דף ביאור
שולחן ערוך, יורה דעה סימן שכ״ט
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך יורה דעה סימן 329
שולחן ערוך יורה דעה סימן 329 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 10 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לעבודת המקדש, קדושה או מעמד הכהונה, להנהגה, מלכות ואחריות ציבורית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
- עבודת המקדש, קדושה או מעמד הכהונה
- הנהגה, מלכות ואחריות ציבורית
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 10 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 126 מילים
נפתחת ב״איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:…״
- סעיף 223 מילים
נפתחת ב״עיסה שבלילתה רכה ואפאה בתנור או במחבת…״
- סעיף 348 מילים
נפתחת ב״עיסה שבלילתה (רכה) [עבה] וגלגלה על דעת…״
- סעיף 424 מילים
נפתחת ב״אפילו כשעושה אותה על דעת לבשלה וכיוצא…״
- סעיף 539 מילים
נפתחת ב״טריתא דהיינו עיסה שבלילתה רכה ושופכין אותה…״
- סעיף 623 מילים
נפתחת ב״העושה עיסה ליבשה בחמה בלבד פטורה וכן…״
- סעיף 717 מילים
נפתחת ב״לחם העשוי לכותח מעשיה מוכיחים עליה עשאה…״
- סעיף 822 מילים
נפתחת ב״עיסה שנלושה במים רותחין בין שנתן רותחין…״
- סעיף 910 מילים
נפתחת ב״עיסה שנלושה במי פירות אפי' בלא שום…״
- סעיף 1050 מילים
נפתחת ב״יש ליזהר מללוש במי פירות שאינם משבעה…״
חכמים: רב עמהם.
לשון המקור
<b>איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:</b><br>אין חיוב חלה אלא בלחם לפיכך הסופגנין דהיינו רכים העשויים כספוג והדובשנין והאיסקריטים והם מטוגנים בדבש פטורים מן החלה:
עיסה שבלילתה רכה ואפאה בתנור או במחבת בין שהרתיח ואחר כך הדביק בין שהדביק ואח"כ הרתיח חייבת בחלה ובלבד שלא על ידי משקה:
עיסה שבלילתה (רכה) [עבה] וגלגלה על דעת לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה ועשה כן פטורה גלגלה לעשות ממנה לחם ונמלך לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה חייבת שכבר נתחייבה משעת גלגול. גלגלה על דעת סופגנין וכיוצא בהן ונמלך לעשותה לחם חייבת:
אפילו כשעושה אותה על דעת לבשלה וכיוצא בו אם דעתו לאפות ממנה מעט ואפאו אפילו אין באותו מעט שיעור חלה כולה מתחייבת על ידו:
טריתא דהיינו עיסה שבלילתה רכה ושופכין אותה על הכירה ומתפשט עליה ונאפית פטורה אבל אם יש בכירה גומא ושופכין אותה לתוכה חשוב לחם וחייב: הגה בצק שאופין אותו בשפוד ומושחים אותו בביצים או בשמן או במי פירות פטור. (טור):
העושה עיסה ליבשה בחמה בלבד פטורה וכן קלי שלשין אותו במים או בדבש ואוכלין אותו בלא אפייה פטור וקלי שלשן כדי לאפותו חייב:
לחם העשוי לכותח מעשיה מוכיחים עליה עשאה כעבין דהיינו שערכו ועשאו כצורת לחם חייב ואם לאו פטור:
עיסה שנלושה במים רותחין בין שנתן רותחין על גבי קמח בין שנתן קמח ברותחין חייבת בין שנאפה בתנור או באלפס בלא משקין:
עיסה שנלושה במי פירות אפי' בלא שום מים חייבת בחלה:
יש ליזהר מללוש במי פירות שאינם משבעה משקים אלא א"כ יערב עמהם אחד משבעה משקים (סמ"ק סימן רי"ח): הגה ועיין בא"ח סי' קצ"ח בארתי מה הם השבעה משקין ואם עבר ולש בלא ז' משקין לא ישרוף החלה אלא יתן אותה לכהן קטן (ב"י בשם סמ"ג) כמו שנתבאר לעיל סימן שכ"ב: