דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ״ג
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 693
שולחן ערוך אורח חיים סימן 693 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 4 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מימרות ואמירות של חכמים
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
- דיני שבת ומבנה הזמן המקודש
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 4 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
לשון המקור
<b>סדר תפלת פורים. ובו ד סעיפים:</b><br>אחר קריאת המגילה בערבי' אומר ואתה קדוש ואם חל במוצאי שבת אומר ויהי נועם קודם ואתה קדוש: הגה ואומר ויתן לך וקורים המגילה ואח"כ מבדילים (מנהגים):
אומר על הנסים בלילה וביום: הגה ואם לא אמרו אין מחזירין אותו (טור) ואין אומרים על הנסים רק ביום י"ד אבל לא בט"ו (ב"י בשם א"ח ומנהגים) ובליל י"ד אע"פ שלא קראו המגילה עדיין אומר על הנסים בתפלת ערבית: (הגהות מיימוני פ"ב):
אין קורין בו הלל ואין נופלים על פניהם: הגה ואין אומרים למנצח ואל ארך אפים (מנהגים וב"י בשם תוס'):
מוציאין ס"ת וקורין בפ' ויבא עמלק ואע"פ שאין בה אלא ט' פסוקים וכופלין פסוק אחרון כדי להשלים עשרה פסוקים ואין המנהג לכפול פסוק האחרון של הפרשה וקורין המגילה ואחר כך סדר קדושה: הגה כשיש מילה בפורים מלין התינוק קודם קריאת המגילה (מהרי"ל ומנהגים):