שולחן ערוך, אורח חיים סימן תר״ח

<b>סדר סעודה המפסקת. ובו ד סעיפים:</b><br>אוכלין ומפסיקין קודם בין השמשו' שצריך להוסיף מחול על הקודש ותוספת זה אין לו שיעור אלא קודם בין השמשו' שזמנו אלף ות"ק אמה קודם הלילה צריך להוסיף מחול על הקודש מעט או הרבה:

נשים שאוכלו' ושותו' עד שחשכה והן אינן יודעו' שמצוה להוסיף מחול על הקודש אין ממחין בידם כדי שלא יבואו לעשו' בזדון: הגה והוא הדין בכל דבר איסור אמרינן מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין ודוקא שאינו מפורש בתורה אע"פ שהוא דאורייתא אבל אם מפורש בתורה מוחין בידו (ר"ן פרק ד' דביצה והרא"ש בשם העיטור). ואם יודע שאין דבריו נשמעין לא יאמר ברבים להוכיחן רק פעם אחד אבל לא ירבה בתוכחות מאחר שיודע שלא ישמעו אליו אבל ביחיד חייב להוכיחו עד שיכנו או יקללנו (ר"ן ס"פ הבע"י):

אם הפסיק מאכילתו בעוד היום גדול יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קבל עליו התעני': הגה ועיין לעיל סימן תקנ"ג דאם קיבל בלב לא הוי קבלה:

בערב יום הכפורים אין לו לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל כדי שלא יהא שבע ומתגאה כשיתפלל: הגה וכן אין אוכלים דברים המחממים את הגוף שלא יבא לידי קרי וכן אין לאכול מאכלי חלב שמרבים זרע אך בסעודת שחרית נוהגין לאכלן. (מהרי"ל):