דברי הימים א פרק י״ג

ויועץ דוד עם שרי האלפים — שאמר להם דוד כבר עסקתם בתקנתכם להיות לכם מלך להושיע לכם ועתה תעסקו בכבוד אלהים:

נפרצה נשלחה — נפרצה אותה גדר שהיתה גדורה עד עתה שלא דרש שום אדם לאלהים ו נשלחה על אחינו הנשארים משום כבוד הארון:

מן שיחור מצרים ועד לבא חמת — דוגמא מלבוא חמת עד נחל מצרים:

בעלתה אל קרית — פתרון בעלתה שהיא קרית יערים:

להעלות משם וגו' — כדכתיב (בשמואל ב' ז') אשר נקרא שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו, כלומר שמו של הקב"ה נקרא על הארון אעפ"י שגלה ארון לפלשתים לא זז ממנו שם הזה שנתקדש:

וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה — מה ראה דוד שהרכיבו על עגלה חדשה ולא במשא הלוים כאשר עשה כשהביא אותו משם לציון באחרונה לפי שאמר דוד כל עומת שבא אלי כשהשיבוהו פלשתים על עגלה חדשה כדכתיב וישימו את הארון ה' על עגלה וגו' לפיכך נענש:

עזא ואחיו — בני אבינדב היו כדכתיב בשמואל (שם א' ו'):

נוהגים בעגלה — כמנהג נוהגי עגלה אחד הולך לפני העגלה ומיישר' בדרך ישרה ואחד בצד העגלה שלא תהפוך ליפול וכן כתיב (שמואל א' ו') ואחיו הולך לפני הארון ועזא בצד העגלה (שם) לפיכך שלח עזא את ידו לאחוז בארון כששמטו הבקר ולכך נענש:

כאן כתיב בכל עוז ובשמואל (שם) כתיב בכל עצי פתרון בכל עצי כלי שיר וכאן פתרון בכל עוז כלי שיר:

ובשירים ובכנורות ובנבלים ובתפים — כולם כלי שיר הם אבל מצלתים כלי שיר היה ולא היה עשוי כ"א להשמעת קול ודוגמתו כלי שיר שקורין פויקי"ן בל"א שמכין עליו במקלות והוא משמיע קול וכן מוכיח לקמן (ט"ו) ובמצלתים משמיעים וכתיב (שם) והמשוררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע ועוד למטה כתיב בשיר בית ה' במצלתים וגומר (לקמן כ"ה) ועל שם כך נקרא מצלתים וכן יירש הצלצל (דברים כ״ח:מ״ב) מין ארבה המשמיע קול כדכתיב בנבואות (יואל ב׳:ה׳) על הארבה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון וגו':

עד גורן כידון — שם מקום:

ויכהו על אשר שלח ידו על הארון — והוא שכתוב בשמואל (ב' ו') ויכהו שם אלהים על השל פתרון על השלח על שאחז בארון ודוגמתו (במלכים א כ״א:כ״ג) הכלבים יאכלו את בשר איזבל בחיל יזרעאל ופסוק אחר כתיב בחלק יזרעאל (שם ב' ט) כך נפרש כאן על השל השלח:

וימת שם לפני אלהים — לפני ארון אלהים (בשמואל ב ו׳:ז׳) כתיב וימת שם עם ארון האלהים:

ויירא דוד את האלהים ביום ההוא לאמר — מה הוא ירא לאמר שאמר איך אביא אלי ארון ה':

הגתי — מגת היה בתחילה מקודם היה מתגורר בגת ולוי היה כדכתיב (לקמן ט"ו) ויאמר דוד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשוררים וכתיב בסמוך (שם) ועבד אדם ויחיה שוערים לארון:

ויועץ דויד — בש"ב (ו, א) נכתב בקיצור ויוסף עוד דוד את כל בחור מישראל שלשים אלף, ועזרא באר שתחלה התיעץ עם השרים ע"ז, וזה לא היה תיכף אחר המלכתו, כי בעת מעשה זו כבר כבש את ירושלים, וציון היתה עיר דוד, כמבואר לקמן:

ויאמר לכל קהל ישראל — שהם שריהם שעומדים במקומם

ואם מן ה' אלהינו — יצא הדבר

נפרצה — מלשון התחזקות יותר על הגבול, כמו (בראשית כח, יד) ופרצת ימה וקדמה:

ויקהל — ובשמואל מבואר שנתקבצו כל בחור מישראל, דהיינו ששלחו בחיריהם ושופטיהם מכל עיר ועיר כמש"ש

מן שיחור — ר"ל מגבול נגב עד גבול צפון, וכן מלבא חמת עד נחל מצרים:

בעלתה — כמ"ש בעלה היא קרית יערים (יהושע טו, ט)

יושב הכרובים אשר נקרא שם — ר"ל אחר שה' נקרא בשם יושב הכרובים, ששוכן בין בדי הארון, אם כן ראוי לחלק לו כבוד כי ה' שוכן עליו, וזה פי' למ"ש בשמואל (שם, ב) אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים (נקרא) עליו, ר"ל בעבורו נקרא ה' בשם יושב הכרובים:

וירכיבו וכו' ודוד וכו' — בשמואל מאריך יותר, ושם בארתי פרטי החטאים שחטאו בזה נגד קדושת הארון:

לאחז — באר שמ"ש בשמואל (שם, ו) ויאחז, ר"ל שרצה לאחוז, ומת על אשר שלח ידו על הארון הגם שלא אחז בו עדיין:

עם בית עובד אדום — שישב אצלו ביחד עם כל בני ביתו ולא הוזק א' מהם, ויתר הדברים בארתי בשמואל שם (סי' ו):