו לתנא דבי ר"י פ"ק דיבמות (דף ד:) דפליג ארבא דדריש הכי לא פליג אלא אהא דמרבה שאר מינים אבל הכנף מין כנף דריש שפיר:

ואם הקדים תכלת ללבן יצא תימה כיון דמקרא הוא דדרשינן דלבן ברישא נימא דמעכב דהא לא בעינן שנה הכתוב לעכב אלא בקדשים ויש לומר דלית לן למימר דאסדר לבד יקפיד הכתוב לעכב כמו גבי חליצה (יבמות דף קה.) הקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי ואע"ג דכתיב ככה עיכובא לא קאי אלא אחסרון מעשה:

Tosafot on Menachot 38a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Rashba

גמ' מאי טעמא דר' דאי משום וראיתם אותו לא משמע דקאי אלא אחדא מינייהו דלאו לשון רבים הוא, דאי כתב רחמנא וראיתם אותם אע"ג דהוה מצינן למימר דקאי לשון רבים אציציות מ"מ כיון דנוכל לומר כמו כן דקאי אלבן ואתכלת נימא דקאי לכולהו, ועוד דמסתמא אית לן למימר דקאי טפי אלבן ותכלית מהציציות דהא אפקינהו קרא בלשון יחיד דהא ציצית קרייה רחמנא אבל אותו ציצית שנעשה משני מינים יוכל לומר בהם אותם דליקו לשני המינים אבל השתא דכתיב אותו דהוי לשון יחיד משמע דקאי אחדא מינייהו אתכלת או אלכן ודלא מעכבי: וא"ת אימא דלעולם מעכבי אלא דלא קפיד קרא אלא אראיה דחדא מינייהו. וי"ל דז"א משום דאי מעכבי אי אפשר לראות זה בלא זה וא"כ מדכתב ראיה אחדא מינייהו שמע מינה דלא מעכבי. וא"ת אמאי נימא דאותו משמע אחדא מינייהו אדרבה אית לן למימר דאותו קאי אציציות דהוו ביה תרוייהו דהא מיירי דאית ביה תכלת ולבן. וי"ל דא"כ לכתוב קרא ותראהו דליקו אציצית ומדכתב וראיתם אותו משמע חדא מינייהו מהנך דאיירי בהו קרא דהיינו תכלת או לבן, ומשני דכתיב הכנף מין כנף וכתיב פתיל תכלת: וקשיא דמאי שני טפי מעיקרא הא מעיקרא נמי הוה סבר דקרא בעי דלהוו בציצית תרווייהו דכתיב על ציצית הכנף פתיל תכלת אלמא בעי דעם הציצית יתן פתיל תכלת ודלהוו בציצית תרי מינים ואפ"ה הוה בעי למימר דלא קאי וראיתם אותו לתרווייהו א"כ אי זה טעם תירץ לו דקאי אתרווייהו טפי ממאי דסבר לו מעיקרא: י"ל דאה"נ דמעיקרא נמי הוה ילפינן תרוייהו מהכנף ומפתיל תכלת אלא דמשני דאדרבה וראיתם אותו משמע דקאי אתרווייהו דאי לא כתיב אלא ותראהו לא הוה ילפינן עד דאיכא תרוייהו אלא הוה מפרשינן ליה ותראהו בכל ענין שיעשה אעפ"י שנעשה מאחד מהם דהא לא כתיב מקמי הכי עיכובא אלא חדא זימנא וה"א דהוי למצוה וגם ותראהו לא משמע עיכובא לכך כתיב וראיתם אותו דמשמע וראית' אותו כמו שצויתי שיעש' לעכב דהיינו עד דאיכא תרוייהו, ורבנן סברי איפכא דאותו לא קאי אציצי' אלא לא' מן המינים ואי הוה כתיב ותראהו הוה משמע עיכוב דמשמע הציצית הנעשה מתרוייהו ולכך כתב אותו לאחד מן המינים: וא"ת א"כ לא לכתוב לא הא ולא הא וכיון דלא הוה כתי' עכוב ממילא לא נבעי תרוייהו. וי"ל דלא מצי למשתק מיניה משום דאצטריך וראיתם לאזדהורי אראיית ציצית: אי נמי אי לא כתב מידי והוה שתיק מוראיתם אותו הוה אמינא דמ"מ מעכבי למצוה ובלא תרווייהו לא קיים מצוה מן המובחר ולכך כתב אותו דאשמעינן אותו דהיכא דליכא נמי אלא חדא דקיים מצוה מן המובחר אלא דמצוה טפי לעשותו משניהם:

Rashba on Menachot 38a · Sefaria · Edition: Warsaw, 1861 · Public Domain

Maharsha (Chidushei Halachot)

פרש"י בד"ה התכלת אינה מעכבת כו' ובד"ה ואם הקדים כו' הלבן אינה מעכבת כו' אחריו הס"ד כצ"ל:

תוס' בד"ה התכלת כו' ת"ל תלתא וצ"ל שחולק על תלמוד כו' ובד"ה ואם הקדים כו' דהא דלא בעינן שינה כו' כצ"ל:

Chidushei Halachot on Menachot 38a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Original text

Segment 1

בְּלָאו דְּ״לֹא תָסוּר״.

He stated this with regard to the prohibition of: “You shall not deviate to the left or the right of that which they tell you” (Deuteronomy 17:11). A prohibition by rabbinic law is overridden by human dignity, but not a prohibition by Torah law. Therefore, Mar bar Rav Ashi would have removed his garment had he known about the tear.

Segment 2

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מֵהָתָם אֲמַר לֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ לְמִישְׁדְּיֵיהּ? וְהָאָמַר מָר: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה! וְהָא תַּרְגְּומַהּ רַב בַּר שְׁבָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא בְּלָאו דְּ״לֹא תָסוּר״, הָכָא נָמֵי כַּרְמְלִית דְּרַבָּנַן הִיא.

And there are those who say there is a different version of this discussion: It was when they were there, in the place where the corner of Mar bar Rav Ashi’s garment tore, that Ravina said to him that it had torn, and Mar bar Rav Ashi said to him in response: What is your opinion? Do you think that I should throw the garment off? But doesn’t the Master say: Great is human dignity, as it overrides a prohibition in the Torah? The Gemara raises a difficulty: But Rav bar Shabba interpreted that statement before Rav Kahana: He stated this with regard to the prohibition of: “You shall not deviate,” not the prohibition against carrying in the public domain, which applies by Torah law. The Gemara answers that here too, it is not a prohibition by Torah law, as the place where they were walking was not a full-fledged public domain but a karmelit , in which carrying is prohibited by rabbinic law.

Segment 3

הֲדַרַן עֲלָךְ הַקּוֹמֵץ.

MISHNA: The absence of the sky-blue [ tekhelet ] strings does not prevent fulfillment of the mitzva of ritual fringes with the white strings, and the absence of white strings does not prevent fulfillment of the mitzva with the sky-blue strings. If one has only one, he wears it without the other. Absence of the phylacteries of the arm does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the head, and absence of the phylacteries of the head does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the arm. If one has only one, he dons it without the other.

Segment 4

מַתְנִי׳ הַתְּכֵלֶת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן, וְהַלָּבָן אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַתְּכֵלֶת. תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת שֶׁל רֹאשׁ, וְשֶׁל רֹאשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת שֶׁל יָד.

GEMARA: The Gemara suggests: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. As it is taught in a baraita : When the verse requires one to place white and sky-blue strings upon the corners of his garments and then states: “That you may look upon it” (Numbers 15:39), it teaches that the lack of either one prevents fulfillment of the mitzva with the other; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. But the Rabbis say: The lack of one does not prevent the fulfillment of the mitzva with the other.

Segment 5

גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא: ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מְעַכְּבִין.

The Gemara inquires: What is the reasoning of Rabbi Yehuda HaNasi, i.e., how does he derive his ruling from this verse? The Gemara explains: As it is written: “And they shall put on the fringe of the corner a sky-blue thread” (Numbers 15:38). “The fringe of the corner” is a reference to strings that are of the same type as the corner of the garment. Since garments are usually white, this phrase is referring to white strings. And it is written in this same verse: “A sky-blue thread.” And the Merciful One states in the following verse, referring to both types of strings: “And it shall be to you for a fringe that you may look upon it” (Numbers 15:39), in the singular. This teaches that one does not fulfill his obligation until both types are present together.

Segment 6

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב ״הַכָּנָף״ – מִין כָּנָף, וּכְתִיב ״פְּתִיל תְּכֵלֶת״, וְאָמַר רַחֲמָנָא ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ״ – עַד דְּאִיכָּא תַּרְוַיְיהוּ בְּחַד.

The Gemara asks: And how do the Rabbis, who hold that the one can fulfill one obligation without the other, understand this verse? The Gemara answers: They hold that the phrase “that you may look upon it” indicates that one fulfills a mitzva with each one individually.

Segment 7

וְרַבָּנַן, ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ״ – כֹּל חַד לְחוֹדֵיהּ מַשְׁמַע.

The Gemara concludes its initial suggestion: Shall we say that the mishna, which states that one can fulfill the mitzva with either white or sky-blue strings even in the absence of the other, is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? The Gemara responds: Rav Yehuda said that Rav said: You may even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and the ruling of the mishna is necessary only with regard to granting precedence. The white strings should precede the blue strings, but if the order is reversed, one still fulfills the mitzva.

Segment 8

לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי, לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְקַדֵּם.

This is as it is taught in a baraita : It is a mitzva to insert the white strings into the garment before inserting the sky-blue strings, but if one inserted the sky-blue strings before the white strings, he fulfilled his obligation but omitted the mitzva. The Gemara asks: What does the baraita mean by the phrase: Omitted the mitzva?

Segment 9

דְּתַנְיָא: מִצְוָה לְהַקְדִּים לָבָן לַתְּכֵלֶת, וְאִם הִקְדִּים תְּכֵלֶת לַלָּבָן – יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה. מַאי חִיסֵּר מִצְוָה?

Menachot 38a

Menachot 38a

Rashi

Tosafot

Rashba

Maharsha (Chidushei Halachot)

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text