בוני התלמוד
    מקרא

    משלי פרק כ״ח

    נווטו עם Tab ו-Enter בין הקישורים. חצים מזיזים בתוך רשימת הפרקים והפסוקים. Alt עם חצים מדלג לפרק הקודם או הבא.

    משלי פרק כ״חפסוק א׳ / כ״ח0%

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    גודל האות
    100%
    גודל מקורי
    1. א׳נָ֣סוּ וְאֵין־רֹדֵ֣ף רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּיקִ֗ים כִּכְפִ֥יר יִבְטָֽח׃
    2. ב׳בְּפֶ֣שַֽׁע אֶ֭רֶץ רַבִּ֣ים שָׂרֶ֑יהָ וּבְאָדָ֥ם מֵבִ֥ין יֹ֝דֵ֗עַ כֵּ֣ן יַאֲרִֽיךְ׃
    3. ג׳גֶּֽבֶר־רָ֭שׁ וְעֹשֵׁ֣ק דַּלִּ֑ים מָטָ֥ר סֹ֝חֵ֗ף וְאֵ֣ין לָֽחֶם׃
    4. ד׳עֹזְבֵ֣י ת֭וֹרָה יְהַלְל֣וּ רָשָׁ֑ע וְשֹׁמְרֵ֥י ת֝וֹרָ֗ה יִתְגָּ֥רוּ בָֽם׃ {פ}
    5. ה׳אַנְשֵׁי־רָ֭ע לֹא־יָבִ֣ינוּ מִשְׁפָּ֑ט וּמְבַקְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יָבִ֥ינוּ כֹֽל׃
    6. ו׳טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃
    7. ז׳נוֹצֵ֣ר תּ֭וֹרָה בֵּ֣ן מֵבִ֑ין וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹלְלִ֗ים יַכְלִ֥ים אָבִֽיו׃
    8. ח׳מַרְבֶּ֣ה ה֭וֹנוֹ בְּנֶ֣שֶׁךְ (ובתרבית) [וְתַרְבִּ֑ית] לְחוֹנֵ֖ן דַּלִּ֣ים יִקְבְּצֶֽנּוּ׃
    9. ט׳מֵסִ֣יר אׇ֭זְנוֹ מִשְּׁמֹ֣עַ תּוֹרָ֑ה גַּ֥ם תְּ֝פִלָּת֗וֹ תּוֹעֵבָֽה׃
    10. י׳מַשְׁגֶּ֤ה יְשָׁרִ֨ים׀ בְּדֶ֥רֶךְ רָ֗ע בִּשְׁחוּת֥וֹ הֽוּא־יִפּ֑וֹל וּ֝תְמִימִ֗ים יִנְחֲלוּ־טֽוֹב׃ {פ}
    11. י״אחָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃
    12. י״בבַּעֲלֹ֣ץ צַ֭דִּיקִים רַבָּ֣ה תִפְאָ֑רֶת וּבְק֥וּם רְ֝שָׁעִ֗ים יְחֻפַּ֥שׂ אָדָֽם׃
    13. י״גמְכַסֶּ֣ה פְ֭שָׁעָיו לֹ֣א יַצְלִ֑יחַ וּמוֹדֶ֖ה וְעֹזֵ֣ב יְרֻחָֽם׃
    14. י״דאַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃
    15. ט״ואֲֽרִי־נֹ֭הֵם וְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק מוֹשֵׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע עַ֣ל עַם־דָּֽל׃
    16. ט״זנָגִ֗יד חֲסַ֣ר תְּ֭בוּנוֹת וְרַ֥ב מַעֲשַׁקּ֑וֹת (שנאי) [שֹׂ֥נֵא] בֶ֝֗צַע יַאֲרִ֥יךְ יָמִֽים׃ {פ}
    17. י״זאָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָ֑פֶשׁ עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃
    18. י״חהוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים יִוָּשֵׁ֑עַ וְנֶעְקַ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם יִפּ֥וֹל בְּאֶחָֽת׃
    19. י״טעֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֥ף רֵ֝יקִ֗ים יִֽשְׂבַּֽע־רִֽישׁ׃
    20. כ׳אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב־בְּרָכ֑וֹת וְאָ֥ץ לְ֝הַעֲשִׁ֗יר לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃
    21. כ״אהַֽכֵּר־פָּנִ֥ים לֹא־ט֑וֹב וְעַל־פַּת־לֶ֝֗חֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃
    22. כ״בנִ֥בְהָֽל־לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן וְלֹא־יֵ֝דַ֗ע כִּי־חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃
    23. כ״גמ֘וֹכִ֤יחַ אָדָ֣ם אַ֭חֲרַי חֵ֣ן יִמְצָ֑א מִֽמַּחֲלִ֥יק לָשֽׁוֹן׃
    24. כ״דגּוֹזֵ֤ל׀ אָ֘בִ֤יו וְאִמּ֗וֹ וְאֹמֵ֥ר אֵֽין־פָּ֑שַׁע חָבֵ֥ר ה֝֗וּא לְאִ֣ישׁ מַשְׁחִֽית׃
    25. כ״הרְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבֹטֵ֖חַ עַל־יְהֹוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃
    26. כ״ובּוֹטֵ֣חַ בְּ֭לִבּוֹ ה֣וּא כְסִ֑יל וְהוֹלֵ֥ךְ בְּ֝חׇכְמָ֗ה ה֣וּא יִמָּלֵֽט׃
    27. כ״זנוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב־מְאֵרֽוֹת׃
    28. כ״חבְּק֣וּם רְ֭שָׁעִים יִסָּתֵ֣ר אָדָ֑ם וּ֝בְאׇבְדָ֗ם יִרְבּ֥וּ צַדִּיקִֽים׃

    שיתוף הפרק כולו

    שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.

    השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.

    פירוש רש״י

    1. פסוק א׳׳

      נָ֣סוּ וְאֵין־רֹדֵ֣ף רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּיקִ֗ים כִּכְפִ֥יר יִבְטָֽח׃

      נסו ואין רודף רשענסו הרשעים כשיבא אידם ויפלו בדבר קל מאין רודף:

      וצדיקיםאמיץ לבם בהקב"ה ככפיר אשר יבטח בגבורתו:

    2. פסוק ב׳׳

      בְּפֶ֣שַֽׁע אֶ֭רֶץ רַבִּ֣ים שָׂרֶ֑יהָ וּבְאָדָ֥ם מֵבִ֥ין יֹ֝דֵ֗עַ כֵּ֣ן יַאֲרִֽיךְ׃

      בפשע ארץ רבים שריהשזהו פורענות לארץ בהיות שריה רבים הרודפי' רק אחר בצעם:

      ובאדם מביןובשביל אדם מבין יתארך הפורענות מלבוא:

    3. פסוק ג׳׳

      גֶּֽבֶר־רָ֭שׁ וְעֹשֵׁ֣ק דַּלִּ֑ים מָטָ֥ר סֹ֝חֵ֗ף וְאֵ֣ין לָֽחֶם׃

      גבר רשדיין עם הארץ:

      עושק דליםבדין על שאינו מתון בדין הרי הוא כמטר הסוחף את השדה ואין עושה פירות:

      סוחףשוטף ובמשנה נסתחפה שדהו וכן נסחף אביריך (ירמיהו מ״ו:ט״ו) נשטפו ומעדו וכשלו:

    4. פסוק ה׳׳

      אַנְשֵׁי־רָ֭ע לֹא־יָבִ֣ינוּ מִשְׁפָּ֑ט וּמְבַקְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יָבִ֥ינוּ כֹֽל׃

      אנשי רע לא יבינו משפטאינם משימים לב לפורעניות העתיד' שיתבוננו בה וישובו מדרכם וינצלו:

      ומבקשי ה' יבינו כלטובה ורעה, משפט, יושטיצ"א בלע"ז כך פירש רבי תנחומא על דור המבול:

    5. פסוק ו׳׳

      טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃

      טוב רשאף עני שבתורה:

      והולך בתומובמעשים טובים:

    6. פסוק ז׳׳

      נוֹצֵ֣ר תּ֭וֹרָה בֵּ֣ן מֵבִ֑ין וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹלְלִ֗ים יַכְלִ֥ים אָבִֽיו׃

      ורועה זולליםמחבר לו זוללים והוא ל' רעים:

    7. פסוק ח׳׳

      מַרְבֶּ֣ה ה֭וֹנוֹ בְּנֶ֣שֶׁךְ (ובתרבית) [וְתַרְבִּ֑ית] לְחוֹנֵ֖ן דַּלִּ֣ים יִקְבְּצֶֽנּוּ׃

      מרבה הונו בנשךותרבית לחונן דלים הרשות שומעין עליו שהוא מתעשר בלא משפט ונוטלין ממונו ובונין בו גשרים ומתקנין בו הדרכים וזהו חנינת דלים כך דרשו רבי תנחומא:

    8. פסוק י׳׳

      מַשְׁגֶּ֤ה יְשָׁרִ֨ים׀ בְּדֶ֥רֶךְ רָ֗ע בִּשְׁחוּת֥וֹ הֽוּא־יִפּ֑וֹל וּ֝תְמִימִ֗ים יִנְחֲלוּ־טֽוֹב׃ {פ}

      בשחותומל' שחת:

    9. פסוק י״א׳

      חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃

      איש עשיר ודל מביןכנגד רב ותלמיד הוא מדבר שהתלמיד חוקר ועל ידו הרב מתחכם:

    10. פסוק י״ב׳

      בַּעֲלֹ֣ץ צַ֭דִּיקִים רַבָּ֣ה תִפְאָ֑רֶת וּבְק֥וּם רְ֝שָׁעִ֗ים יְחֻפַּ֥שׂ אָדָֽם׃

      יחופש אדםיתחפש בכל מיני עלילות:

    11. פסוק י״ג׳

      מְכַסֶּ֣ה פְ֭שָׁעָיו לֹ֣א יַצְלִ֑יחַ וּמוֹדֶ֖ה וְעֹזֵ֣ב יְרֻחָֽם׃

      ומודה ועוזבמודה פשעיו ועוזבם משוב בם עוד:

    12. פסוק י״ד׳

      אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃

      מפחד תמידדואג מעונש ובכך מתרחק מעבירה:

    13. פסוק ט״ו׳

      אֲֽרִי־נֹ֭הֵם וְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק מוֹשֵׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע עַ֣ל עַם־דָּֽל׃

      ארי נוהםהוא להם:

      ודוב שוקקנהימה לארי ושקיקה לדוב שניהם לשון צעקה:

    14. פסוק ט״ז׳

      נָגִ֗יד חֲסַ֣ר תְּ֭בוּנוֹת וְרַ֥ב מַעֲשַׁקּ֑וֹת (שנאי) [שֹׂ֥נֵא] בֶ֝֗צַע יַאֲרִ֥יךְ יָמִֽים׃ {פ}

      חסר תבונותמתוך שהוא חסר תבונה הוא רב מעשקות כי אינו נותן לב על חייו ומרבה לעשוק שהרי השונא בצע יאריך ימים:

    15. פסוק י״ז׳

      אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָ֑פֶשׁ עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃

      אדם עשוק בדם נפש(שיש עליו עושק דם) הוא המחטיא את חבירו ואבדה נפשו על ידו:

      עד בור ינוסעד יום מותו ינוס לעזרה שיתכפר לו:

      ואל יתמכו בומשמים להספיק בידו לשוב שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידו בגיהנם כך נדרש במס' יומא:

    16. פסוק י״ח׳

      הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים יִוָּשֵׁ֑עַ וְנֶעְקַ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם יִפּ֥וֹל בְּאֶחָֽת׃

      יפול באחתברעה אחת ואין תקומה למפלתו:

    17. פסוק י״ט׳

      עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֥ף רֵ֝יקִ֗ים יִֽשְׂבַּֽע־רִֽישׁ׃

      ישבע רישעניות:

    18. פסוק כ׳׳

      אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב־בְּרָכ֑וֹת וְאָ֥ץ לְ֝הַעֲשִׁ֗יר לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃

      איש אמונותהנותן מעשרותיו באמונה שאין עד בדבר אלא הקב"ה רואה ומרבה לו ברכה:

      ואץ להעשירדוחק השעה להתעשר בשל עניים:

    19. פסוק כ״א׳

      הַֽכֵּר־פָּנִ֥ים לֹא־ט֑וֹב וְעַל־פַּת־לֶ֝֗חֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃

      יפשע גברהמטה משפט:

    20. פסוק כ״ב׳

      נִ֥בְהָֽל־לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן וְלֹא־יֵ֝דַ֗ע כִּי־חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃

      נבהל להוןממהר להרבות הון וגוזל תרומותיו ומעשרותיו:

      כי חסר יבואנוחסרון יבא לו שהמארה משתלחת במעש' ידיו:

    21. פסוק כ״ג׳

      מ֘וֹכִ֤יחַ אָדָ֣ם אַ֭חֲרַי חֵ֣ן יִמְצָ֑א מִֽמַּחֲלִ֥יק לָשֽׁוֹן׃

      מוכיח אדם וגו'על עבירות שבידו ומפרישו מהם:

      אחרי חןלאחר זמן חן ימצא בעיניו יותר ממחליק לשון, מצינו בבראשית רבה כל מקום שנאמר אחרי אינו אלא מופלג, אחר, סמוך, בתנחומא על אלה הדברים מוכיח אדם אחרי, זה משה שהוכיח את ישראל אחר הקב"ה שנקראו אדם שנא' (יחזק' לד) אדם אתם ונאמר בו כי מצאת חן בעיני (שמות לג) ממחליק לשון זה בלעם האומר לישראל דברים מתוקנים מה טובו אהליך יעקב (מדבר כ"ו) משה מכריז השמרו לכם פן יפתה ובלעם מכריז ומחניף עשו תאותכם ואינו מקפיד לא איש אל ויכזב באומו' אבל בכם אומ' ולא יעשה ושלמה צוח על שניה' נאמני' פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא (לעיל כז):

    22. פסוק כ״ד׳

      גּוֹזֵ֤ל׀ אָ֘בִ֤יו וְאִמּ֗וֹ וְאֹמֵ֥ר אֵֽין־פָּ֑שַׁע חָבֵ֥ר ה֝֗וּא לְאִ֣ישׁ מַשְׁחִֽית׃

      גוזל אביוהקב"ה:

      ואמוכנסת ישראל המחטיא את הרבי' שגוזל הקב"ה מפריד ממנו בניו וגוזל מהם טובה:

      משחיתירבעם:

    23. פסוק כ״ה׳

      רְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבֹטֵ֖חַ עַל־יְהֹוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃

      רחב נפשלהשיג כל תאותו:

      יגרה מדוןמגרה עליו מדת הדין:

    24. פסוק כ״ז׳

      נוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב־מְאֵרֽוֹת׃

      נותן לרשצדקה:

      (אין מחסור להרבות לו צדקה סא"א), וכן הרב שאינו מונע תורה מפי התלמיד:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    פירוש מלבי״ם

    1. פסוק א׳׳

      נָ֣סוּ וְאֵין־רֹדֵ֣ף רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּיקִ֗ים כִּכְפִ֥יר יִבְטָֽח׃

      נסו ואין רודף רשע, הרשע מפחד תמיד, עד שנס ואין רודף, וגם כשנמצא רשע אחד בין העם יפול פחד על כולם וכולם ינוסו, אבל הצדיקים דומים ככפיר אשר יבטח גם בעת שבאים עליו רודפים, כמ"ש כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו וכו':

    2. פסוק ב׳׳

      בְּפֶ֣שַֽׁע אֶ֭רֶץ רַבִּ֣ים שָׂרֶ֑יהָ וּבְאָדָ֥ם מֵבִ֥ין יֹ֝דֵ֗עַ כֵּ֣ן יַאֲרִֽיךְ׃

      " בפשע ארץ רבים שריהלפעמים, על-ידי המרידה שתפשע הארץ במלכה, וחושבים לפרוק עול איש אחד, ועל-ידי-כך יעמדו עליה שרים רבים עריצים, וכולם מושלים ולוחצים את הארץ.

      ורק אם יימצא אז אדם מבין היודע כן, רוצה לומר, היודע מכונות הצדק, ואשר יכול לעצור אז בפני שטף המרד, אז יאריך, רוצה לומר, יביא ארוכה ורפואה אל המחלה הזאת.

    3. פסוק ג׳׳

      גֶּֽבֶר־רָ֭שׁ וְעֹשֵׁ֣ק דַּלִּ֑ים מָטָ֥ר סֹ֝חֵ֗ף וְאֵ֣ין לָֽחֶם׃

      " גבר רש ועושק דליםרוצה לומר, לפעמים לא יגברו השרים, רק הרשים יגברו במרדם, וכל העם ימשלו איש ברעהו, והרשים שאין להם מאומה יעשקו את הדלים, שנתדלדלו מנכסיהם על-ידי המרד.

      וזה דומה ל" מטר סוחף, אם בא מטר על-ידי בקיעת העבים, שמתפרץ שטף מים וסוחף את הכל, עד ש" אין לחם - שתחת שהמטר יביא לחם, יסחוף את הכל, וגם לא יבוא לחם בגללו, כן שטף רשים יסחפו את הכל כמים כבירים שוטפים.

      וכן המליצה באיוב יג.

    4. פסוק ד׳׳

      עֹזְבֵ֣י ת֭וֹרָה יְהַלְל֣וּ רָשָׁ֑ע וְשֹׁמְרֵ֥י ת֝וֹרָ֗ה יִתְגָּ֥רוּ בָֽם׃ {פ}

      " עוזבי תורה יהללו רשעהעוזבים התורה יקנאו בהצלחת הרשע ויהללו מעשיו, אבל השומרים התורה יבינו שמעשיו רעים, ושעתיד להיענש, והם יתגרו עם המהללים את הרשע.

      וגם יש לומר שמוסב על הנזכר למעלה, שבעת הפשע והמרד, אז יעלה הרשע למשול על העם, והעוזבי תורה יהללו מעשיו אשר ינהיג בחמס ושוד, ושומרי תורה יהיה להם אז תגר ומלחמה עם הרשע והכת שלו המחזיקים אחריו.

    5. פסוק ה׳׳

      אַנְשֵׁי־רָ֭ע לֹא־יָבִ֣ינוּ מִשְׁפָּ֑ט וּמְבַקְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יָבִ֥ינוּ כֹֽל׃

      אנשי רע לא יבינו משפט, לפי' הא' ר"ל מה שאנשי רע יהללו רשע, מפני שלא יבינו משפט ה' שישיב לרשע כרשעתו, ושומרי תורה שהם מבקשי ה' יבינו כל דרכי ה' שהם בצדק ובמשפט, ולכן יתגרו בם. ולפי' הב' שיהללו אנשי רע את הרשע אשר יגזול משפט וינהיג ברצח, כי הם לא יבינו משפט, אחר שמתמידים ברע הפך דרכי המשפט לא יבינו כלל יוקר המשפט, אבל מבקשי ה' יבינו וילמדו לכל דרכי המשפט, ורוע הנהגת הרשע:

    6. פסוק ו׳׳

      טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃

      טוב רש והולך בתומו מעקש דרכים והוא עשיר, ימליץ שיש שני דרכים דרך אחד תחלתו קוצים וסופו מישור, ובזה ילך הרש, וזה הדרך הישר להגיע אל מחוז החפץ, והגם שהוא רש עתה הלא הולך בתומו, וסופו מישור, והעשיר עקש דרכים והולך בדרך שתחלתו מישור והוא דרך עקש כי סופו קוצים, ויהיה רש בסופו:

    7. פסוק ז׳׳

      נוֹצֵ֣ר תּ֭וֹרָה בֵּ֣ן מֵבִ֑ין וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹלְלִ֗ים יַכְלִ֥ים אָבִֽיו׃

      נוצר תורה בן מבין, הבן מבין אינו הולך אחר הזוללות והתאוות, כי נוצר תורה שחוסמת תאוותיו, אבל הבן סורר מדרכי התורה מתחבר עם הזוללים, והוא יכלים אביו שהולידו, כי טוב שלא בא לעולם, והתורה העידה על סופו שסופו ללסטם את הבריות:

    8. פסוק ח׳׳

      מַרְבֶּ֣ה ה֭וֹנוֹ בְּנֶ֣שֶׁךְ (ובתרבית) [וְתַרְבִּ֑ית] לְחוֹנֵ֖ן דַּלִּ֣ים יִקְבְּצֶֽנּוּ׃

      מרבה הונו, כל אלה הפסוקים באו לפרש מ"ש טוב רש הולך בתומו, ופ' תחלה אם תחלתו קוצים בחסימת התאוות סופו מישור, ובהפך סופו קוצים, עתה מפרש באסיפת ההון, מי שהולך בדרך עקש שתחלתו מישור להרבות הון ע"י נשך ותרבית סופו שיורש, ויאבד ממונו, ומי שהוא חונן דלים להלוותם בחנם שתחלתו קוצים, הוא יקח ההון המקובץ בנשך, וסופו מישור שיתעשר:

    9. פסוק ט׳׳

      מֵסִ֣יר אׇ֭זְנוֹ מִשְּׁמֹ֣עַ תּוֹרָ֑ה גַּ֥ם תְּ֝פִלָּת֗וֹ תּוֹעֵבָֽה׃

      מסיר אזנו משמוע תורה, מי שמסיר אזנו ואינו רוצה לשמוע למוד התורה, הגם שעושה זאת בעבור שהגיע זמן תפלה גם התפלה היא תועבה, וכמ"ש חז"ל בשבת דף י' ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר"ז הגיע עידן צלותא, קמסרהב ר"י, קרי עליה ר"ז מסיר אזנו וכו', כי תורה היא חיי עולם ותפלה חיי שעה:

    10. פסוק י׳׳

      מַשְׁגֶּ֤ה יְשָׁרִ֨ים׀ בְּדֶ֥רֶךְ רָ֗ע בִּשְׁחוּת֥וֹ הֽוּא־יִפּ֑וֹל וּ֝תְמִימִ֗ים יִנְחֲלוּ־טֽוֹב׃ {פ}

      משגה ישרים בדרך רע, לפי המשל יאמר אם רואה ישרים ומשגה אותם מדרך הישר לדרך רע, להפילם שם בשחת אשר הכין, הוא עצמו יפול בשחותו, כורה שחת בה יפול, אולם התמימים שאינם מרמאים ינחלו טוב, כי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר, ובנמשל מדבר מדרך ההגיוני והישר הוא בבינה, והגם שהישרים ילכו בדרך ישר, יבוא לידם שגיאה עיונית (שזה גדר פעל שגה) ע"י איש שמתעה אותם בדרך בינתם, יהיה עונשו שיפול בשחותו, כי המסית והמדיח לרע יתיחס ההשחתה אליו, לא אל הנתעה על ידו, אולם התמימים לא יצוייר שישגה איש אותם, כי אין סומכים על בינתם כלל רק הולכים בתמימות, ובאמונה יחיו, והם ינחלו טוב כנחלה שאינה נלקחת מאתם, וכנחלה שאינה ע"י עבודתם, כן אין סומכים על בינת לבבם רק על נחלת אמונתם:

    11. פסוק י״א׳

      חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃

      (יא-יב) חכם בעיניו איש עשיר, בעלץ צדיקים רבה תפארת, כבר התבאר כי החכם בעיניו הוא גרוע מן הכסיל, שהכסיל נלוז מדרכי החכמה מפני תאותו אבל הוא בעצמו יודע שדרכיו נלוזים מן החכמה, אבל החכם בעיניו חושב כי דרכיו הרעים הם דרכי החכמה ויצחק על חקי החכמה ועניניה, וזה יהיה בפנים רבים, ואחד מהם יהיה ע"י רוב העושר, שבראותו כי דרכיו מצליחים ואין ה' מענישו על מעשיו הרעים, חושב כי מעשיו רצויים ושהם בדרכי החכמה, אולם הדל אם הוא מבין שע"י הבינה יוכל להסביר הענינים ולברר תעלומות, הוא יחקרנו ויבין לו שאין הענין כן, שאע"פ שהוא מצליח אין זה הצלחה אמתית, כי העושר ותענוגי העוה"ז הם רק הצלחות לגוף הבהמי, שאינו האדם האמתי רק האדם המתחפש ומתלבש בצורת בהמה, ודומה כיתר הבע"ח שמוצאים כל צרכיהם בריוח ולית דעתיר מחזירי, והצלחה זו אינה תפארת אל האדם האמתי, אולם בעלץ צדיקים, פעל עלץ בא תמיד על שמחת הנפש בענינים הרוחנים, הצדיקים יעלצו לפני אלהים בשמחה רוחנית ע"י צדקתם, ובזה רבה תפארת, כי תפארת להם מן האדם שאושרם הוא אושר אנושי, אבל בקום רשעים יחופש אדם, ר"ל האדם העצמי מתחפש ומשתנה בלבושיו, כי ההצלחה שלהם הוא לגוף הבהמי שהאדם מתחפש ומתלבש לבוש בהמי, כי הם יוצאים מגדר האדם והם בהמה בצורת אדם:

    12. פסוק י״ג׳

      מְכַסֶּ֣ה פְ֭שָׁעָיו לֹ֣א יַצְלִ֑יחַ וּמוֹדֶ֖ה וְעֹזֵ֣ב יְרֻחָֽם׃

      מכסה פשעיו לא יצליח, מי שעוסק לכסות פשעיו, לא יצליח בכיסוי הזה כי תגלה רעתו בקהל ואז לא ירחמו עליו, אחר שראו שאינו מתחרט על רעתו, כי עוסק להעלימה מבני אדם הגם שידועים לה', אבל מי שמודה על פשעיו ומקבל עליו לעזב דרכו, זה סימן שהוא מתחרט ומתנחם, הוא ירוחם :

    13. פסוק י״ד׳

      אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃

      " אשרי אדם מפחד תמיד -

      יש הבדל בין הפוחד (בבנין הקל) ובין המפחד (מבנין הכבד), שהמפחד הוא בדבר שאין שם פחד, רק הוא עושה את עצמו מפחד. והנה,

      * הפוחד הוא סימן שהוא חוטא, וכמו שנאמר (ישעיהו לג יד)פחדו בציון חטאים, וכמו שאמרו חז"ל בברכות (ברכות ס, א): חזיה דהוה מפחד א"ל חטאה את.

      * אבל, אשרי אדם המפחד, שהגם שלבו בריא אולם כי לא חטא, עושה את עצמו מפחד על העתיד שלא יחטא, ועל ידי כך נשמר מחטא ומפלס דרכיו. אבל המקשה לבו הוא בהפך, שרואה שמתיסר ביסורין ויש פחד והוא מקשה לבו, כמו פרעה שהקשה את לבו ולא ירא ה', הוא המקשה לבו ולא יהיה לו תקומה.

    14. פסוק ט״ו׳

      אֲֽרִי־נֹ֭הֵם וְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק מוֹשֵׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע עַ֣ל עַם־דָּֽל׃

      ארי נוהם ודוב שוקק, הארי שואג בשיש לו טרף, והארי נוהם בשאין לו טרף ונוהם מחמת צער, ואז הוא מסוכן מאד כי יטרוף כל אשר ימצא להשביר רעבונו, וכן הדוב השוקק הוא אם צמא לדם, כן דומה הרשע המושל על עם דל כי אם מושל על עשירים שי"ל מה לגזול מהם דומה כארי שואג על טרפו שאינו מסוכן כ"כ, אבל על עם דל הוא נוהם תמיד לבשר ושוקק לדם ומשחית את כל הפוגע בו:

    15. פסוק ט״ז׳

      נָגִ֗יד חֲסַ֣ר תְּ֭בוּנוֹת וְרַ֥ב מַעֲשַׁקּ֑וֹת (שנאי) [שֹׂ֥נֵא] בֶ֝֗צַע יַאֲרִ֥יךְ יָמִֽים׃ {פ}

      נגיד חסר תבונות ורב מעשקות, הנה הנגיד הרשע אם אינו רב מעשקות ימצאון תחת ממשלתו אנשים שמרויחים ממון ומתקיימים, וכן גם אם הוא רב מעשקות אם י"ל תבונה, יניח ג"כ את הסוחרים הבוצעים בצע, שיקח מהם מס ומתנות והם ירבו עושר למענו, אבל אם הוא גם חסר תבונות, אז תיכף כשרואה איש שי"ל בצע וממון הורג אותו כדי לקחת ממונו, כי אינו חושב מחשבות שימצאו עשירים וסוחרים בממשלתו כי אין תבונה בו לדאוג על ימים הבאים, ואז רק שונאי בצע יאריך ימים, רק מי שאינו בוצע ומרויח והוא נראה בעניו אינו מסוכן למות, אבל הבוצע ומרויח לא יאריך ימים, ומפרש כי.

    16. פסוק י״ז׳

      אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָ֑פֶשׁ עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃

      אדם עשק בדם נפש, האדם העשוק מאת הנגיד הסכל הלז, הוא עשוק בדם נפש שאינו עושק הממון לבד כי גם שופך דם נפשו, וגם אם ירצה לנוס מחמת הרשע, עד בור ינוס ואין תומך בו, כי הכל יראים מלתמוך בידו כי התחייב מיתה להנגיד מפני עשרו, כמו נבות היזרעאלי שנהרג כדי שיירשנו אחאב:

    17. פסוק י״ח׳

      הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים יִוָּשֵׁ֑עַ וְנֶעְקַ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם יִפּ֥וֹל בְּאֶחָֽת׃

      " הולך תמים ייוושע ונעקש דְּרָכַיִם ייפול באחתבכל דבר יש שני דרכים: דרך הימין והשמאל. למשל בדרכי המידות:

      * דרך הגאוה והענוה,

      * הנדיבות והכילות,

      * הגבורה והמורך.

      וצריך להתנהג בכל דרך על-פי החכמה, למשללהיות ענו נגד הצדיקים ולהתגאות נגד הרשעים, וכן כולם.

      ושני הדרכים האלה נקרא דרכיים, שהוא שם הזוגי, כי הם זוגות, זה לעומת זה.

      וצריך לילך בכל דרך בתמימות, ואז ייוושע.

      אבל הנעקש דרכיים, שבכל דרך משני הדרכים הזוגיים הוא נעקש, למשל:

      * ענו נגד רשעים מתגאה נגד צדיקים,

      * נדיב לדבר עבירה כילי לדבר מצוה,

      אז יפול באחת, רוצה לומר, בכל אחת משתי הדרכים יפול במוקש.

      ועתה יפרש דוגמה לזה:

    18. פסוק י״ט׳

      עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֥ף רֵ֝יקִ֗ים יִֽשְׂבַּֽע־רִֽישׁ׃

      (יט-כ) עובד אדמתו ישבע לחם איש אמונות רב ברכות, תפש במשל דרך החריצות ודרך העצלות, ובכל אחד יש תמימות ועקשות, למשל בדרך החריצות יש תמימות אם עובד אדמתו ונהנה מיגיע כפו, וזה ישבע לחם, וזה הטוב בדרך החריצות, בהפך המרדף ריקים ואינו עושה מאומה ישבע ריש, וזה הדרך הרע בדרך העצלות, אמנם יש הטוב בדרך העצלות שלא יהיה חרוץ יותר מדאי ויהיה אץ להעשיר ע"י גזל ורצח, שחריצות הזה רע ודרך עקש ובזה טובה העצלות, שאחר שעבד אדמתו אז יתפוש דרך העצלות, ויהיה איש אמונות ויאמין בה' שישלח ברכה בזרע אשר זרע ותבואת הכרם, ואז הוא רב ברכות, כי ישלח ה' לו את ברכתו משא"כ האץ להעשיר לא ינקה מעונש, וזה העקשות שבדרך החריצות, ויש שני דרכים דרך אחד תחלתו קוצים וסופו מישור, וזה עובד אדמתו שתחלה יגע ועמל וסופו מישור שישקוט ויאמין, ואחר ישבע לחם מברכת ה' ומפרי כפיו, ויש שתחלתו מישור וסופו קוצים, המרדף ריקים, ואחריו הוא אץ להעשיר ע"י רצח, ועי"ז לא ינקה וסופו ישבע ריש:

    19. פסוק כ״א׳

      הַֽכֵּר־פָּנִ֥ים לֹא־ט֑וֹב וְעַל־פַּת־לֶ֝֗חֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃

      הכר פנים לא טוב, הגם שאתה מכיר אדם אחד שהוא איש נאמן, לא תוכל לסמוך תמיד על הכרת פנים, כי לפעמים בעת הדוחק שחסר לו לחם, גם גבר המתגבר על יצרו לפעמים יפשע בעבור פת לחם ומתוך העוני, ואחרי ההקדמה הזאת אומר מוסר אל רעי העין:

    20. פסוק כ״ב׳

      נִ֥בְהָֽל־לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן וְלֹא־יֵ֝דַ֗ע כִּי־חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃

      נבהל להון איש רע עין, הרע עין שאין רוצה להשפיע לאחרים, רק הוא נבהל להון, ועי"כ חסר יבואנו שיקומו הרשעים וישללו ממונו, כי גם איש אמונים לא יעמוד בפני דוחק הלחם כ"ש ההמון, וכמ"ש כן למעלה (כ"ב ו' ז') עבד לוה וכו' זורע עולה וכו' טוב עין הוא יבורך וכו'. ויל"פ שהחסר יביא עליו, ר"ל מה שחסר על ידו לעניי עם ע"י רעת עינו שאצר שערים לקבץ הון, ועי"כ חסר לחם עניים, זה יבוא עליו וישללו הונו, גם יל"פ על צד המליצה במ"ש מלח ממון חסר, רק ע"י חסר יבואנו הון לא ע"י קימוץ:

    21. פסוק כ״ג׳

      מ֘וֹכִ֤יחַ אָדָ֣ם אַ֭חֲרַי חֵ֣ן יִמְצָ֑א מִֽמַּחֲלִ֥יק לָשֽׁוֹן׃

      מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון, הגם שדרך העולם שימצא חן בעיניהם מי שאינו מוכיח להם חטאתם וכ"ש אם יחליק לשונו לפאר מעשיהם, ולהחניף וכמ"ש האי צורבא מרבנן דמרחמי ליה בני מתא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא, ולפ"ז ימצא המחליק לשון יותר חן מן המוכיח, אבל זה רק בתחלה, אבל אח"כ אם יבא העונש על המעשים הרעים, אז ישימו על לבם כי המוכיח הוכיחם לטוב להם והמחליק לשון עשה להם רעה, אז אחרי, ר"ל אחרי גמר הדברים וסוף כל דבר, אז המוכיח ימצא יותר חן מן המחליק לשון :

    22. פסוק כ״ד׳

      גּוֹזֵ֤ל׀ אָ֘בִ֤יו וְאִמּ֗וֹ וְאֹמֵ֥ר אֵֽין־פָּ֑שַׁע חָבֵ֥ר ה֝֗וּא לְאִ֣ישׁ מַשְׁחִֽית׃

      גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע, משל אל המחליק לשון, אם אחד גוזל אביו ואמו, שהוא המעשה היותר רעה, שיש בו גזלה שהוא בעצם רע. וגזל אב ואם שרע יותר שתחת שראוי לו לשמור ממון אב ולכבד אביו בממונו, גזל אותו, ובכ"ז המחליק לשון אומר אין פשע, עד שיכליק ויחניף לומר אין פשע גם על העון היותר חמור, הנה המחליק לשון הזה חבר הוא לאיש משחית, וזה כולל שהוא חבר של הגוזל שהשחית דרכו, והוא חבר אל המשחית הבא להשחית החוטא ולשלם ענשו, כי הוא היה הגרם של העונש ואיך ימצא חן?

    23. פסוק כ״ה׳

      רְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבֹטֵ֖חַ עַל־יְהֹוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃

      רחב נפש יגרה מדון, רחב נפש הוא מי שנפש תאותו רחבה מאד, ואינו מוצא קץ לתאותו, הוא יגרה מדנים וטענות על הנהגת ה', כי אינו מוצא תאותו, וחושב שכל העולם נברא לרעתו ומתרעם תמיד על מדות ה', אבל הבוטח על ה' ואינו מתאוה, ומסתפק במה שי"ל ובוטח שה' יזמין את המוכרח לפרנסתו, הוא ידושן כי ימצא צרכיו, כמ"ש הרמב"ם בפי' כי האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים, עי"ש:

    24. פסוק כ״ו׳

      בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭לִבּוֹ ה֣וּא כְסִ֑יל וְהוֹלֵ֥ךְ בְּ֝חׇכְמָ֗ה ה֣וּא יִמָּלֵֽט׃

      בוטח בלבו הוא כסיל, כבר התבאר כי יצר לב האדם רע מנעוריו, כי ציורי הלב הם נוטים אל התאוה והפך מחקי החכמה, וצריך שילך ע"פ חקי החכמה שע"י ימלט מלהלכד בציורי לבו, אבל הבוטח בלבו ללכת כפי שיטה לבו כפי ציוריו הרעים הוא כסיל, שהכסיל הוא נלוז מחקי החכמה מפני תאוותיו, כמ"ש לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו, אבל ההולך בחכמה הוא ימלט מציורי יצר הלב הרעים, כי החכמה תנהלהו על מי מנוחות ללחום נגד יצרי הלב:

    25. פסוק כ״ז׳

      נוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב־מְאֵרֽוֹת׃

      נותן לרש, מי שנותן צדקה לרש, אין מחסור, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה', וגם שעי"כ לא יחסר הונו כי מלח ממון חסר, ובהפך המעלים עיניו מן הצדקה, לא לבד שלא יתברך, עוד ישולח בו מארות רבות :

    26. פסוק כ״ח׳

      בְּק֣וּם רְ֭שָׁעִים יִסָּתֵ֣ר אָדָ֑ם וּ֝בְאׇבְדָ֗ם יִרְבּ֥וּ צַדִּיקִֽים׃

      בקום רשעים, עת יקומו רשעים למשול, אז מי שהוא אדם יסתר, כי אז יכפרו בהשגחה, ויעזבו דרך ה' וידמו כבהמות, ואדם הצדיק יצטרך להסתיר א"ע מפני המלעיגים והרודפים, אבל באבדם אחר כך יכירו הכל השגחת ה' וענשו ועי"כ ירבו צדיקים :

    מהדורה: Malbim on Proverbs--Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    תנ״ך · מדריך קריאת פרק

    משלי פרק 28

    משלי פרק 28 מציג 28 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

    לדף הביאור המלא

    מפת הטקסט

    התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. נושאים הניכרים במילים הם: בית, מקום ומרחב של קדושה.

    מפתח לקריאה

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • בית, מקום ומרחב של קדושה

    מפת פסוק אחר פסוק של כל 28 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.

    1. פסוק 16 מילים

      נפתחת ב״נָ֣סוּ וְאֵין־רֹדֵ֣ף רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּיקִ֗ים כִּכְפִ֥יר יִבְטָֽח׃…״

    2. פסוק 29 מילים

      נפתחת ב״בְּפֶ֣שַֽׁע אֶ֭רֶץ רַבִּ֣ים שָׂרֶ֑יהָ וּבְאָדָ֥ם מֵבִ֥ין יֹ֝דֵ֗עַ…״

    3. פסוק 37 מילים

      נפתחת ב״גֶּֽבֶר־רָ֭שׁ וְעֹשֵׁ֣ק דַּלִּ֑ים מָטָ֥ר סֹ֝חֵ֗ף וְאֵ֣ין לָֽחֶם׃…״

    4. פסוק 49 מילים

      נפתחת ב״עֹזְבֵ֣י ת֭וֹרָה יְהַלְל֣וּ רָשָׁ֑ע וְשֹׁמְרֵ֥י ת֝וֹרָ֗ה יִתְגָּ֥רוּ…״

    5. פסוק 57 מילים

      נפתחת ב״אַנְשֵׁי־רָ֭ע לֹא־יָבִ֣ינוּ מִשְׁפָּ֑ט וּמְבַקְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יָבִ֥ינוּ כֹֽל׃…״

    6. פסוק 67 מילים

      נפתחת ב״טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃…״

    7. פסוק 78 מילים

      נפתחת ב״נוֹצֵ֣ר תּ֭וֹרָה בֵּ֣ן מֵבִ֑ין וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹלְלִ֗ים יַכְלִ֥ים…״

    8. פסוק 88 מילים

      נפתחת ב״מַרְבֶּ֣ה ה֭וֹנוֹ בְּנֶ֣שֶׁךְ (ובתרבית) [וְתַרְבִּ֑ית] לְחוֹנֵ֖ן דַּלִּ֣ים…״

    9. פסוק 97 מילים

      נפתחת ב״מֵסִ֣יר אׇ֭זְנוֹ מִשְּׁמֹ֣עַ תּוֹרָ֑ה גַּ֥ם תְּ֝פִלָּת֗וֹ תּוֹעֵבָֽה׃…״

    10. פסוק 109 מילים

      נפתחת ב״מַשְׁגֶּ֤ה יְשָׁרִ֨ים׀ בְּדֶ֥רֶךְ רָ֗ע בִּשְׁחוּת֥וֹ הֽוּא־יִפּ֑וֹל וּ֝תְמִימִ֗ים…״

    11. פסוק 117 מילים

      נפתחת ב״חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃…״

    12. פסוק 128 מילים

      נפתחת ב״בַּעֲלֹ֣ץ צַ֭דִּיקִים רַבָּ֣ה תִפְאָ֑רֶת וּבְק֥וּם רְ֝שָׁעִ֗ים יְחֻפַּ֥שׂ…״

    13. פסוק 137 מילים

      נפתחת ב״מְכַסֶּ֣ה פְ֭שָׁעָיו לֹ֣א יַצְלִ֑יחַ וּמוֹדֶ֖ה וְעֹזֵ֣ב יְרֻחָֽם׃…״

    14. פסוק 148 מילים

      נפתחת ב״אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל…״

    15. פסוק 157 מילים

      נפתחת ב״אֲֽרִי־נֹ֭הֵם וְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק מוֹשֵׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע עַ֣ל עַם־דָּֽל׃…״

    16. פסוק 1611 מילים

      נפתחת ב״נָגִ֗יד חֲסַ֣ר תְּ֭בוּנוֹת וְרַ֥ב מַעֲשַׁקּ֑וֹת (שנאי) [שֹׂ֥נֵא]…״

    17. פסוק 176 מילים

      נפתחת ב״אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָ֑פֶשׁ עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃…״

    18. פסוק 187 מילים

      נפתחת ב״הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים יִוָּשֵׁ֑עַ וְנֶעְקַ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם יִפּ֥וֹל בְּאֶחָֽת׃…״

    19. פסוק 196 מילים

      נפתחת ב״עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֥ף רֵ֝יקִ֗ים יִֽשְׂבַּֽע־רִֽישׁ׃…״

    20. פסוק 207 מילים

      נפתחת ב״אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב־בְּרָכ֑וֹת וְאָ֥ץ לְ֝הַעֲשִׁ֗יר לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃…״

    21. פסוק 214 מילים

      נפתחת ב״הַֽכֵּר־פָּנִ֥ים לֹא־ט֑וֹב וְעַל־פַּת־לֶ֝֗חֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃…״

    22. פסוק 227 מילים

      נפתחת ב״נִ֥בְהָֽל־לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן וְלֹא־יֵ֝דַ֗ע כִּי־חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃…״

    23. פסוק 237 מילים

      נפתחת ב״מ֘וֹכִ֤יחַ אָדָ֣ם אַ֭חֲרַי חֵ֣ן יִמְצָ֑א מִֽמַּחֲלִ֥יק לָשֽׁוֹן׃…״

    24. פסוק 249 מילים

      נפתחת ב״גּוֹזֵ֤ל׀ אָ֘בִ֤יו וְאִמּ֗וֹ וְאֹמֵ֥ר אֵֽין־פָּ֑שַׁע חָבֵ֥ר ה֝֗וּא…״

    25. פסוק 256 מילים

      נפתחת ב״רְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבֹטֵ֖חַ עַל־יְהֹוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃…״

    26. פסוק 268 מילים

      נפתחת ב״בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭לִבּוֹ ה֣וּא כְסִ֑יל וְהוֹלֵ֥ךְ בְּ֝חׇכְמָ֗ה ה֣וּא…״

    27. פסוק 277 מילים

      נפתחת ב״נוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב־מְאֵרֽוֹת׃…״

    28. פסוק 287 מילים

      נפתחת ב״בְּק֣וּם רְ֭שָׁעִים יִסָּתֵ֣ר אָדָ֑ם וּ֝בְאׇבְדָ֗ם יִרְבּ֥וּ צַדִּיקִֽים׃…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: משלי פרק כ״ח

    פתיחה בקורא