דף ביאור
שולחן ערוך, יורה דעה סימן קי״ח
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך יורה דעה סימן 118
שולחן ערוך יורה דעה סימן 118 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 13 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מימרות ואמירות של חכמים
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 13 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 1135 מילים
נפתחת ב״דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח…״
- סעיף 288 מילים
נפתחת ב״כיון שהחתימו כראוי שני חותמות בדברים שצריך…״
- סעיף 347 מילים
נפתחת ב״אות אחת חשוב כחותם א' שתים הוי…״
- סעיף 460 מילים
נפתחת ב״מפתח וחותם הוי ב' חותמו' אבל בדברים…״
- סעיף 594 מילים
נפתחת ב״אם שלח על ידי עובד כוכבים ירך…״
- סעיף 618 מילים
נפתחת ב״שלח על ידי עובד כוכבים בהמה או…״
- סעיף 733 מילים
נפתחת ב״אם שלח על ידי עובד כוכבים בלא…״
- סעיף 843 מילים
נפתחת ב״הלוקח בשר ושלחו ביד אחד מעמי הארצות…״
- סעיף 974 מילים
נפתחת ב״בשר הנמצא ביד עובד כוכבים וכתוב עליו…״
- סעיף 1077 מילים
נפתחת ב״המניח עובד כוכבים בביתו ובו דברים שאם…״
חכמים: רב ולא.
- סעיף 1160 מילים
נפתחת ב״ישראל ועובד כוכבים ששפתו ב' קדירות זו…״
- סעיף 1237 מילים
נפתחת ב״יש להחמיר שלא להניח הקדרות אצל השפחות…״
- סעיף 1384 מילים
נפתחת ב״ישראל שעשה גבינות בבית עובד כוכבים וחתמם…״
לשון המקור
<b>דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים:</b><br>יין ובשר וחתיכת דג שאין בו סימן שהפקיד או שלח ביד עובד כוכבים צריך שני חותמות אבל יין מבושל ושכר או יין שעירבו בו דברים אחרים כגון דבש וכן החומץ וחלב ומורייס ופת וגבינה וכל שאיסורו מדברי סופרים שהפקידו ביד עובד כוכבים מותר בחותם אחד וי"א שאף בדברים שצריכים שני חותמות לא אמרו אלא בשולח ע"י עובד כוכבים שאינו עתיד לראות החותם אבל מפקיד שעתיד לראות חותמו די בחותם אחד כי הוא ירא ואף השולח אם הודיע לחבירו צורת החותם וגם אמר לעובד כוכבים שהודיעו לחבירו די בחותם אחד: הגה וי"א דלא בעינן ב' חותמות רק בישראל חשוד אבל בעובד כוכבים הכל שרי ע"י חותם אחד (טור והפוסקים בשם ר"ת) . ובדיעבד יש לסמוך על זה (ארוך כלל כ"ג והגהות מיימוני ותוספות):
כיון שהחתימו כראוי שני חותמות בדברים שצריך שנים ואחד בדברים שדי באחד אין צריך לחזור אחריו לראותו אבל אם חזר על חותמו ולא הכירו אסור אפילו עשה שתי חותמות (סעיף זה כפול בסימן ק"ל ס"ח): הגה ומיהו דוקא אם הוא דבר שיש לחוש שהחליפו ונהנה בחליפין (טור וב"י בשם תוס' ושאר פוסקים) או הוא יין ויש לחוש שאסרו בנגיעה אבל אם רואה הדבר ששלח או הפקיד והוא טוב כמו ששלח ולא נהנה העובד כוכבים אם החליפו לא חיישינן אף שהחותם מקולקל ועיין לקמן סוף סימן ק"ל מדינים אלו:
אות אחת חשוב כחותם א' שתים הוי כשתי חותמות ודפוסים אע"פ שיש בהם כמה אותיות לא חשיבי אלא כחותם אחד כיון שקובעין אותם בבת אחת ויש אומרים שבמקום שמצויים מומרים וכותים שיודעים לכתוב אין כתב סימן אלא למי שמכיר הכתב (סעיף זה כפול בסי' ק"ל סעיף ו'):
מפתח וחותם הוי ב' חותמו' אבל בדברים שדי בחותם אחד אם לא היה בו אלא מפתח לא חשיב חותם (ג"ז כפול שם ס"ו): הגה אם שולח איזה דבר בשק וחתם השק אינו אפילו כחותם א' (כל בו בשם הרי"ף ואו"ה וט"ו ר"ס ק"ל) אא"כ הפך התפירות לפנים (ארוך) ואם חתם הדבר ששלח וגם השק הוי כב' חותמות (כל בו שם):
אם שלח על ידי עובד כוכבים ירך בלא חותם אם היא חתוכה כדרך שישראל חותכה אחר חטיטת הגיד כשרה וכן כל חתיכה שניכר בה ניקור הישראל כגון בנטילת חוט דידא וחוט שאצל החזה וכיוצא בו: הגה ושאר החתיכות שעמהן אם יש לחוש להם שהוחלפו אסורות (כך דקדק התה"ד סי' ר' מאשיר"י פג"ה) ודוקא בבשר או שאר איסור דאורייתא אבל אם שלח איסור דרבנן כגון גבינות שיש לחוש שמא החליפם העובד כוכבים אם מכיר קצתם שלא הוחלפו כולם מותרות אם אותן שלא הוחלפו הם היותר טובים ששלח דודאי אם החליף היה לוקח הטובים שבהם (שם):
שלח על ידי עובד כוכבים בהמה או עוף שחוטים בלא חותם אסורים שאין סימן שחיטה סימן לסמוך עליו:
אם שלח על ידי עובד כוכבים בלא חותם אם אותו מקום מעבר לרבים מותר שהוא ירא שמא יראנו אחד מהעוברים ויתפס עליו כגנב ומיהו לכתחילה לא ישלח על ידי עובד כוכבים בלא חותם:
הלוקח בשר ושלחו ביד אחד מעמי הארצות נאמן עליו אף על פי שאינו מוחזק בכשרות ואין חוששין שמא יחליף ואפי' עבדי ישראל ואמהותיהם נאמנים בדבר זה. ויש מי שאומר שאם הוא חשוד לאכול דברים שאין דרך הרבים להקל בהם אף הוא חשוד להחליף:
בשר הנמצא ביד עובד כוכבים וכתוב עליו חותם או כשר אע"פ שאינו יודע מי כתבו כשר דמידע ידיע שהוא של ישראל והוא שלא יהיו מצוים שם עובדי כוכבים היודעים לכתוב: הגה וכן מותר לקנות גבינות החתומים כדרך שישראל חותמים (מרדכי פא"מ) ודוקא מקום שאין לחוש שמא נשארו הדפוסים ביד עובדי כוכבים וקבעו אותן בגבינותיהן (א"ו הארוך) ויש אוסרים בכל זה מאחר שלא ידענו מי כתבו או חתמו (מהרי"ק סוף שורש ל"ג) ובדיעבד אין להחמיר:
המניח עובד כוכבים בביתו ובו דברים שאם הוחלפו יש בהם אפילו איסור תורה אם הוא יוצא ונכנס או אפילו שהה זמן רב ולא הודיעו שדעתו לשהות מותר ולא חיישינן שמא החליף אפילו אם הוא נהנה בחליפין והוא שלא סגר הבית עליו (טור והמחבר ר"ס קכ"ט) לפי שהוא מתיירא בכל שעה לאמר עתה יבוא ויראני אבל אם הודיעו שדעתו לשהות אסור ואם אינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין דלא חיישינן שמא החליף להכשילו כיון שאין לו הנאה בדבר:
ישראל ועובד כוכבים ששפתו ב' קדירות זו אצל זו זה בשר שחוטה וזה בשר נבילה מותר ואין לחוש שמא כשהחזיר הישראל פניו החליף העובד כוכבים שחוטה בנבילה אפילו אם של ישראל משובח ואפי' פיהן מגולה מותר ואין לחוש שמא יתזו ניצוצות מזו לזו (וה"ה בב' דברים צלוים זה אצל זה (מרדכי פא"מ) אבל לכתחלה יש ליזהר אפילו בב' קדרות) (טור):
יש להחמיר שלא להניח הקדרות אצל השפחות כשאין ישראל בבית: הגה ואינו יוצא ונכנס (תשובת הרא"ש כלל י"ט) ואם אירע קלקול שנתנה דבר איסור בקדירה אין להאכילה אותה מאכל שלא ירגילה בכך (בית יוסף בשם שבולי לקט):
ישראל שעשה גבינות בבית עובד כוכבים וחתמם בחותם דפוס של עץ ושכח הדפוס בבית העובד כוכבים אין חוששין שמא זייף העובד כוכבים וחתם אחרים באותו דפוס וכן אין לחוש שמא החליק העובד כוכבים פני הגבינו' בשומן חזיר: הגה וי"א דאין להתיר אם שכח הדפוס בבית עובד כוכבים אלא אם כן הניחו מונח על הגבינות שעשה הישראל אבל אם (לא) הניחו כך ויש לחוש שמא עשה גבינות קטנים והחליפם בגדולים או היותר טובים אסור (ארוך כלל מ"ז דין ב') ובמקום הפסד יש להתיר בכל ענין: