שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרט״ז

<b>הקטנים מתי יתחילו להתענות. ובו ב סעיפים:</b><br>התינוקו' מותרים בכל אלו חוץ מנעילת הסנדל שאין חוששים כל כך אם לא ינעלו: הגה ומותר לומר לעכו"ם לרחצן ולסוכן אבל להאכילם אפי' בידים שרי. (טור):

קטן (הבריא) בן תשע שנים שלימו' ובן עשר שנים שלימו' מחנכין אותו לשעו' כיצד היה רגיל לאכול בב' שעו' ביום מאכילין אותו בשלש היה רגיל לאכול בג' מאכילין אותו בד' לפי כח הבן מוסיפין לענו' אותו בשעו' (וה"ה לקטנה הבריאה) (טור) בן י"א בין זכר בין נקבה מתענים ומשלימי' מדברי סופרים כדי לחנכן במצו': הגה וי"א שאינן צריכים להשלים מדרבנן כלל (ר"ן וא"ז ובהגהות מיימוני בשם ה"ג ורוקח ורא"ם) ויש לסמוך עלייהו בנער שהוא כחוש ואינו חזק להתענות (תרומת הדשן סימן קנ"ה) וכל מקום שמחנכין אותו באכילה מחנכין אותו ברחיצה וסיכה. (טור) בת י"ב ויום אחד ובן י"ג ויום אחד שהביאו שתי שערו' הרי הם כגדולים לכל מצו' ומשלימים מן התורה אבל אם לא הביאו שתי שערו' עדיין קטנים הם ואין משלימין אלא מדברי סופרים: הגה ואפי' הוא רך וכחוש צריך להשלים דחיישי' שמא נשרו השערות (תרומת הדשן סי' קנ"ה) קטן שהוא פחות מבן תשע אין מענין אותו ביום כפור כדי שלא יבא לידי סכנה הגה אפי' אם רוצה להחמיר על עצמו מוחין בידו (כל בו):