קהלת פרק ד׳

ושבתי אני ואראה — ברוח הקדש:

את כל העשקים — הנעשים עשוקים בגיהנם במעשים אשר נעשים:

תחת השמש — תחת חליפיה של התורה:

והנה דמעת העשקים — בוכים על נפשותם העשוקות ביד מלאכי משחית ואכזרים וכן הוא אומר (תהלים פד) עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו אלו יורדי גיהנם ואף מקרא זה כך נדרש בספרי:

ומיד עושקיהם כח — עושקיהם מכריחים ותוקפים אותם בכח:

שכבר מתו — עד שלא שלט בהם יצר הרע הזה לדחותם מן הקדוש ברוך הוא כגון אבות הראשונים שלא נענה משה אלא על ידיהם וכגון דוד אבי שלא נענתי אני בכ"ד רננות עד שאמרתי (ד"ה ב ו) זכרה לחסדי דוד עבדך:

עדן — עדיין:

אשר לא ראה את המעשה — ראיתי במדרש קהלת אלו תתק"עד דורות שקומטו להבראות ולא נבראו:

וראיתי אני את כל עמל — הן העבירות שהן עמל בעיני הקב"ה:

ואת כל כשרון המעשה — שאינו לשם שמי' אלא לקנאת איש מרעהו ששניהם הבל:

כי היא קנאת איש — אשר היא קנאת איש מרעהו:

הכסיל — הרשע, חובק את ידיו ואינו יגע ואינו אוכל אלא מן הגזל:

ואוכל את בשרו — ליום הדין שרואה צדיקים בכבוד והוא נידון כך נדרש בספרי:

טוב מלא כף נחת — להיות קונה נכסים מעט ומיגיעו שיהא בהן נחת רוח ליוצרו:

ממלא חפנים — נכסים הרבה בעבירה שהוא עמל ועצבות רוח לפני המקום:

תחת השמש — כמו תחת השמים:

יש אחד ואין שני — יש לך אדם שעושה דבריו ביחידי:

גם בן ואח אין לו — אם ת"ח הוא אינו קונה לו תלמיד שהוא כבן ולא חבר שהוא כאח, ואם רווק הוא אינו נושא אשה להיות לו כאח לעזר ולהוליד בן, ואם סוחר הוא אינו קונה לו שותפים ויצא לדרך יחידי:

ואין קץ לכל עמלו — יגע בגירסא ואם סוחר הוא עמל בפרקמטיא: גם עיניו:

לא תשבע עושר — לא יהא שבע בטעמי תורה שהרבה תורה למד אדם מתלמידיו, ולענין הממון רודף תמיד אחר הממון:

ולמי אני עמל — מאחר שאיני מעמיד תלמידים ואיני נושא אשה להוליד בנים:

טובים השנים — לכל דבר מן האחד לפיכך יקנה לו אדם חבר וישא אשה אשר יש להם יותר ריוח בעמלם, הרבה מלאכה נעשית בשנים שאין היחיד מתחיל בה לבדו:

כי אם יפלו — כמשמעו, ולענין המשנה אם תקפה עליו משנה שלו חבירו מחזיר' לו או אם יכשל ולא דקדק את אשר שמע מפי רבו בא חבירו ומעמידו על האמת:

ואי לו — ואוי לו:

וחם להם — כמשמעו ולענין זכר ונקבה מתחממים זה מזה ומולידים:

ואם יתקפו האחד — אם באו לסטי' עליו לתקפו אם שנים הם יעמדו לנגדו וכ"ש אם ג' הם והחוט המשלש לא במהרה ינתק, ד"א מי שהוא ת"ח ובנו ובן בנו שוב אין תורה פוסקת מזרעו וכן הוא אומר (ישעיה נט) לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, ד"א חוט המשולש במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא, בפנים אחרים נדרש במדרש יש אחד ואין שני לו אבל אין סדר כל המקראות הללו מתיישב עליהם:

טוב ילד מסכן וחכם — זה יצר טוב ולמה נקרא ילד שאינו בא באדם עד י"ג שנה:

מסכן — שאין האיברים שומעים לו כמו ליצ"הר:

חכם — שמשכיל את האדם לדרך טובה:

ממלך זקן וכסיל — יצה"ר שהוא שליט על כל האיברים זקן שמשעה שנולד הוולד הוא נתון בו שנאמר (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ. וכסיל. שמתעהו בדרך רעה כך נדרש במדרש:

אשר לא ידע להזהר עוד — שהרי הזקין ואינו מקבל תוכחה:

כי מבית הסורים יצא למלך — ממקום הטנופת וסרחון כדמתרגמינן ויבאש וסרי:

כי גם במלכותו — משמלך באדם נולד הרש המסכן הטוב ממנו ובא מתוך טהרה ולא מתוך טנופת הרחם כך דרשוהו במדרש, ד"א כי טוב ילד מסכן וגומר כמשמעו, אשר לא ידע להזהר עוד שכבר הזקין ברשעו וכסילותו, כי מבית האסורים יצא למלוך כי הילד המסכן סופו שיאמרו עליו שיצא למלוך מתוך עוניו ומבית אסוריו שהרי סמ"ך של הסורים נקוד רפי והרי הוא כמו האסורים ס"א כמו (ישעיה יג) ולא יהל שם ערבי כמו יאהל שכן מצינו ביוסף שמלך מתוך יציאת בית האסורים, וכן דוד (שמואל ב ז) אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן:

כי גם במלכותו נולד רש — כי כשר והגון הוא שימלוך כי גם במלכותו הוא נהפך ממנהג השררה ומקטין עצמו אצל החכמים כמדת הרשים, וכן (איוב יא) ועיר פרא אדם יולד שיהפך וישתנה לו ממה שהיה כעיר פרא ויעשה אדם:

נולד — נעשה ולשון הוה הוא:

ראיתי את כל החיים וגו' — מצאתי במדרש הספר הזה זה דור המבול שנאמר בהם (בראשית ו) ומכל החי:

עם הילד השני — אשר יתקיים תחת אותו הדור שהם נח ובניו:

אין קץ לכל העם — פרים ורבים היו יותר מדאי כמו שנאמר (איוב כא) זרעם נכון לפניהם אשה מתעברת ויולדת לשלשה ימים ישלחו כצאן עויליהם:

לכל אשר היה לפניהם — אין קץ לכל טוב שהיה לפניהם והכל אבד וברגע שאול יחתו:

גם האחרונים — דור הפלגה:

לא ישמחו — גם הם בטוב הניתן בידם:

כי גם זה — סופו של הבל ורעיון רוח כאשר אדם מהלך אחרי יצרו:

שמר רגלך — כאשר תלך אל בית האלהים. היאך תלך אם תביא תודה ונדבת שלמים הוא הטוב ושמר עצמך שלא תצטרך בהבאת חטאות ואשמות:

וקרוב — הוי לשמוע דברי הקדוש ברוך הוא והוא טוב וקרוב להקדוש ב"ה:

מתת הכסילים זבח — שיחטא ויביא קרבן:

כי אינם יודעים לעשות רע — אין הכסיל מבין שהוא עושה רע לעצמו: