דף ביאור

דברי הימים ב פרק כ״א

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תנ״ך · מדריך קריאת פרק

דברי הימים ב פרק 21

דברי הימים ב פרק 21 מציג 20 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

פירוש רש״י

פסוק ז׳׳
ניר — פי' עול על ישראל:
פסוק ח׳׳
בימיו פשע אדום וגו' — כי דוד הכרית כל זכר באדום ויתן בהם נציבים במקום מלך ופרעו לו מס וכן היו עושין כל מלכי יהודה נותנין הנציבים הטובים בעיניהם ומימיו של יהורם ואילך פשעו מתחת יד יהודה:
פסוק ט׳׳
הסובב אליו — ויך אותו אדום הסובבים וסומכים לו לעזרו כי היה דרכם כשנוצחים במלחמה היו תופשים האנשים הגבורים ומביאים אותן עמהם שלא יתוספו על שונאיהם להיות לעזרה לאדום בני עמם וקם לילה פתאום והרגם ורבותינו פירשו הסובב אליו סמוכים לפניו:
פסוק י׳׳
ויפשע אדום — והלא כבר נאמר למעלה בימיו פשע אדום אלא כן דרך הפסוק לפי שהפסיק בנתיים פסוק אחד ורוצה לומר אז תפשע לבנה לכך סידרן מתחילה ואומר ויפשע אדום אז תפשע לבנה של יהודה היתה והיתה עומדת על גבול אדום כדכתיב בספר יהושע ויהי הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום וכשראו שמרדו אדומיים מרדו אף הם בעת ההיא שיושבים על גבול אדום ועזרו לאדום וזהו אז תפשע לבנה:
כי עזב את ה' אלהי אבותיו — מגיד מה גרם לו שמרדו בימיו יותר משא' מלכי יהודה שהיו לפניו:
פסוק י״א׳
ויזן — כל מי שעוזב ומימר יראת הקב"ה בעבודת כוכבים ומזלות נופל ל' זנות שעשה דוגמ' אשה מזנה ומנאפת מאחרים ודומה כי זנה תזנה הארץ (הושע א׳:ב׳) וזנו אחרי אלהי נכר וגו' (דברים ל״א:ט״ז):
פסוק י״ב׳
ויבא אליו מכתב מאליהו — לאחר שעלה לשמים בא לו כתב זה של נבואה זו:
פסוק י״ז׳
ויבקעוה — כמו (ישעיה ז') נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקיענ' וכן (מלכים ב' ג') להבקיע אל מלך אדום:
פסוק י״ט׳
וכעת צאת הקץ — אותו קץ שאמר לו הנביא:
ולא עשו לו עמו שרפה — אע"פ שהיה צריך לאותו שרפה לפי שחלה בחליים רעים ובשרו מסריח לא חפץ הקב"ה בכבודו שיעשו לו שרפה וגם לא נקבר בקברות המלכי':
פסוק כ׳׳
בלא חמדה — פתרון כל ימיו היה ברעה ובתחלואים ועליו נתקיים (דברים ל"א) ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו' וגם קצר ימים ושבע רוגז:

מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

פירוש מלבי״ם

פסוק ג׳׳
ויתן להם אביהם — זה היה בשובו מרמות גלעד, כמו שנראה במ"ב (א, יז) שחשב מלכות יורם בן אחאב בשנת שתים למלכות יורם בן יהושפט, ושם (סי' ג) אמר שהיה בשנת י"ח ליהושפט, הרי שהמליכו בשנת י"ז למלכותו, וכמ"ש בפי' מ"ב (ח, טז):
פסוק ד׳׳
ויקם יהורם — זה היה אחרי מות יהושפט שהתחזק במלכותו לבדו, ואז ראה ביניהם איזה מרידה, וי"ל שרצו למחות בידו על שהולך בדרך בית אחאב, והרגם עם שרי ישראל שהיו עמהם בקושרים:
פסוק ה׳׳
בן שלשים — כל הנאמר פה עד פסוק י"א נעתק ממלכים ב' ח', ותחת שכתוב שם ולא אבה ה' להשחית את יהודה למען דוד, פירש עזרא שר"ל שלא אבה להשחית את בית דוד (שהוא המלכות מיהודה), למען הברית שכרת לדוד, וכונתו עמש"ש בפירושי עיי"ש. ובמש"ש אז תפשע לבנה, פירש עזרא שזה היה מפני שעזב את ה' והם רצו במלך שילך בתורת ה', ולכן מרדו בו:
פסוק י״א׳
ויזן — כ"מ שבא זנות על הכנסיה יכוין על ע"ז:
פסוק י״ב׳
מכתב מאליהו — זה היה אחר הלקחו, ומבואר שהוא חי וקיים ונגלה בזה העולם לפעמים כקבלת חז"ל, ויען שאליהו נבא על כליון בית אחאב והוא היה חתן אחאב, כלה נבואתו בו שיהיה נכלל באבדן בית אחאב, כמו שאחזיה שהיה נכד אחאב מת עם יורם
תחת — ר"ל בל תתמה שהאריך ה' לבית עמרי ומלכי ישראל הרשעים ואותך יעניש תכף, כי אתה היה לך ממי ללמוד ולא הלכת בדרכי אסא ויהושפט:
פסוק י״ג׳
ותלך בדרך מלכי ישראל — זאת שנית, ותזנה את יהודה שהיו צדיקים עד עתה. ג] שהרגת את אחיך, על שמחו בך על רוע דרכך:
פסוק י״ד׳
הנה — נבא עליו שתי פורעניות, א] מכת חרב על ב"ב, ב] חלאים עליו
חליים רבים — שונים זה מזה, והמחלה האחרונה תהיה מחלת מעים, ולא כצדיקים שמתים בחולי מעים רק מיתה מנוולת שיצאו מעיך מזמן לזמן:
פסוק ט״ז׳
ויער — נתקיים מכת חרב, שהעיר ה' רוח הפלשתים והערביים שהיו מגישים מנחה ליהושפט (כנ"ל יז, יא). ונגד בעמך, ויעלו ביהודה. ונגד בכל רכושך, וישבו את כל הרכוש. ונגד בניך ונשיך, וגם בניו ונשיו:
פסוק י״ח׳
ואחרי זאת — נתקיים העונש השני. ומ"ש ויהי מימים לימים, ר"ל שהיה וסת וזמן קבוע ליציאת מעיו, והוסת נתקצר תמיד, למשל תחלה היה הוסת משלשים יום לשלשים יום, ואחר כך מכ"ט לכ"ט, וכן תמיד יום פחות, עד שלבסוף יצאו מעיו בכל שני ימים, ואז לעת צאת הקץ לימים שנים, אז יצאו מעיו עם חליו וימת, ר"ל בבא הקץ והוסת לבסוף שיצאו המעים לשני ימים, יצאו לגמרי
וימת בתחלואים רבים — שהתעוררו אז כל החלאים וימת מיתה מנוולת:
פסוק כ׳׳
בן שלשים ושתים — כבר אמר זה בפסוק ה', רק שבא לדייק, בראשון בא לדייק מפני שיהושפט המליך את יורם בנו שבע שנים לפני מותו כמ"ש רש"י מ"ב (א, יז), והיה יורם אז בן כ"ה שנים, ובא להשמיע שלא נחשב למלכותו רק מעת שהיה בן שלשים ושתים שהוא אחרי מות יהושפט, ופה בא להודיע שכלה מלכותו בשנת הארבעים שאז מלך אחזיה כמו שית' בסימן שאח"ז פ"ב:

מהדורה: Malbim on II Chronicles -- Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.

לשון המקור

פסוק 1

וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהוֹשָׁפָט֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

פסוק 2

וְלוֹ־אַחִ֞ים בְּנֵ֣י יְהוֹשָׁפָ֗ט עֲזַרְיָ֤ה וִֽיחִיאֵל֙ וּזְכַרְיָ֣הוּ וַעֲזַרְיָ֔הוּ וּמִיכָאֵ֖ל וּשְׁפַטְיָ֑הוּ כׇּל־אֵ֕לֶּה בְּנֵ֖י יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃

פסוק 3

וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם׀אֲ֠בִיהֶ֠ם מַתָּנ֨וֹת רַבּ֜וֹת לְכֶ֤סֶף וּלְזָהָב֙ וּלְמִגְדָּנ֔וֹת עִם־עָרֵ֥י מְצֻר֖וֹת בִּֽיהוּדָ֑ה וְאֶת־הַמַּמְלָכָ֛ה נָתַ֥ן לִֽיהוֹרָ֖ם כִּי־ה֥וּא הַבְּכֽוֹר׃ {פ}

פסוק 4

וַיָּ֨קׇם יְהוֹרָ֜ם עַל־מַמְלֶ֤כֶת אָבִיו֙ וַיִּתְחַזַּ֔ק וַיַּהֲרֹ֥ג אֶת־כׇּל־אֶחָ֖יו בֶּחָ֑רֶב וְגַ֖ם מִשָּׂרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

פסוק 5

בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה יְהוֹרָ֣ם בְּמׇלְכ֑וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

פסוק 6

וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ׀ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ אִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃

פסוק 7

וְלֹא־אָבָ֣ה יְהֹוָ֗ה לְהַשְׁחִית֙ אֶת־בֵּ֣ית דָּוִ֔יד לְמַ֣עַן הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת לְדָוִ֑יד וְכַאֲשֶׁ֣ר אָמַ֗ר לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר וּלְבָנָ֖יו כׇּל־הַיָּמִֽים׃

פסוק 8

בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד־יְהוּדָ֑ה וַיַּמְלִ֥יכוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃

פסוק 9

וַיַּעֲבֹ֤ר יְהוֹרָם֙ עִם־שָׂרָ֔יו וְכׇל־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַֽיְהִי֙ קָ֣ם לַ֔יְלָה וַיַּ֗ךְ אֶת־אֱדוֹם֙ הַסּוֹבֵ֣ב אֵלָ֔יו וְאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הָרָֽכֶב׃

פסוק 10

וַיִּפְשַׁ֨ע אֱד֜וֹם מִתַּ֣חַת יַד־יְהוּדָ֗ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אָ֣ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֛ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא מִתַּ֣חַת יָד֑וֹ כִּ֣י עָזַ֔ב אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃

פסוק 11

גַּם־ה֥וּא עָשָֽׂה־בָמ֖וֹת בְּהָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיֶּ֙זֶן֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם וַיַּדַּ֖ח אֶת־יְהוּדָֽה׃ {פ}

פסוק 12

וַיָּבֹ֤א אֵלָיו֙ מִכְתָּ֔ב מֵאֵלִיָּ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יךָ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הָלַ֙כְתָּ֙ בְּדַרְכֵי֙ יְהוֹשָׁפָ֣ט אָבִ֔יךָ וּבְדַרְכֵ֖י אָסָ֥א מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃

פסוק 13

וַתֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֙רֶךְ֙ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַתַּזְנֶ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם כְּהַזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וְגַ֨ם אֶת־אַחֶ֧יךָ בֵית־אָבִ֛יךָ הַטּוֹבִ֥ים מִמְּךָ֖ הָרָֽגְתָּ׃

פסוק 14

הִנֵּ֣ה יְהֹוָ֗ה נֹגֵ֛ף מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בְּעַמֶּ֑ךָ וּבְבָנֶ֥יךָ וּבְנָשֶׁ֖יךָ וּבְכׇל־רְכוּשֶֽׁךָ׃

פסוק 15

וְאַתָּ֛ה בׇּחֳלָיִ֥ים רַבִּ֖ים בְּמַחֲלֵ֣ה מֵעֶ֑יךָ עַד־יֵצְא֤וּ מֵעֶ֙יךָ֙ מִן־הַחֹ֔לִי יָמִ֖ים עַל־יָמִֽים׃

פסוק 16

וַיָּ֨עַר יְהֹוָ֜ה עַל־יְהוֹרָ֗ם אֵ֣ת ר֤וּחַ הַפְּלִשְׁתִּים֙ וְהָ֣עַרְבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־יַ֥ד כּוּשִֽׁים׃

פסוק 17

וַיַּעֲל֤וּ בִיהוּדָה֙ וַיִּבְקָע֔וּהָ וַיִּשְׁבּ֗וּ אֵ֤ת כׇּל־הָרְכוּשׁ֙ הַנִּמְצָ֣א לְבֵית־הַמֶּ֔לֶךְ וְגַם־בָּנָ֖יו וְנָשָׁ֑יו וְלֹ֤א נִשְׁאַר־לוֹ֙ בֵּ֔ן כִּ֥י אִם־יְהוֹאָחָ֖ז קְטֹ֥ן בָּנָֽיו׃

פסוק 18

וְאַחֲרֵ֖י כׇּל־זֹ֑את נְגָפ֨וֹ יְהֹוָ֧ה׀בְּמֵעָ֛יו לׇחֳלִ֖י לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃

פסוק 19

וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים׀מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים׀ שְׁנַ֗יִם יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חׇלְי֔וֹ וַיָּ֖מׇת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃

פסוק 20

בֶּן־שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּלֹ֣א חֶמְדָּ֔ה וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֖א בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃

דברי הימים ב פרק כ״א

דברי הימים ב פרק 21

מפת הטקסט

מפתח לקריאה

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

פירוש רש״י

פירוש מלבי״ם

לשון המקור