בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרי״א

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 611

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 611 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 2 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 2 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 136 מילים

      נפתחת ב״שליל יום הכפורים דינו כיומו. ובו ב…״

    2. סעיף 298 מילים

      נפתחת ב״כל מלאכה שחייבים עליה בשבת חייבים עליה…״

    לשון המקור

    <b>שליל יום הכפורים דינו כיומו. ובו ב סעיפים:</b><br>יום הכפורים לילו כיומו לכל דבר ומה הם הדברים האסורים בו מלאכה אכילה ושתיה רחיצה סיכה נעילת הסנדל תשמיש המטה ואין חיוב כרת אלא על מלאכה ואכילה ושתיה:

    כל מלאכה שחייבים עליה בשבת חייבים עליה ביום הכפורים וכל שבשבת פטור אבל אסור גם ביום הכפורים כן אלא שבשבת זדונו בסקילה ויום הכפורים זדונו בכרת וכל שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום הכפורים והתירו לקנב ירק ולפצוע אגוזים מן המנחה ולמעלה כשחל בחול והאידנא נהגו לאסור: הגה אם נפלה דליקה ביה"כ מותר להציל סעודה אחת לצורך לילה כמו שמציל בשבת לסעודת מנחה (ר"ן פרק כל כתבי) וכבר נתבאר סימן של"ד כיצד נוהגים בזמן הזה בדליקה בשבת וה"ה ביוה"כ ונהגו שהתינוקות משחקים באגוזים (אגודה ומהרי"ל) ואין למחות בידם אפי' קודם מנחה ונשתרבב המנהג מדין הפצעת אגוזים הנזכר (ד"ע):