דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן פ״ה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 85
שולחן ערוך אורח חיים סימן 85 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 2 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מימרות ואמירות של חכמים
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
- דיני שבת ומבנה הזמן המקודש
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
לשון המקור
<b>באיזה מקומות אסור לקרות ק"ש. ובו ב סעיפים:</b><br>לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף וכשיוצא משם אפי' שהה כדי לגמו' את כולה אינו צריך לחזו' אלא למקום שפסק הגה וי"א שחוזר לראש וכן עיקר [וע"ל סי' ס"ה]:
אפי' להרהר בד"ת אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים: הגה ואפי' הלכות המרחץ אסור ללמוד במרחץ (ר"ן פ' כירה ונ"י בשם א"ח): דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכנויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם ואם נזדמן לו שם להפריש מדבר האסור מפריש ואפילו בלשון הקודש ובענייני קודש: הגה ובמקום שמותר להרהר בד"ת מותר לפסוק דין ובלבד שלא יאמר טעמו של דבר (ר"ן פ"ק דשבת ופרק כל הצלמים):