בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן ע׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 70

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 70 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 5 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 5 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 133 מילים

      נפתחת ב״מי הם הפטורים מק"ש. ובו ה סעיפים:…״

    2. סעיף 224 מילים

      נפתחת ב״קטנים פטורים לר"ת כשלא הגיעו לחינוך ולרש"י…״

      חכמים: רב וישן.

    3. סעיף 342 מילים

      נפתחת ב״הכונס את הבתולה פטור מק"ש ג' ימים…״

    4. סעיף 417 מילים

      נפתחת ב״היה עוסק בצרכי רבים והגיע זמן ק"ש…״

    5. סעיף 545 מילים

      נפתחת ב״היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או…״

    לשון המקור

    <b>מי הם הפטורים מק"ש. ובו ה סעיפים:</b><br>נשים ועבדים פטורים מק"ש מפני שהוא מ"ע שהזמן גרמא ונכון הוא ללמדם שיקבלו עליהן עול מלכות שמים: הגה ויקראו לפחות פסוק ראשון [ב"י בשם אוהל מועד]:

    קטנים פטורים לר"ת כשלא הגיעו לחינוך ולרש"י אפי' הגיעו לחינוך מפני שאינו מצוי אצלו בזמן קריאת שמע בערב וישן הוא בבוקר וראוי לנהוג כר"ת:

    הכונס את הבתולה פטור מק"ש ג' ימים אם לא עשה מעשה מפני שהוא טרוד טרדת מצוה והני מילי בזמן הראשונים אבל עכשיו שגם שאר בני אדם אינם מכוונים כראוי גם הכונס את הבתולה קורא: הגה וע"ל סי' צ"ט אם שכור יקרא ק"ש:

    היה עוסק בצרכי רבים והגיע זמן ק"ש לא יפסיק אלא יגמור עסקיה' ויקרא אם נשאר עת לקרות:

    היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או שהי' עוסק בתספורת או שהיה מהפך בעורות או שהיו עוסקים בדין להרמב"ם גומר ואח"כ קורא ק"ש ואם היה מתיירא שמא יעבור זמן קריאה ופסק וקרא הרי זה משובח ולהראב"ד מפסיק וקורא אע"פ שיש שהות לקרות [וע"ל סי' רל"ה]: