בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן צ״ד

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 94

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 94 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 9 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש
    • הקשר בין ההלכה, הארץ והחיים הציבוריים

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 9 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 162 מילים

      נפתחת ב״צריך לכוין נגד ארץ ישראל ודין הרוכב…״

    2. סעיף 272 מילים

      נפתחת ב״אם מתפלל לרוח משאר רוחות יצדד פניו…״

      חכמים: רבה.

    3. סעיף 39 מילים

      נפתחת ב״מי שאינו יכול לכוין הרוחות יכוין לבו…״

    4. סעיף 486 מילים

      נפתחת ב״היה רוכב על החמור א"צ לירד ולהתפלל…״

    5. סעיף 560 מילים

      נפתחת ב״היה יושב בספינה או בעגלה אם יוכל…״

    6. סעיף 626 מילים

      נפתחת ב״חולה מתפלל אפי' שוכב על צדו והוא…״

    7. סעיף 731 מילים

      נפתחת ב״מי שהיו לו עכו"ם מכאן ומכאן ומתיירא…״

    8. סעיף 810 מילים

      נפתחת ב״יש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או…״

    9. סעיף 964 מילים

      נפתחת ב״מי שהוכרח להתפלל מיושב כשיוכל צריך לחזור…״

    לשון המקור

    <b>צריך לכוין נגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה. ובו ט סעיפים:</b><br>בקומו להתפלל אם היה עומד בח"ל יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים היה עומד בא"י יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוין גם לבית קדשי הקדשים היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו לכפורת:

    אם מתפלל לרוח משאר רוחות יצדד פניו לצד א"י אם הוא בח"ל ולירושלים אם הוא בא"י ולמקדש אם הוא בירושלים: הגה ואנו שמחזירין פנינו למזרח מפני שאנו יושבים במערבה של א"י ונמצא פנינו לא"י (טור וסמ"ג). אין עושים מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש כי זהו דרך המינים רק מכוונים נגד אמצע היום (הגהות אלפסי החדשים) ומי שרוצה לקיים אמרם הרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים מ"מ יצדד פניו למזרח:

    מי שאינו יכול לכוין הרוחות יכוין לבו לאביו שבשמים:

    היה רוכב על החמור א"צ לירד ולהתפלל אפי' אם יש לו מי שתופס חמורו אלא מתפלל דרך הילוכו וכן אם היה בספינה או ע"ג קרון אם יכול לעמוד עומד ואם לאו יושב במקומו ומתפלל או אם היה הולך ברגליו מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ירושלים אפי' שלא במקום סכנה כי אם יעמוד ויתפלל יקשה בעיניו איחור דרכו ויטרוד לבו ולא יוכל לכוין והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו וישוב דעתו ויש מחמירין לעמוד באבות וראוי לחוש לדבריהם אם הוא שלא במקום סכנה:

    היה יושב בספינה או בעגלה אם יוכל לעמוד במקום הכריעות עומד כדי שיהא כורע מעומד ופוסע ג' פסיעות: הגה אע"פ שיושב בכל התפלה מ"מ אם אפשר לו לעמוד יעמוד כדי לקיים הכריעות והפסיעות כדרכן (ב"י בשם ס"ח) ואם א"א לו כגון שרוכב על הבהמה יחזיר הבהמה שלשה פסיעות לאחריה ועולה לו כאלו פוסע בעצמו (הגהות אלפסי החדשים ס"פ תפלת השחר):

    חולה מתפלל אפי' שוכב על צדו והוא שיכול לכוין דעתו (ואם א"א לו להתפלל מ"מ יהרהר בלבו שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם) (ב"י בשם א"ח ופסיקתא):

    מי שהיו לו עכו"ם מכאן ומכאן ומתיירא שמא יפסיקוהו תפלתו או יפסידו מקחו ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו ואע"פ שצריך לעשות שלשה פסיעות בסוף התפלה יושב ומתפלל וכורע:

    יש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או לחברו בשעת תפלה:

    מי שהוכרח להתפלל מיושב כשיוכל צריך לחזור ולהתפלל מעומד ואינו צריך להוסיף בה דבר: הגה ומי שבא בדרך והוא סמוך למלון אם יכול להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו עוברי דרכים יסתלק שם ולא יתפלל במלון של עכו"ם שלא יבלבלוהו בני הבית אבל אם א"א לו להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו יתפלל במלון באיזה קרן זוית (תרומת הדשן סי' ו' ב"י סי' צ'):