דברי הימים ב פרק כ״ג

ויכרות כל הקהל ברית בבית האלהים עם המלך — שיהיו לעזרתו:

באי השבת — וגם יוצאי השבת כדכתיב בסמוך ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת המשמרות היו מתחדשות בשבת כהונה ולויה אחת יוצאה ואחת נכנסה ואז עכב יהוידע שם משמר היוצא עם משמר הנכנס וחלקן לשלשה חלקי':

והשלשית בבית המלך — לשמור שלא יקבצו עליו להרוג אותו:

והשלישית — היא השנית:

בשער היסוד — ובמלכים (ב יא) כתיב ובשער סור וביומא ירושלמי מפורש ז' שמות היו לו לשער היסוד סור על שם שהיו מטהרים שם את המצורעים על בהן ידם ועל שם סורו טמא קראו למו (איכה ד׳:ט״ו):

וכל העם ישמרו — שלא יבואו בית ה':

וכליו בידו — כלי מלחמתו בידו:

באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר — אותן מחלקות היוצאי' ללכת לבית' אלא עכבם שם עם הבאים דוגמא בלשכות פטורים כלומר פטורים היו מכל מלאכה שבעזרה כי אם לשמור הלשכות כי יומם ולילה חובה עליה' במלאכ' לשמור העזרות והלשכות לפיכך היו פטורים מכל שאר מלאכת העזרה:

ואיש שלחו בידו — כלי זיינו כמו ובעד השלח דיואל:

את הנזר — היא העטרה שלקח דוד מרבת בני עמון כדכתיב (לעיל א' ך') ויקח דוד עטרת מלכם ותהי על ראש דוד ומשם והלאה היו מלכי יהודה מניחים אותה הנזר על ראשם:

ואת העדות — זה ספר תורה וכן הוא אומר (דברים י״ז:י״ט) וקרא בו כל ימי חייו ורבותינו אמרו הנזר זה העדות שכל הראוי למלכות הולמתו ושאינו ראוי למלכות אינה הולמתו:

עומד על עמודו — כדאמר (לעיל ב') ויעמוד המלך על העמוד כי עשה שלמה כיור נחשת וגו' ויעמד עליו ויברך על ברכיו (שם) ועד היום מנהג כשמוועדים יחד עומד המלך או הדוכוס במקום גבוה כדי שיוכלו לראותו לשמוע את דברו:

קשר קשר — מרד מרד:

השדרות — פירוש מקום מבוא המלך מביתו לבית ה' לא ידעתי מה ל' שדרות ויונתן תרגם סידריא:

והבא אחריה יומת — אל תניחוה לצאת דרך מוצא העזרה אל העיר פן תמצא עוזרים מתחברים אליה:

והבא אחריה — לעזרה:

יומת — המיתוהו:

וישימו לה ידים — מקום לנוס:

ברית בינו ובין כל העם ובין המלך — שיהו כולם המלך והעם אחרי ה':

פקדות — ממונים על זה להעלו' עולות וכל האמור בפרשה דוגמ' (ירמיהו כ׳:א׳) וישמע פשחור וגו' והוא פקיד נגיד בית ה':

ולא יבא טמא לכל דבר — אף היו פקידים שלא יניחו ליכנס בעזרה שום טמא משום צורך כל דבר:

ויקח — שם כתוב ויקח את שרי המאות לכרי ולרצים וכו', ופירש עזרא מי היו שרי המאות, ושמ"ש לכרי ולרצים, היינו שעשאם שלוחים לסבב ביהודה ולקבץ את הלוים (ופי' כרי שליח רץ, כמ"ש על שלחו כר מושל ארץ, ישעיה ט"ו) ושכרת הברית עם הלוים וראשי האבות שהתקבצו, שכ"ז לא נזכר במלכים:

זה הדבר אשר תעשו — במלכים כתיב השלישית מכם באי השבת ושומרי משמרת בית המלך, והשלישית בשער סור, והשלישית בשער אחר הרצים, ושמרתם את משמרת הבית מסח, ושתי הידות בכם כל יוצאי השבת ושמרו את משמרת בית ה' אל המלך. ופירשתי שם שחלקם לג' חלקים, שליש אחד הם באי השבת ישמרו מבפנים, וז"ש באי השבת ושומרי משמרת בית המלך. ושתי שלישים יוצאי השבת יעמוד א' בשער סור וא' בשער אחר הרצים, ומפרש על באי השבת ושמרתם את משמרת הבית מסח, ר"ל שלא יסיחו דעתם, ושתי ידות שהם יוצאי השבת ישמרו משמרת בית ה' מבחוץ, ומכ"ז לא הוצרך עזרא לכתוב פה שכבר ידענו זאת מספר מלכים, רק בא לפרש איך יתחלקו באי השבת שהם שמרו מבפנים, והודיע שהם נתחלקו לשלשה חלקים, א] השלישית מכם מבאי השבת, מן הכהנים והלוים, יהיו שוערי הספים, והשלישית מבאי השבת יעמדו בבית המלך מבפנים, והשלישית מבאי השבת יעמדו בשער היסוד, וכ"ז מבאי השבת ששמרו מבפנים

וכל העם — שהם השני שלישים יוצאי השבת יעמדו בחצרות בית ה' מבחוץ, כמ"ש במלכים שחצי מהם עמדו בשער סור וחצי מהם בשער אחר הרצים:

ואל יבא — גם זה לא נזכר במלכים שאל הבית יבואו רק כהנים ולוים משרתים:

והקיפו — במלכים אמר ג"כ והקפתם וכו', והבא אל השדרות ימות, ששם יזכיר מה שצוה על השומרים המקיפים מבחוץ, וכאן ממה שצוה על השומרים המקיפים מבפנים:

ויעשו הלוים — שם ויעשו שרי המאות, כי שם עקר הדבור מן השומרים מבחוץ, וכאן עקר הדבור מן השומרים בפנים שהיו הלוים. ומ"ש כי לא פטר, לא נזכר שם, והוא פי' למ"ש שנשארו יוצאי השבת שדרכם ללכת לביתם, כי לא פטר אותם ולא נתן להם רשות ללכת:

ויתן — כ"ז מועתק ממלכים שם, והשנוים שבין כאן ושם בארתי רובן בפי' שם:

וישם וכו' — מפרש מש"ש ששם פקודות, היינו להעלות עולות, כי בימי עתליה בטלו עבודת התמיד ובית ה' ולא שמרו קדושת המקדש כראוי:

ואת האדירים — מוסיף עמש"ש את הכרי ואת הרצים, ומ"ש בתוך שער העליון הוא שער הרצים שנזכר שם: