דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ״א
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 691
שולחן ערוך אורח חיים סימן 691 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 11 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 11 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 145 מילים
נפתחת ב״דיני כתיבת המגילה ותפירתה. ובו יא סעיפים:…״
- סעיף 2116 מילים
נפתחת ב״היתה כתובה על הנייר או על עור…״
- סעיף 324 מילים
נפתחת ב״עשרת בני המן צריך לכתבם כשירה ולא…״
- סעיף 421 מילים
נפתחת ב״צריך להאריך בוא"ו דויזתא [בכתיבתה וי"א בקריאתה]…״
- סעיף 55 מילים
נפתחת ב״אם תפרה בחוטי פשתן פסולה:…״
- סעיף 678 מילים
נפתחת ב״אם הטיל בה ג' חוטי גידים כשרה…״
- סעיף 710 מילים
נפתחת ב״צריך להניח שיור בראש היריעה ובסופה כשתופרה…״
- סעיף 844 מילים
נפתחת ב״אין קורין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים…״
- סעיף 914 מילים
נפתחת ב״מגילה שהיא נקודה וכן אם כתב בה…״
- סעיף 109 מילים
נפתחת ב״אם אין מגילה כשירה קורים אותה בחומש…״
- סעיף 1117 מילים
נפתחת ב״אם קרא במגילה גזולה יצא: הגה ואם…״
לשון המקור
<b>דיני כתיבת המגילה ותפירתה. ובו יא סעיפים:</b><br>אין כותבין המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה ואם כתבה במי עפצים וקנקנתום כשרה כתבה בשאר מיני צבעונים פסולה וצריכה שירטוט כתורה עצמה ואין העור שלה צריך לעבד לשמה ויש אומרים שצריך עיבוד לשמה:
היתה כתובה על הנייר או על עור שאינו מעובד או שכתבה עכו"ם או אפיקורוס פסולה ודינה כספר תורה לענין היקף גויל וחטוטרות חתי"ן ותליית ההי"ן וקופי"ן וכל גופות האותיו' בצורתן ובחסרו' ויתרו': הגה גם צריך לכתבה מן הכתב (ר"ן) ולהוציא כל תיבה מפיו קודם שיכתבנה כמו בספר תורה [מהרי"ק] ועושין כל פרשיותיה סתומות ואם עשאן פתוחות פסולה [הגהות מיימוני פ"ב ופסקי מהרא"י סי' צ"ג] ובדיעבד אין ליפסול מגילה משום חסירות ויתרות דלא גרע מהשמיט בה הסופר אותיות דכשרה [הגהות מיימוני פ"ב וא"ז] [כמו שנתבאר סי' תר"ץ סעיף ג'] וצריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו ויש אומרים שצריכה תגין ויש אומרים שאינה צריכה: הגה ונהגו לתייגה גם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה [מהרי"ל]:
עשרת בני המן צריך לכתבם כשירה ולא כשאר שירו' שחלק על גבי כתב אלא מניח חלק בין כתב לכתב ואם לא עשה כן פסולה:
צריך להאריך בוא"ו דויזתא [בכתיבתה וי"א בקריאתה] [ר"ן בשם הרא"ש ומהרי"ל וב"י בשם א"ח] וצריך לכתוב איש בראש דפא ואת בסופה:
אם תפרה בחוטי פשתן פסולה:
אם הטיל בה ג' חוטי גידים כשרה ובלבד שיהיו משולשות ומפני שיש בו פירושים שונים צריך לצאת ידי כולם ויעשה שלשה תפירו' בראשה ושלשה בסופה ושלשה באמצעיתה ותפירה אחת בחלק הרביעי מצד זה ותפירה אחת בחלק הרביעי שמצד האחר: הגה ואם אין לו גידין יותר מוטב לתפור הנשאר בחוטי פשתן מלהניחו בלא תפירה [הגהות מיימוני פ"ב וכל בו] אבל אם יש לו גידין יתפור כולה בגידין והתפירה תהיה מבחוץ ולא מבפנים [רבינו ירוחם נ"י ח"ד וב"י בשם א"ח]:
צריך להניח שיור בראש היריעה ובסופה כשתופרה יחד ובמשהו סגי:
אין קורין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים ואם קרא לא יצא אלא אם כן היתה יתירה על שאר היריעו' או חסרה כדי שיהא לה היכר אבל היחיד קורא בה ואפילו אינה חסירה או יתירה ויוצא בה ידי חובתו ודוקא כשהיא כתיבה בגליון כספר תורה:
מגילה שהיא נקודה וכן אם כתב בה בדף הראשון ברכו' ופיוטים אינה נפסלת בכך:
אם אין מגילה כשירה קורים אותה בחומש בלא ברכה:
אם קרא במגילה גזולה יצא: הגה ואם מברכים עליה ע"ל סימן תרמ"ט לענין לולב הפסול וה"ה כאן: