בוני התלמוד
    התחברות

    דף ביאור

    ישעיה פרק י״ח

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תנ״ך · מדריך קריאת פרק

    ישעיה פרק 18

    ישעיה פרק 18 מציג 7 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

    פירוש רש״י

    1. פסוק א׳׳

      הוי ארץ צלצל כנפים - ת"י דאתן לה בספינון מארעא רחיקא וקלעיהון פריסן כנשרא דטאיס בכנפוהי, אני אומר לפי שהן שרוין במזרח והארץ חמה העופות נאספים שם והיא מצולצלת בכנפי עופות ונבואה זו על אוכלוסי גוג ומגוג כענין שנא' (ביחזקאל ל״ח:ה׳) פרס כוש ופוט אתם:

    2. פסוק ב׳׳

      לכו מלאכים קלים - לראות אם אמת הוא שחזרו ישראל למקומ' אשר הוא ה' גוי ממושך וממורט אל עם אשר הוא היה נורא בחזקתו:

      מן הוא והלאה - מן היום אשר נבחר לעם והלאה:

      גוי קו קו - שנפרע בו בעונו מדה במדה וניתן למבוסה, ד"א קו קו ל' קיא סחי ומאוס (איכה ג):

      נהרים - מושלי כוש ונוף:

    3. פסוק ג׳׳

      כל יושבי תבל וגו' - אינכם צריכים לשלוח צירים על כך כי כנשוא נס הרים תראו בהקבץ הגליות וכתקוע שופר תשמעו:

    4. פסוק ד׳׳

      אשקטה - מתשלום שכרו של גוג אפנה מכל עסקי ואביטה במכוני להטיב לו:

      כחום צח עלי אור - יאיר ויבהיק לו כחם השמש צח על ירק כמו ללקט אורות (מלכים ב ד׳:ל״ט):

      כעב טל - שהקוצרים מתאוים לו להשיב נפש בחם קציר:

    5. פסוק ה׳׳

      כי לפני - בישול קצירו של עמלק ושל גוג טרם תמלא תאותו וסברו שהוא זומם לכלות את אחיו:

      כתם פרח - שלו ויתקרב להתבשל תבואה במלילותיה ולהיות פגי נצה של גפנה בוסר וגומל נגמל להיות גסים כפול הלבן, הוא בוסר הוא גירוע:

      וכרת - הכורת את זלזלי הגפן הם הזמורות והשריגים:

      במזמרות - שרפ"ש בלע"ז:

      ואת הנטישות - הם עיקרי הגפנים שקורין ציפ"ש בלע"ז:

      התז - כרת וקצץ כלומ' יהרוג השרים והשליטים של גוג וחיילותיו ועוזריו:

    6. פסוק ו׳׳

      יעזבו יחדו - פגריהם:

      לעיט הרים - לעוף הרים:

      וקץ עליו - כל ימות הקיץ:

      תחרף - כל ימות החורף מכאן אמרו משפט גוג לעתיד לבוא שנים עשר חדש:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    לשון המקור

    פסוק 1

    ה֥וֹי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַהֲרֵי־כֽוּשׁ׃

    פסוק 2

    הַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹ֘מֶא֮ עַל־פְּנֵי־מַ֒יִם֒ לְכ֣וּ׀ מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גּוֹי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט אֶל־עַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֚וֹי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֽוֹ׃

    פסוק 3

    כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ׃ {ס}

    פסוק 4

    כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י (אשקוטה) [אֶשְׁקֳטָ֖ה] וְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר׃

    פסוק 5

    כִּֽי־לִפְנֵ֤י קָצִיר֙ כְּתׇם־פֶּ֔רַח וּבֹ֥סֶר גֹּמֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נִצָּ֑הֿ וְכָרַ֤ת הַזַּלְזַלִּים֙ בַּמַּזְמֵר֔וֹת וְאֶת־הַנְּטִישׁ֖וֹת הֵסִ֥יר הֵתַֽז׃

    פסוק 6

    יֵעָזְב֤וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֤ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכׇל־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּחֱרָֽף׃ {ס}

    פסוק 7

    בָּעֵת֩ הַהִ֨יא יוּבַל־שַׁ֜י לַיהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת עַ֚ם מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט וּמֵעַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֣וֹי׀ קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּזְא֤וּ נְהָרִים֙ אַרְצ֔וֹ אֶל־מְק֛וֹם שֵׁם־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַר־צִיּֽוֹן׃ {פ}