דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן ס״ו
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 66
שולחן ערוך אורח חיים סימן 66 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 10 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לניסוח מעשי או מסקנה נורמטיבית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מימרות ואמירות של חכמים
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
- ניסוח מעשי או מסקנה נורמטיבית
- עבודת המקדש, קדושה או מעמד הכהונה
- הנהגה, מלכות ואחריות ציבורית
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 10 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 165 מילים
נפתחת ב״באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא…״
- סעיף 225 מילים
נפתחת ב״אם שכח להניח ציצית ותפילין יכול להפסיק…״
- סעיף 352 מילים
נפתחת ב״לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק…״
- סעיף 419 מילים
נפתחת ב״כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לקרות…״
- סעיף 544 מילים
נפתחת ב״ואלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה…״
- סעיף 630 מילים
נפתחת ב״אם פסק מפני היראה או הכבוד אחר…״
- סעיף 730 מילים
נפתחת ב״אינו אומר אמן אחר גאל ישראל משום…״
- סעיף 868 מילים
נפתחת ב״צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק לאחר…״
- סעיף 914 מילים
נפתחת ב״אין לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלה…״
- סעיף 1054 מילים
נפתחת ב״כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית…״
לשון המקור
<b>באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק. ובו י סעיפים:</b><br>בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה וכ"ש מלך או אנס ומשיב שלום לאדם נכבד ואפי' באמצע הפסוק חוץ מפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו שלא יפסיק בהם כלל אם לא מפני מי שירא שמא יהרגנו:
אם שכח להניח ציצית ותפילין יכול להפסיק בין הפרקי' להניחם ויברך עליהם: הגה וי"א שלא יברך עליהם עד אחר התפלה והכי נהוג לענין טלית (ב"י):
לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק וכן למודים אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד: הגה וכן בברכו לא יאמר יתברך וישתבח וכו' וי"א דאמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואחר שומע תפלה יש לו דין קדושה ויוכל לענות אותם בק"ש וכן עיקר ולכל ה"מ פוסקים מכ"ש באומר תחנונים [תשובת הרשב"א]:
כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לקרות בתור' יש מי שאומר שמפסיק ויש מי שאומ' שאינו מפסיק והלכה כדבריו:
ואלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר אבל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק שלא להפסיק בין ה' לאמת אלא יאמר אני ה' אלהיכם אמת ואז יפסיק כדין באמצע הפרק:
אם פסק מפני היראה או הכבוד אחר שאמר אמת או שסיים קודם החזן וסמך ה' אלהיכם עם אמת וממתין שיתחיל החזן ושיאמר עמו אינו צריך לחזור ולומ' פעם אחרת אמת:
אינו אומר אמן אחר גאל ישראל משום דהוי הפסק: הגה וי"א דעונין אמן וכן נוהגין לענות אחר הש"ץ אמן אבל אם התפלל לבד אין עונין אמן כדלקמן סימן רט"ו [טור]:
צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק לאחר שאמר גאל ישראל רק אם אירעו אונס שלא הניח תפילין ונזדמנו לו בין גאול' לתפלה מניח אז ולא יברך עליהם עד אחר שיתפלל אבל טלית לא יניח אז ואם עד שלא אמר גאל ישראל נזדמנו לו טלית ותפילין מניחן ולא יברך עליהם עד אחר תפלה: הגה וי"א שקודם גאל ישראל יברך על התפילין והכי נהוג [מרדכי ותו' והגהות מיימוני מה' ק"ש]:
אין לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלה וכיצד עושין ממתין בשירה חדשה כדי לענות:
כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובת המצוה כתקנה: הגה מי שהוא אנוס ודחוק ואין לו פנאי להתפלל מיד אחר קריאת שמע יקרא ק"ש עד אמת וימתין לומר שאר הברכה עד שיתפלל שאז יאמר ויציב ונכון כו' ויתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה [ב"י בשם רוקח סימן שכ"א]: