דף ביאור
ישעיה פרק ס״ו
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורישעיה פרק 66
ישעיה פרק 66 מציג 24 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.
מפת הטקסט
התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.
מפתח לקריאה
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת פסוק אחר פסוק של כל 24 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.
- פסוק 115 מילים
נפתחת ב״כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י וְהָאָ֖רֶץ הֲדֹ֣ם…״
- פסוק 212 מילים
נפתחת ב״וְאֶת־כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה וַיִּהְי֥וּ כׇל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאֶל־זֶ֣ה…״
- פסוק 320 מילים
נפתחת ב״שׁוֹחֵ֨ט הַשּׁ֜וֹר מַכֵּה־אִ֗ישׁ זוֹבֵ֤חַ הַשֶּׂה֙ עֹ֣רֵֽף כֶּ֔לֶב…״
- פסוק 420 מילים
נפתחת ב״גַּם־אֲנִ֞י אֶבְחַ֣ר בְּתַעֲלֻלֵיהֶ֗ם וּמְגֽוּרֹתָם֙ אָבִ֣יא לָהֶ֔ם יַ֤עַן…״
- פסוק 516 מילים
נפתחת ב״שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה הַחֲרֵדִ֖ים אֶל־דְּבָר֑וֹ אָמְרוּ֩ אֲחֵיכֶ֨ם שֹׂנְאֵיכֶ֜ם…״
- פסוק 610 מילים
נפתחת ב״ק֤וֹל שָׁאוֹן֙ מֵעִ֔יר ק֖וֹל מֵהֵיכָ֑ל ק֣וֹל יְהֹוָ֔ה…״
- פסוק 79 מילים
נפתחת ב״בְּטֶ֥רֶם תָּחִ֖יל יָלָ֑דָה בְּטֶ֨רֶם יָב֥וֹא חֵ֛בֶל לָ֖הּ…״
- פסוק 816 מילים
נפתחת ב״מִֽי־שָׁמַ֣ע כָּזֹ֗את מִ֤י רָאָה֙ כָּאֵ֔לֶּה הֲי֤וּחַל אֶ֙רֶץ֙…״
- פסוק 912 מילים
נפתחת ב״הַאֲנִ֥י אַשְׁבִּ֛יר וְלֹ֥א אוֹלִ֖יד יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אִם־אֲנִ֧י…״
- פסוק 1010 מילים
נפתחת ב״שִׂמְח֧וּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כׇּל־אֹהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙…״
- פסוק 1111 מילים
נפתחת ב״לְמַ֤עַן תִּֽינְקוּ֙ וּשְׂבַעְתֶּ֔ם מִשֹּׁ֖ד תַּנְחֻמֶ֑יהָ לְמַ֧עַן תָּמֹ֛צּוּ…״
- פסוק 1216 מילים
נפתחת ב״כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹטֶֽה־אֵ֠לֶ֠יהָ כְּנָהָ֨ר שָׁל֜וֹם…״
- פסוק 139 מילים
נפתחת ב״כְּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר אִמּ֖וֹ תְּנַחֲמֶ֑נּוּ כֵּ֤ן אָֽנֹכִי֙ אֲנַ֣חֶמְכֶ֔ם…״
- פסוק 1412 מילים
נפתחת ב״וּרְאִיתֶם֙ וְשָׂ֣שׂ לִבְּכֶ֔ם וְעַצְמוֹתֵיכֶ֖ם כַּדֶּ֣שֶׁא תִפְרַ֑חְנָה וְנוֹדְעָ֤ה…״
- פסוק 1511 מילים
נפתחת ב״כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ בָּאֵ֣שׁ יָב֔וֹא וְכַסּוּפָ֖ה מַרְכְּבֹתָ֑יו לְהָשִׁ֤יב…״
- פסוק 169 מילים
נפתחת ב״כִּ֤י בָאֵשׁ֙ יְהֹוָ֣ה נִשְׁפָּ֔ט וּבְחַרְבּ֖וֹ אֶת־כׇּל־בָּשָׂ֑ר וְרַבּ֖וּ…״
- פסוק 1715 מילים
נפתחת ב״הַמִּתְקַדְּשִׁ֨ים וְהַמִּֽטַּהֲרִ֜ים אֶל־הַגַּנּ֗וֹת אַחַ֤ר (אחד) [אַחַת֙] בַּתָּ֔וֶךְ…״
- פסוק 1810 מילים
נפתחת ב״וְאָנֹכִ֗י מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת…״
- פסוק 1923 מילים
נפתחת ב״וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם׀פְּ֠לֵיטִ֠ים אֶֽל־הַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ…״
- פסוק 2023 מילים
נפתחת ב״וְהֵבִ֣יאוּ אֶת־כׇּל־אֲחֵיכֶ֣ם מִכׇּל־הַגּוֹיִ֣ם׀מִנְחָ֣ה׀לַיהֹוָ֡ה בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶ֠כֶב וּבַצַּבִּ֨ים וּבַפְּרָדִ֜ים…״
- פסוק 216 מילים
נפתחת ב״וְגַם־מֵהֶ֥ם אֶקַּ֛ח לַכֹּהֲנִ֥ים לַלְוִיִּ֖ם אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃…״
- פסוק 2216 מילים
נפתחת ב״כִּ֣י כַאֲשֶׁ֣ר הַשָּׁמַ֣יִם הַ֠חֲדָשִׁ֠ים וְהָאָ֨רֶץ הַחֲדָשָׁ֜ה אֲשֶׁ֨ר…״
- פסוק 2312 מילים
נפתחת ב״וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחׇדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא…״
- פסוק 2416 מילים
נפתחת ב״וְיָצְא֣וּ וְרָא֔וּ בְּפִגְרֵי֙ הָאֲנָשִׁ֔ים הַפֹּשְׁעִ֖ים בִּ֑י כִּ֣י…״
ערכי חכמים המצטטים דף זה
- תנא דבי חזקיה · נוספים · בית מדרשו של חזקיה
דור אחרון לתנאים וראשון לאמוראים.
המקור המדויק: ישעיה סו, כג
כל 12 המקורות שהערך מצטט
פירוש רש״י
פסוק א׳׳
השמים כסאי — איני צריך לבית המקדש שלכם:
איזה בית — אשר הוא כדאי לשכינתי:
פסוק ב׳׳
ואת כל אלה — השמים והארץ ידי עשתה זאת אשר צימצמתי שכינתי בתוככם בהיותכם נשמעים לי לפי שכן דרכי להביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי אבל עתה אין לי חפץ בכם שהרי שוחט השור הכה את בעליו וגזלו ממנו לפיכך זובח השה דומה לפני כעורף את הכלב והמעלה את המנחה הרי הוא לפני כדם חזיר והמזכיר לבונה מקטיר לבונה כמו אזכרתה (ויקרא ה) והיתה ללחם לאזכרה (שם כד):
פסוק ג׳׳
מברך און — מברך אותי בתשורת אונס מברך און מתשיר אונס זהו פירושו ולשון ברכה נופל בתשורה שהיא להקבלת פנים כמו קח נא את ברכתי (בראשית ל״ג:י״א) עשו אתי ברכה וצאו אלי:
גם המה בחרו בדרכיהם — הם חפצים בדרכים הללו הרעים וגם אני אבחר ואחפוץ בתעלוליה' וא"ת מהו גם כן דרך לשון עברי לומר שני גמין זה אצל זה כמו גם בחור גם בתולה (דברים ל״ב:כ״ה) גם לי גם לך (מלכים א ב) גם אהבה גם שנאה (קהלת ט׳:א׳) ל' ולא ימותו גם הם גם אתם (במדבר י״ח:ג׳) אף כאן גם הם בחרו וגם אני אבחר:
פסוק ד׳׳
בתעלוליהם — להיות עולל בם לשון כי התעללת בי (שם כ):
ומגורותם — מה שהם יראים:
יען קראתי — שמעו שמוע ושובו אלי:
ואין עונה — לאמר שמעתי:
פסוק ה׳׳
החרדים אל דברו — הצדיקים הממהרים בחרדה להתקרב אל דבריו:
אמרו אחיכם — פושעי ישראל הנזכרים למעלה, ד"א אמרו אחיכם מנדיכם, אשר אמרו לכם סורו טמא (איכה ד):
שנאיכם מנדיכם — האומרים קרב אליך אל תגש בי (לעיל סה) למען שמי יכבד ה'. בגדולתנו הקב"ה מתכבד שאנו קרובים לו יותר מכם:
ונראה בשמחתכם והם יבושו — הנביא אומר אבל לא כן הוא כדבריהם כי בשמחתכם נראה והם יבושו למה כי קול שאון שלהם בא לפני הקב"ה ממה שעשו בעירו וקול יוצא מהיכלו ומקטרג על מחריביו ואחרי כן קול ה' משלם גמול לאויביו:
פסוק ז׳׳
בטרם תחיל — ציון חיל היולדת ילדה את בניה כלומר יתקבצו בניה לתוכה אשר הית' שוממה מהם ושכולה והרי הוא כאילו ילדתן עכשיו בלא חבלי יולדה כי כל העכו"ם יביאום לתוכה:
והמליטה זכר — כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה והמליטה אישקמוציי"ר בלעז:
פסוק ח׳׳
היוחל ארץ ביום אחד — היבוא חיל ליולדת לילד מלא ארץ בנים ביום אחד:
פסוק ט׳׳
האני אשביר ולא אוליד — האני אביא את האשה על המשבר ולא אפתח רחמה להוציא עוברה כלומר שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור והלא אני המוליד את כל היולדות ועכשיו שמא עצרתי בתמיה:
פסוק י״א׳
משד — ל' שדים:
תמוצו — שוציי"ר בלעז:
מזיז כבודה — מכבוד גדול הזז וממשמש לבא לה:
זיז — אישמובימנ"ט בלעז:
פסוק י״ב׳
וכנחל שוטף — אני נוטה אליה כבוד גוים:
על צד — על צדי אומניכם על גיססין:
תשעשעו — תהיו משועשעין כדרך שמשעשעין את התינוק אישבניי"ר בלעז:
פסוק י״ד׳
ונודעה יד ה' — בעשותו נקמותיו ונוראותיו ידעו עבדיו את כח גבורת ידו:
פסוק ט״ו׳
באש יבוא — בחמת אש יבוא על הרשעים:
להשיב — לצריו בחימה את אפו:
פסוק ט״ז׳
כי באש — של גיהנם ה' נשפט עם צריו ולפי שהוא בעל דין ודיין נופל בו ל' נשפט שאף הוא טוען טענותיו למצוא עוונם ופשעם וכן ונשפטתי אתו (יחזקאל ל״ח:כ״ב) הנני נשפט אותך (ירמיהו כ׳:ד׳) לשון וויכוח הוא דרישניי"ר בלעז, ופשוטו כי באש ה' וחרבו נשפט כל בשר וכן רבים מסורסים במקראות:
פסוק י״ז׳
המתקדשים — המזדמנים אני ואתה נלך ליום פלוני לעבוד לעכו"ם פלונית:
אל הגנות — שזורעין שם ירק ושם היו מעמידין עכו"ם:
אחר אחת — כמה שתירגם יונתן סיעה בתר סיעה מתקדשים ומטהרים לעבוד סיעה אחר, שגמרה חבירתה את עבודתה:
בתוך — באמצע הגינה כן היה דרכם להעמידה:
פסוק י״ח׳
ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה וגו' — ואנכי מה לי לעשות מעשיהם ומחשבותיהם באה אלי והיא תזקיקני לקבץ את כל הגוים ולהודיע שמעשיהם הבל ומחשבותם שהם חושבין למען (שמי) יכבד ה' יבינו שהוא שקר והיכן הוא אותו קיבוץ הוא האסיף שניבא זכריה ואספתי את כל הגוים אל ירושלים (זכריה י״ד:ב׳):
וראו את כבודי — בהלחמי בהם במכת המק בשרו ועיניו ולשונו (שם):
פסוק י״ט׳
ושמתי בהם אות וגו' — פליטים ינצלו מן המלחמה ואני אשאירם כדי לילך לבשר לאיים הרחוקים את כבודי אשר ראו במלחמה ואף באותם פליטים אשים אחת מן האותות שנידונו חביריהם בהם כדי להודיע לרחוקים במגפה זו נגפו הצובאים על ירושלים:
פסוק כ׳׳
ובצבים — הם עגלות מטוקסות במחיצות ואהל ודומה לו שש עגלות צב (במדבר ז׳:ג׳):
ובכרכרות — בשיר משחקים ומכרכרים כמו ודוד מכרכר (שמואל ב ו׳:י״ד) טריפי"ר בלעז ומנחם פירשו לשון כבש כמו שלחו כר מושל ארץ (לעיל טז):
כאשר יביאו — מנחה בכלי טהור לרצון כן יביאו את אחיכם למנחת רצון:
פסוק כ״א׳
וגם מהם אקח לכהנים ללוים — מן העמים המביאים אותם ומן המובאים אקח כהנים ולוים ולפני גלוים הכהנים והלוים שבהם ואברור אותן מתוכן ויהיו משמשין לפני:
אמר ה' — והיכן אמר הנסתרות לה' אלהינו (דברים כט) כך מפורש באגדת תהלים:
פסוק כ״ד׳
תולעתם — רמה האוכלת את בשרם:
ואשם — בגיהנם:
דראון — לשון בזיון, וי"ת כמין שתי תיבות די ראייה, עד דיימרון עליהון צדיקיא מיסת חזינא:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
לשון המקור
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י וְהָאָ֖רֶץ הֲדֹ֣ם רַגְלָ֑י אֵי־זֶ֥ה בַ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר תִּבְנוּ־לִ֔י וְאֵי־זֶ֥ה מָק֖וֹם מְנוּחָתִֽי׃
וְאֶת־כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה וַיִּהְי֥וּ כׇל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאֶל־זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל־עָנִי֙ וּנְכֵה־ר֔וּחַ וְחָרֵ֖ד עַל־דְּבָרִֽי׃
שׁוֹחֵ֨ט הַשּׁ֜וֹר מַכֵּה־אִ֗ישׁ זוֹבֵ֤חַ הַשֶּׂה֙ עֹ֣רֵֽף כֶּ֔לֶב מַעֲלֵ֤ה מִנְחָה֙ דַּם־חֲזִ֔יר מַזְכִּ֥יר לְבֹנָ֖ה מְבָ֣רֵֽךְ אָ֑וֶן גַּם־הֵ֗מָּה בָּֽחֲרוּ֙ בְּדַרְכֵיהֶ֔ם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶ֖ם נַפְשָׁ֥ם חָפֵֽצָה׃
גַּם־אֲנִ֞י אֶבְחַ֣ר בְּתַעֲלֻלֵיהֶ֗ם וּמְגֽוּרֹתָם֙ אָבִ֣יא לָהֶ֔ם יַ֤עַן קָרָ֙אתִי֙ וְאֵ֣ין עוֹנֶ֔ה דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹא־חָפַ֖צְתִּי בָּחָֽרוּ׃ {ס}
שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה הַחֲרֵדִ֖ים אֶל־דְּבָר֑וֹ אָמְרוּ֩ אֲחֵיכֶ֨ם שֹׂנְאֵיכֶ֜ם מְנַדֵּיכֶ֗ם לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ יִכְבַּ֣ד יְהֹוָ֔ה וְנִרְאֶ֥ה בְשִׂמְחַתְכֶ֖ם וְהֵ֥ם יֵבֹֽשׁוּ׃
ק֤וֹל שָׁאוֹן֙ מֵעִ֔יר ק֖וֹל מֵהֵיכָ֑ל ק֣וֹל יְהֹוָ֔ה מְשַׁלֵּ֥ם גְּמ֖וּל לְאֹיְבָֽיו׃
בְּטֶ֥רֶם תָּחִ֖יל יָלָ֑דָה בְּטֶ֨רֶם יָב֥וֹא חֵ֛בֶל לָ֖הּ וְהִמְלִ֥יטָה זָכָֽר׃
מִֽי־שָׁמַ֣ע כָּזֹ֗את מִ֤י רָאָה֙ כָּאֵ֔לֶּה הֲי֤וּחַל אֶ֙רֶץ֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כִּי־חָ֛לָה גַּם־יָלְדָ֥ה צִיּ֖וֹן אֶת־בָּנֶֽיהָ׃
הַאֲנִ֥י אַשְׁבִּ֛יר וְלֹ֥א אוֹלִ֖יד יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אִם־אֲנִ֧י הַמּוֹלִ֛יד וְעָצַ֖רְתִּי אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃ {ס}
שִׂמְח֧וּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כׇּל־אֹהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙ מָשׂ֔וֹשׂ כׇּל־הַמִּֽתְאַבְּלִ֖ים עָלֶֽיהָ׃
לְמַ֤עַן תִּֽינְקוּ֙ וּשְׂבַעְתֶּ֔ם מִשֹּׁ֖ד תַּנְחֻמֶ֑יהָ לְמַ֧עַן תָּמֹ֛צּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּ֖ם מִזִּ֥יז כְּבוֹדָֽהּ׃ {ס}
כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹטֶֽה־אֵ֠לֶ֠יהָ כְּנָהָ֨ר שָׁל֜וֹם וּכְנַ֧חַל שׁוֹטֵ֛ף כְּב֥וֹד גּוֹיִ֖ם וִֽינַקְתֶּ֑ם עַל־צַד֙ תִּנָּשֵׂ֔אוּ וְעַל־בִּרְכַּ֖יִם תְּשׇׁעֳשָֽׁעוּ׃
כְּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר אִמּ֖וֹ תְּנַחֲמֶ֑נּוּ כֵּ֤ן אָֽנֹכִי֙ אֲנַ֣חֶמְכֶ֔ם וּבִירוּשָׁלַ֖͏ִם תְּנֻחָֽמוּ׃
וּרְאִיתֶם֙ וְשָׂ֣שׂ לִבְּכֶ֔ם וְעַצְמוֹתֵיכֶ֖ם כַּדֶּ֣שֶׁא תִפְרַ֑חְנָה וְנוֹדְעָ֤ה יַד־יְהֹוָה֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו וְזָעַ֖ם אֶת־אֹיְבָֽיו׃ {ס}
כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ בָּאֵ֣שׁ יָב֔וֹא וְכַסּוּפָ֖ה מַרְכְּבֹתָ֑יו לְהָשִׁ֤יב בְּחֵמָה֙ אַפּ֔וֹ וְגַעֲרָת֖וֹ בְּלַהֲבֵי־אֵֽשׁ׃
כִּ֤י בָאֵשׁ֙ יְהֹוָ֣ה נִשְׁפָּ֔ט וּבְחַרְבּ֖וֹ אֶת־כׇּל־בָּשָׂ֑ר וְרַבּ֖וּ חַֽלְלֵ֥י יְהֹוָֽה׃
הַמִּתְקַדְּשִׁ֨ים וְהַמִּֽטַּהֲרִ֜ים אֶל־הַגַּנּ֗וֹת אַחַ֤ר (אחד) [אַחַת֙] בַּתָּ֔וֶךְ אֹֽכְלֵי֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר וְהַשֶּׁ֖קֶץ וְהָעַכְבָּ֑ר יַחְדָּ֥ו יָסֻ֖פוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
וְאָנֹכִ֗י מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶת־כְּבוֹדִֽי׃
וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם׀פְּ֠לֵיטִ֠ים אֶֽל־הַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־שָׁמְע֤וּ אֶת־שִׁמְעִי֙ וְלֹא־רָא֣וּ אֶת־כְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶת־כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם׃
וְהֵבִ֣יאוּ אֶת־כׇּל־אֲחֵיכֶ֣ם מִכׇּל־הַגּוֹיִ֣ם׀מִנְחָ֣ה׀לַיהֹוָ֡ה בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶ֠כֶב וּבַצַּבִּ֨ים וּבַפְּרָדִ֜ים וּבַכִּרְכָּר֗וֹת עַ֣ל הַ֥ר קׇדְשִׁ֛י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֣ר יָבִ֩יאוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־הַמִּנְחָ֛ה בִּכְלִ֥י טָה֖וֹר בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
וְגַם־מֵהֶ֥ם אֶקַּ֛ח לַכֹּהֲנִ֥ים לַלְוִיִּ֖ם אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃
כִּ֣י כַאֲשֶׁ֣ר הַשָּׁמַ֣יִם הַ֠חֲדָשִׁ֠ים וְהָאָ֨רֶץ הַחֲדָשָׁ֜ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י עֹשֶׂ֛ה עֹמְדִ֥ים לְפָנַ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כֵּ֛ן יַעֲמֹ֥ד זַרְעֲכֶ֖ם וְשִׁמְכֶֽם׃
וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחׇדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כׇל־בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃
וְיָצְא֣וּ וְרָא֔וּ בְּפִגְרֵי֙ הָאֲנָשִׁ֔ים הַפֹּשְׁעִ֖ים בִּ֑י כִּ֣י תוֹלַעְתָּ֞ם לֹ֣א תָמ֗וּת וְאִשָּׁם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וְהָי֥וּ דֵרָא֖וֹן לְכׇל־בָּשָֽׂר׃