מקרא

נחמיה פרק ז׳

נחמיה פרק ז׳פסוק א׳ / ע״ב0%

השוואת נוסחים — מילה מול מילה

גודל האות

100%

גודל מקורי

א׳וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר נִבְנְתָה֙ הַחוֹמָ֔ה וָאַעֲמִ֖יד הַדְּלָת֑וֹת וַיִּפָּ֥קְד֛וּ הַשּׁוֹעֲרִ֥ים וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃
ב׳וָאֲצַוֶּ֞ה אֶת־חֲנָ֣נִי אָחִ֗י וְאֶת־חֲנַנְיָ֛ה שַׂ֥ר הַבִּירָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּי־הוּא֙ כְּאִ֣ישׁ אֱמֶ֔ת וְיָרֵ֥א אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים מֵרַבִּֽים׃
ג׳(ויאמר) [וָאֹמַ֣ר] לָהֶ֗ם לֹ֣א יִפָּֽתְח֞וּ שַׁעֲרֵ֤י יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עַד־חֹ֣ם הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים יָגִ֥יפוּ הַדְּלָת֖וֹת וֶאֱחֹ֑זוּ וְהַעֲמֵ֗יד מִשְׁמְרוֹת֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם אִ֚ישׁ בְּמִשְׁמָר֔וֹ וְאִ֖ישׁ נֶ֥גֶד בֵּיתֽוֹ׃
ד׳וְהָעִ֞יר רַחֲבַ֤ת יָדַ֙יִם֙ וּגְדֹלָ֔ה וְהָעָ֥ם מְעַ֖ט בְּתוֹכָ֑הּ וְאֵ֥ין בָּתִּ֖ים בְּנוּיִֽם׃
ה׳וַיִּתֵּ֤ן אֱלֹהַי֙ אֶל־לִבִּ֔י וָאֶקְבְּצָ֞ה אֶת־הַחֹרִ֧ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֛ים וְאֶת־הָעָ֖ם לְהִתְיַחֵ֑שׂ וָֽאֶמְצָ֗א סֵ֤פֶר הַיַּ֙חַשׂ֙ הָעוֹלִ֣ים בָּרִאשׁוֹנָ֔ה וָאֶמְצָ֖א כָּת֥וּב בּֽוֹ׃ {פ}
ו׳אֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלַ֛͏ִם וְלִיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃
ז׳הַבָּאִ֣ים עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְחֶמְיָ֡ה עֲ֠זַרְיָ֠ה רַֽעַמְיָ֨ה נַחֲמָ֜נִי מׇרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפֶּ֥רֶת בִּגְוַ֖י נְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
ח׳בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה וְשִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}
ט׳בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}
י׳בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}
י״אבְּנֵֽי־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ וְיוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ {ס}
י״בבְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ {ס}
י״גבְּנֵ֣י זַתּ֔וּא שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}
י״דבְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ {ס}
ט״ובְּנֵ֣י בִנּ֔וּי שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}
ט״זבְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}
י״זבְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אַלְפַּ֕יִם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}
י״חבְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ {ס}
י״טבְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ {ס}
כ׳בְּנֵ֣י עָדִ֔ין שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}
כ״אבְּנֵֽי־אָטֵ֥ר לְחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}
כ״בבְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}
כ״גבְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ {ס}
כ״דבְּנֵ֣י חָרִ֔יף מֵאָ֖ה שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ {ס}
כ״הבְּנֵ֥י גִבְע֖וֹן תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}
כ״ואַנְשֵׁ֤י בֵֽית־לֶ֙חֶם֙ וּנְטֹפָ֔ה מֵאָ֖ה שְׁמֹנִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}
כ״זאַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}
כ״חאַנְשֵׁ֥י בֵית־עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}
כ״טאַנְשֵׁ֨י קִרְיַ֤ת יְעָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}
ל׳אַנְשֵׁ֤י הָֽרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ {ס}
ל״אאַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}
ל״באַנְשֵׁ֤י בֵֽית־אֵל֙ וְהָעָ֔י מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}
ל״גאַנְשֵׁ֥י נְב֛וֹ אַחֵ֖ר חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}
ל״דבְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ {ס}
ל״הבְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ {ס}
ל״ובְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}
ל״זבְּנֵי־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ {ס}
ל״חבְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ {פ}
ל״טהַֽכֹּהֲנִ֑ים בְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}
מ׳בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}
מ״אבְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ {ס}
מ״בבְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף שִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃ {ס}
מ״גהַלְוִיִּ֑ם בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּעַ לְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י לְהוֹדְוָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ {ס}
מ״דהַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}
מ״ההַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵֽי־שַׁלֻּ֤ם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵֽי־טַלְמֹ֣ן בְּנֵֽי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {פ}
מ״והַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי־צִחָ֥א בְנֵי־חֲשֻׂפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃ {ס}
מ״זבְּנֵי־קֵירֹ֥ס בְּנֵי־סִיעָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃ {ס}
מ״חבְּנֵי־לְבָנָ֥ה בְנֵי־חֲגָבָ֖א בְּנֵ֥י שַׁלְמָֽי׃ {ס}
מ״טבְּנֵי־חָנָ֥ן בְּנֵי־גִדֵּ֖ל בְּנֵי־גָֽחַר׃ {ס}
נ׳בְּנֵי־רְאָיָ֥ה בְנֵי־רְצִ֖ין בְּנֵ֥י נְקוֹדָֽא׃ {ס}
נ״אבְּנֵי־גַזָּ֥ם בְּנֵי־עֻזָּ֖א בְּנֵ֥י פָסֵֽחַ׃ {ס}
נ״בבְּנֵי־בֵסַ֥י בְּנֵי־מְעוּנִ֖ים בְּנֵ֥י (נפושסים) [נְפִֽישְׁסִֽים]׃ {ס}
נ״גבְּנֵי־בַקְבּ֥וּק בְּנֵֽי־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃ {ס}
נ״דבְּנֵי־בַצְלִ֥ית בְּנֵֽי־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃ {ס}
נ״הבְּנֵי־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי־תָֽמַח׃ {ס}
נ״ובְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃ {ס}
נ״זבְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי־סוֹטַ֥י בְּנֵי־סֹפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרִידָֽא׃ {ס}
נ״חבְּנֵי־יַעְלָ֥א בְנֵי־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃ {ס}
נ״טבְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי־חַטִּ֗יל {ס} בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמֽוֹן׃ {ס}
ס׳כׇּ֨ל־הַנְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {פ}
ס״אוְאֵ֗לֶּה הָֽעוֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדּ֖וֹן וְאִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ {ס}
ס״בבְּנֵי־דְלָיָ֥ה בְנֵֽי־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {פ}
ס״גוּמִן־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַ֠ח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־שְׁמָֽם׃
ס״דאֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑א וַיְגֹֽאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃
ס״הוַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד הַכֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וְתֻמִּֽים׃
ס״וכׇּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃
ס״זמִ֠לְּבַ֠ד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֗ם מְשֹֽׁרְרִים֙ וּמְשֹׁ֣רְר֔וֹת מָאתַ֖יִם וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}
ס״חגְּמַלִּ֕ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃
ס״טוּמִקְצָת֙ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֔וֹת נָתְנ֖וּ לַמְּלָאכָ֑ה הַתִּרְשָׁ֜תָא נָתַ֣ן לָאוֹצָ֗ר זָהָ֞ב דַּרְכְּמֹנִ֥ים אֶ֙לֶף֙ מִזְרָק֣וֹת חֲמִשִּׁ֔ים כׇּתְנוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שְׁלֹשִׁ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
ע׳וּמֵֽרָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת נָֽתְנוּ֙ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָ֔ה זָהָ֕ב דַּרְכְּמוֹנִ֖ים שְׁתֵּ֣י רִבּ֑וֹת וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים אַלְפַּ֥יִם וּמָאתָֽיִם׃
ע״אוַאֲשֶׁ֣ר נָתְנוּ֮ שְׁאֵרִ֣ית הָעָם֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמֹנִים֙ שְׁתֵּ֣י רִבּ֔וֹא וְכֶ֖סֶף מָנִ֣ים אַלְפָּ֑יִם וְכׇתְנֹ֥ת כֹּֽהֲנִ֖ים שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃
ע״בוַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֡ם וְהַשּׁוֹעֲרִים֩ וְהַמְשֹׁרְרִ֨ים וּמִן־הָעָ֧ם וְהַנְּתִינִ֛ים וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶ֑ם {ס} וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃

שיתוף הפרק כולו

שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.

השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.

פירוש רש״י

פסוק א׳׳
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר נִבְנְתָה֙ הַחוֹמָ֔ה וָאַעֲמִ֖יד הַדְּלָת֑וֹת וַיִּפָּ֥קְד֛וּ הַשּׁוֹעֲרִ֥ים וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃
ויפקדו — עתה נעשו הלוים פקודים על פקידותן להיותן שוערים ומשוררים מן הלוים בב"ה:
פסוק ב׳׳
וָאֲצַוֶּ֞ה אֶת־חֲנָ֣נִי אָחִ֗י וְאֶת־חֲנַנְיָ֛ה שַׂ֥ר הַבִּירָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּי־הוּא֙ כְּאִ֣ישׁ אֱמֶ֔ת וְיָרֵ֥א אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים מֵרַבִּֽים׃
על ירושלים — לשמור שערי ירושלים:
מרבים — מימים רבים:
פסוק ג׳׳
(ויאמר) [וָאֹמַ֣ר] לָהֶ֗ם לֹ֣א יִפָּֽתְח֞וּ שַׁעֲרֵ֤י יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עַד־חֹ֣ם הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים יָגִ֥יפוּ הַדְּלָת֖וֹת…
עד חום השמש — עד חצי היום שהיה היום גדול:
ועד הם עומדים — ובעוד שהשערים פתוחים יהיו עומדים שלא יזוזו עד יגיפו ויסגרו הדלתות והרוצה לצאת יצא מן העיר והרוצה ליכנס יבא ויכנס כל כך היו עושים מפני האויבים:
ואחוזו — יאחזו הדלתות לסוגרם:
משמרות יושבי ירושלים — מיושבי ירושלים העמידו משמרות גיט"ש בלע"ז:
פסוק ד׳׳
וְהָעִ֞יר רַחֲבַ֤ת יָדַ֙יִם֙ וּגְדֹלָ֔ה וְהָעָ֥ם מְעַ֖ט בְּתוֹכָ֑הּ וְאֵ֥ין בָּתִּ֖ים בְּנוּיִֽם׃
רחבת ידים — רחבת מקום וגדולה:
פסוק ה׳׳
וַיִּתֵּ֤ן אֱלֹהַי֙ אֶל־לִבִּ֔י וָאֶקְבְּצָ֞ה אֶת־הַחֹרִ֧ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֛ים וְאֶת־הָעָ֖ם לְהִתְיַחֵ֑שׂ וָֽאֶמְצָ֗א סֵ֤פֶר הַיַּ֙חַשׂ֙ הָעוֹלִ֣ים בָּרִאשׁוֹנָ֔ה וָאֶמְצָ֖א…
להתייחש — לחקור יחוסן:
העולים בראשונה — מאותן היהודים העולים עם עזרא בראשונה:
ואמצא כתוב בו — כל אלה הדברים היו כתובים באותה אגרת:
פסוק ו׳׳
אֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלַ֛͏ִם וְלִיהוּדָ֖ה…
אלה בני המדינה וגו' — עד והגורלות הפלנו על קרבן העצים (לקמן י' ל"ה):
וליהודה — למדינת יהודה:
איש לעירו — כל א' לעירו:
פסוק ז׳׳
הַבָּאִ֣ים עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְחֶמְיָ֡ה עֲ֠זַרְיָ֠ה רַֽעַמְיָ֨ה נַחֲמָ֜נִי מׇרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפֶּ֥רֶת בִּגְוַ֖י נְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר…
הבאים עם זרובבל — אשר באו משבי הגולה עם זרובבל:
ישוע — הוא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול חשבונות הללו פעמים הם מכוונים עם חשבונות של מעלה פעמים יש שאינם מכוונים זה כנגד זה ולא דקדק המקרא בחשבונות כל כך אבל הכלל שוה (עיין בעזרא סי' ב' פ"ב וצ"ע יוש"ה) לכאן ולכאן שנאמר כל הקהל כאחד וגו' ועל זה הכלל סמך כותב הספר ולא דקדק בחשבון הפרטיות כל כך והכל מפורש למעלה:

מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

פירוש מלבי״ם

פסוק א׳׳
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר נִבְנְתָה֙ הַחוֹמָ֔ה וָאַעֲמִ֖יד הַדְּלָת֑וֹת וַיִּפָּ֥קְד֛וּ הַשּׁוֹעֲרִ֥ים וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃
ויפקדו, כי עד עתה היו הלוים טרודים בבנין החומה ועתה נפקדו על משמרתם:
פסוק ב׳׳
וָאֲצַוֶּ֞ה אֶת־חֲנָ֣נִי אָחִ֗י וְאֶת־חֲנַנְיָ֛ה שַׂ֥ר הַבִּירָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּי־הוּא֙ כְּאִ֣ישׁ אֱמֶ֔ת וְיָרֵ֥א אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים מֵרַבִּֽים׃
וירא את האלהים יותר מרבים, וכמו שאמרו הלואי יהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, ורוב האנשים יראה את הרבים מעשות דבר נגד רצונם אף שהוא כדבר אלהים, ופה היה צריך פקיד שלא יירא משום אדם, כי באשר היו שרים רבים עם טוביה כנ"ל, לכן בחר את חנני שלא יירא מהם:
פסוק ג׳׳
(ויאמר) [וָאֹמַ֣ר] לָהֶ֗ם לֹ֣א יִפָּֽתְח֞וּ שַׁעֲרֵ֤י יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עַד־חֹ֣ם הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים יָגִ֥יפוּ הַדְּלָת֖וֹת…
לא יפתחו, בל יכנסו שם אויבים החושבים רעה, ועד הם עומדים יגיפו הדלתות, השערים היו כפולים, השער הגדול מבחוץ ומבפנים היה עוד שער שקבועים דלתות קטנים שיכנסו בו יחידים, וצוה שאף בעת יפתחו השערים יאחז השומר הדלתות בידו, ויהיו מוגפים לא פתוחים, בענין שיראה כל איש הנכנס ויוכל לעכב שלא יכנס שום אדם רק ברשות, והעמיד, גם צוה להעמיד המשמרות השומרים את העיר איש במשמרו שלא יחליפו איש ממשמר זה במשמר אחר שבזה לא תהיה השמירה כראוי, ומי שיש לו בית יעמוד לשמור נגד ביתו:
פסוק ד׳׳
וְהָעִ֞יר רַחֲבַ֤ת יָדַ֙יִם֙ וּגְדֹלָ֔ה וְהָעָ֥ם מְעַ֖ט בְּתוֹכָ֑הּ וְאֵ֥ין בָּתִּ֖ים בְּנוּיִֽם׃
השאלות — (ד - ה) מה רצה במה שהזכיר פה שהעיר גדולה ואין בתים בנוים ושנתן אל לבו ליחס את העם, ובגוף ספר היחוס יש כמה סתירות בין המוזכר פה ובין המוזכר בס' עזרא, וכן בנדבת השרים והעם הדברים סותרים זה לזה?:
והעיר, הוא הקדמה למה שיבא, באשר ראה שהעם מעט רצה להושיב שם מבני ישראל כמו שעשה אח"כ (לקמן י"א א'), ובאשר אין בתים בנוים ראה שלא ירצו להתישב בעיר שאין בה דיורין, עד שיפילו גורלות כמו שהיה באמת, וע"כ הוצרך לדעת המשפחות שעלו לארץ ישראל, ולהרים תרומה מכל המשפחה לפי מספר הגברים, וע"כ קבצם להתיחש, ועז"א.
פסוק ה׳׳
וַיִּתֵּ֤ן אֱלֹהַי֙ אֶל־לִבִּ֔י וָאֶקְבְּצָ֞ה אֶת־הַחֹרִ֧ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֛ים וְאֶת־הָעָ֖ם לְהִתְיַחֵ֑שׂ וָֽאֶמְצָ֗א סֵ֤פֶר הַיַּ֙חַשׂ֙ הָעוֹלִ֣ים בָּרִאשׁוֹנָ֔ה וָאֶמְצָ֖א…
ויתן אלהי אל לבי, שנתן עצה בלבו לקבצם להתיחש, ובדרשו ע"ז מצא ספר היחוש של העולים בראשונה וימצא כתוב, והוא הנאמר בעזרא (סי' ב'), רק שנמצא כמה חלופים בכאן מבעזרא, וכבר דברנו ע"ז שם, וגם בפי' הסימן זה תמצא שם את הכל ואין לכפול הדברים:
פסוק ע׳׳
וּמֵֽרָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת נָֽתְנוּ֙ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָ֔ה זָהָ֕ב דַּרְכְּמוֹנִ֖ים שְׁתֵּ֣י רִבּ֑וֹת וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים אַלְפַּ֥יִם וּמָאתָֽיִם׃
ומקצת ראשי האבות, גם בנדב' זו יש סתירה בין המסופר פה ובין המסופר בעזרא, ששם היה הזהב שש רבאות ואלף דרכמונים והיה נדבת ראשי האבות, ובכאן לא התנדבו ראשי האבות רק שתי רבוא והעם נתנו שתי רבוא? שם התנדבו ראשי האבות כסף מנים חמשת אלפים וכאן מנים אלפים ומאתים ושארית העם מנים אלפים? שם התנדבו ראשי האבות כתנות כהנים מאה ופה לא התנדבו כתנות, רק העם התנדבו ששים ושבעה? וכן פה מוזכר נדבת התרשתא שלא נזכר שם? ואם נאמר שנחמיה עלה גם בפעם הראשון [וחזר אח"כ ובא שנית] כמו שנראה ממ"ש (בפסוק ס"ג) ויאמר התרשתא להם, י"ל שהתנדבו שתי פעמים, ובפרט למ"ש בעזרא (סי' ב'), ששם חשב הבאים מבבל ופה חשב הנוספים עליהם מכלל המדינה, י"ל שאח"כ התנדבו שנית ואז התנדב גם התרשתא והעם, והראשים התנדבו עוד הפעם, או שנתוספו ראשי אבות חדשים וזה הנחשב בספר היחוס שמצא נחמיה, או שהנדבה השניה היתה בעת שבא נחמיה בשנת עשרים לארתחששתא והוסיפה במגלה זו, באשר ידע כי הנדבה הראשונה הכתובה כבר בספר עזרא שנכתב לפני ספרו:
פסוק ע״ג׳
וישבו הכהנים וכו' ויגע החדש השביעי, הלשון הזה נמצא גם בסוף מגלת היוחסין אשר בעזרא שם, רק ששם נמשך עליו הספור של בנין המזבח, ופה נמשך עליו הספור של קריאת התורה, ולכן נחלקו הדעות בזה, שי"א שהוא המשך של הדברים שהיו בעליה הראשונה שהיה בימי כורש, ומ"ש בפסוק ה' ואמצא ספר היחס ואמצא כתוב בו נמשך עד סוף קאפיטל (י'), שכ"ז מצא כתוב בספר היחוס, ולפ"ז נאמר שעזרא עלה שתי פעמים, בפעם ראשונה בימי כורש עלה עם זרובבל, וכן נחמיה עלה אז כמ"ש (סי' ח' ט'), ויאמר נחמיה הוא התרשתא, ובסי' (י' ב') ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה, וכמו שנראה מעזרא (ב' ב' ס"ג) שנחמיה הלך עם זרובבל, וכן בנחמיה (סי' י"ב א') חשב עזרא בין העולים עם זרובבל וי"ל שהוא עזרא הסופר, ובזה נכון מ"ש בעזרא (ג' ד') ויעשו את חג הסכות ככתוב ואינו סותר עם הנאמר בספר זה (ח' י"ז). וי"א שמעשה זו היתה בימי נחמיה אחר בנין החומה, ומפני שבסוף מגלת היחוס סיים ויגע החדש השביעי ויאספו העם, וגם עתה היה כן, סיים באותו פסוק להמשיך אליו את אשר היה בימיו, ומ"ש בעזרא ויעשו את חג הסכות היינו בהלל ושמחה ועולות ראיה ושלמי חגיגה וד' מינים, הגם שלא קיימו אז מצות סוכה כראוי, בפרט שעקר כוונת הכתוב שם על קרבנות החג כמ"ש את חג הסכות ככתוב ועולת יום ביום כמספר כמשפט, שדבר מהקרבת המזבח, ולפי סדר הכתובים דעה זו מחוורת יותר:

מהדורה: Malbim on Nehemiah -- Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.

תנ״ך · מדריך קריאת פרק

נחמיה פרק 7

נחמיה פרק 7 מציג 72 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

ספרפרק (1–13)פסוק

היעד שנמצא: נחמיה פרק ז׳

פתיחה בקורא

שיתוף הפרק כולו

פירוש רש״י

פירוש מלבי״ם

נחמיה פרק 7

מפת הטקסט

מפתח לקריאה

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חיפוש מקורות חכם